שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

תשלומין בתפילה

תקציר השיעור

א. במסכת ברכות נתבארו דיני תשלומין בתפילה למי שטעה או נאנס ולא התפלל, ונחלקו הראשונים האם יש "תשלומין" כאשר לא התפלל שתי תפילות [לא התפלל מנחה וערבית, האם מתפלל שלוש תפילות שחרית], וצ"ב במה נחלקו.

ב. בעיקר גדר תפילת ה"תשלומין" דנו האחרונים - האם נחשבת ממש כתפילה החסרה, או שחז"ל קבעו אפשרות להשלים את חיוב התפילה שלא התפלל בתפילה אחרת [לא התפלל מנחה, האם תפילת התשלומין נחשבת "מנחה" [שהיא חובה], או "ערבית" [שהיא רשות], ועוד נפק"מ כדלהלן].

ג. לא התפלל מנחה בערב ראש חודש, האם כשמשלים תפילתו בראש חודש צריך להזכיר יעלה ויבוא בתפילת התשלומין, ומה הדין אם לא הזכיר.

ד. דיני תשלומין בתפילות שבת ובמוצאי שבת • האם צריך להזכיר בתפילת התשלומין בשבת את נוסח התפילה שלא התפלל [לא התפלל שחרית, האם במנחה יאמר בתפילת התשלומין "ישמח משה" או "אתה אחד"].

ה. סדר תפילת תשלומין ביום שיש בו תפילת מוסף [שכח יעלה ויבוא בשחרית בראש חודש ונזכר לאחר חצות, האם יתפלל פעמיים מנחה ואחר כך מוסף, או שיתפלל מנחה ומוסף ולאחר מכן שחרית].

ו. אשה הנוהגת להתפלל מנחה ושכחה, האם תתפלל ערבית [שאינה מחוייבת] ותשלים מנחה לאחריה, או שתתפלל שחרית [שמחוייבת] ואח"כ תשלים.

ז. תשלומין לתפילת נעילה.

ח. האם בעל תשובה צריך להשלים את התפילות שלא התפלל כל ימיו.       

ט. דיני תשלומין בתפילה: עבר זמן רב מתפילת החובה • שיעור ההפסקה בין תפילת החובה לתפילת התשלומין • לצאת  ידי חובה בחזרת הש"ץ.

י. סיכום גדרי "שוגג" ו"אונס" לענין תשלומי תפילה.

א. במסכת ברכות [1] נתבארו דיני תשלומין בתפילה למי שטעה או נאנס ולא התפלל, לפנינו עיקרי הסוגיא:

• טעה ולא התפלל ערבית, מתפלל בשחרית שתים. [טעה ולא התפלל] שחרית, מתפלל במנחה שתים.

• טעה ולא התפלל מנחה, מתפלל ערבית שתים, ואין בזה משום דעבר יומו בטל קרבנו.

• מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן (קהלת א, טו) זה שביטל תפילה של ערבית או תפילה של שחרית,  כשביטל במזיד. ודינים אלו נפסקו בשו"ע [3] סי' קח סע' א-ב).

• טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת, מתפלל בליל שבת שתים. ואף שמשלים תפילת חול שלא התפלל, כיון שמשלים את התפילה בשבת, מתפלל אותה גם כן של שבת. וכן נפסק בשו"ע [4] סי' קח סע' ט).

• טעה ולא התפלל מנחה בשבת, מתפלל במוצאי שבת שתים של חול, מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה. ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה, שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו. ופירש רש"י: "שניה עלתה לו בשביל תפילת מוצאי שבת וראשונה לא עלתה לו, שאינה כלום, שאין לו להקדים תפילה שעבר זמנה לתפילה שזמנה עכשיו".

ומבואר, שכאשר משלים את התפילה שחיסר ומתפלל ב' תפילות, התפילה הראשונה היא חובה [ולכן מבדיל בה] והתפילה השניה נועדה לתשלומין. וכן נפסק בשו"ע [4] סי' קח סע' י).

 

ב. בדברי הראשונים בסוגיא מצאנו עוד חידושים להלכה בדין תפילת התשלומין.

• התוספות [1] ד"ה איבעיא) כתבו: "לא בעי אם טעה ולא התפלל תפילת מוסף, דהא ודאי אינו מתפלל בערבית [ב' תפילות להשלים תפילת המוסף שלא התפלל], דהיאך יקרא את הקרבנות וכבר עבר זמן מוסף. וגם לא תיקנו שבע ברכות של מוסף אלא משום ונשלמה פרים שפתינו, ובזה ודאי עבר זמנו בטל קרבנו. אבל שאר תפילות דרחמי נינהו ולוואי שיתפלל אדם כל היום כולו ואין כאן עבר זמנו בתפילה אחרת". וכן מבואר בדברי הרשב"א [2] שהוסיף עוד טעם: "דכל תפילה שהיא נוספת מחמת מאורע היום אין ראוי להשלימה ביום אחר, שכבר עבר מאורע היום. אבל שאר התפילות כיון שהן ראויות בכל יום, יש להן תשלומין ביום אחר".

