שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

תענית בכורים בערב פסח

תקציר השיעור

תענית בכורים בערב פסח

בירורים במנהג להיפטר מהתענית על ידי סיום מסכת

א. במסכת סופרים מבואר כי "הבכורות מתענים בערב פסח", אולם מנהג זה לא הוזכר בתלמוד בבלי, ואילו בתלמוד הירושלמי צ"ע האם הבכורות אכן מתענים. ויש לעיין מהו הטעם שדווקא הבכורים צריכים להתענות בערב פסח.

ב. מחלוקת הפוסקים האם ראוי להיפטר מהתענית בהשתתפות בסעודת סיום מסכת, והטעם למנהג העולם להקל בזה. [דברי האדמו"ר מזידיטשוב שהגירסא במסכת סופרים שהבכורות "מתענגים" בערב פסח ולא "מתענים"].

ג. ביסוד המנהג להיפטר מהתענית על ידי סיום מסכת, יש לעיין האם הפטור נובע מההשתתפות בסיום או בסעודה • כמו כן צ"ע מדוע לאחר האכילה בסעודת הסיום אין חיוב להמשיך ולהתענות, או להשלים התענית ביום אחר.

ד. מה וכמה צריך לאכול: האם צריך לאכול או לשתות שיעור "כזית" או "מלוא לוגמיו" הפוטרים מתענית, או די ב"טעימה".

ה. פטור מתענית באכילת "שיריים" שנשלחו מסיום המסכת • בשמיעת סיום בטלפון.

ו. כאשר בדעתו להיפטר בסיום מסכת, האם רשאי לאכול בבוקר לפני הסיום.

ז. הקדמת  או איחור סיום המסכת לערב פסח.

ח. חיוב בכורות [נקבות] בתענית • חיוב האב להתענות במקום בנו הבכור הקטן • קטן בכור והאב בכור, האם צריכה אמו להתענות.

ט. פטור מתענית בהשתתפות בסעודת ברית מילה, פדיון הבן, בר מצוה ושבע ברכות.

י. חיוב תענית בכורים: לכהנים • לוויים • גר צדק • "יוצא דופן" • הבא אחר נפלים.

יא. דיני התענית והמנהג לסיים מסכת כאשר ערב פסח שחל בשבת.

הטור [1] הביא את דברי מסכת סופרים [1] שהבכורות "מתענין בערב פסח", והוסיף: "והטעם זכר לנס שניצולו ממכת בכורות". וכתב הבית יוסף [1] כי הרא"ש [1] הביא "סעד" למנהג זה מדברי הירושלמי [1]. ואף שמדברי הירושלמי היה מקום להבין כי המנהג שבכורים מתענים בערב פסח לא נשאר למסקנא, עיין בברכי יוסף [2] שביאר כי מהירושלמי יש סמך "דיש מנהג בעולם שהבכורות מתענים".

מכל מקום, בדברי הטור [1] מפורש טעם התענית כדי לפרסם את נס הצלתם הבכורות במכת בכורות.

רבי צבי פסח פרנק [רבה של ירושלים] הביא בספרו מקראי קודש [2] את קושיית ספר "זכרון יהודא", מדוע קבעו תענית זכר לנס הצלת הבכורות, וכי לא היה מתאים יותר לציין את נס ההצלה על ידי שמחה ויום טוב [דוגמת פורים] ולא בתענית [קושיא נוספת הביא בספר רץ כצבי [10] בשם ספר באר יוסף "ומי שעכשיו בכור, אינו מוכרח דאבי אביו עד זמן יציאת מצרים היה בכור, וכן להיפך מי שאינו עכשיו בכור יתכן שאבי אביו בזמן יציאת מצרים היה בכור", ואם כן מדוע דווקא הבכורים מתענים היום לזכר נס הצלת הבכורות במצרים, כאשר אין ודאות שהם צאצאי הבכורות שניצלו ממצרים, וצ"ע].

לכן מפרש ה"זכרון יהודא", שעיקר טעם התענית הוא, זכר לתענית שהתענו הבכורות בערב פסח במצרים. כי מסתמא כשאמר משה רבינו לבני ישראל "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר" (שמות יב, כב), בוודאי התענו בכורי ישראל כדי שיזכו להינצל מנגף המשחית. ולכן גם כיום מתענים בכורי ישראל זכר לתענית הבכורות במצרים. וכדוגמת תענית אסתר שמתענים זכר לתענית שהתענו אז בעת צרתם, כפי שהביא הטור (או"ח סימן תרפו) שמתענים תענית אסתר לפי שבו נקהלו לעמוד על נפשם, כן כוונת הטור שעושים זכר לנס שניצולו ממכת בכורות, דהיינו זכרון לאותה תענית שהתענו הבכורות בזמנו, ע"כ תוכן דבריו.

לפי ביאור זה, מתורצת הקושיה מדוע קבעו תענית זכר להצלה ולא שמחה ויום טוב, שהרי התענית איננה זכר להצלה אלא זכר לתענית שהתענו הבכורים במצרים [וגם מתורצת קושיית הבאר יוסף, כי מאחר וקביעות התענית היא זכר לתענית שהתענו בה רק הבכורים במצרים, מובן מדוע רק הבכורים מתענים, ואף שהבכורים היום אינם בהכרח צאצאיהם של הבכורים שנצלו במכת בכורות, שהרי התענית איננה זכר להצלה אלא זכר לתענית, ואם כן כפי שאז התענו הבכורים, גם כיום, זכר לתענית זו, מתענים רק הבכורים].

על פי דברי הזכרון יהודא, מבאר הגרצ"פ פרנק במקראי קודש, מדוע התענית היא בערב פסח, כי גם במצרים התענו הבכורים ביום י"ד ניסן קודם הלילה, ולכן גם התענית שהיא זכרון לתענית זו נקבעה ביום י"ד ניסן.

וכתב הגרצ"פ נפקא מינא בין הטעמים בנדון בכור שנולד לאחר חצות ליל י"ד בניסן, האם חייב להתענות, ובמה שהוכיח מדברי הברכי יוסף [2] אות ז) שנקט בדברי הטור כפשוטם, שהתענית זכר לנס הצלת הבכורים.

וראה בספר רץ כצבי [10] טעם נוסף מדוע זכרון הצלת נס הצלת הבכורים נקבע על ידי תענית ולא על ידי שמחה ומשתה, מדברי שו"ת אור לציון (ח"ב פרק יב אות א) שכתב: "יש לומר שכיון שמי שעושים לו נס מנכין לו מזכויותיו, וכדאיתא בשבת (לב, א), לכן הבכורות שנעשה להם נס מיוחד, מתענים כנגד מיעוט הזכויות".

המנהג להיפטר מהתענית בסיום מסכת

ב. להלכה נפסק בשו"ע [4] "הבכורות מתענין בערב פסח, בין בכור מהאב, בין בכור מהאם". וכתב המשנה ברורה [4] סק"י) "ויש מקומות שנהגו הבכורים להקל ולאכול בסעודת מצוה וכן נוהגין כהיום בכמה מקומות במדינתנו להקל ולאכול אף בסעודת סיום מסכת. ואף שהבכורים בעצמן לא למדו את המסכת, מכל מקום כיון שאצל המסיים הוא סעודת מצוה מצטרפים לסעודתו, והמנהג שמתקבצים להמסיים קודם שסיים ומסיים לפניהם המסכת ושומעים ומצטרפים עמו בסיומו ואחר כך עושין סעודה".

בדברי המשנה ברורה לא נתבאר מאיזה טעם נהגו להקל לפטור את תענית הבכורים על ידי השתתפות בסעודת סיום מסכת. כמן כן יש להקשות על המנהג להיפטר מהתענית בערב פסח על ידי השתתפות בסיום:

ראשית, מדוע לאחר האכילה בסעודת הסיום אין חיוב להשלים את התענית ביום אחר, וכמו שכתב המשנ"ב עצמו שאפילו המוהל, הסנדק ואבי הבן שמותרים לאכול בברית מילה בערב פסח "צריכים לפרוע תענית אַחֵר אַחַר הפסח".

שנית, הגאון מקוז'יגלוב הקשה בספרו ארץ צבי (סימן עט) ממה שנפסק בשו"ע (או"ח תקסח סע' א) בכל תענית, שאם שכח ואכל, משלים תעניתו ואסור לאכול עוד אחר כך. ואם כן, גם אם נאמר שהבכורים יכולים להשתתף בסעודת סיום ולאכול בה, מדוע הם ממשיכים אחר כך לאכול כל היום ואינם שבים להתענות, כדין שכח ואכל בתענית שעליו להשלים את התענית. ובמקראי קודש [3] הביא את תירוצו של ארץ צבי, שבכל תענית יש שני עניינים: מצות תענית, ואיסור אכילה. ולכן בתענית בכורים שאין בו איסור אכילה אלא מצות תענית גרידא מדין פרסום הנס, ואין בו כלל איסור אכילה, שוב אינו צריך לחזור ולהתענות [ואמנם אם התענית היא זכר לתענית הבכורים ערב מכת בכורות, היה צריך להיות שגם בתענית בכורים בערב פסח, שיהיה בו דין איסור אכילה גם לאחר שאכל ביום התענית].

שלישית, בשו"ת תשובות והנהגות [6] ח"ב סימן רי) כתב: "אפילו נימא שמותר לאכול בסיום מסכתא היינו בסעודה, אבל מה שנהגו לאכול קצת מזונות ולא לחם אינו נחשב לסעודת מצוה להתיר בזה את חיוב הצום". אמנם פוק חזי מאי עמא דבר, שרוב המשתתפים בסיום מסכת בערב פסח רק טועמים עוגה, פירות או משקה, וכמעט לא מצוי שנערכת סעודת סיום עם נטילת ידים ואכילת פת, וצ"ע האם יש לכך בסיס איתן בהלכה. ואכן בתשובות והנהגות [6] ח"ב סימן רי) הביא כי הגאונים הנודע ביהודה והחתם סופר מיאנו לסמוך על המנהג להיפטר מתענית בסיום מסכת.

ג. בטעם מנהג העולם להסתמך על סעודת הסיום, הביא בספר רץ כצבי [11] אות ג) הביא מדברי ערוך השולחן (או"ח סימן תע סע' ה) שהקלו בצירוף שתי סיבות: ראשית, תענית זו יסודה מנהג שאינו מוזכר בש"ס, ואף שמנהג זה נקבע בשו"ע, מכל מקום אין זה חיוב כשאר התעניות. ולכן בתענית שיסודה מנהג, כאשר ישנה סיבה נוספת להקל, כגון בערב פסח, שמפני חולשת הדורות חששו שהתענית תגרום לשיבוש ההכנות בערב החג וכן תפריע לקיום המצוות בליל הסדר - לא מוחים ביד המקילים להיפטר מהתענית על ידי השתתפות בסיום מסכת.

לפי זה כתב התשובות והנהגות [6] ח"ב סימן רי) שנפטר מהתענית בהשתתפות בסעודת מצוה באכילה מסעודת הסיום, ולא בהשתתפות בעלמא "שבזה בטל העינוי, אבל אם השתתף בפחות עדיין מעונה". והוסיף כי "גדול כח המנהג", ונהגו להקל לאכול אף שלא שמעו הסיום אלא רק משתתפים באכילה, וראה במנחת יצחק [7] במעדני יום טוב [9].

בענין תענית בכורים בערב פסח ראוי להזכיר את דברי האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב שאמר "שבמסכת סופרים שממנו נובע זה המנהג של תענית בכורים, נזדקר טעות ובמקום הבכורים מתענים צ"ל הבכורים מתענגים". ואף שהאדמו"ר ממונקאטש כתב בנחרצות בספרו נמוקי אורח חיים (סימן תע) שאין לסמוך כלל על דברים אלו. ראה בהרחבה בספר מועדים לשמחה [5], ובמה שהביא בהערה 20 מדברי הגרש"ז אויערבך שככל הנראה הדברים באמת נאמרו על ידי האדמו"ר מזידיטשוב [אם כי הגהה זו צע"ג בלשון המסכת סופרים [1] כמבואר למעיין]. אמנם בשו"ת מגדנות אליהו [3] צירף דעה זו כסניף לפטור את בכור "יוצא דופן" [הנולד בניתוח "קיסרי"] מתענית בכורים [וראה בנדון זה בתשובות ונהגות [6] ח"ג סימן קיג) ובפסקי תשובות [12] אות ג)].

וראה טעם נוסף ומחודש בביאור גדר תענית בכורים בשו"ת דבר יהושע [3] שאין זה היתר לבטל את התענית על ידי סעודת מצוה, אלא הסיום הוא במקום התענית, כי כל מהותה של תענית הבכורים בערב פסח היא זכר ופרסום לנס, וכיום מאחר ואין מתענים בגלל חולשת הדורות, נעשה זכר ופרסום הנס על ידי הסיום מסכתא, משום שהיום של סיום המסכת נהפך ל"יום טוב". וראה בהרחבה בספר רץ כצבי [11] במה שביאר לפי זה עניינים רבים בנדון דידן.

ד. בירורים הלכתיים במנהג להיפטר מהתענית על ידי סיום מסכת

מה וכמה צריך לאכול בסיום - האם צריך לאכול או לשתות שיעור "כזית" או "מלוא לוגמיו" הפוטרים מתענית, או די ב"טעימה", ראה בתשובות והנהגות [6] ח"ג סימן קיד), ובמעדני יום טוב [9].

• פטור מתענית באכילת "שיריים" שנשלחו מסיום - המסכת מעדני יום טוב [9], וראה ברץ כצבי [11] אות ה) שהביא מדברי הגרש"ז אויערבך שהתיר לבכור שנאנס ולא יכל להשתתף בסיום מסכת, להיפטר בשמיעת הסיום בטלפון.

• הרוצה להיפטר בסיום האם רשאי לאכול בבוקר לפני הסיום - מעדני יום טוב [9] ופסקי תשובות [13] אות ו).

• הקדמת  או איחור סיום המסכת לערב פסח - רבי שלמה קלוגר כתב בשו"ת האלף לך שלמה [3] שאין להשהות את סיום המסכת במיוחד לערב פסח, וראה עוד במה שכתבו בזה במעדני יום טוב [8], ובפסקי תשובות [13] אות ח).

• חיוב בכורות [נקבות] בתענית - בשו"ע 4) סע' א) כתב : "ויש מי שאומר שאפילו נקבה בכורה מתענה", וברמ"א כתב "ואין המנהג כן". ועי' במה שכתב הברכי יוסף [2] ס"ק ג), ובאור לציון [7] מנהג בנות ספרד בזה.

• חיוב האב להתענות במקום בנו הבכור הקטן - ובנדון קטן בכור והאב בכור, האם צריכה אמו להתענות, ראה ברמ"א [4] סע' ב) ותשובות והנהגות [6] ח"ג סימן קיד), ופסקי תשובות [12] אות ה).

• חיוב תענית בכורים: לכהנים • לוויים • גר צדק • "יוצא דופן" • הבא אחר נפלים - פסקי תשובות [12] אות ב-ג).

• דיני התענית והמנהג לסיים מסכת כאשר ערב פסח שחל בשבת - שו"ע [4] סע' ב) ובמשנה ברורה שם.

עגלת קניות

Your Cart20
  • x 7 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
סה"כ: 800.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס