שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

הכשרת המטבח וכליו

תקציר השיעור

הכשרת המטבח וכליו

ובדיני הגעלת וליבון כלים

א. החובה להגעיל כלים מהאיסור הבלוע בהם

מהכתוב בתורה בטהרת כלי מדין, חז"ל למדו את חובת הכשרת הכלים מהאיסור הבלוע בהם. יש כלים שמועילה הגעלה במים רותחים להפליט מהם את האיסור, ויש כלים שצריך בהם ליבון, כדלקמן.

ב. ליבון כלי חרס

בסוגיית הגמרא במסכת פסחים מבואר כי כלֵי חרס שונים משאר כלים, ולא מועילה בהם הגעלה, משום שאין היא מפליטה את האיסור הבלוע בכלים אלו. בשל כך, רק הסקה מבפנים מועילה, אלא שבקדירות יש חשש שיחוס עליהן, ולכן גם הסקה לא מועילה • הכשרת כלי חרס בהחזרתם לכבשן.

ג. ליבון בכלי שתשמישו על ידי האור

בסוגיית הגמרא במסכת עבודה זרה נתבאר ההבדל בין בליעת איסור על ידי האור - המצריכה ליבון ולא מועילה הגעלה, לבליעת קדשים ש"התירא בלע", אשר הכשרתה נעשית בהגעלה בלבד.

• דברי רבותינו הראשונים שחמץ בפסח נחשב "התירא בלע", היות וה"בליעה" היתה בזמן המותר.

• הסוברים כי טעם ההיתר להגעיל את הסכינים הוא, כי "רוב תשמישם" אינו על ידי האור.

• מרן השולחן ערוך חילק בדיני הכשר מחבת שמטגנים בה, בין פסח לשאר איסורים, וצ"ב טעמו.

ד. ליבון "קל" וליבון "חמור"

בסוגיית הגמרא במסכת עבודה זרה מבואר כי "ליבון" הוא "עד שתשיר קליפתן"; בירושלמי מובא כי "צריך שיהיו הניצוצות מנתזין ממנה"; בדברי המרדכי התחדש כי יש גם "ליבון קל" - כאשר אם ינתן שם קש יישרף, שאינו בגדר ליבון, אלא דינו כהגעלה. לפיכך, כלים שלא ניתן להגעילם, כגון שנשתמש על ידי האור, גם ליבון קל לא מועיל, וצריכים ליבון חמור עד שיינתזו מהם ניצוצות.

ה. ליבון בכלי חרס וכלים שתשמישם על ידי האור - פסק הלכה

כלי הצריך ליבון וחס עליו שלא יתקלקל • כלי אדמה • סכינים • כלים שיש בהם לכלוך בגומות וחריצים. • ניקוי הכלים קודם ההכשרה • פרטי דינים בהכשר כלים הטעונים ליבון חמור וליבון קל.

ו. דיני "רוב תשמישו" בדרכי הכשרת הכלים

בדברי הר"ן מבואר כי רוב תשמישו של כלי קובע את דיני הכשרתו. אולם יש הסוברים כי גם אם רוב תשמיש הכלי הוא באופן מסוים, עדיין יש לחשוש לשימושים מועטים שנעשו באופן אחר.

ז .  הכשרת כלי זכוכית - שיטות רבותינו הראשונים ופסקי ההלכה למעשה

לעיל נתבאר כי בכלי חרס בליעת האיסור לא נפלטת מהדפנות. הפוסקים נחלקו מה דינם של כלי זכוכית, ומצאנו בזה שלוש שיטות: [א] כלי זכוכית אינם בולעים כלל, מחמת שהם חלקים וקשים.         [ב]  דינם ככלי חרס, כי בליעת האיסור לא נפלטת מהם. [ג] יש להם היתר בהגעלה ככלי מתכות.

הגעלה לכלי פלסטיק גומי וניילון • הכשר כלי זכוכית, דורלקס, פיירקס וכלי פורצלאן.