• כתב הרשב"א [2] "ולעולם משלים הוא בתפילה הסמוכה לה, אבל טעה ולא התפלל שחרית אינו מתפלל ערבית שתים, וכן טעה [ולא התפלל] מנחה לא יתפלל בשחרית שתים. ויש מפרשים דהוא הדין והוא הטעם, וכן נראה. והיינו דווקא בזמן תפילה, לפי שכיון שהוא זמן תפלה והוא עסוק בתפלתו חוזר ומשלים מה שטעה בתפילותיו", עי"ש.

• תלמידי רבנו יונה [2] הביאו מחלוקת הראשונים האם יש "תשלומין" כאשר לא התפלל שתי תפילות [לא התפלל מנחה וערבית, האם מתפלל שלוש תפילות שחרית]. לדעת רבנו צרפת "אין תשלומין מועילים אלא לתפילה אחת" [ולכן אם לא התפלל מנחה וערבית, מתפלל רק פעמיים שחרית]. ויש מפרשים "שאפילו לא התפלל תפילות הרבה, לכולם יש להם תשלומין. והם אומרים שמי שהיה תפוס או חולה, כשיצא מבית האסורים או כשנתרפא, שיתפלל כל התפילות שהפסיד". וכן דעת רבנו שמחה המובא בהגהות מיימוניות [2] "שאם טעה ולא התפלל אחת מן התפילות, ונזכר אפילו אחר עשרה ימים, מסתבר שמשלימה. דכיון שאין בו משום עבר יומו, מה לי למחר מה לי אחר עשרה ימים".

אולם רבנו יונה הסכים לדעת רבני צרפת, וכמפורש בדברי הרמב"ם [2] הלכה י) "טעה ולא התפלל לא תפילה זו ותפילה הסמוכה לה, אינו משלם אלא האחרונה בלבד". וכן נפסק בשו"ע [3] סי' קח סע' ד).

ואילו הראב"ד (שם) נקט ש"אם רצה להשלים, ישלים. אבל אם נזכר בסמוכה לה ולא השלים טעותו ורוצה להשלים במופלג, אינו משלים, מפני שהוא כמי שביטל במזיד". וצ"ב מה שורש מחלוקתם.

 

ג. והנה בעיקר גדר תפילת ה"תשלומין" דנו האחרונים - האם נחשבת ממש כתפילה החסרה, או שחז"ל קבעו אפשרות להשלים את חיוב התפילה שלא התפלל בתפילה אחרת. והיינו שאם לא התפלל מנחה, יש לדון האם תפילת התשלומין נחשבת כתפילת "מנחה", או "ערבית", והנפק"מ בזה מבוארת בדברי הצל"ח והרש"ש שנחלקו בדין זה.

הצל"ח [2] ציון לנפש חיה, חידושי רבי יחזקאל לנדא, רבה של פראג, בעל הנודע ביהודה) הסתפק "אם שכח ולא התפלל מנחה, שמתפלל ב' ערבית, איזה מהם יקדים, לדידן דקיימא לן תפילת ערבית רשות, ואם כן יש למנחה מעלה שהיא חובה, ולערבית יש מעלה שהיא זמנה, איזה עדיף". והוכיח הצל"ח מההלכה שצריך להבדיל בתפילה הראשונה של ערבית [כשמתפלל ב' תפילות במוצאי שבת] שאפילו תפילת רשות בשעתה קודמת לתפילת תשלומין של חובה.

ומפורש בדבריו, כי תפילת התשלומין היא תפילת חובה ונחשבת ממש כתפילה החסרה [ואם לא התפלל מנחה, תפילת התשלומין נחשבת כתפילת "מנחה", שהיא חובה].

אולם הרש"ש בחידושיו על הגמרא בברכות [2] כתב בדין שכח ולא התפלל מנחה שמתפלל ב' ערבית, כי "תפילת התשלומין אינה רשות, דלא עדיפה מתפילה בשעתה. וסעד לזה, מהא דפסקינן בשו"ע  סי' ק"ח ס"ג [3], דבשעה שלא הגיע עדיין זמן תפילה הסמוכה, לא ישלים". ומוכח מדבריו, כי תפילת התשלומין אינה נחשבת ממש כתפילה החסרה, אלא חז"ל קבעו אפשרות להשלים את חיוב התפילה שלא התפלל בתפילה אחרת. והיינו שאם לא התפלל מנחה, תפילת התשלומין נחשבת כתפילת "ערבית", שדינה כתפילת "רשות".

וראה בספר מנחת פרי [6] רבי ישעיה רוטנברג, ר"מ בישיבת קול יעקב בירושלים), ובספר דביר הקודש [7] רבי נתן זוכובסקי, מראשי ישיבת גאון יעקב בבני ברק), ובספר רץ כצבי [8] שהרחיבו בביאור החקירה, והנפק"מ בזה.

