שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

אור החיים הקדוש - בשלח: כח התורה

תקציר השיעור

פרשת בשלח

כח התורה

א. הים והנהרות נבקעו בפני בני ישראל ובפני רבי פנחס בן יאיר

• חז"ל מסרו על התנאי שהתנה הקב"ה עם המים שיבקעו בפני בני ישראל לכשיצאו ממצרים, וסירובם של מי ים סוף להיבקע. ויש להבין מדוע התכחשו לתנאי שהתנו עמם, ומדוע בסוף המים בקעו.

• עוד תמוה, מה הפלא הגדול בקריעת הים, בו בזמן שמי נהר גינאי נבקעו מפניו של רבי פנחס בן יאיר.

ב. הבריאה כפופה בפני עמלי התורה

בתשובתו לשאלות אלו, חידש האור החיים חידוש מופלא ביותר, המעלה על נס את כוחם האדיר של עמלי התורה • ההבדל בין קריעת ים סוף רק כשהגיעו המים עד צווארם ואילו מי הירדן נבקעו כבר כשרגלי הכהנים נגעו במי הירדן  • ויאמינו בהשם ובמשה עבדו - החידוש בהשגת שהקב"ה מנהיג את הבריאה שתהיה כפופה לתורה ולעמליה.

ג. כח התורה - שבה נברא העולם

דברי האור החיים הקדוש מבוארים על פי מאמר הזוהר הקדוש "אסתכל באורייתא וברא עלמא" - היסוד עליו בנוי העולם הוא התורה הקדושה, ועל כן נמסר כח השלטון בעולם ללומדיה • "התורה הכינה העולם להתהלך במישריה" • "שורש הכל והיוויו הוא מהתורה אשר היא אם כל".

ד. שינוי הטבע - בכח התורה

מקור נוסף לדברי האור החיים הקדוש שהתורה כפופה לעמלי התורה, מפורש בתלמוד הירושלמי, המובא להלכה בדברי הפוסקים, בביאור הפסוק "לא-ל גומר עלי" בדין בתולים שחזרו לאחר שבית דין עיברו את החודש  • חיי הבהמה הטריפה תלויים בהוראת החכם • ביאור דברי הרמב"ן מה היה סוד כוחם האדיר של יעקב אבינו, משה ואהרן ואלעזר הכהן.

ה. השלטון באיתני הטבע - מכח התורה שבעל פה

דברי האור החיים הקדוש מוטעמים, על פי מה שייסד בספר לשם שבו והחלמה, שהכוחות לשלוט בכל מעשה בראשית, נמסרו רק לדורות האחרונים, מזמן בית שני, שנתגברה התורה שבעל פה.

דו"ק היטב ותשכח בדברי האור החיים הקדוש שכתב כי מעשה בראשית כפוף "לתורה ועמליה", וכידוע עיקר העמל הוא בתורה שבעל פה, כמפורש בדברי חז"ל במדרש תנחומא.

ו. "כמה גדולים מעשי חכמים" - שפעלו באמירתם שינוי בטבע העולם

על פי האמור יבואר מדוע אמרו חכמים "נפל למים שאין להם סוף אשתו אסורה" - ולא הקלו כדרכם "משום עיגונא" - כי דבריהם קבעו מציאות בטבע הבריאה, שהטובע במים שאין להם סוף יוכל להינצל.

ז. סיפורי מופת על האור החיים הקדוש - בכח תורתו

דורשי רשומות סיפרו ממקורות יודעי דבר, סיפורי מופת על רבינו האור החיים הקדוש, שזכה מכוח עוצם קדושת תורתו, לשלוט על איתני הטבע.

