שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

תדיר קודם

תקציר השיעור

א. "תדיר" ו"שאינו תדיר" תדיר קודם – מקור הדין

דין "כל התדיר מחברו קודם את חברו" בהלכות הקרבנות ובשאר מצוות התורה.

הקדמת תפילת מנחה לתפילת מוסף מדין "תדיר קודם" • הדין ביום הכיפורים שמאריכים בתפילת שחרית.

ב. "תדיר קודם" – לכתחילה או גם בדיעבד

• בקריאת התורה של ראש חודש טבת - כאשר טעה והתחיל לקרוא את הקריאה של חנוכה [אינו תדיר] במקום את הקריאה של ראש חודש [תדיר].

• בהזכרת "רצה" ו"יעלה ויבוא" בברכת המזון - מה הדין כאשר הקדים ואמר בטעות "יעלה ויבוא" [אינו תדיר] קודם "רצה" [תדיר].

• בהשלמת תפילה שעבר זמנה, כשהקדים את תפילת התשלומין לתפילה שזמנה עתה.

ג. גדר "תדיר" - בקיום המצוה או בנוסח הברכה

האם "תדיר" נקבע לפי תדירות קיום המצוה, או תדירות נוסח הברכה הנאמר על קיום המצוה.

• ברכת לישב בסוכה או ברכת הזמן [שהחיינו] בסוכות - ברכת הזמן תדירה יותר כי נוסח הברכה תדיר יותר [על פירות ואירועים שונים], או ברכת לישב בסוכה תדירה, כי מברכים אותה ז" פעמים בשנה, לעומת ברכת זמן על המועדים שמברכים ו" פעמים בשנה.

• ברכת החמה או ברכת האילנות – ברכת החמה קודמת כי נוסח הברכה [עושה מעשה בראשית] תדיר, או ברכת האילנות, הנאמרת פעם בשנה תדירה יותר מברכת החמה הנאמרת פעם בכ"ח שנה.

ד. גדר "תדיר" – במספר הפעמים [שנעשית המצוה] או בזמנים

• אמירת מזמור "לדוד ה" אורי" בראש חודש אלול קודמת ל"ברכי נפשי", כי המזמור נאמר יותר פעמים בשנה, או אמירת "ברכי נפשי" קודמת כי נאמרת ביותר זמנים במשך מעגל השנה.

• ברכת ספירת העומר קודמת לברכת הלבנה כי היא נאמרת יותר פעמים בשנה, או ברכת הלבנה  קודמת משום שנאמרת יותר זמנים במעגל השנה.

ה. "תדיר" דרבנן ו"אינו תדיר" דאורייתא - מי קודם

ו. האם מדין "תדיר קודם" - "תדיר" דוחה את ש"אינו תדיר"

האם חובה להקדים את ה"תדיר" אף כשעל ידי כך יידחה הש"אינו תדיר" • אם נאמר כי דין "תדיר" דוחה "שאינו תדיר", כאשר ל"תדיר" יש "תשלומין", ואילו ל"שאינו תדיר" אין "תשלומין" - "התדיר" נדחה.

ז. ה"תדיר" וה"מצוי"

במסכת זבחים מבואר כי דבר "מצוי" אינו נחשב ל"תדיר", ויש לדון האם מצות ציצית היא בגדר "תדיר" או "מצוי".

ט. "תדיר קודם" בהנחת התפילין וקריאת תורה

י. "תדיר קודם" - פסקי דינים

א. תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם - מקור הדין  

במשנה במסכת זבחים (1א) מבואר סדר הקרבת הקרבנות בבית המקדש, והכלל ש"כל התדיר מחברו קודם את חברו, התמידין קודמין למוספין וכו'... שנאמר מלבד עולת הבוקר". ובגמרא (שם) מבואר מקור דין זה באופנים שונים.

במסכת ברכות (1ב) מבואר דין 'תדיר קודם' בנדון הגיע זמן מנחה ועדיין לא התפלל מוסף, אשר לדעת תנא קמא יקדים תפילת המנחה כי היא תדירה, וכדבריו פסק רבי יוחנן.

בתוספות (שם ד"ה הלכה) העירו כי בזמנים שמאריכים בתפילת שחרית, כגון ביום הכיפורים, ומגיע זמן מנחה, יש להקדימה לתפילת מוסף, ועל כן יש להיזהר לסיים קודם. אבל לדעת ר"י, דברי הגמרא נאמרו רק כאשר לא יכול להתפלל מנחה אחר כך וצריך להתפלל מנחה כעת, או אז יש להקדימה למוסף. אבל אם יש שהות  להתפלל מנחה בזמנה, יתפלל מוסף, ואחר כך מנחה. הרשב"א (2א) כתב כדברי ר"י, שאם בדעתו "להתפלל מנחה עד דמדומי חמה, מתפלל של מוסף לבדה, דלמה יתחייב להקדים ולהתפלל תפלת מנחה מחמת תפילת מוספין". 

הרמב"ם (2ב)  כתב לחלק באופן אחר: "ויש מי שהורה שאין עושים כן בשל ציבור כדי שלא יטעו". וביאר הכסף משנה שכתב כן "להינצל" מקושיית תוספות, מדוע ביום הכיפורים לא מקדימים להתפלל מנחה "דכיוון דבציבור הוא, אין עושים כן כדי שלא יטעו ויבוא איזה יחיד ביום אחר קודם שתגיע זמן מנחה להתפלל מנחה ואחר כך מוסף".

להלכה פסק השולחן ערוך בהלכות שבת (2ג) להקדים תחלה מנחה ואחר כך מוסף, אך בדיעבד אם הקדים מוסף יצא. ויש אומרים דהיינו דווקא כשצריך להתפלל כעת מנחה, ויש מי שהורה שאין עושין כן בציבור. ובהלכות יום הכיפורים (2ד) פסק השולחן ערוך: "טוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר, בעניין שיתפלל מוסף קודם שבע שעות". והמשנה ברורה הביא כי לכתחילה ראוי להיות זהיר להתחיל מוסף קודם שש שעות ומחצה.

ב. 'תדיר קודם' - לכתחילה או אף בדיעבד  

כפי שנתבאר לעיל, דין 'תדיר קודם' נאמר בכל מצוות התורה, ולא רק בהקדמת הקרבנות.

רבותינו הראשונים והאחרונים דנו האם דין 'תדיר קודם' מעכב בדיעבד או שזהו דין לכתחילה בלבד, כגון בקריאת התורה של ראש חודש טבת - כאשר טעה והתחיל לקרוא את הקריאה של חנוכה [אינו תדיר] במקום את הקריאה של ראש חודש [תדיר]. וכן בהזכרת 'רצה' ו'יעלה ויבוא' בברכת המזון - מה הדין כאשר הקדים ואמר בטעות 'יעלה ויבוא' [אינו תדיר] קודם 'רצה' [תדיר].

האבודרהם (3א) כתב שבטעות בקריאת התורה בראש חודש טבת יש שסברו שלא היו צריכים להפסיק הקריאה, אבל לדעתו יש להפסיק. וכך פסק הרמ"א (3ב) שיש להפסיק ולקרוא בשל ראש חודש [בביאור דברי האבודרהם ראה בספר רץ כצבי (12)] אולם לדעת הט"ז אף שלכתחילה יש להקדים קריאת ראש חודש,  מכל מקום בדיעבד אין צריך להפסיק.

השאגת אריה (4א) דן בהקדמת יעלה ויבוא לרצה בשבת ראש חודש, ופסק כי ראש חודש תדיר טפי, ולכן יש להפסיק את אמירת יעלה ויבוא כדי להקדים את אמירת רצה [יעויין בראיות שהביא לדבריו]. אולם הדברי מלכיאל (4ב) כתב שמכיוון שעוסק במצוה האחרת, יקיימה ואין לו להפסיק. וכן דעת כף החיים (4ג), שדין תדיר הוא לכתחילה ואינו מעכב. 