ובספר דביר הקודש [7] כתב להוכיח מדברי התוספות [1] איבעיא) כי תפילת התשלומין נחשבת ממש כתפילה החסרה, ממה שכתבו שאין תפילת תשלומין למוסף "דהיאך יקרא את הקרבנות וכבר עבר זמן מוסף", שכן אם חז"ל קבעו אפשרות להשלים את חיוב התפילה שלא התפלל בתפילה אחרת, מה בכך שלא יקרא הקרבנות, הרי על ידי שמתפלל את התפילה של עכשיו משלים את מה שחיסר. אלא על כרחך שבתשלומין מתפלל את התפילה שהחסיר, ולכן שפיר כתבו תוספות שכבר עבר זמן המוסף ולא שייך שיקרא את הקרבנות.

ועוד כתב לבאר שם ע"פ החקירה הנ"ל, את שורש מחלוקת הראשונים האם יכול להשלים את התפילה שהחסיר רק בתפילה הסמוכה, או גם לאחר מכן. לדעת הרמב"ם והשו"ע, משלים רק בתפילה הסמוכה, כי תפילת התשלומין נחשבת ממש כתפילה החסרה, וזהו רק בתפילה הסמוכה, כי רק בזמן זה שייך לומר שעדיין לא עבר זמן התפילה הקודמת. אבל לדעת הראשונים שיכול להשלים תפילות שהחסיר גם  שלא בתפילה הסמוכה ואפילו לאחר כמה ימים, היינו משום שחז"ל קבעו אפשרות להשלים את חיוב התפילה שלא התפלל גם בתפילה אחרת, וזה שייך גם בתפילה שאינה סמוכה בדווקא לתפילה שהחסיר [וראה בשו"ת משנה הלכות [8] רבי מנשה קליין, גאב"ד אונגוואר, ולאחר מכן בניו יורק) במש"כ האם בעל תשובה צריך להשלים את התפילות שלא התפלל כל ימיו].       

 

ד. בספר מנחת פרי [6] כתב כמה נפק"מ בחקירה הנ"ל בעיקר גדר תפילת ה"תשלומין": 

• לא התפלל מנחה בערב ראש חודש - פסק הרמ"א [4] סע' ט) שצריך להתפלל ב' ערבית של ראש חודש, וכתב המשנ"ב (ס"ק כו) שפסק זה דלא כדעת הלבוש וסיעתו שפסקו שאינו צריך להזכיר בשניה של ראש חודש. ועוד הביא המשנ"ב שם שנחלקו הפוסקים בדין מי שלא התפלל ערבית בר"ח, והתפלל ב' שחרית ולא הזכיר יעלה ויבוא בתפילת התשלומין, אם צריך לחזור. וביאר המנחת פרי את מחלוקתם בחקירה הנ"ל, עי"ש.

דיני תשלומין בתפילות שבת ובמוצאי שבת - נחלקו הפוסקים האם צריך להזכיר בתפילת התשלומין בשבת את נוסח התפילה שלא התפלל [כגון אם לא התפלל שחרית, האם במנחה יאמר בתפילת התשלומין "ישמח משה" [אשל אברהם מבוטשאטש [2]], או שיאמר "אתה אחד"]. וביאר המנחת פרי את מחלוקתם בחקירה הנ"ל.

• תשלומין לתפילת נעילה - בשו"ת שבט הלוי [5] כתב ע"פ דברי הרשב"א בברכות [2] שאין תשלומין אלא לתפילות הראויות לכל יום ולא לנעילה, ובפמ"ג כתב שיש תשלומין לנעילה, וביאר המנחת פרי את מחלוקתם בחקירה הנ"ל.

סדר תפילת תשלומין ביום שיש בו תפילת מוסף - אם שכח יעלה ויבוא בשחרית בראש חודש ונזכר לאחר חצות, כתב המשנה ברורה [3] ס"ק טז) שיתפלל מנחה ומוסף ולאחר מכן שחרית. ובשו"ת ארץ צבי [5] כתב רבי צבי אריה פרומר [אב"ד קוזי'גלוב, שעמד בראש ישיבת חכמי לובלין לאחר פטירת מהר"ם שפירא] כי תפילת התשלומין נחשבת ממש כתפילה החסרה, ולכן יתפלל פעמיים מנחה ואחר כך מוסף, ועי' בפסקי תשובות [9] אות ח). 

 

דיני תשלומין בתפילה

•  עבר זמן רב מתפילת החובה - משנ"ב [3] ס"ק טו) • לצאת ידי חובה בחזרת הש"ץ - משנה ברורה [3] ס"ק ה). 

• שיעור ההפסקה בין תפילת החובה לתפילת התשלומין ומה צריך לומר ביניהן - משנה ברורה (ס"ק יג-יד).

• אשה הנוהגת להתפלל מנחה ושכחה - בספר הליכות שלמה [5] הובא בשם הגרש"ז אויערבך, שתתפלל ערבית  [שאינה מחוייבת] אע"פ שאינו רגילה בכך, ותשלים מנחה לאחריה, אבל אחר תפילת שחרית [שמחוייבת] אינה יכולה עוד להשלים, ואחר כך תשלים, עי"ש בנימוקיו להכרעה זו.

• סיכום גדרי "שוגג" ו"אונס" לענין תשלומי תפילה - פסקי תשובות [9]. ועי' בשו"ע ובמשנ"ב בסימן ק"ח סע' ז'.

עגלת קניות

Your Cart4
  • x 1 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 160.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס