ראיתי חובה נעימה לשתף את ציבור הלומדים הקדוש כהמשך לשיעור האחרון לפרשת ויחי (בענין מחשבה ומעשה) במה שהראני בני אהובי נ"י בספר זהב משבא (מהגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל, ראש ישיבת באר יעקב) וז"ל:
"לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו איתו"
"במדרש מובא בפרשת דרכים דרוש כ"ו והשב זה יוסף ישיב זה עשיו, והוא תמוה דמאי שיאטייה דעשיו הכא וכמו שתמה בפד"ר, ואפשר לפרש דהנה השבטים לגבי יוסף היה עיקר חטאם רק במחשבה אבל במעשה לא עשו לו רעה כאשר אמר אח"כ ואתם חשבתם עלי לרעה אלוקים חשבה לטובה וגו', ולפי"ז אם מגיע להם עונש תלי' אי אזלי בתר מעשה או בתר מחשבה, דאי אזלינן בתר מעשה אינו מגיע להם עונש ואי אזלינן בתר מחשבה מגיע להם עונש. והנה אצל הברכות שברך יצחק את יעקב הי' במחשבתו על עשיו רק שבמעשה נתברך יעקב אבל במחשבה נתברך עשיו, ולפי"ז אם הברכות יתקיימו לגבי יעקב או לגבי עשיו תלי ג"כ בזה אי אזלינן בתר מחשבה או בתר מעשה דאי אזלינן בתר מעשה הנה הדין נותן שתיקיימו כל הברכות לגבי יעקב כיון דהוא נתברך במעשה, אבל אי אזלינן בתר מחשבה הדין נותן שיתקיימו לגבי עשיו כיון דהוא נתברך במחשבה, וא"כ אם יוסף ישיב להם רעה א"כ יסבור עכ"ח דאזלינן בתר מחשבה ולא בתר מעשה דעיקר חטאם היה במחשבה, א"כ מימילא גם עשיו ישיב להם רעה דכפי המחשבה נתברך הוא ויתקיים אצלו הוה גביר לאחיך, וזה כוונת המדרש והשב זה יוסף ישיב זה עשיו דאם יוסף ישיב גם עשיו ישיב" עכ"ד. ודברי פי חכם חן!