א. הים והנהרות נבקעו בפני בני ישראל ובפני רבי פנחס בן יאיר

• חז"ל מסרו במדרש (1א) על התנאי שהתנה הקב"ה עם המים שיבקעו בפני בני ישראל לכשיצאו ממצרים, וסירובם של מי ים סוף להיבקע: "מתחילת התורה, מה כתיב, (בראשית א, ט) ויאמר אלקים יקוו המים, אני הוא שהתניתי עמו. כך התניתי מתחלה, שאני קורעו, שנאמר (שמות יד, כז), וישב הים לפנות בוקר לאיתנו, לתנאו שהתניתי עמו מתחילה. מיד שמע משה להקב"ה, והלך לקרוע הים. וכיון שהלך לקרוע את הים, לא קבל עליו להקרע. אמר לו הים, מפניך אני נקרע, אני גדול ממך, שאני נבראתי בשלישי ואת נבראת בששי. כיון ששמע משה כך, הלך ואמר להקב"ה, אין הים רוצה להקרע.  מה עשה הקב"ה, נתן ימינו על ימינו של משה, שנאמר (ישעיה סג, יב), מוליך לימין משה וגו'. מיד, ראה להקב"ה הוא וברח, שנאמר (תהלים קיד, ג), הים ראה וינס. מה ראה, אלא שראה להקב"ה, שנתן יד ימינו על משה ולא יכול לעכב, אלא ברח מיד".

ויש להבין מדוע התכחש הים לתנאי שהתנו עמו, ומדוע בסופו של דבר נבקע.

• עוד יש לתמוה מה הפלא הגדול בקריעת הים, בו בזמן שמי נהר גינאי נבקעו מפניו של רבי פנחס בן יאיר, כפי שמסופר במסכת חולין (1ב).

ב. הבריאה כפופה בפני עמלי התורה

בתשובתו לשאלות אלו, העלה האור החיים הקדוש על נס, את כוחם האדיר של עמלי התורה: "אכן תנאי זה הוא בכלל התנאים שהתנה ה' על כל מעשה בראשית, להיות כפופים לתורה ועמליה. ולעשות כל אשר יגזרו עליהם, וממשלתם עליהם כממשלת הבורא ברוך הוא. ולזה תמצא כמו כן בשמים ובארץ ובכוכבים ובשמש וירח, שלטו עליהם הצדיקים יחידים, ואין צריך לומר מרובים, כאשר חקק ה' להם בעת הבריאה. והוא סוד אומרו (ישעיה מג, א) בוראך יעקב, ואמרו ז"ל (ויק"ר לו, ד) שאמר הקב"ה לעולמו מי בראך מי יצרך ישראל, והכל בכח התורה. וצא ולמד מה שכתבתי בפסוק בראשית [להלן 4ג]. והנה ביציאת ישראל ממצרים עדיין לא קבלו התורה, ואין גזירתם על הנבראים גזירה. ולזה לא הסכים הים ליחלק להם, וטען למשה, אתה נבראת בששי ואני בשלישי. זה רמז כי אינו בן תורה, שאם היה בן תורה הנה הוא קודם לו, כי התורה קדמה לעולם כולו. ולזה נתחכם ה' והוליך ימינו לימין משה, פירוש הראהו כי הוא בן תורה המתייחס לה ימין, דכתיב (דברים לג, ב) מימינו אש דת למו. וכשראהו תיכף ומיד נקרע כתנאי הראשון. ולזה כל צדיק וצדיק שיעמוד אחר קבלת התורה, יביא בידו שטר חוב אחד לכופו ליחלק לפניו. ותמצא שכשלא רצה ליחלק לרבי פנחס בן יאיר ולמתלווה עמו רצה לקונסו, ופחד הים ממנו".

מבואר בדבריו יסוד נפלא. התנאי שהתנה הקב"ה עם ים סוף, נכלל בתנאי שהתנה הקב"ה עם כל מעשה בראשית, שנכפף לתורה ולעמליה. ולכן, קודם מתן תורה לא הסכים הים להיבקע מפניו של משה רבנו. ורק לאחר שהקב"ה "הראה" לים שמשה רבנו הוא "בן תורה", הסכים הים להיבקע מפניו. ואשר על כן, לאחר מתן תורה, בידיו של כל צדיק וצדיק "לשלוט" על הבריאה, ולכפוף את הטבע תחת רצונו וחפצו. בשל כך יכול היה רבי פנחס בן יאיר, לצוות על נהר גינאי להיבקע לפניו. ובידם של כל עמלי התורה לשלוט על איתני הטבע ולשעבדם לרצונם.

על פי יסוד הדברים, ביאר רבי יחזקאל אברמסקי (3א) את דברי התוספתא "כיון שהוטבלו מקצת רגלי הכהנים בירדן, עמדו מי הירדן", ואת פשר ההבדל ההבדל בין ים סוף שנבקע רק לאחר שקפץ נחשון בן עמינדב אל מי הים שהגיעו עד צאוורו, לעומת מי הירדן שנבקעו כבר בשעה שהכהנים הניחו בו את רגליהם, כי "בקריעת ים סוף קודם קבלת התורה היתה להם זכות אחרת אשר בגללה יבקע הים לפניהם, זולת מסירות נפשם על דבר ה' "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" (שמות יד, טו) - ואשר בכח האמונה במאמר זה, קפץ נחשון בים, וגזר ה' לפניהם את ים סוף לגזרים. אבל בבואם אל הירדן כבר היתר זכותם גדולה - זכות של מעמד הר סיני וקבלת התורה. ולפיכך מיד כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' במי הירדן, אז בזכות אשר קבלו עליהם את עול התורה והמצוה אשר בארון ברית ה' ההולך לפניהם, מיד כשהוטבלו מקצת רגלי הכהנים בירדן, עמדו מי הירדן, וכל ישראל עברו בחרבה".

וראה גם בספר יקר תפארת (3ב) שביאר על פי דברי האור החיים הקדוש, מה האמונה שהתחדשה לבני ישראל על שפת הים "בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", שהרי יש לתמוה כי כבר נאמר בפרשת שמות (ד, לא) "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ". והתשובה, כי בראותם את בקיעת הים מפניו של משה רבנו מכח תורתו, האמינו "בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ", בהשגה חדשה - "הקב"ה ומשה עבדו". עד עכשיו האמינו בכח הקב"ה, ועכשיו התחדש האמונה בהקב"ה ומשה עבדו, דהיינו אמונה בה' שמנהיג את הבריאה שתהיה כפופה לתורה ולעמליה.

 ג. כח התורה - שבה נברא העולם

דברי האור החיים הקדוש מבוארים על פי מאמר הזוהר הקדוש (4א) "אסתכל באורייתא וברא עלמא" - היסוד עליו בנוי העולם הוא התורה הקדושה, ועל כן נמסר כח השלטון בעולם ללומדיה.

וכמו שכתב האור החיים הקדוש (4ב) "כמה מעלות וחוזק התורה, שתחילת כל דבר כל העולם כולו בה נברא, בשבילה נברא, ובה מתקיים. וכל טובה הצפונה לעולם הבא ואוצרות החיים והטוב, נקנים בה".

וכן פירש האור החיים הקדוש (4ג) כי "תיבת "בראשית" שיכוין ברוך הוא לומר בשביל תורה שנקראת ראשית. ופירוש בי"ת של בראשית היא בי"ת הסיבה. ומעתה מי שזכה בתורה זכה בכל העולם, ומי שלא זכה בתורה אין לו ליהנות מהעולם עד מדרך כף רגל, זולת אם ישמש הכשר עמליה". ועוד כתב שם: "תתפרש "בראשית" על דרך אומרו (משלי ח, ל) ואהיה אצלו אמון, ודרשו ז"ל (ב"ר א, א) אל תקרי אמון אלא אומן. והוא עצמו שרמז הכתוב תחילת דבר ה' והודיע בריאת עולם הודיע במה בראה, ואמר בתורה בראה, כי הוא האומן. והוא אומרו (ירמיה לג, כה) אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי".

זהו גם עומק סוד פנימיות הצומח והמזון בבריאה, כפי שביאר האור חיים הקדוש (4ד) "דע כי כל הצומח, בין בדברים הכרחיים לחיות הנפש, בין בדברים הסגוליים בעולם, בין בדברים שהם תענוגי אדם שורש הכל והיוויו הוא מהתורה אשר היא אם הכל, וכשם שבתורה פרד"ס, כן מאכלים של עולם הזה. וכשם שבעשבים יש דברים סגוליים וטבעיים, כן יש בתורה מצות סגוליות וכו'. ולזה כשאדם אוכל דבר המותר, כאילו נהנה מאור העליון ממאורי אור תורה אלא שנגשם לצד הצלחת יסודי ארץ, שצריכים מזון כפי הכנתם והרכבתם".

וראה בקונטרס פניני אור החיים (5א) שהוסיף תבלין בביאור הדברים, על פי מה שכתב האור החיים הקדוש (5ב) כי ענין ה"סגולה" של ישראל, פירושו "כשם שהסגולה הוא דבר שאינו כפי הטבע, כי הלא תמצא כי יש עשב שטבעו קר וסגולתו לרפאות חולי הקרירות, וכן יש עשב חם וכו', וזה אינו כפי הטבע אלא דבר סגולה, וכמו כן מבטיחם ה' שיהיו סגולה גם שלא כפי המשוער, ויש הרבה ענפים בהבטחה זו". ולפי האמור, אחד ה"ענפים" בסגולתם של ישראל, הוא ענין זה הבלתי טבעי, כביכול, שכל הבריאה נמסרה לשליטתם מכח התורה.

 ד. שינוי הטבע - בכח התורה

דברי האור החיים שהחכמים שואבים את היכולת לשנות את הטבע - מכח תורתם, מפורשים בתלמוד הירושלמי (6א) בביאור הפסוק (תהלים נז, ג) אֶקְרָא לֵאלֹקִים עֶלְיוֹן לָאֵ-ל גֹּמֵר עָלָי", ולמדו מכאן שאם בית דין עיברו את החודש, בתוליה של הקטנה חוזרים בגלל קביעת בית הדין.

על פי הירושלמי ביאר הש"ך (6ג) את דין "וסת החודש" הנובע מכל "שכל מה שבית דין של מטה עושים, בית דין של מעלה מסכימים עמהם". והחזון איש (6ה) חידש על פי דברי הירושלמי, כי חייה של בהמה טריפה תלויים בהוראת החכם, ורק אם יורה שהיא כשרה, תוכל להמשיך לחיות.

בביאור הדברים כתב בספר נפש החיים (6ד) "ולזאת האדם המקבל על עצמו עול תורה הקדושה לשמה לאמתה, הוא נעלה מעל כל ענייני העולם הזה, ומושגח מאתו יתברך השגחה פרטית, למעלה מהוראת כוחות הטבעים והמזלות כולם, כיון שהוא דבוק בתורה ובהקב"ה ממש כביכול, ומתקדש בקדושה העליונה של התורה הקדושה שהיא למעלה לאין ערוך מכל העולמות, והיא הנותנת החיות והקיום לעולם ולכל הכוחות הטבעיים, הרי האדם העוסק בה מחיה ומקיים את כולם ולמעלה מכולם, ואיך אפשר שתהא הנהגתו מאתו יתברך על ידי הכוחות הטבעים" [וראה עוד במה שביאר שם, כי מעלה זו נמסרה אך ורק ללומדי התורה "לשמה"].

יתכן והרמב"ן התכוון לכך בביאוריו לכוחם האדיר של יעקב אבינו, משה רבנו, אהרן הכהן ואלעזר בנו.

הרמב"ן ביאר בפרשת ויצא (7א) כי סיפור גלילת האבן מעל פי הבאר על ידי יעקב אבינו, נועד "להודיענו כי קווי ה' יחליפו כח, ויראתו תתן עוז". ובפרשת במדבר (7ד) ביאר הרמב"ן את כוחם האדיר של משה ואהרן ואלעזר הכהן: "שהוא [אלעזר] נושא אותם, יהיה משא גדול, כי הקטורת שס"ה מנה, ומשה רבינו לא פטמה לחצאים, ושמן המאור לשנה שלימה רב מאד קפ"ג לוגין, ומנחת התמיד לא ידענו לכמה ימים ישא ממנה. אבל היה אלעזר חזק ואמיץ כיעקב אבינו, וכן משה רבינו ואהרן אחיו, וקוי ה' יחליפו כח". ומפשטות דבריהם משמע, שמדובר בכוח גופני.

בספר מקרא בכורים (7ה) ביאר את הדברים על מה שכתב האור החיים הקדוש (2) שהקב"ה התנה תנאי עם מעשה בראשית "להיות כפופים לתורה ולעמליה, ולעשות כל אשר יגזרו עליהם, וממשלתם עליהם כממשלת הבורא ברוך הוא", ומכוח זה יכל רבי פנחס בן יאיר לחלוק את מימיו של נהר גינאי. ולפי זה יתכן והרמב"ן התכוון בביאוריו לכוחות הגופניים האדירים של גדולי עולם שנבעו מיכולתם "לשלוט על הטבע, כתנאי שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית להיות כפופים לתורה ועמליה".

 ה. השלטון באיתני הטבע - מכח התורה שבעל פה

נראה להטעים את דברי האור החיים הקדוש, על פי מה שייסד בספר לשם שבו והחלמה [הובא בספר אהל משה (8)], שהכוחות לשלוט בכל מעשה בראשית, נמסרו רק לדורות האחרונים, מזמן בית שני, שנתגברה התורה שבעל פה, נעתיק חלק מדבריו המופלאים: "לכאורה יש לתמוה על התפעלות הנסים הללו מחנניה מישאל ועזריה בכבשן האש ומדניאל בגוב האריות, וכן גם מאברהם אבינו ע"ה באור כשדים, הלא מצינו בכמה צדיקים אחרונים הרבה מהם שעשו כן מדעתם ולא שלט בהם האש [ומפרט שם דוגמאות מהש"ס].

הנה היה מנפלאות תמים דעים ית"ש בהנהגתו הנעלמה, אשר כך עלה במחשבה לפניו מאז ומקדם להתגלה בשפעת אור קדשו, ולמסור הכוחות והמפתחות דסדרי בראשית ורזי עולם רק לדורות האחרונים אשר מבית שני והלאה. כי להם הנה ניתנה החמדה גנוזה הזאת, לשלוט בכל מעשה בראשית, וזכו לזה עד סוף הזמן דכל מייסדי התורה שבעל פה. כי הנה ניתן להם החמדה גנוזה הזאת, להשתמש בה כחפצם הרבה יותר מבדורות הראשונים.

ולכן הנה מצאנו לכמה תנאים ואמוראים שעשו נסים נפלאים בנקל מאד, מה שנעשו בדורות הראשונים, רק ע"י הנביאים המצויינים, והיו להם כל זה לאות ולמופת, וכדוגמא הנס דתחיית המתים אשר היו רק אליהו ואלישע מצויינים בה. ובדורות אחרונים דהתנאים בימי רבי, אמרו במסכת עבודה זרה (י, ב) ידענא זוטי דאית בכו מחיה מתים. וכן מצינו כמה מהם שהחיו את המתים בנקל מאד, הרבה יותר מאליהו ואלישע [ראה בכל הדוגמאות בדבריו]. אשר נראה מזה, שכל סדרי בראשית היה מסור בידם, מה שלא נמצא כל כך בדורות הראשונים. הנה גזרה רצונו ית"ש להתגלה בהאור הזה מעת הבנין דבית שני והלאה ע"י כל הצדיקים כולם, והיה נמסר להם האור הזה להשתמש בו כחפצם תמיד, גם בלא הכרח כלל".

