שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

ברכת החודש

תקציר השיעור

א. קידוש החודש - על ידי בית דין

מנהג מקובל בכל תפוצות ישראל "לברך" או "להכריז"  על ראש החודש הבא עלינו לטובה, בשבת שלפניו. המנהג לא הוזכר בתלמוד, אך הוזכר בדברי רבותינו הראשונים.

במושכל ראשון, מקור המנהג במצוה הראשונה שנצטוו בני ישראל במצרים - לקדש את החודש.

ב. ברכת החודש – הכרזת יום החודש

כאמור לעיל, מנהג ההכרזה על ראש חודש בשבת הסמוכה לו, הוזכר בדברי רבותינו הראשונים. בדבריהם נתבארו הטעמים למנהג, יש המוצאים מקור למנהג בתלמוד הירושלמי, ויש שהטעימוהו כ"זכר" למצות קידוש החודש בבית דין.

ג. חיוב עמידה בברכת החודש

בדברי המגן אברהם מובא כי "נהגו לעמוד בשעת אמירת ראש חודש ביום פלוני, דוגמת קידוש החודש שהיה מעומד". ותמה רבי עקיבא אייגר, ממשמעות דברי המשנה במסכת ראש השנה, שהיו יושבים בשעת קידוש החודש • העמידה בברכת החודש - זכר לעמידה בשעת הברכה על קידוש החודש; זכר לעדות העדים על ראיית הלבנה; משום כבוד הספר תורה.

ד. סדר התפילה ב"ברכת החודש"

בזמן ברכת החודש, מלבד הכרזת יום החודש וזמן המולד, נוהגים להתפלל ולבקש בקשות.רבותינו אחרונים תמהו על הבקשות הנאמרות בברכת החודש - והרי אסור "לתבוע צרכיו" בשבת, וצ"ע.

ה. ברכת החודש - ברכה ולא תפילה

• ברכת החודש בציבור • ביאור המנהגים בברכת החודש על פי הטעמים לעמידה בזמן הברכה.       • ביאור ההבדל בין ברכה לתפילה, ונפקא מינה למהותה של ברכת החודש.

ו. ברכת החודש - הלכה למעשה

מיקומה של "ברכת החודש" בתפילה • מי אומרה ואופן אמירתה • נוסחאות אמירתה [פשר המילים "בזכות תפילת רב"] • התפילות שלפני הכרזת ראש חודש • הכרזת יום ראש חודש • התפילות לאחר הכרזת החודש • החזקת ספר התורה • המנגינה של ברכת החודש • ידיעת זמן המולד בעת ברכת החודש • מנהגי שבת מברכים.

ז. ברכת וקידוש החודש - פרקי מחשבה

טעם ההכרזה בשבת • מעלת ישראל - בכח ההתחדשות.

 

א. קידוש החודש - על ידי בית דין

מנהג מקובל בכל תפוצות ישראל "לברך" או "להכריז"  על ראש החודש הבא עלינו לטובה, בשבת שלפניו (1א). המנהג לא הוזכר בתלמוד, אך הוזכר בדברי רבותינו הראשונים.

עוד קודם מתן תורה נצטוו בני ישראל (1ב) "החודש הזה לכם ראש חדשים", ופירש רש"י: "הראו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש". ולאחר מכן נצטוו בפרשת אמור (1ג) "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם". ופירש רש"י: "כאן מדבר בקדוש החודש".

סדר קידוש החודש מבואר במשנה במסכת ראש השנה (2א) "ראש בית דין אומר מקודש, וכל העם עונים אחריו מקודש מקודש. בין שׁנראה בזמנו בין שׁלא נראה בזמנו, מקדשים אותו. רבי אלעזר ברבי צדוק אומר, אם לא נראה בזמנו, אין מְקדשִים אותו, שכבר קדשוהו שמים". רבי אשר וייס (2א) דן בשתי המקורות למצות קידוש החודש, וכתב בתחילת דבריו כי מצות קידוש המועדות היא מצוה בפני עצמה, וכפי שמבואר בדברי הרשב"א בשם ר"ח "מועדי ה' צריכים קידוש בית דין, כי משה רבינו קידשם". אך מדברי הרמב"ם משמע שגם הפסוק השני מתייחס לקדוש החודש, ולכן נראה כי מהפסוק "החודש הזה" נלמדה מצות קדוש החודש, ומהפסוק "אשר תקראו אותם" נלמד שעל הבית דין להודיע לעם ולהכריז על הקידוש.

 ב. ברכת החודש - הכרזת יום החודש

כאמור לעיל, מנהג ההכרזה על ראש חודש בשבת הסמוכה לו, הוזכר בדברי רבותינו הראשונים.

יש המוצאים מקור למנהג בדברי התלמוד ירושלמי (2ג) "רבי יוסא כגון אנא דמן יומא לא צלי מוספא מן דלא מן דלא ידע אימת ירחא". וביאר הפני משה, שהכוונה לתפילת מוסף של ראש חודש. אבל בערוך השולחן (3ד) תמה על פירוש זה, ופירש שכוונת הירושלמי ל"ברכת החודש" הנאמרת בשבת קודם מוסף.

• במחזור ויטרי (3א) כתב: "אם חל ראש חודש בשבת הבאה מכריז, החזן ומודיע לרבים יום קביעותו, מפני תקנת המועדות, ותקנת תפילת המוספים והלל ולבטל בהם הנשים ממלאכה.

• בספר היראים (3ב) כתב בדבריו בנדון מצות קידוש החודש: "ומה שנהגו העולם להגיד חודש בשבת, אין זה קידוש, שהרי ראש בית דין אינו איתנו, אלא תקנוה הראשונים להגיד לעולם ראש חודש, להיזהר בו ובתלוי בו".

•  כמו כן בשבולי הלקט (3ד) כתב: "מה שנהגו בליל הכנסת ראש חודש בתפילת עבית קודם תפילת לחש שהחזן מכריז ראש חודש, והציבור עונים לששון ולשמחה, לא משום קידוש החודש נהגו כך,  שהרי אין מקדשים ראש חודש אלא ביום, אלא כדי שיהא אדם זכור להתפלל יעלה ויבוא".

• לעומתם,  הראבי"ה (3ג) סמך את המנהג "שמברכים בבית הכנסת ומכריזים על החודש, על מצות קדוש החודש

 ג. חיוב עמידה בברכת החודש

המגן אברהם הזכיר בתחילת הלכות קידוש החודש (4א) את מנהג "ברכת החודש", והוסיף: "ומכל מקום נהגו לעמוד בשעת אמירת ראש חדש ביום פלוני, דוגמת קידוש החדש שהיה מעומד". ומבואר בדבריו שברכת החודש היא "דוגמת קידוש החודש", ולכן צריך לאומרה בעמידה, כשם שקידוש החודש היה מעומד.

רבי עקיבא אייגר (4ב) הקשה על דברי המג"א: "בער אנכי ולא ידעתי היכן מצינו דקידוש החדש היא מעומד, ואדרבה בריש פ"ג דראש השנה משמע שהיה מיושב". וכוונתו לדברי המשנה במסכת ראש השנה (4ג) "ראוהו שלשה והן בית דין, יעמדו השנים ויושיבו מחבריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם, ויאמרו מקודש מקודש, שאין היחיד נאמן על ידי עצמו. ולכאורה משמע מדברי המשנה, כי בשעת קידוש החודש, ישבו הדיינים במקומם. ומכאן התמיהה בדברי המג"א "היכן מצינו דקידוש החדש היא מעומד". ועל פי טענה זו בטל איפוא, הטעם לומר את ברכת החודש בעמידה.

על קושיית רעק"א נאמרו תירוצים רבים לקיים את מנהגינו לעמוד בברכת החודש, ומתוכם יתבררו גדרי הברכה והמנהגים הרבים שיש בה.

העמידה בברכת החודש - זכר לעמידה בשעת הברכה על קידוש החודש: האדר"ת כתב בספרו תפילת דוד (4ד) "ואם כן היו עומדים בעת הברכה ככל ברכת המצוות, כמש"כ המג"א (או"ח סי' ח ס"ק ב), וממילא גם המצוה בעצמה". לדעת האדר"ת, רעק"א צדק בקושייתו על המג"א, כי עצם ההכרזה על קידוש החודש היתה בישיבה. אולם מאחר ובשעת קידוש החודש היו בית הדין מברכים ומן הסתם היו עומדים בשעת הברכה כדין ברכת המצוות הנאמרת בעמידה. ולכן גם אנחנו כאשר מברכים את החודש "דוגמת קידוש החודש", עומדים בשעת הברכה.

בקידוש החודש נאמר "לכם" ולמדו מספירת העומר שבמצוה שנאמר "לכם" יש לעמוד - בספר האשכול (4ה) מבואר שיש לעמוד בקידוש לבנה בגלל שנאמר "לכם", ויש ללמוד מספירת העומר שנאמר "לכם" ומברכים בעמידה, שבכל מקום שנאמר "לכם", יש לעמוד. ומאחר ובקידוש החודש נאמר "לכם", צריך לעמוד בשעה שמברכים את החודש שהוא "כדוגמת קידוש החודש" - וכך טען ה"שואל" בשו"ת מטה לוי (5א).

העמידה בברכת החודש זכר לעדות העדים על ראיית הלבנה - אולם המטה  לוי השיבו, כי ודאי קידוש החודש הוא דין שבו הדיינים חייבים לשבת. ובתירוץ קושיית המגן אברהם, כתב: "הן אמת דבכל מעשה בית דין הדיינים יושבים, אבל העדים עומדים, וכן בעלי הדין עומדים לכל הפחות בשעת גמר דין לכל הדעות", ודייק כן מדברי המג"א שכתב שנהגו לעמוד בשעת ברכת החודש "דוגמת קידוש החדש שהיה מעומד", ולא כתב דוגמת "קידוש החודש שבית דין עמדו", ומבואר שכוונתו לעדים שעמדו, והקהל העומד היום הוא זכר לעמידת העדים.

העמידה בברכת החודש משום כבוד ספר התורה - באגרות משה (5ב) כתב: "ואולי כשהיו צריכים לספר תורה כהא דהביאו התוספות (ברכות מח, א ד"ה ולית) מפרקי דרבי אליעזר (פרק ז) מביאים ספר תורה ועושים עגולה, ובשביל הספר תורה שאינה במקומה עמדו כשאמרו מקודש החודש. ולכן גם אנו כשמחזיקים ספר תורה כשאומרים ראש חודש פלוני עומדים. ואולי לזכר זה מחזיקים הספר תורה, דאם לא כן מאין מנהג זה להחזיק ספר תורה בשעת ברכת החדש". כוונתו לדברי הפרקי דרבי אליעזר: "בשלשה מעברין את השנה, רבי אליעזר אומר בעשרה, שנאמר אלהים נצב בעדת אל. ואם נתמעטו מעשרה, לפי שהן מועטים מביאים ספר תורה". ומבואר כי לפעמים היו נזקקים לספר תורה בשעת קידוש החודש - כאשר בבית הדין היו תשעה דיינים בלבד, ועל ידי ספר התורה השלימו למנין עשרה שצריכים להיות בשעת קידוש. ולזכר זה, נוטל הש"ץ את ספר התורה בשעת ברכת החודש שהוא "דוגמת קידוש החודש", ולכן גם הקהל צריך לעמוד, מחמת החיוב לעמוד בשעה שספר התורה עומד שלא במקומו.

העמידה בברכת החודש זכר לעמידת העם בשעת מעמד קידוש החודש - האגרות משה יישב את קושיית המגן אברהם באופן נוסף: "עיקר המצוה היא בעניית העם, דאמירת ראש הבית דין הוא פסק הדין, שפסקו אחר חקירתם את העדים שהחדש מקודש. ולכן באמירת ראש הבית דין שהוא לפסוק הדין תנן שאומר רק פעם אחת מקודש, ועניית העם היא המצוה דקידוש, ועל זה נאמר שיאמרו ב' פעמים מקודש מקודש, ומצוה זו היא למצוה ולא לעיכובא. ואמירת העם "מקודש מקודש" היתה בעמידה. ובודאי העם שנמצא שם במקום מושב הבית דין לא ישבו אלא עמדו".  ומבואר בדבריו כי בית דין אמנם ישבו בשעת קבלת העדות וקביעת פסק הדין שהחודש מקודש, אולם העמידה בברכת החודש "דוגמת קידוש החודש" אינה כדוגמת בית הדין, אלא כדוגמת עמידת העם בשעה שאמרו "מקודש מקודש". כי בזה היה עיקר קיום מצות קידוש החודש.

 ד. סדר התפילה בברכת החודש

כפי שהובא לעיל (1א) בנוסח ברכת החודש נהגו לומר תפילות ובקשות, לפני ואחרי הכרזת החודש.

במסכת ברכות (6א) הוזכרה התפילה שהיה רב מתפלל בכל יום בסיום תפילתו: "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתתן לנו חיים ארוכים חיים וכו'" - תפילה שנוהגים האשכנזים לאומרה בברכת החודש, כפי שהובא בספר מגיד תעלומה (6ב). ומטעם זה יש שנהגו לומר בסיום תפילה זו בברכת החודש את המילים "בזכות תפילת רבים" ואין לזה פירוש וביאור, ויש לומר בזכות תפילת רב, שהוא תיקנה. וראה במה שהוסיף בזה בשו"ת סוד שיח (12א).

האבודרהם (6ג) הביא כי לפני הכרזת החודש אומרים "יהי רצון לכונן את בית חיינו, כך אומרים ברוב המקומות בספרד", וכפי שמודפס בסידורים בנוסח עדות המזרח (1א).

בשערי אפרים (6ד) מבואר סדר ברכת החודש, והמנהג להכריז על המולד "לפי שעיקר של שם החודש הוא על חידושה של לבנה שהוא המולד, ואם לא ידע לא עיכב".

אמנם בעיקר התפילות והבקשות  הנאמרות בברכת החודש, תמהו האחרונים, היאך מותר "לתבוע צרכיו" בשבת, כפי שתמה בערוך השולחן (7א) "תמיהני היאך מותר להתפלל בשבת תפילה חדשה שאינה בטופס הברכות, ומי התיר לנו לקבוע תפילה חדשה בשבת", וסיים: "ואי איישר חילי אבטלינה, אך קשה לשנות המנהג".

בשאלה זו דן בשו"ת נשמת חיים (7ב), ותירץ "שלא אסרו לתבוע צרכיו בשבת אלא ביחיד העושה לעצמו תפילה מיוחדת על איזה מקרה הנחוצה לו באותה עת לפרנסה או לרפואה וכדומה, אבל נוסח התפילה הקבוע לכולם בשוה בנוסחה אחת אין קפידא בזה".

בשו"ת רבבות אפרים (7ג) הביא את פסק השולחן ערוך (או"ח סימן רפח סע' ט) "אין צועקים ולא מתריעין בו על שום צרה חוץ מצרת המזונות שצועקים עליה בפה בשבת". ולפי זה יישב את המנהג לבקש בברכת החודש על הפרנסה. וכמו כן מותר להתפלל לצורך הרבים, ולפי זה, מובן נוסח האומרים בחתימת ברכת החודש "בזכות תפילת רבים". אמנם בספר ארחות רבינו (7ד) הביא בשם החזון איש שנהג לומר אחר הכרזת החודש נוסח "יחדשהו", ללא רוב הבקשות.

 ה. ברכת החודש - ברכה ולא תפילה

בספר רץ כצבי (9-8) הביא את התירוצים על קושיית המגן אברהם, אשר נתבארו לעיל, ויישב לפי דרכם:

• במה תלויים חילוקי המנהגים כמה צריכים לעמוד על בימת בית הכנסת בשעת ברכת החודש.

• מדוע הש"ץ נוטל את ספר התורה בשעת ברכת החודש.

• מדוע צריך לדעת זמן המולד לפני ברכת החודש.

• מדוע אומרים בברכת החודש את התפילה 'מי שעשה נסים' מה הקשר בין תפילה זו לראש חודש.

• את פשר המנהג שהש"ץ אומר "ראש חודש פלוני יהיה ביום וכו'", והציבור חוזר אחריו ואומרים "ראש חודש פלוני יהיה ביום וכו'".

• האם יש חיוב לומר את ברכת החודש דווקא בציבור.

וראה עוד במה שחידש בסוף דבריו להבדיל בין ברכה שחלה כתוספת על דבר קיים, לתפילה, אשר בשונה מהברכה,  פועלת את פעולתה גם אם לא חל על שום דבר. גם כשאדם ניצב כעני בפתח ואין לו כל זכות, ודאי שיכול לפעול בתפילתו. אך ברכה פועלת רק על "שורש דבר" שכבר קיים, ומוסיפה עליו ברכה. ואמנם ברכת החודש, כשמה, היא "ברכה", ואינה תפילה. ברכה שהקב"ה ישפיע עלינו ממקור עליון, חיים ארוכים, חיים של שלום, ברכה, פרנסה ויראת שמים וכו'. [וראיה לכך יש להביא ממיקומה של ברכת החודש לאחר תפילת שחרית וקריאת התורה ולפני תפילת מוסף, כי אם היתה זו תפילה היה ראוי לקובעה בתוך סדר התפילה]. ולפי זה ליתא מעיקרא לקושיית ערוך השלחן "היאך מותר להתפלל בשבת תפילה חדשה שאינה בטופס ברכות אלא תפילה בפני עצמה" - שכן "תפילת רב" אינה נאמרת בשבת מברכים בגדר של "תפילה" אלא כ"ברכה", ברכת החודש.

 ו. ברכת החודש - הלכה למעשה

סיכום ההלכות - ראה בספרו של הרב צבי כהן, ברכת החודש (11-10), ובשו"ת סוד שיח (12א).

 ז. ברכת וקידוש החודש - פרקי מחשבה

בספר בני יששכר (12ב) ביאר את הטעם שמברכים החודש דווקא בשבת, כי י"ב חודשי השנה הם כנגד י"ב צירופי הוי"ה, בכל חודש צירוף אחר "וביום השבת שהוא יומא דנשמתא מאירין כל הי"ב צירופים, ועל כן מקדשין בו על כוס יין (בגימטריא ששה צירופי הוי"ה) ועל לחם משנה (גם כן בגימטריא ששה ששה צירופי הוי"ה). ועל כן מברכים החודש בשבת להאיר בו הצירוף של אותו החודש".

להשלמת היריעה בנושא ברכת החודש נסיים בלימוד מוסרי שלימד מו"ר הגרש"ז ברוידא זצ"ל, ראש ישיבת חברון, מהתחדשותה של הלבנה מידי חודש בחודשו, לעם ישראל שנמשלו ללבנה בכח ההתחדשות שלה, לעלות ולגדול, מה שאין כן השמש העומדת ונשארת תמיד במצבה, מבלי יכולת להתפתח ולהתחדש. וכך גם כוחו של עם ישראל הוא בסוד כח הצמיחה וההתחדשות "שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו".

עגלת קניות

Your Cart6
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
סה"כ: 240.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

לזכרון עולם בהיכל ה'

לעילוי נשמתו

הר"ר פנחס נצר ז"ל

בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

אהוב על הבריות וקירבם לתורה

נפטר בשם טוב בדמי ימיו

ביום ב' חשון תשס"ח

תנצב"ה

 


הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'