ח. דיני הכשרת תנורים וכיריים בזמנינו - סיכום ופסקי הלכות

אופן הכשרת התנורים •  תבניות אפיה •  הברזלים והרשתות • תנורים שמתנקים מעצמם • תנורי מיקרוגל • הכשרת כיריים - המבערים והחצובות •  המגשים והצלחות •  כירת גז וכיריים חשמליות • כיריים קרמיות • כיריים אינדוקציה • קולט אדים • כפתורי הכיריים • פלטה ובלעך.

א. החובה להגעיל כלים מהאיסור הבלוע בהם

מהכתוב בתורה בטהרת כלי מדין (1א), חז"ל למדו במסכת עבודה זרה (1ב) את חובת הכשרת הכלים מהאיסור הבלוע בהם, ופירטו את סוגי הכלים והדרך הנכונה להכשרתם. יש כלים שמועילה הדחה, יש אשר הגעלה במים רותחים להפליט מהם את האיסור, ויש כלים שצריך בהם ליבון, כפי שיתבאר בהרחבה להלן.

ב. ליבון כלי חרס

בסוגיית הגמרא במסכת פסחים (2) מבואר כי כלֵי חרס שונים משאר כלים, ולא מועילה בהם הגעלה, משום שאין היא מפליטה את האיסור הבלוע בכלים אלו. בשל כך, רק הסקה מבפנים מועילה, אלא שבקדירות יש חשש שיחוס עליהן, ולכן גם הסקה לא מועיל.

אכן הרא"ש (3א) הביא את דברי הפוסקים שנקטו כי למרות שאין להכשיר קדירות בהסקה מבפנים מחשש שיחוס עליהן, מכל מקום ניתן להכשירם על ידי החזרתם לכבשן, וכתב: "אבל אם הוחזרו לכבשן ונתלבנו כתב רבינו אבי העזרי ז"ל יש אומר שאין מועיל לקדירות ליבון על ידי החזרת כבשונות דחייס עלייהו דילמא פקעי ולא מלבין להו שפיר וכן כתב זקני רבינו אב"ן ז"ל. ושגגה היא בידם דלא אמרו חכמים כן אלא היכא דמתלבן מבחוץ ולא מבפנים. אי נמי ע"י מילוי גומרי דחייש לפקיעה אבל כשמחזירן לכבשן מתלבן מבפנים ומבחוץ כי השלהבת עולה לו בכל צדדין ולא פקעה". וראה גם בדברי המאירי (3ב) במה שדן במחלוקת זו.

ג. ליבון בכלי שתשמישו על ידי האור

הנה כי כן, בסוגיית הגמרא במסכת עבודה זרה (1ב) נתבאר ההבדל בין בליעת איסור על ידי האור - המצריכה ליבון ולא מועילה הגעלה, לבליעת קדשים ש"התירא בלע" שאין צורך בליבון ודי בהגעלה בלבד. רבותינו הראשונים דנו, מדוע בגמרא בפסחים (2) נאמר כי אפשר להכשיר סכינים ברותחים [הגעלה], ואין צורך בליבון. יש שהוכיחו מכך, כי חמץ בפסח נחשב "התירא בלע", היות וה"בליעה" היתה בזמן המותר. אך יש שסברו כי בליעת החמץ היא איסור, והטעם שהותר להגעיל את הסכינים הוא, כי "רוב תשמישם" אינו על ידי האור [וראה להלן בעמ' 6 בהרחבה בנדון "רוב תשמישו" בדרכי הכשרת הכלים].

הרמב"ן (3ג) כתב על דברי הגמרא בעבודה זרה (1ב) "מה ענין קדשים אצל גיעולי עכו"ם, הכא היתרא בלע התם איסורא בלע", וזה לשונו: "כתב הרב ר' אברהם ז"ל שהוא הדין לחמץ בפסח, ומשום הכי אמרינן בפסחים (ל, ב) לגבי סכיני והלכתא אידי ואידי ברותחין ובכלי ראשון, משום דמעיקרא התירא בלע וכי פליט ליתיה לאיסורא בעיניה, שאלו בלוקח סכין מן הגוים לחתוך בה רותח צריך ליבון מפני שפעמים שצולה בו בשר והוה ליה כשפוד". אולם לדעת הרמב"ן: "הכי קאמר, כשבלע האיסור עדיין לא היה שמו עליו שלא היה נקרא נותר, ולאחר שהוא בלוע (ו)הוא שחל עליו שם זה, ואין איסור נותר חל על בלוע אלא במה שהוא ראוי לפלוט על ידי הגעלה שהיא בליעה גדולה שיהא בה נותן טעם. וכשהגעיל אע"פ שנשאר בה מעט שאינה פולטת אלא על ידי האור, אינה אוסרת. אבל חמץ בפסח, כיון שהיה שמו עליו וממשו של חמץ בלע מהשתא נמי איסורא בלע ליאסר בפסח, שלא כדעת הרב ר' אברהם ז"ל" [וראה גם בדברי הריטב"א (3ד) שם, ובמה שביאר בקובץ הערות (3ה) את סברת הרמב"ן. ובדברי הר"ן (4א) שדן במחלוקת זו.

מרן השולחן ערוך (4ב) חילק בדיני הכשר מחבת שמטגנים בה, בין פסח לשאר איסורים: "מחבת שמטגנים בה, אע"פ שלענין חמץ בפסח די לה בהגעלה, לענין שאר איסורים צריכה ליבון". וביאר הש"ך את טעם החילוק: "שלענין חמץ בפסח די בהגעלה, כיון דהתירא בלע. וכן משמע הטעם בבית יוסף, וכן נראה מלשון המחבר כאן, וכ"כ העטרת זהב. ולפי זה גם במחבת של חלב או בשר סגי בהגעלה כיון דהיתרא בלע. אבל בתשובת מנחם עזריה סי' צ"ו (לקמן 8ב) כתב הטעם מפני שמחבת של עובד כוכבים רוב תשמישן בלי מים אלא ע"י שאר משקין, כגון שמן וכדומה לו, משא"כ במחבת של חמץ, עכ"ל. ולפי זה גם במחבת של חלב או בשר צריך ליבון כיון דבלע בלי שום אמצעי".

ד. ליבון "קל" וליבון "חמור"

בסוגיית הגמרא במסכת עבודה זרה (1ב) מבואר כי "ליבון" הוא "עד שתשיר קליפתן". ובתלמוד הירושלמי (עבודה זרה פ"ה הט"ו; הובא בבית יוסף 5ב), מובא: כי "צריך שיהיו הניצוצות מנתזין ממנה". בדברי המרדכי (5א) התחדש כי יש גם "ליבון קל" - כאשר אם ינתן שם קש יישרף, שאינו בגדר ליבון, אלא דינו כהגעלה. לפיכך, כלים שלא ניתן להגעילם, כגון שנשתמש על ידי האור, גם ליבון קל לא מועיל, וצריכים ליבון חמור עד שיינתזו מהם ניצוצות.

ה. ליבון בכלי חרס וכלים שתשמישם על ידי האור - פסק הלכה

ראה בדברי המשנה ברורה (5ג;6;7) סיכום דברי הפוסקים בנדון כלי הצריך ליבון וחס עליו שלא יתקלקל; כלי אדמה; סכינים; כלים שיש בהם לכלוך בגומות וחריצים; ניקוי הכלים קודם ההכשרה; פרטי דינים בהכשר כלים הטעונים ליבון חמור וליבון קל, ועוד.

ו. דיני "רוב תשמישו" בדרכי הכשרת הכלים

בדברי הר"ן (4א) תורצה סתירת הסוגיות בעבודה ובפסחים, בהסבר כי טעם ההיתר להגעיל סכינים הוא, כי "רוב תשמישם" אינו על ידי האור. ומבואר כי רוב תשמישו של כלי קובע את דיני הכשרו. וכן נקט ברמ"ע מפאנו (8א), אלא שהגביל זאת רק  כאשר הכלי אינו בן יומו: "ומסתברא לן שאם הכלי הזה שרוב תשמישו בחמין הוא בן יומו מאותו המיעוט שנשתמש בו ע"י האור, צריך ליובן לכולי עלמא, וספקו לחומרא, דאסור תורה הוא. ואם אינו בן יומו, הואיל ונותן טעם לפגם הוא ואין איסורו אל מדרבנן, הם אמרו והם אמור, וסתמו נמי תולין להקל שלא נשתמש בו אלא כרוב תשמישו". אולם יש הסוברים כי גם אם רוב תשמיש הכלי הוא באופן מסוים, עדיין יש לחשוש לשימושים מועטים שנעשו באופן אחר, וכן מבואר במרדכי (8ב) שכתב "קערות שלנו שלפעמים שואבים בהם ברותחין מן הקדירה של חמץ", וסיים: "וטוב להגעילן בכלי ראשון". וראה עוד בדברי רבותינו הראשונים המבואים בטור ובבית יוסף (8ג).

יש בכך נפקא מינה, גם בנדון כלי שרוב תשמישו על ידי עירוי ופעמים שמשתמשים בו ככלי ראשון - האם ניתן להכשירו בעירוי מחמת שכך רוב תשמישו, או יש להגעילו בכלי ראשון דווקא, ראה בדברי הבית יוסף והדרכי משה (8ג) ולהשלמת היריעה, במשנה ברורה (9א), החזון איש (9ב) וכף החיים (9ג).

ז .  הכשרת כלי זכוכית - שיטות רבותינו הראשונים ופסקי ההלכה למעשה

בסוגיית הגמרא בפסחים (2) נתבאר כי כלי חרס שונים משאר הכלים בכך שבליעת האיסור לא נפלטת מדפנותיהם על ידי הגעלה. הפוסקים נחלקו מה דינם של כלי זכוכית, ומצאנו בזה ג' שיטות:

[א] כלי זכוכית אינם בולעים כלל, מחמת שהם חלקים וקשים -  תוספות בכתובות (10ב); ר"ן (10ה); והמקור לדבריהם בדברי אבות דרבי נתן (10א) "כלי זכוכית אינו בולע ואינו פולט", וכן פסק מן השלחן ערוך (11ב).

[ב]  דינם ככלי חרס, שלא מועילה בהם הגעלה, כי בליעת האיסור לא נפלטת מהם - מרדכי (10ג), וכן פסק הרמ"א (11ב).

[ג]  יש להם היתר בהגעלה ככלי מתכות – הרא"ה המובא בריטב"א (10ד).

להלכה, ראה במשנה ברורה (11ב), ובתוספת בירור פרטים למעשה בפסקי תשובות (12; 13א) בנדון הגעלת כלי פלסטיק גומי וניילון • הכשר כלי זכוכית, דורלקס, פיירקס וכלי פורצלאן.

ח. דיני הכשרת תנורים וכיריים בזמנינו - סיכום ופסקי הלכות

רבי עמרם פריד (13ב) דן בהרחבה על פי שיטות הראשונים ודברי הפוסקים שנתבארו לעיל, כיצד עושים בימינו ליבון וליבון חמור בתנור "רגיל" ובתנור "פירוליטי" [שבו מותקן מנגנון לניקוי עצמי בחום גבוה], ובנדון הכשרת תנור שאין לו חימום פנימי, והאם צריך שהאש תהיה מאותו צד של הבליעה, וכן בנדון "היסק מבחוץ" ו"ליבון מבחוץ" בכלי מתכת ובתנורים  ובכיריים בזמנינו.

סיכום מפורט למעשה - דברי רבי עמרם פריד (15א) ובספר הכשרת המטבח וכליו (15ב;16;17) בנדונים הבאים:

אופן הכשרת התנורים •  תבניות אפיה •  הברזלים והרשתות • תנורים שמתנקים מעצמם • תנורי מיקרוגל • הכשרת כיריים - המבערים והחצובות •  המגשים והצלחות •  כירת גז וכיריים חשמליות • כיריים קרמיות • כיריים אינדוקציה • קולט אדים • כפתורי הכיריים • פלטה ובלעך.

עגלת קניות

Your Cart3
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
סה"כ: 105.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

לזכרון עולם בהיכל ה'

לעילוי נשמתו

הר"ר פנחס נצר ז"ל

בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

אהוב על הבריות וקירבם לתורה

נפטר בשם טוב בדמי ימיו

ביום ב' חשון תשס"ח

תנצב"ה

 


הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'