בס"ד

יום שאילת גשמים בא"י תשע"ג

כינוס "עולמות" האם נחשב כסעודת מצוה ?

בהזמנה לכינוס רֵעים הוזכר שהמעמד הוא לציון סיום חמשת שנות פעילות ולרגל תחילת השנה השישית במטרה להגדיל תורה ולהאדירה, להרבות ולחזק את גדרי ודרכי התורה והעיון בה.

הנה, בעיקר סעודת סיום הנחשבת כסעודת מצוה [כדאי' בשו"ע גבי אכילת בשר בט' הימים, ועוד] מצינו טעם נוסף על הטעם הפשוט שהוא הודאה להשי"ת על העבר. וכפי' שמבו' בספרי – האחרונים יש בזה חלק נוסף והוא ההכנה. בהזמנו והקבלה על תחילת המסכת / הש"ס / הספר הבא. יעויין בשם משמואל על שמח"ת שהביא בשם האדמו"ר מקאצק שבודאי אי אפשר לשמוח על גמרהלימוד שהרי מיהו זה שיוכל לומר על עצמו שגמר ללמוד את המסכת כפי הנדרש ממנו באמת אלא זה שמחה על הקבלה וההתחלה החדשה. וזה גם היתה שמחת שלמה המלך בשעתו. ויש שציינו לכך את דברי רבינו גרשום [בב"ב קכא. ובתענית ל:] שעשו ט"ו באב יו"ט על שפסו מלכרות עצים לעצי המערכה ומאותו יום ואילך יהיו עוסקים בתורה. ומשמע שבא על הקבלה לעתיד. ויש ע"כ עוד ראיות מכו"כ ספרים ומקורות ואכמ"ל.

והנפק"מ בכמה אנפין. א] בנידון המובא כבר בפ"ו על המסיים ב' מסכתות האם אפשר לעשות סעודה אחת ואין בזה משום אין עושין מצוות חבילות חבילות. שאם זה מטעם הודאה על העבראולי א"א, ואם הטעם הוא על העתיד בודאי שאין בכך כל בעיה. ב] האם יש טעם וסיבה למנהג להתחיל במס' החדשה מיד לאחר הסיום, שאם הוא על העבר אין לזה כל שייכות וקשר לנלמד בעתיד. ופשוט.

ובנידון דידן בסעודה שמטרתה ציון גמר חמשת שנות פעילות והכנה לעתיד מבורך ופורה, אם הטעם הוא משום ההכנה והזמנה לעתיד א"כ נחשב הדבר כסעודת מצוה הגם שלא מצינו מקור לסעודת "סיום חמש שנים", ויש להתכונן לכך כראוי.

ויהי רצון שחפץ ד' בידכם ידינו יצלח -

בידידות והערכה

ישראל א. רייס

ראש כולל "בית ישראל" ירושלים