שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

אור החיים הקדוש - פרשת כי תשא: צדיקים מכפרים

תקציר השיעור

פרשת כי תשא

צדיקים מכפרים

א. מפני הרעה נאסף הצדיק

בנבואת הנביא ישעיה נאמר "כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק". דבריו נתבארו על ידי חז"ל ורבותינו הראשונים - מדוע הצדיקים מסתלקים בטרם בוא הרעה לעולם.

ב. "לצד חסרון ישראל שנתחייבו אני נוטל את ראשם לכופר נפשם"

"אין פורענות מתחלת אלא מן הצדיקים" • "שהצדיקים בדור, צדיקים נתפסים על הדור. אין צדיקים בדור, תינוקות של בית רבן נתפסים על הדור".

סילוקם של הצדיקים מהעולם, אשר נועד לכפרה על עוונותיהם של כלל ישראל, נרמז במצות מחצית השקל - שהיא "כופר נפש" על ישראל • חיוב תיקון המעשים לאחר סילוקם של צדיקים, הן ללומדי התורה, והן "למי שאינו בן תורה", שצריך לתת כספו לעמלי התורה "מחצית השקל כיששכר וזבולון".

ג. כי תצא אש ונאכל ה"קמה" - אלו הצדיקים הנלקחים כדי להציל הדור

סילוקם של צדיקים בעוונות בני דורם, נרמז בפסוקי התורה על מזיק אש, המכלה גדיש וקמה - הלוא הם הצדיקים ותינוקות של בית רבן • על כן "יחרד אנוש בהעלותו על לבבו, נהרות העונשים אשר יגיעוהו, על כמה נפשות קטנים וגדולים אין קץ, שכולם הוא הרצחן באמצעות תאוותו הסרוחה".

ד. הצדיק מוכיח את בני דורו - ועל די כך ינצל של יתפס בעוונם

בידם של הצדיקים להציל עצמם שלא יתפסו בעוונות הדור, על ידי שיוכיחום על מנת שיחזרו בתשובה חכמי הדור מצווים "לפקוח עין על עושי עוול".

ה. כל מי שבידו למחות בכל העולם נתפס על כל העולם

צדיקים שאפשר להם למחות בכל העולם כולו, נתפסים על כל העולם כולו" • סילוקם של צדיקים בעוון דורם, יסודו ב"ערבות" של כלל ישראל "שישתדל כל אחד בעד חברו שלא יעבור את פי ה.

ו. אימתי זכות הצדיקים עומדת להם להינצל בזמן חרון אף וזעם

יחד עם זאת, לעיתים זכות הצדיקים עומדת להם להינצל בזמן חרון אף וזעם, ואינם נתפסים בעוון בני דורם • "שלושה צדיקים או יותר, יצרפו זכותם ויצילו עצמם אפילו תוך הרעה" • כוחו של "צדיק מופלא" להגן על בני דורו.

ז. צדיק יסוד העולם - באמצעות הצדיק יפתח אוצרו הטוב

ביאור כוחם של הצדיקים להגן על בני דורם מכל צרה וצוקה, אשר נובע מבחינת "צדיק יסוד העולם", ובאמצעותם הקב"ה פותח אוצר של שפע וברכה בעולם.

 

 

 

מפני הרעה נאסף הצדיק

א. הנביא ישעיה (1א) התנבא על סילוקם של הצדיקים: "הַצַּדִיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין, כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק". דבריו נתבארו על ידי חז"ל ורבותינו הראשונים - מדוע הצדיקים מסתלקים בטרם בוא הרעה לעולם. מו"ר הגרש"ז ברוידא זצ"ל (1ו), ראש ישיבת חברון, סיכם את הפירושים:

• "מפני הרעה" פירושו כדי שהרעה תחול, הקב"ה צריך "לאסוף" מקודם לכן את הצדיק, כדברי הגמרא במסכת סנהדרין (1ב) "צדיק נפטר מן העולם, רעה באה לעולם, שנאמר הַצַּדִיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין, כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק". ופירש רש"י (שם) "מפני הרעה, קודם שתבוא הרעה הצדיק נאסף, מכלל דכיון שמת הרעה באה". הצדיק נאסף קודם הרעה, כדי שזכותו לא תגן. וכן פירש רש"י במסכת תענית (1ג) "לשון אחר, מפני רעות של אלו הוא נאסף, שאין הקב"ה רוצה שיבקש עליהם רחמים". וכן מבואר בספר מנורת המאור (אלנקאווה, 1ה).

• "מפני הרעה" פירושו קודם לרעה שהקב"ה מביא לעולם, כפי שפירש רש"י במסכת תענית (1ג) "מפני הרעה נאסף הצדיק, מפני שלא יצטער הוא ברעה, ואחר שהיא גזרה מלפניו, כי מפני הרעה נאסף הצדיק". כאשר הקב"ה רוצה ח"ו להביא לעולם רעה, הוא "אוסף" מקודם לכן את הצדיק, בכדי שהצדיק לא יצטער בראותו את הרעה.

• "מפני הרעה" היינו בגלל הרעה, כי הצדיקים מסתלקים מהעולם בגלל עוונות בני דורם, כדברי הברייתא המובאת בספר מנורת המאור (אבוהב, 1ד) "תנו רבנן, מה ראה ישעיה לומר הַצַּדִיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, ללמדך שהצדיק נתפש בעוון דורו כדבר אורין, דאמר בזמן שהצדיקים בדור, הצדיקים נתפשים על עוון הדור".

כאשר הדור צריך כפרה בגלל ריבוי חטאים ועוונות, הקב"ה אוסף את הצדיק, שהוא בבחינת "קרבן ציבור".

 "לצד חסרון ישראל שנתחייבו אני נוטל את ראשם לכופר נפשם"

ב. סילוקם של הצדיקים מהעולם, אשר נועד לכפרה על עוונותיהם של כלל ישראל, מפורש גם בדברי חז"ל (2ב) על הפסוק (2א) "אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי" - מהו אֶשְׁכֹּל, איש שהכל בו, מקרא משנה תלמוד תוספתות ואגדות. כֹּפֶר, שמכפר עונותיהם של ישראל". וכפי שמובא במסכת מועד קטן (2ג) "אמר רבי אמי, למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך, מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתם של צדיקים מכפרת. אמר רבי אלעזר, למה נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה, מה בגדי כהונה מכפרים, אף מיתתם של צדיקים מכפרת".

ממוצא הדברים, ביאר האור החיים הקדוש (2ה)-(3) "בדרך הרמז", את מצות מחצית השקל - שהיא "כופר נפש" על ישראל: "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פירוש אם תראה שיסתלק ראש בני ישראל בלא עת, ולא יעלה בכלח כעלות גדיש בעתו. הטעם הוא, לִפְקֻדֵיהֶם, על דרך אומרם ז"ל בפסוק אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, ואמרו ז"ל איש שהכל בו, הוא כופר נפשם של ישראל. והוא אומרו לִפְקֻדֵיהֶם, לשון חסרון, על דרך אומרו (במדבר לא, מט) ולא נפקד ממנו איש, כי לצד חסרון ישראל שנתחייבו לזה, אני נוטל את ראשם בעדם לכופר נפשם שלא ימותו כל ישראל".

מכאן מתחייב תיקון המעשים לאחר סילוקם של צדיקים, בבחינת "כופר נפשו" של הצדיק שנפטר בגלל עוונות דורו: "ואמר ה' כי לצד שהדור הוא הגורם להילקח הצדיק, לזה צריך לתת כל איש ישראל כופר נפש הצדיק שמת בעדו, והוא אומרו וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ של המסתלק. או גם כן של הנשארים שירגישו בפטירת הצדיק שנלכד בשחיתותם, וכל אחד ישכיל כי חייב מיתה לשמים, ויתקן מעשיו. והוא מה שמפורש בדברי קבלה (ישעיה נז, א) מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק, פירוש אם הסובבים דבר הרגישו בחסרונו ותקנו מעשיהם, שלא תבוא. ואם לא הרגישו, כדי שלא יהיה בתוך הרעה שתבוא אחריו, ולזה צוה ה' כאן וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ. ואומרו בִּפְקֹד אֹתָם, פירוש לא יאחרו נתינת הכופר, אלא תיכף ומיד בפקוד אותם במעשה זה שנטל ראשם, כל אחד יתקן מעוותו. ואומרו וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם, הא למדת שאם לא יעשו כנזכר יהיה בהם וגו'. ואמר בִּפְקֹד אֹתָם, רמז כי לא יאוחר העונש אלא תיכף לפקידה. וכן תמצא, שבכל עת שיסתלק הצדיק, רעה הבאה אחריו היא סמוכה לפטירתו, כמאמרם ז"ל (סנהדרין קיג, ב) וכמו שראינו בעינינו בדורות הללו".

תיקון המעשים הוא בעמל התורה וקיום מצוותיה, הוא בתמיכה וסיוע ללומדיה, כפי שנרמז בהמשך הפסוקים:  "ואומרו זֶה יִתְּנוּ, כאן פירש הכתוב מה היא כופר נפש שצוה לתת, ואמר זה יתנו, יכוין אל ספר התורה, דכתיב (יהושע א ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. ובאמצעות מה שילמדו בתורה, היא מגינה ומכפרת עוון ומרבה זכויות, כאומרם (פאה פ"א מ"א) ותלמוד תורה כנגד הכל. ואפילו היו ביד האדם עבירות רבות, זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם, כאילו הקריב כל הקרבנות המכפרים (מנחות קי, א), והוא אומרו כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים, שהם המצוות, זה יהיה לו לתיקון כל דבר. ונמשך גם כן אומרו כָּל הָעֹבֵר עם שלמטה, לומר תיקון למי שאינו בן תורה, במה יתן כופר נפשו כי הוא בור ריק אין בו מים, לזה אמר כל העובר וגו' יתן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל כיששכר וזבולון, ושמעון אחי עזריה. ורבים כהם אשר יחצון כספם לעמלי תורה. ואומרו בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, פירוש בעד שקל הקודש שהוא התורה".

 כי תצא אש ונאכל ה"קמה" - אלו הצדיקים הנלקחים כדי להציל הדור

ג. עוד מבואר בדברי חז"ל, כי בזמנים של פורענות בעולם, הצדיקים ותינוקות של בית רבן "נתפסים" בעוונות הדור.

וכך אמרו במסכת שבת (4ב) "בזמן שהצדיקים בדור, צדיקים נתפסים על הדור. אין צדיקים בדור, תינוקות של בית רבן נתפסים על הדור".

ובמסכת בבא קמא (4א) מובא: "אין פורענות באה לעולם אלא בזמן שהרשעים בעולם, ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחילה, שנאמר (4ג) כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים, אימתי אש יוצאה, בזמן שקוצים מצויים לה. ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחילה, שנאמר וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ, ואכל גדיש לא נאמר, אלא ונאכל גדיש, שנאכל גדיש כבר".

על פי האמור ביאר האור החיים הקדוש, כי סילוקם של צדיקים בעוונות הרשעים בני דורם, נרמז בפסוקי התורה על מזיק אש, המכלה גדיש וקמה - הלוא הם הצדיקים ותינוקות של בית רבן: "ובדרך רמז תרמוז התורה, את אשר יסובבו הרשעים ברשעם, כדי שיתעורר האדם מתרדמת שינת שכלו, בהביטו הפלגת הרעות אשר יביאו לעולם, כי לא [להם] לבדם יריעו, אלא יסובבו רע לכל העולם, והוא אומרו כִּי תֵצֵא אֵשׁ, הלא ידעת כי צרת העם תתכנה בשם אש, והוא בחינת תגבורת הדינים. ואמר וּמָצְאָה קֹצִים, הם הרשעים שאינם אלא קוצים מכאיבים. והודיע הכתוב עוד, כי אחר שניתן רשות לאש, הדינים להבעיר, לא לקוצים לבד הם מבעירים, אלא ונאכל גָּדִישׁ, כאן רמז אל תינוקות של בית רבן, שעדיין אין להם קומה אלא גדושים שבולת עם חברתה, כי בעונות הם הנתפסים בצרת עולם. ואומרו אוֹ הַקָּמָה, כאן מודיע כי לפעמים חרב עד צואר הגיעה, מופתי הדור יסודי עולם נלקחים בעוונם, כדי להציל על כללות הדור. כאומרו (שה"ש א, יד) אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר. ולפעמים יגדל החטא, ולא יצילו הצדיקים לבד, וחימה שפוכה על כל שונאי ישראל, והוא אומרו אוֹ הַשָּׂדֶה, שזה ירמוז אל כללות ישראל, ולא יספיקו לא תינוקות, ולא צדיקים להציל".

והגורמים לכך עתידים ליתן את הדין, כאמור בלשון הכתוב "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה", כי "יש יום לא-ל איום, לבוא במשפט עם הסובבים את הדבר, למיתת הצדיקים וגאוני עולם להשתלם מהם". ומכאן המוסר הגדול: "ובאמת כי יחרד אנוש, ויכבה שלהבת יצרו המחטיא אותו, באש המשפט, בהעלותו על לבבו, נהרות העונשים, אשר יגיעוהו על כמה נפשות קטנים וגדולים אין קץ, שכולם הוא הרצחן הגדול להם, באמצעות תאוותו הסרוחה".

 הצדיק מוכיח את בני דורו - ועל די כך ינצל של יתפס בעוונם

ד. אמנם בידם של הצדיקים להציל עצמם שלא יתפסו בעוונות הדור, על ידי שיוכיחום על מנת שיחזרו בתשובה.

כפי שביאר האור החיים הקדוש (6א) את הציווי "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא", על פי דברי הגמרא במסכת שבת (4ב) "בעוון הדור נתפסים גדולי עולם", כי "טעם תפיסת הצדיק, הוא בשביל עוון הדור, אם יוכיחנו הרי הוא ניצול ממה נפשך, אם חזרו בתשובה הרי אין כאן עוונות שיתפס עליהם, ואם לא חזרו הרי נפטרת מתפיסה. כמו שגילה סודו ביד עבדיו הנביאים, דכתיב (יחזקאל לג, ט) וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ לָשׁוּב מִמֶּנָּה וְלֹא שָׁב מִדַּרְכּוֹ, הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ". ועל פי זה ביאר האור החיים הקדוש את הכתוב (6ב) "וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ", עיין בדבריו.

 כל מי שבידו למחות בכל העולם נתפס על כל העולם

ה. סילוקם של צדיקים בעוון דורם, יסודו ב"ערבות" של כלל ישראל "שישתדל כל אחד בעד חברו שלא יעבור את פי ה', וכפי שאמרו חז"ל (7א) "מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו נתפס על אנשי עירו, בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו".

על פי זה ביאר האור החיים (7ב) הקדוש את האמור בפרשת נצבים בברית ערבות מואב: "כוונת משה בברית זה היא להכניסם בערבות זה על זה, כדי שישתדל כל אחד בעד חברו לבל יעבור פי ה'. ומעתה באנו להבין מאמר אַתֶּם נִצָּבִים, שהכוונה היא על דרך אומרו (רות ב, ו) הנצב על הקוצרים, לשון מינוי. ואומרו כֻּלְּכֶם, פירוש כולם יש עליהם עול זה, כל אחד לפי מה שהוא, על דרך אומרם ז"ל במסכת שבת (7א) כל מי שיש בידו למחות בכל העולם נתפס על כל העולם כולו, וכל מי שיש בידו למחות באנשי עירו נתפס על אנשי עירו, וכל מי שיש בידו למחות בבני ביתו נתפס על אנשי ביתו. והוא מה שפרט הכתוב כאן ואמר רָאשֵׁיכֶם וגו', שכל אחד יתחייב כפי מה שיש בידו, רָאשֵׁיכֶם הם הגדולים שבכולם שיכולים למחות בכל ישראל, אלו יתחייבו על הכל. שִׁבְטֵיכֶם, כל שבט ושבט יתחייב על שבטו. זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כל זקן יתחייב על משפחתו. כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, הם ההמון כל אחד יתחייב על בני ביתו".

וראה במה שביאר בספר באר מים חיים (8ב) את רמז בפסוק (8א) "כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם", שבמעשיו הטובים של הצדיק נמשכת קדושה וטהרה לכל הדור כולו.

 אימתי זכות הצדיקים עומדת להם להינצל בזמן חרון אף וזעם

ו. יחד עם זאת, לעיתים זכות הצדיקים עומדת להם להינצל בזמן חרון אף וזעם, ואינם נתפסים בעוון בני דורם.

כן נראה מדברי האור החיים הקדוש (8ג) בביאור הכתוב בספר יחזקאל (יד, יד) "וְהָיוּ שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם", שהכוונה בזה "דווקא שלושה יש כח בזכותם למלט עצמם שלא יגיע אליהם הרעה, אבל שנים, ואין צריך לומר אחד מהשלושה, שלא ימנע המשחית ממנו". והוסיף: "ויש מקדמונינו שהקשו והלא מצינו שבחורבן נהרגו כמה צדיקים וחסידים, דכתיב (תהלים עט, ב) נתנו את נבלת עבדיך. ותירצו וזה לשונם, אפשר שהיה חסיד יחיד בין רבים בעת ההרג, ונאמר (שם צד, טו) עד צדק ישוב משפט. אבל כשהם שלושה או יותר יצרפו זכותם ויצילו עצמם אפילו תוך הרעה". ולכן ציווה הקב"ה לנח לעשות את תיבה להינצל בתוכה: "כי הטעם שהוא צריך להימלט בתיבה ולא יגן בעדו זכותו בל קרוב אליו הרעה, לצד שאין עמו צדיקים והוא לבדו נמצא. והוא אומרו, עשה לך, לשון יחיד, ולזה יש לו לחוש לעד צדק ישוב משפט. ומכאן אתה למד כי בניו לא היו צדיקים כמותו, שאם היו צדיקים הם בצדקתם ימלטו עצמם מבלי מפלט כי הם למעלה משלושה". יעויין היטב שם כל דבריו, ובמה שכתב בפרשת וירא (9ב) בגודל כוחו של "צדיק מופלא", אימתי הצדיקים יכול להגן על עצמם ואימתי יכולים להציל גם אחרים בזכותם.

 

צדיק יסוד העולם - באמצעות הצדיק יפתח אוצרו הטוב

ז. נראה כי כוחם של הצדיקים להגן על בני דורם מכל צרה וצוקה, נובע מבחינת "צדיק יסוד העולם" (9ג). ואמרו חז"ל (9ד) "אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים, שנאמר (משלי י, כה) וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם". וכן מובא בזוהר הקדוש "ועלמא לא קיימא אלא על צדיק חד, דכתיב וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, ועליה קאים עלמא, ובגיניה אסתמיך, ועליה אשתיל". ובמדרש תנחומא (10ב) מפורש: "אפילו צדיק אחד ביניכם כולכם עומדים בזכותו, ולא אתם בלבד אלא אפילו צדיק אחד ביניכם כל העולם כולו בזכותו עומד, שנאמר וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם".

ובתחילת פרשת נח (10ג) ביאר האור החים הקדוש: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק, רמז כי הוא יסוד העולם, על דרך אומרו וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, שאילו לא היה הוא לא היה העולם במציאות והיה הכל כלא היה במבול, ובו יסד ה' עולמו".

ולא עוד אלא שבאמצעותו נפתחים אוצרות הטוב בעולם, כדברי האור החיים הקדוש (10ד) בביאור הפסוק "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ", וזה לשונו: "כי על ידי המצות מתפתחים צינורי השפע ומתייחדים המידות העליונות. ואומרו יִפְתַּח ה' לְךָ, בכינוי שמבטיחו ה' שיפתח לו, פירוש בשבילו לבד, הכוונה הגם שיסובבו אחרים לסתום, באמצעות הצדיק יפתח אוצר הטוב, ושם הטוב הוא סוד הנהר, והוא סוד צדיק יסוד עולם. ואומרו אֶת הַשָּׁמַיִם, הוא סוד השפעה עליונה למעלה כידוע ליודעי חן".

סוף דבר, הקב"ה ייסד את עולמו בזכות הצדיק, ובו הוא מתקיים, ובאמצעותו נפתחים אוצרות הטוב בעולם.

כוחם של הצדיקים מופלא ונשגב, והם מגן וחומה ובצורה לבני דורם, באורחות חיים ותוכחות מוסר להשיבם למוטב לבל יכשלו בחטאתם ולא יספו בעוונם.

ובאם לא ישובו מדרכם הרעה, הרי הם מזבח כפרה בטהרת גופם הנאסף מפני הרעה.

והחי יתן אל לבו, לשוב בתשובה שלמה, להתחזק בלימוד התורה ובקיום מצוותיה, ובתמיכה וסיוע לעמליה.

עגלת קניות

Your Cart9
  • x 1 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
סה"כ: 360.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

לזכרון עולם בהיכל ה'

לעילוי נשמתו

הר"ר פנחס נצר ז"ל

בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

אהוב על הבריות וקירבם לתורה

נפטר בשם טוב בדמי ימיו

ביום ב' חשון תשס"ח

תנצב"ה

 


הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'