ודו"ק היטב ותשכח בדברי האור החיים הקדוש שכתב כי מעשה בראשית כפוף "לתורה ועמליה", וכידוע עיקר העמל הוא בתורה שבעל פה, כמפורש בדברי חז"ל במדרש תנחומא (8ב).

 ו. "כמה גדולים מעשי חכמים" - שפעלו באמירתם שינוי בטבע העולם

על פי האמור יבואר מדוע אמרו חכמים "נפל למים שאין להם סוף אשתו אסורה", כמבואר בסוגיית הגמרא במסכת יבמות (9ב) - ולא הקלו כדרכם "משום עיגונא".

וביאר האדמו"ר משינאווא, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם (9ג), כי חכמים דבריהם קבעו מציאות בטבע הבריאה, שהטובע במים שאין להם סוף יוכל להינצל: "דאלמלא לא אסרוה החכמים ואמרו נפל למים שאין להם סוף אשתו מותרת, לא היה מציאות בעולם לנטבע שיוכל להינצל. אך כיון שאמרו חכמים מים שאין להם סוף אשתו אסורה, פעלו באמירתם והביאו הכח הזה לעולם שיהיה מציאות בעולם שיוכל להינצל".

ולפי זה מדוקדקים לשונות התנאים בסוגיא שאמרו "כמה גדולים דברי חכמים שאמרו מים שאין להם סוף אשתו אסורה", כי "אילולא שהביאו החכמים כח זה לעולם, לא היה במציאות כלל להינצל ממים שנטבע בהם".

 ז. סיפורי מופת על האור החיים הקדוש - בכח תורתו

זכה רבינו האור החיים הקדוש להיות בבחינת "נאה דורש" ואף "נאה מקיים", וזכה שהבריאה נכפפה בפני עמל תורתו ועוצם קדושתו, כפי שהעיד בעצמו בספרו פרי תואר (10ב) היאך לאחר שאסר את אכילת החגבים שנהגו בהם היתר במקומו, לא נראו במקומו מזה עשרים שנה. ובספר הנר המערבי (10א) הביא ממקורות יודעי דבר, סיפורי מופת על רבינו הקדוש, שזכה להניס ארי החי בעוצם קדושתו הפלאית, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.

עגלת קניות

Your Cartטרם התווספו פריטים לעגלת הקניות

    בראשית

    שמות

    ויקרא

    במדבר

    דברים

    נושאים

    מועדים

    הקדשות

    לעילוי נשמת

    הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

    ת.נ.צ.ב.ה.

    לעילוי נשמת
    אבינו, חמנו וסבנו האהוב
    ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
    בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
    אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
    שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
    תנצב"ה

     

     


    תנצב"ה

    לעילוי נשמת

    איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
    הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
    נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

     

    לעילוי נשמת

    אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

    כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

    אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

     

    מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

    בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

    נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

    ת.נ.צ.ב.ה.

    התודה והברכה

    לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

    ובראשם

    הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

    על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
    במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

    הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
    שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
    הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

    שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

    למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

    בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
    בבריות גופא ונהורא מעליא

    וזכות הרבים תעמוד להם לעד

    לעילוי נשמת
    גאון התורה והמוסר
    מרן ראש הישיבה
    הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
    שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
    בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

    נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

    לזכרון עולם בהיכל ה'

    לעילוי נשמתו

    הר"ר פנחס נצר ז"ל

    בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

    קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

    אהוב על הבריות וקירבם לתורה

    נפטר בשם טוב בדמי ימיו

    ביום ב' חשון תשס"ח

    תנצב"ה

     


    הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'