נהננתי מרעיון השאלה, לדעתי כל סיבת "אומר דבר בשם אומרו מביא גאולה" זו סיבה להחשת הגאולה ולומר דבר/פסק תורה בשם אומרו כנ"ל רק פה יש מעלייתא שלא לומר ע"מ שיתקבלו דבריו ולכן יכול להיות שעדיף משום שגם לימוד התורה ואסוקי מילתא זה עבור השלמת יעודינו בעולם וע"י יחוש הגואלה השלימה ולכן אין פה את הגריעותא של שאין אומר דבר בשם אומרו'' ולכן לדעתי יהיה מותר ועדיף

 

הקטין והזעיר 

שי הכהן

יש בזה אריכות גדול, אבל כאן רק אכתוב עיקרי הדברים, ממקור הגמ' והפוסקים, בלא המסקנות, להראות שזה לא דבר פשוט,ובאם יהיה לי זמן אכתוב גם מסקנות.

בפסחים קיב. אמר ר' עקיבא לרשב"י, אם בקשת ליחנק היתלה באילן גדול. ופירש"י (הנדפס שאינו מרש"י) אם בקשת ליחנק  לומר דבר שיהיה נשמע לבריות ויקבלו ממך היתלה באילן גדול  אמור בשם אדם גדול. ולפירוש זה מפורש שמותר. אמנם הרשב"ם פירש היתלה באילן למוד בפני רב ואמור שמועותיו משמו. ולפירוש זה אין ראיה. אמנם המג"א בסי' קנו סק"ב הוכיח מזה שמותר לשנות, וז"ל, אם שמע דין ונראה לו שהלכה כך מותר לאמרו בשם אדם גדול כי היכי דליקבלי מיניה [עירובין דף נ"א ופסחים דף קי"ב]. אלא שאח"כ הקשה ע"ז וז"ל, ובסוף מסכת כלה איתא האומר דבר בשם חכם שלא גמרו ממנו גורם לשכינה שתסתלק וכ"ה בברכות דף כ"ז ע"ש בתר"י וצ"ע עכ"ל. ואע"ג שהקשה לא חזר בו. והאליהו רבא סק"ב הביא המג"א וקושייתו ותי' על זה שלש תירוצו, וז"ל, וי"ל דמיירי [במסכת כלה] שהיו מקבלין אף שלא היה אומר בשמו [ולכן חייב לומר בשם אומרו משא"כ שיש לו סבה לא לומר בשם אומרו, אלא בשם אחר כדי שיקבלו ממנו מותר, ואפי' דברים של עצמו היה מותר]. עוד י"ל דבעירובין מיירי שלא שמע משם גדול אלא ניתנו סתם, אבל כשניתנו בשם גדול אחד לא יאמר בשם חכם אחד. עוד י"ל דדוקא מה שאומר מסברתו לא יאמר בשם חכם אחד, אבל מה ששמע מפי אחר מותר לאומרו אפילו בשם חכם שלא שמע עכ"ל.

ולתירוץ הג' של הא"ר פשוט שאסור להגיד דבר של עצמו משם חכם, ורק דבר של חכם אחר מותר לו להגיד בשם חכם שמקובל יותר מהראשון כדי שיתקבלו דבריו. אבל לתירוץ הראשון כל שרוצה שיתקבלו דבריו מותר לו לאמר בשם גדול מפורסם, וכפשטות לשון המג"א. והפרמ"ג הביא המג"א והא"ר וסיים וצ"ע לדינא.

בס"ד

הגמרא בגיטין דף כ' . :

תניא רבי אומר כתבו [את הגט] על איסורי הנאה כשר נפק לוי דרשה משמיה דרבי ולא קלסוה משמיה דרבים וקלסוה אלמא הלכתא כותיה וכתב רש''י בביאור הגמרא שהסיבה שלוי דרש משמיה דרבים כי היכי דליקבלוה מיניה ובביאור הגמרא שכתבה   אלמא הלכתא כותיה פירש רשי'' מדטרח כולי האי דליקבלוה אלמא הלכתא כוותיה וא"כ מבואר בדברי רש''י שמותר לשנות ולומר בשם מישהוא אחר כדי שיקבלו את ההלכה . אולם בתוספות פירשו את הגמרא באופן אחר , וכתב החתם סופר שם שהתוספות סוברים שוודאי אי אפשר לשנות ולומר בשם מישהוא אחר כדי שיקבלו ממנו עי' שם, ונמצא שלדעת התוספות אסור לשנות , וא''כ נידון השאלה תלוי במחלוקת רש''י והתוספות [לפי הסבר החתם סופר] ולהלכה [וגדרי ההלכה ]הדבר צריך תלמוד .