והנה במסכת ברכות (5א) מבואר כי בהשלמת תפילה שעבר זמנה, צריך להקדים את התפילה שזמנה עתה לתפילת התשלומין, ואם הקדים את תפילת התשלומין לא עלתה לו בדיעבד. וביאר הרשב"א (5ב) כי דין זה שונה ממי שיש לו להתפלל מנחה ומוסף, אשר נתבאר לעיל (1ב) שיש להקדים המנחה - ודין זה רק לכתחילה ואם עבר והתפלל מוסף יצא, ברם אם הקדים תפילת תשלומין לתפילה שכעת זמנה, לא יצא גם בדיעבד

ואמנם הלבוש (5ג) כתב כי הקדמת התפילה שזמנה עתה היא מדין 'תדיר קודם', והקשה עליו באליה רבה שהרי דין 'תדיר קודם' אינו לעיכובא, ותירץ שתפילת תשלומין מתקבלת רק אגב תפילה בזמנה, ועל כן אם הקדימה לא יצא. וראה תירוץ נוסף בדברי הגרי"ש אלישיב (5ד).

ג. גדר תדיר - בקיום המצווה או בנוסח הברכה  

יש לדון האם 'תדיר' נקבע לפי תדירות קיום המצוה, או תדירות נוסח הברכה הנאמר על קיום המצוה.

כגון: ברכת לישב בסוכה או ברכת הזמן [שהחיינו] בסוכות - ברכת הזמן תדירה יותר כי נוסח הברכה תדיר יותר [על פירות ואירועים שונים], או ברכת לישב בסוכה תדירה [מברכים ז' פעמים בשנה] לעומת ברכת זמן על המועדים [מברכים ו' פעמים בשנה]. או בנדון ברכת החמה או ברכת האילנות - ברכת החמה קודמת כי נוסח הברכה [עושה מעשה בראשית] תדיר, או ברכת האילנות הנאמרת פעם בשנה תדירה יותר מברכת החמה הנאמרת פעם אחת בכ"ח שנה.

במסכת סוכה מבואר כי ברכת שהחיינו תדירה יותר מברכת הסוכה, אך כתב על זה הערוך לנר (6א) שאין כוונת הגמרא שתדירה מחמת שנאמרת על הפירות ושאר מצוות, משום שאין לכלול זה עם ברכת שהחיינו של החג, אלא כוונת הגמרא שתדירה משום שנוהגת בכל הרגלים. אבל הגר"ח קנייבסקי כתב בספר שיח השדה (6ב)  בנדון ברכת החמה וברכת האילנות איזו מהן נחשבת 'תדירה' יותר, להוכיח מגמרא זו שהולכים אחר מטבע הברכה שתדירה יותר [משום שפירש בגמרא הנ"ל שברכת זמן תדירה יותר כי נאמרת על פירות ומצוות רבים], ועל כן יש להקדים ברכת החמה, אף שהיא מצווה שאינה תדירה. ובספר בפני מלך (6ג) הביא שהאדמו"ר הפני מנחם מגור פשט את הספק מההלכה שבתפילת שחרית בתענית יש לקרוא כסדר הרגיל, ואף שקריאת תענית נקראת יותר פעמים בשנה, מכל מקום קריאת פרשת השבוע תדירה יותר ואף שאינה אותה קריאה אלא מתחלפת כל שבוע.

ד. גדר תדיר - במספר הפעמים או בזמנים  

עוד יש לדון האם 'תדיר' נקבע לפי מספר הפעמים שנעשית המצוה, או במספר הזמנים. כגון:

אמירת מזמור 'לדוד ה' אורי' בראש חודש אלול קודמת ל'ברכי נפשי', כי המזמור נאמר יותר פעמים בשנה, או אמירת 'ברכי נפשי' קודמת כי נאמרת ביותר זמנים במשך מעגל השנה. כמו כן יש לדון האם ברכת ספירת העומר קודמת לברכת הלבנה כי היא נאמרת יותר פעמים בשנה, או שברכת הלבנה  קודמת משום שנאמרת יותר זמנים במעגל השנה.

המטה אפרים (7א) כתב שבראש חודש אלול יש להקדים את 'ברכי נפשי ל'לדוד ה'' משום שהוא תדיר יותר, והיינו משום שאף שבמספר הפעמים 'לדוד ה'' נאמר יותר, אך 'ברכי נפשי' נאמר ביותר זמנים בשנה. וכיוצא בזה נקט בשו"ת להורות נתן (7ג) להקדים קידוש לבנה לספירת העומר, היות ומה שנאמר ביותר זמנים נחשב תדיר.

ה.  'תדיר' דרבנן ו'אינו תדיר' דאורייתא  

כאשר חיוב המצוה התדירה יותר מדרבנן, יש לעיין האם להעדיפה על מצוה שחיובה מדאורייתא, או שמצוה מדאורייתא תמיד קודמת, אפילו אם היא פחות תדירה.

במשנה בברכות מבוארת דעת בית שמאי להקדים ברכת היום לברכת הגפן משום שתדירה יותר, והקשה על כך הפני יהושע (8א) שקידוש היום הוא מדאורייתא, ואילו הקידוש על היין הוא מדרבנן "ובכל דוכתא משמע בפשיטות שלעולם יש להקדים דאורייתא לדרבנן, ואין משגיחין במידי דתדיר". אולם השאגת אריה (8ב) נקט שאין דין קדימה לשל תורה על פני דרבנן, "דכל דתקון דרבנן כעין דאורייתא, ויש להקדים תדיר דדבריהם לשאינו תדיר של דאורייתא.  ובארצות החיים (8ג) נקט כדעת הפני יהושע להקדים של תורה לדרבנן, ודחה את ראיות השאגת אריה.

ו. האם מדין 'תדיר קודם' - 'תדיר' דוחה את ש'אינו תדיר'

עד עתה נתבאר דין תדיר קודם בהקשר לסדר קדימויות בין שתי מצוות, ויש לדון האם חובה להקדים את ה'תדיר' אף כשעל ידי כך יידחה הש'אינו תדיר'.

הרא"ש (9ב) דייק מדברי הגמרא (9א) "נר חנוכה וקידוש היום מהו קידוש היום עדיף דתדיר", כי תדיר קודם אף לדחות את שאינו תדיר. בעמק ברכה (9ג) הקשה מדוע נאמר בגמרא שפרסומי ניסא עדיף על מעלת תדיר, והרי 'תדיר קודם' הוא דין דאורייתא. וחידש שרק תדיר להקדים הוא מן התורה, אבל תדיר לדחות הוא מדרבנן. וראה במנחת אשר (9ד) בנדון הפטרה בשבת חנוכה שחל בראש חודש.

ובשאגת אריה (10א) כתב שגם אם נאמר כי דין 'תדיר' דוחה 'שאינו תדיר', אך כאשר ל'תדיר' יש 'תשלומין', ואילו ל'שאינו תדיר' אין 'תשלומין' - 'התדיר' נדחה [כגון מי שיש לו שהות להתפלל רק תפילה אחת, ועליו להתפלל מוסף ומנחה, אל יקדים את המנחה משום תדירותה, כי למנחה יש תשלומין, אבל למוסף אין תשלומין].

ז. ה'תדיר' וה'מצוי'

בגמרא בזבחים (10ב) מבואר כי מעלת ה'תדיר' היא רק בדבר שמחוייב בו תדיר, אבל דבר שאין תדירותו חובה אלא שהוא 'מצוי' תמיד יותר מחברו, אין בו מעלת תדיר. בהלכות תפילין הביא הבית יוסף (10ג) שיש להקדים ציצית לתפילין, ואחד הטעמים, כי מצות ציצית תדירה יותר. והקשה השאגת אריה (11א) שהרי אין חובה ללבוש ציצית ואם כן היא נחשבת מצויה יותר, ולא תדירה, ועל כן לדעתו רשאי להקדים תפילין לציצית.

אך בארץ יהודה (11ב) כתב שכבר נהגו להתעטף בציצית כל יום בתפילה, ולכן "שווינהו עליהו כמצווה תדירה".

בשולחן ערוך (11ג) פסק כדעת הבית יוסף שיש להקדים ציצית לתפילין, וראה במשנה ברורה שם פרטי דינים בזה.

ט. 'תדיר קודם' בהנחת התפילין וקריאת תורה - רץ כצבי (12).

י. 'תדיר קודם' - פסקי דינים - ספר לחמי ברכה (13).

עגלת קניות

Your Cart5
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 185.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס