שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

ש"י עולמות

תקציר השיעור

ש"י עולמות

שיטות הראשונים בביאור מהות "גן עדן" וה"עולם הבא"

א. בדברי חז"ל הוזכרו "גן עדן" וה"עולם הבא" כמקומות קבלת השכר לעתיד לבוא, ונחלקו רבותינו הראשונים בביאור מהותם וזמנם - האם ה"עולם הבא" הוא עולם הנשמות שלאחר פטירת האדם או העולם שלאחר תחיית המתים.

ב. במסכת ברכות אמרו חז"ל: "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", ונחלקו רבותינו הראשונים האם בעולם הבא יהיו רק נשמות או נשמות בגוף.

ג. מאידך, מבואר בדברי חז"ל כי לעתיד לבוא הקב"ה מכין סעודה לצדיקים שיאכלו בה מבשר הלוויתן וישתו יין המשומר, וצ"ב עניינה של סעודה זו.

ד. שיטת הרמב"ם "אשר גזר מיתה על המשיח ובני דורו ונתן קיצבה לתחיית המתים", והקשה עליו הרמב"ן מדברי הגמרא בסנהדרין "צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותם אינם חוזרים לעפרם", וצ"ע ביישוב שיטת הרמב"ם.

ה. מקומם של נשמות הצדיקים לאחר פטירתם מהעולם.

ו. בתפילת יותר של שחרית בשבת אומרים: "אֵין כְּעֶרְכֶּךָ ה" אֱלֹקינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין זוּלָתְךָ מַלְכֵּנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אֶפֶס בִּלְתְּךָ גּוֹאֲלֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְאֵין דּוֹמֶה לְּךָ מוֹשִׁיעֵנוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים", ויש לבאר את סדר ארבעת זמני קבלת השכר המופיע בלשון חז"ל לפי שיטת הרמב"ם והרמב"ן הנ"ל.

ז. ביאורי המפרשים לדברי המשנה האחרונה בש"ס: "עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות, שנאמר (משלי ח, כא) לְהַנְחִיל אֹהֲבֵי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא".

ח. דברי הרמב"ן "חיי האדם במצוות - כפי ההכנה להם" וביאורם.

ט. שלבי המעבר מהעולם הזה לעולם העליון • שלושים יום לפני הפטירה • הסתלקות ה"צלם" • מסירת דין וחשבון • שעת הפרידה של הנשמה מהגוף.

א. בדברי חז"ל הוזכר ה"עולם הבא" כמקום קבלת השכר לעתיד לבוא, נציין לכמה מאמרים:

• המשנה בסיום הש"ס במסכת עוקצין [1] "עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות, שנאמר (משלי ח, כא) לְהַנְחִיל אֹהֲבֵי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא". ומבואר בפירוש המשניות לרמב"ם והרע"ב (שם) שהכוונה לשכר בעולם הבא.

• המשנה הפותחת את פרק "חלק" במסכת סנהדרין [1] "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא".

• במסכת ברכות [2] אמרו חז"ל: "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה".

והשכר המובטח ב"גן עדן", אף הוא מוזכר בדברי חז"ל ונציין לכמה מאמרים:

• במסכת יומא [2] מובא: "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, מאי טעמא, כדי שלא יהא הוא בגיהנם ותלמידיו בגן עדן. וכל המחטיא את הרבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה שלא יהא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם".

• במסכת תמורה [2] מסופר על השעה שבה נפטר משה רבנו "לגן עדן".

• בסוף מסכת תענית [2] גילו חז"ל כי "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן".

• וראה גם בדברי הילקוט משעוני [3] תיאור מופלא של השכר המגיע לצדיקים הבאים בשערי גן עדן.

וצ"ב בביאור מהותם וזמנם של ה"עולם הבא" ו"גן עדן", והאם ה"עולם הבא" הוא עולם הנשמות שלאחר פטירת האדם, או העולם שלאחר תחיית המתים [יעו' בגמרא בסנהדרין [3] צז, א) "שית אלפי שני הוו עלמא, וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". ופירש רש"י: "וחד חרוב, שאלף שנה יהיה חרוב חוץ מששת אלפים אלו, דהיינו אלף שביעי"].

עוד יש לעיין בדברי חז"ל במסכת ברכות [2] "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה". ומאידך, מבואר בדברי חז"ל כי לעתיד לבוא הקב"ה מכין סעודה לצדיקים שיאכלו בה מבשר הלוויתן וישתו יין המשומר. וצ"ב איפוא עניינה של סעודה זו, ומה "גדר האכילה" בעולם הבא. ובאמת, השאלה היסודית לבירור היא, האם בעולם הבא יהיו רק נשמות או נשמות בגוף.

ואמנם נחלקו רבותינו הראשונים בשאלות אלו, הלוא המה הרמב"ם בהלכות תשובה [4]-[5], והרמב"ן בחיבורו שער הגמול [6]-[7]-[8], אשר הביא את דברי הרמב"ם וחלק עליו, ונבוא לביאור שיטתם כדלהלן.

•   •   •

מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן במהות ה"עולם הבא"

ב. לדעת הרמב"ם [4]-[5] ה"עולם הבא" הוא עולם הנשמות, והיינו שבשעת פטירתו של האדם נפרדת נשמתו מגופו, ונכנסת ל"עולם הנשמות", הנקרא "עולם הבא", ש"אין בו גוף וגויה אל נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת" [הלכה ב].  "והם החיים שאין עמהם מות, טובה שאין עמה רעה" [הלכה א]. והטעם שנקרא "עולם הבא בשם זה: "לא מפני שאינו מצוי עתה, וזה העולם אובד ואחר כך יבוא אותו העולם, אין הדבר כן, אלא הרי הוא מצוי ועומד, שנאמר אשר צפנת ליראיך. ולא קראוהו עולם הבא אלא מפני שאותן החיים באים לו לאדם אחר חיי העולם הזה שאנו קיימים בו בגוף ונפש, וזהו הנמצא לכל אדם בראשונה" [הלכה ח].

הרמב"ם מדגיש בדבריו [הלכה ו] כי "הטובה הגדולה שתהיה בה הנפש בעולם הבא אין שום דרך בעולם הזה להשיגה ולידע אותה, שאין אנו יודעים בעולם הזה אלא טובת הגוף, ולה אנו מתאווים. אבל אותה הטובה גדולה עד מאד, ואין לה ערך בטובות העולם הזה". והוסיף: "טובת חיי העולם הבא אין לה ערך ודמיון, ולא דימוה הנביאים כדי שלא יפחתו אותה בדמיון, הוא שישעיהו אמר עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו".

אולם לדעת הרמב"ן [6]-[7]-[8] לאחר פטירת האדם מהעולם, עולה נשמתו לעולם הנשמות הנקרא "גן עדן", ולאחר תחיית המתים יחדש הקב"ה את ה"עולם הבא" שהוא "עולם התחיה" הנצחי [וראה בדברי הרמב"ן כי "גן עדן מצוי בעולם הזה", ובמה שהעיר על דבריו בספר חזון יואל על שער הגמול [10]. וכן במה שכתב הרמב"ן כי "גן עדן" הוא "סוד מופלא, כציורי דבר להבין סוד ענין עמוק במשל, וזהו מקום הנשמות המשיגות סודות עליונים". ובמש"כ בביאור דברי הגמרא  במסכת שבת [2] כי נשמות הצדיקים לאחר פטירתם "גנוזות תחת כסא הכבוד", שנאמר וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים"].

והנה בדברי מדרש תנחומא [3] מפורש כשיטת הרמב"ם: "העולם הבא לאחר שיוצא אדם מעולם הזה", ולפי הרמב"ן צריך לומר שכנראה מצאנו בזה מדרשים חלוקים בדברי חז"ל.

וגם מלשון תפילת יוצר של שחרית בשבת אומרים: "אֵין כְּעֶרְכֶּךָ ה' אֱלֹקינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין זוּלָתְךָ מַלְכֵּנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אֶפֶס בִּלְתְּךָ גּוֹאֲלֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְאֵין דּוֹמֶה לְּךָ מוֹשִׁיעֵנוּ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים", משמע כדברי הרמב"ם שהעולם הבא בא מיד לאחר העולם הזה, דהיינו לאחר המיתה, וראה במה שכתב בזה רבי יוסף אלבו בספר העיקרים [9] בביאור סדר ארבעת זמני קבלת השכר המופיע בלשון התפילה הנ"ל.

מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן האם בעולם הבא יהיו רק נשמות או נשמות בגוף

ג. בדברי הרמב"ם מפורש כי העולם הבא הוא גמול הרוחני לנפש בלבד, כדבריו "העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת" [הלכה ב].  והשיג עליו הראב"ד: "דברי האיש הזה [הרמב"ם] בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות", והביא ראיות מדברי חז"ל שהגוף  יקום בתחיית המתים. ובישוב דעת הרמב"ם ביאר הכסף משנה: "שאין חילוק בין הרמב"ם והראב"ד אלא בשמות בלבד, ולרמב"ם העולם שלאחר המות נקרא עולם הבא, וכל אותם המאמרים שהביא הראב"ד הם לעולם התחיה, והראב"ד קורא לעולם התחיה עולם הבא, ובכך עלו דברי שניהם כהוגן, ואלו ואלו דברי אלקים חיים".

ברם הרמב"ן לא סבר כן בדעת הרמב"ם, אלא הביא את דבריו חלק עליו וכתב כי "העולם הבא אינו עולם הנשמות, אלא עולם נברא קיים שימצאו בו אנשי התחיה בגוף ונפש" [וראה בספר חזון יואל [10] במה שביאר בזה].

ומה שאמרו חז"ל במסכת ברכות [2] "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", ביאר הרמב"ן לשיטתו, שהגוף יזדכך ולא יצטרך לאכילה ושתיה, כי בעולם הבא "ישוב הגוף כמו נפש, והנפש תדבק בדעת עליון כהידבקה בגן עדן עולם הנשמות, ותתעלה בהשגה גדולה ממנה ויהיה קיום הכל לעדי עד ולנצח נצחים" [בדומה למשה רבנו שנתקיים גופו ארבעים יום וארבעים לילה בלא אכילה ושתיה, ואליהו הנביא שעלה למרום עם גופו. וראה עוד בספר דעת שבת [12] במה שהביא מדברי רבנו בחיי והגר"א בביאור הסעודה שהקב"ה מכין לצדיקים שיאכלו בה מבשר הלוויתן וישתו יין המשומר].

ומסכם הרמב"ן את שיטתו: "ונחזור בקצרה, כי שכר הנפשות וקיומם בעולם הנשמות נקרא לרבותינו גן עדן. ואחרי כן יבאו ימי המשיח, והוא מכלל העולם הזה. ובסופן יהא יום הדין ותחיית המתים, שהוא השכר הכולל הגוף והנפש, והוא העיקר הגדול שהוא תקות כל מקוה להקב"ה, והוא העולם הבא".

אמנם בסיום דבריו כתב הרמב"ן: "ומכל מקום אין בינינו רק בשינוי השמות, והכל מודים בתחיית המתים ובקיום הזמן ההוא בכלליו ופרטיו כמו שפירשנו".

וראה סיכום במהדורת שוטנשטיין  לתלמוד הבבלי [13] ובדברי היעבץ [שם הערה 29] "כי שתי השיטות קרובות להיות אחת, שהרי גם לפי הרמב"ן, קיומו של הגוף לעתיד לבוא הוא על ידי זיכוך החומר עד שנעשה כעין "נפש", ואם כן אין זה גוף אלא מלאך, וכעין דברי הרמב"ם שהשכר בעולם הבא הוא לנפש בלבד".

האם מתים שיחיו בעולם הבא חוזרים לעפרם

ד. מדברי הרמב"ן נראה כי חלק בזה על הרמב"ם, ובניגוד לדעת הרמב"ם "שגזר מיתה על המשיח ובני דורו", לדעת הרמב"ן, המתים שיקומו בתחיית המתים יחיו לעד, כדבריו בסוף חיבורו שער הגמול: "דעת הרמב"ם שנותנת קצבה לזמן התחיה ומחזיר הכל לעולם הנשמות, ואנחנו מקיימים אנשי התחיה לעדי עד מימות תחיית המתים לעולם הבא, שהוא עולם דכולו ארוך".

ואמנם הרמב"ן הקשה על הרמב"ם מדברי הגמרא בסנהדרין "צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותם אינם חוזרים לעפרם". ובספר חזון יואל [11] הביא מדברי הריטב"א וערוך לנר, שלעתיד לבוא יהיו ב' תחיות. בתחילה יחיו הצדיקים בימות המשיח, ואחר כך כולם ימותו, ותהיה עוד פעם תחיית המתים לעולם הבא. ברם בדעת הרמב"ם קשה לומר כן, שהרי לא הזכיר זאת בדבריו, ועי"ש בחזון יואל בביאור שיטת הרמב"ם, ובמש"כ בספר העיקרים [9].

•  •  •

להשלמת היריעה: ראה בדברי הרמב"ן "חיי האדם במצוות - כפי ההכנה להם" וביאורם ממו"ר הגרש"ז ברוידא זצ"ל, ראש ישיבת חברון, בספרו שם דרך [16]-[17].

• שלבי המעבר מהעולם הזה לעולם העליון - שלושים יום לפני הפטירה • הסתלקות ה"צלם" • מסירת דין וחשבון • שעת הפרידה של הנשמה מהגוף – ראה ליקוט מדברי חז"ל והזוהר הקדוש בספר אוצרות אחרית הימים [14]-[15].

עגלת קניות

Your Cart8
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
סה"כ: 305.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס