שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

תפילה מתוך טלפון נייד

תקציר השיעור

א. בשנים האחרונות הפך המחזה שבו מתפללים מתוך מכשיר טלפון נייד לדבר נפוץ. ברם, בדרך כלל מכשירים מסוג זה הינם יקרי ערך, ויש חשש להיסח דעת המתפלל שמא יפול המכשיר מידו בשעת התפילה, או כתוצאה מקבלת שיחות או מסרונים בטלפון הנייד בשעת התפילה. והשאלה היא, האם מותר להתפלל מתוך מכשיר שכזה, או שעדיפה תפילה בעל פה.

ב. בסוגיית הגמרא במסכת ברכות מבואר האיסור להחזיק חפצים בשעת התפילה. וצ"ע מה טעם האיסור - משום היסח הדעת מהתפילה מהחשש שמא יפלו מידו, או משום כבוד התפילה, שאין ראוי להתפלל כשחפצים בידו.

ג. התפלל כשחפצים בידו - האם חייב לשוב ולהתפלל.

ד. האם נאסר להחזיק בשעת התפילה חפצים שלא יגרם כל נזק אם יפלו מידו.

ה. האיסור להחזיק חפצים - בתפילת שמונה עשרה בלבד או בכל חלקי התפילה.

ו. החזקת תינוק בשעת התפילה • האם מותר לאשה להחזיק תינוק כאשר היא שומעת קידוש [ההבדל בין החזקת חפצים בעת אמירת ברכה להחזקתם בשמיעת הברכה כדי לצאת ידי חובה].

ז. החזקת חפצי מצוה בשעת התפילה [ארבעת המינים, שופר, ספר תורה].

ח. החזקת סידור ומחזור בשעת התפילה.

ט. ללכת באמצע שמונה עשרה להביא סידור.

י. אדם עצבני הנצרך להחזיק דבר בידו או לסלסל בפאותיו בשעת התפילה.

•   •   •

יא. ממוצא הדברים נדון האם מותר להתפלל מתוך מכשיר טלפון נייד.

בשנים האחרונות הפך המחזה שבו מתפללים מתוך מכשיר טלפון נייד לדבר שבשגרה. לעיתים הדבר מהווה פתרון מצויין להתפלל כראוי בנסיעות, בתפילה מחוץ לבית הכנסת כשאין  בנמצא סידורים.

ברם מאידך גיסא, השימוש בטלפון נייד לצורך תפילה בעייתי מאד, ראשית כל, בגלל החשש מהיסח הדעת כתוצאה מקבלת שיחות או מסרונים בטלפון הנייד בשעת התפילה. ושנית, בדרך כלל מכשירים מסוג זה יקרי ערך, ויש חשש שדעת המתפלל תהיה טרודה שמא יפול המכשיר מידו בשעת התפילה.

ונשאלת איפוא השאלה, האם מותר להתפלל מתוך מכשיר שכזה, או שעדיפה תפילה בעל פה.

א. לבירור הדברים, נעיין תחילה בסוגיות הגמרא ובדברי הפוסקים, מה מותר ומה אסור לאחוז ביד בשעת התפילה.

במסכת ברכות [1] תנו רבנן: "לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל", ובטעם הדבר פירש רש"י: "שאין דעתו מיושבת עליו בתפילה, שהרי לבו תמיד עליהן שלא יפלו מידו". ובהמשך הסוגיא אמר שמואל: "אמר שמואל, סכין ומעות וקערה וככר, הרי אלו כיוצא בהן". ופירש רש"י: "שדואג עליהן שלא תיפול הסכין ותזיקנו והקערה תשפך והמעות יאבדו והככר יטנף". ומבואר שהאיסור להחזיק ביד חפצים בשעת התפילה הוא משום היסח הדעת מהתפילה מהחשש שמא החפצים שמחזיק בידו יפלו ויגרם נזק להם או לאדם המחזיקם.

וכן מצינו בתוספות במסכת סוכה [1] שהסבירו את החידוש שהוסיף שמואל על דברי הברייתא: "דלא תימא דווקא תפילין וספר תורה דאיכא בזיון כתבי הקודש בנפילתו טריד בהו טפי, ואין דעתו מתיישבת בתפלתו". מדברי הברייתא היה ניתן להבין כי דווקא תפילין וספר תורה נאסר להחזיק ביד בשעת התפילה, כי דעתו של האדם טרודה ביותר שמא יפלו בידו ויתבזו, משא"כ חפצים אחרים שאין בזיון בנפילתם יתכן שאין איסור בהחזקתם בשעת התפילה. ולכן חידש שמואל שאסור להתפלל כשבידו כל חפץ העלול להסיח את הדעת מהתפילה מחשש שמא יפול מן היד. ומשמע מרש"י ומתוספות, כי בשעת התפילה אסור להחזיק ביד חפצים משום היסח הדעת שמא יפלו מידו.

ב. והנה הרמב"ם מנה בפרק הרביעי מהלכות תפילה, חמשה דברים המעכבים את התפילה: "טהרת ידים, וכיסוי הערוה, וטהרת מקום תפילה, ודברים החופזים אותו, וכוונת הלב". ולכאורה אילו היה לומד הרמב"ם שהאיסור להחזיק ביד חפצים בשעת התפילה הוא משום היסח הדעת מהתפילה, דין זה לכאורה היה צריך להיכתב בפרק זה, בין כל הדברים "המעכבים את התפילה", אך הרמב"ם הביא את ההלכה שאסור להחזיק ביד חפצים בשעת התפילה בפרק החמישי מהלכות תפילה [3] "ובכל מקום לא יאחוז תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל מפני שלבו טרוד בהן, ולא יאחוז כלים ומעות בידו", הלוא דבר הוא.

ובספר עינים למשפט [5] ביאר את דברי הרמב"ם: "שלדעתו שני טעמים מיוחדים איכא, משום טרדא ומשום כבוד התפילה". כלומר, יש שתי סיבות שונות מדוע לאסור החזקת חפץ בשעת התפילה. האחת, משום טירדה - שלא תיטרד דעתו בשעת התפילה עקב החשש שהחפץ יפול מידיו. והשניה, משום כבוד התפילה - אין זה מכבוד התפילה לעמוד לפני הקב"ה עם חפץ בידים. בהחזקת ספר תורה ותפילין לא שייך הטעם השני - משום כבוד התפילה, שהרי אדרבה, "כבוד והידור לתפילה" לעמוד עם ספר תורה ותפילין בידו. ולפיכך דייק הרמב"ם לכתוב את סיבת האיסור לאחוז תפילין בידו וספר תורה בזרועו בתפילה "מפני שלבו טרוד בהן". ואילו כלים ומעות אסור להחזיק אפילו כשאין חשש שיפלו [כגון כאשר הם קשורים] משום כבוד התפילה. ומיושבים דברי הרמב"ם, שלא מנה את כל הדוגמאות שהובאו בסוגיא בברכות בהלכה אחת, כי לכל חפץ יש טעם שונה לאיסור החזקתם בשעת התפילה.

על פי זה כתב בספר רץ כצבי [7] בשם ספר דביר הקודש לבאר מדוע הרמב"ם כתב הלכה זו דווקא בפרק חמישי מהלכות תפילה ולא בפרק רביעי, כי הלכה זו אינה נאמרה משום חסרון בכוונה אלא היא מדיני "תיקון המלבושים" שיש להופיע כראוי לפני הקב"ה בשעת התפילה.

לסיכום: הסיבות לאסור להתפלל כשבידיו חפצים הן:

לדעת רש"י והתוספות - משום היסח הדעת וביטול הכוונה מהתפילה שמא יפלו מידו.

לדעת הרמב"ם - משום כבוד התפילה, שאין ראוי להתפלל כשחפצים בידו.

ג. ובספר עינים למשפט [5] כתב כמה נפק"מ בין הסיבות הנ"ל:

בשעת הדחק - אם הטעם לאסור החזקת חפצים הוא משום כבוד התפילה בשעת הדחק מותר, אבל אם מפני טירדא וכוונת התפילה אף בשעת הדחק אסור לכתחילה". כי תפילה ללא כוונה בגלל הטירדה, אינה תפילה. אך תפילה שחסר בה מכבוד התפילה, כאשר היא נעשית מתוך כוונה, אין בה איסור בשעת הדחק.

התפלל כשחפצים בידו, האם חייב לשוב ולהתפלל - הב"ח [2] חידש להלכה שאם אחז בידו דברים שנאסר עליו "צריך לחזור ולהתפלל". אולם הט"ז [3] כתב: "נראה פשוט דאין זה אלא לכתחילה, אבל בדיעבד אין צריך לחזור ולהתפלל" וכן פסק המשנה ברורה [4] ס"ק ב) "ובדיעבד אין צריך לחזור ולהתפלל, אם לא שיודע שעל ידי זה לא כיון באבות". ובספר עינים למשפט [5] ביאר כי מחלוקת הב"ח והט"ז, היא נפקא מינה במחלוקת מהו הטעם לאסור להחזיק חפצים ביד בשעת התפילה: "נפקא מיניה לפי זה גם לגבי בדיעבד, שאי משום כוונה, הרי מכל מקום כוון וכמו שכתב הט"ז, ועל כן סבירא ליה שאין צריך לחזור. אבל אי משום בזיון הרי עבר על דברי חכמים, ובזיון הוי".

אימתי נאמר האיסור להחזיק חפצים - נפקא מינא נוספת במחלוקת רש"י ותוספות עם הרמב"ם היא, באיזה חלק מהתפילה יש איסור להחזיק חפצים, בשעת תפילת שמונה עשרה בלבד או בכל חלקי התפילה ובאמירת ברכות.

הפרי מגדים [3] משבצות זהב סי' צו ס"ק א; הובא במשנ"ב [4] ס"ק א) הוסיף על דברי השו"ע "והך יתפלל לאו דוקא, הוא הדין קריאת שמע ואפילו פסוקי דזימרא לדידן". וכתב בספר רץ כצבי [7] בשם ספר דביר הקודש כי דין זה תלוי בטעם האיסור להחזיק חפצים בשעת התפילה: "לשו"ע דהדין שלא יאחז בידו תפילין וכו' ולא סכין ומעות וככר, מפני שלבו עליהם שלא יפלו ויטרד ותתבטל כוונתו, הוא מדיני הכוונה. ולכן יש לומר דהוא הדין בקריאת שמע ופסוקי דזמרה. אבל למבואר מהרמב"ם דהאי דינא משום דין עמידה בפני המלך, יש לומר דבקריאת שמע ופסוקי דזמרה לא יהא דין זה, דהלא כל דיני העמידה בפני המלך נאמרו בתפילת שמונה עשרה ולא בק"ש ופסוקי דזמרה".

וראה גם במה שכתב בשו"ת אבני ישפה [5]) בנדון "אם מותר לאשה להחזיק תינוק כאשר היא שומעת קידוש". ומבואר בדבריו שאמנם בעת אמירת ברכה לכאורה לא מצינו איסור להחזיק חפצים, אולם בשמיעת הברכה כדי לצאת ידי חובה ראוי להימנע מלהחזיק חפצים, כי יש צורך להקפיד לשמוע כל מלה, ויש לחשוש שאם יהיה טרוד במה שבידו לא יוכל להתכוון ולהתרכז בשמיעת הברכה, ולא יוצא ידי חובת הברכה. 

חפצים שלא יגרם כל נזק אם יפלו מידו - עוד נפקא מינא במחלוקת רש"י ותוספות עם הרמב"ם היא, כתב בספר רץ כצבי [7] - האם נאסר להחזיק בשעת התפילה חפצים שלא יגרם כל נזק אם יפלו מידו.

רבנו יונה [2] הביא "יש מפרשים, דשום דבר אין לו לתפוס בידו". וכתב העינים למשפט [5] נפק"מ בין רש"י והרמב"ם "באופן דליכא טרדא דשמא יפלו, כגון [שהחפצים] קשורים [לדעת הרמב"ם] אסור משום כבוד התפילה, ולפי זה כל כלים וכל דבר אסור, ועל כן סתם [הרמב"ם] וכתב כלים ומעות". אולם לדעת רש"י שהאיסור משום ביטול הכוונה מהתפילה מסתבר שאין כל איסור להחזיק חפצים קשורים שאין חשש שיפלו מידו, כיוון שהחזקתם לא גורמת לביטול הכוונה מהתפילה.

להלכה: הט"ז [4] ס"ק א) הביא את דברי מרן השו"ע [4] סי' צז סע' ה) "הנושא משאוי על כתפיו והגיע זמן תפלה פחות מארבע קבין מפשילו לאחוריו ומתפלל, ארבע קבין, מניחם על גבי קרקע ומתפלל", ודייק מדברי השו"ע שאין לשאת משא בידיו אלא לכל היותר להפשילו לאחוריו כי "כל משוי אסור לטלטל לפניו".

המשנה ברורה [4] ס"ק ד) הביא את שתי הדעות: "ודווקא הני שאם יפלו יש בהם הפסד אם יזיקו לו, אבל שארי דברים מותר לאחוז. ויש אומרים דהני לאו דוקא אלא אורחא דמילתא נקט. והוא הדין שאין ליטול שום דבר בידו בשעת התפלה כהט"ז". ולמעשה כתב בשו"ע הרב [4] שלכתחילה מצוה מן המובחר לא להחזיק מאומה בידו.

החזקת תינוק בשעת התפילה - המשנה ברורה [4] ס"ק ד) הביא את דברי הברכי יוסף (ס"ק א) שהוסיף על דברי השו"ע: "הוא הדין שאסור להושיב תינוק לפניו בשעת התפילה". ומבואר בדבריהם שכשם שאסור להחזיק ביד סכין ומעות בשעת התפילה "מפני שלבו עליהם שלא יפלו ויטרד ותתבטל כוונתו", כך אסור להחזיק בידיו תינוק בשעת התפילה "מפני שלבו עליו" פן יפול מידיו.

ברם ראה במכתבו של רבי אשר וייס [9] שחלק לחלוטין על הבנת העינים למשפט, ולדעתו מעולם לא סבר הרמב"ם כי הטעם לאיסור להחזיק חפצים בשעת התפילה הוא משום "כבוד התפילה", ובוודאי גם לדעתו הסיבה היא משום היסח הדעת מהכוונה בתפילה. ועיי"ש בהרחבה במה שביאר "כלל גדול" בהבנת דברי הרמב"ם בדרכו בספריו.

•   •   •

החזקת חפצי מצוה בשעת התפילה

ד. במסכת סוכה [1] מסופר על אמימר שהחזיק בידיו בשעת התפילה בסוכות את ארבעת המינים. ופירש רש"י "ומתוך שחביבה מצוה עליו אין משאה ושימורה כבד עליו, ולא טריד". כלומר, אין איסור להחזיק חפצי מצוה בשעת התפילה, כי חביבות המצוה גורמת לכך שהחזקתם לא תגרום להיסח הדעת מהתפילה. אולם כבר תמה הריטב"א [1] (שם) "ולא ירדנו לסוף דעתו, דוודאי כל שכן שמתוך חביבות המצוה יתן לבו בלולב שלא יפול ולא יתכוון בתפלתו".

לכן ביאר הריטב"א את טעם ההיתר להחזיק חפצי מצוה בשעת התפילה: "דטירדה דלולב כיון דמצות שעתא היא, והיא חביבה, אף על פי שמפנה לבו עליה קצת, אינו מפנה לבו לבטלה, ואין זה מתעכב בתפילה כדי למנוע ממנו חיבוב המצוה. כי אפשר שחיבוב מצוה זו יתננו ויזכירנו לכוון לבו בתפילתו יותר. ואפשר שלזה כיון רש"י ז"ל בפירושו". לדעת הריטב"א, כאשר מחזיק בידו חפצי מצוה, לא רק שאין זה "מטריד" ומפריע לכוונה בתפילה, אלא אדרבה, "חיבוב המצוה" מוסיף לכוונה בתפילה [וראה בערוך לנר [1] במה שתירץ את קושיית הריטב"א וביאר את דברי רש"י].

והנה בשו"ע [3] סי' צב סע' ב) נפסקו דברי תרומת הדשן [2] כי "מותר לאחוז מחזור תפלות בידו בשעה שמתפלל, הואיל ותופס לצורך תפילה עצמה לא טריד, דומיא דלולב דמשום דלקיחתו מצוה לא טריד". ובמשנה ברורה [4] ס"ק ב) הביא דוגמא נוספת להיתר להחזיק חפצי מצוה שאינם גורמים להיסח הדעת בתפילה: "ומותר הש"ץ להחזיק הספר תורה בידו בשבת כשאומר יקום פורקן, דכיון שכונתו אז להתפלל על לומדי תורה, ע"כ מחזיק הספר תורה בידו ולא לשם שמירה, והוי כמו לולב בזמנו, וכן מותר להחזיק בשעה שמברכים החודש" [וראה גם במה שדן בספר חשוקי חמד [5] על פי הנ"ל האם מותר להחזיק שופר בתפילת מוסף של ראש השנה].

•   •   •

תפילה מתוך מכשיר טלפון נייד

ה. ממוצא דברי הראשונים והפוסקים בנדון החזקת חפצים בשעת התפילה, נבוא לדון האם מותר להתפלל מתוך מכשיר טלפון נייד. מחד גיסא, יש חשש להיסח הדעת של המתפלל שמא המכשיר יקר הערך יפול מידיו בשעת התפילה. מאידך גיסא, מדובר בסידור תפילה שמותר להחזיק ביד בשעת התפילה "הואיל ותפשה לשם תפילה עצמה כדי להתפלל בעיון ובדיוק יפה". ראה במאמרו של צבי רייזמן [7]-[8] שסיכם מאמרים נוספים שנכתבו בנושא זה, ובמכתבו של הגר"א וייס [9]. ועיקרי הסברות הן:

דברי שו"ע הרב [4] כי מצוה מן המובחר שלא לאחוז כלום "אלא יהיו ידיו כפותין כעומד לפני המלך". והרי בוודאי בסמארט-פון יש חשש גמור שמא יפול מידיו [יותר ממעות, שאם יפלו לא יקרה להם כלום] ובוודאי מתבטלת כוונתו, ולא דמי לסידור שבו מחזיק המתפלל כדי לעורר את הכוונה.

בסמארטפונים שבאמצע התפילה קופצות ההודעות החדשות המגיעות, והודעות אלה קופצות כבר עם טקסט ההודעה ולא רק שם השולח, בוודאי דבר זה גורם למחשבה המפריעה ולהיסח הדעת בתפילת שמונה עשרה.

• חשש מראית עין "שהעומד מן הצד יתמה הכיצד עומד אדם כך לפני בוראו - אמנם שפתיו רוחשות אבל אולי זוהי שיחה שבין אדם לחברו שטילפן אליו, ולא אל בוראו".

מאידך יתכן שעדיף תפילה מתוך הסמארט-פון מאשר תפילה בעל פה, וזה בוודאי היתר למתפללים בדרכים ובמקומות שונים כאשר אין תחת ידם סידור תפילה. דהרי בוודאי מותר לאחוז סידור בידו תוך כדי התפילה, וגם יש מעלה מיוחדת כאשר מתפללים מתוך הכתב, ולא מתפללים את התפילה בעל פה.

ואמנם למעשה, מסתבר כי לאור המציאות שאנו מרבים להשתמש ולהחזיק את מכשירי הטלפון לצרכי חולין ולא חוששים שמא יפלו, לכאורה אין כל סיבה מיוחדת שדווקא בשעת התפילה נסיח את הדעת מהכוונה מחשש שמא יפול המכשיר מידינו בדיוק בשעת התפילה. אך יחד עם זאת, לאור המציאות שבמכשירי הטלפונים הניידים אנו רגילים להשתמש לצורכי חולין, וכמו כן עלולות "להיכנס" שיחות או מסרונים בשעת התפילה, גורמת לכך שכל עוד אין אפשרות של "השתקה" לקבלת שיחות או מסרונים בשעת התפילה, ראוי לא להשתמש בטלפון הנייד לתפילה.

  חומרת האיסור לגרום להיסח הדעת על ידי פלפונים בשעת התפילה - להורות נתן [6], ועי"ש בדבריו הנוקבים כי "יתכו דמוטב שיתפלל ביחידות ולא יבוא לבית כנסת עם כלי זה [טלפון נייד] כי על ידי זה מפריע תפילת אחרים".

אדם עצבני הנצרך להחזיק דבר בידו או לסלסל בפאותיו בשעת התפילה - פסקי תשובות [6].

 ללכת באמצע שמונה עשרה להביא סידור - פסקי תשובות [6].

מה יעשה חייל עם נשקו בעת התפלה במקום ציבורי?

מצד אחד ייתכן יקיימת בעיה בעצם החזקת הנשק בעת התפילה אבל מצד שני אם החייל יוריד את הנשק - גם אם הוא נמצא קרוב מאד אליו הוא עדיין יהיה טרוד מאד מהעובדה שהוא יצטרך לשמור על נשקו יותר מאם הנשק היה מוחזק על ידו באמצעות הרצועה. אשמח לקבל התייחסויות לשאלה.

עגלת קניות

Your Cart16
  • x 2 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 4 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 4 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 640.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס