שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

חיוב נשים במצוות חנוכה

תקציר השיעור

א. חיוב הנשים בהדלקת נר חנוכה -  "אף הן היו באותו הנס"

במסכת שבת אמר רבי יהושע בן לוי: "נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס".

רבותינו הראשונים נחלקו בפירוש דבריו, האם כוונתו שגם הנשים ניצלו בנס מגזירות השמד של היוונים, או שהנס נעשה בזכות נשים [יהודית, בתו של יוחנן כהן גדול].

• בדברי תוספות מבואר כי אילולא טעם "אף הן היות באותו הנס", נשים היו פטורות מחיוב נר חנוכה כי זו מצות עשה שהזמן גרמן. וצ"ע מדוע אין לחייבן משום לאו ד"לא תסור", שאף נשים חייבות בו.

ב. להוציא אחרים ידי חובה

מחלוקת הפוסקים האם רשאיות להוציא אחרים ידי חובה בהדלקתן • ההבדל בין נר חנוכה למקרא מגילה.

ג. נשים בדין "מהדרין" בנר חנוכה - הטעמים מדוע נשים לא נהגו להדליק נרות חנוכה בעצמן

לאור המבואר לעיל, כי נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, דנו האחרונים, לפי מנהגנו כדעת ה"מהדרין מן המהדרין", שכל אחד מבני הבית מדליק - מדוע לא נהגו נשים להדליקן בעצמן נר חנוכה.

• חידושם של רבותינו האחרונים לפטור נשים נשואות מהדלקת נרות חנוכה, כי יצאו ידי חובה בהדלקת הבעל מדין אשתו כגופו [ברם אין זה מיישב מדוע נשים שאינן נשואות לא נהגו להדליק נרות חנוכה[.

• אין מכבודה של אשה שהיא "בת מלך" לצאת מחוץ לביתה להדליק נרות חנוכה [ואפילו בזמן שמדליקים בפנים] • הדלקת נרות חנוכה זכר לנרות המקדש שחיוב הדלקתן מוטל על הציבור.

ד. הדלקת נשים - פסק הלכה

הדלקת אשה כאשר אין איש בבית [האם נאמרו בזה דברי חז"ל "תבוא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכים לו] • אלמנה או אשה שבעלה לא בבית, האם תדליק בעצמה או שתצווה לבני ביתה להדליק עבורה.

ה. אשתו כגופו בנר חנוכה - בהדלקת נרות כשאינם נמצאים בביתם בחנוכה

האם האשה יוצאת ידי חובה בהדלקת הבעל במקומו - כגון יולדת שנמצאת בבית חולים או בבית החלמה, ובעלה נמצא עם הילדים בבית הוריו או בבית הוריה • כאשר בני הזוג נמצאים בימי החנוכה בבית מלון, ובשעת הדלקת הנרות הבעל נמצא במקום אחר - האם יוצא ידי חובה בהדלקתה.

ו. חיוב אמירת הלל בחנוכה לאשה

האם יש סיבה מיוחדת לחייב נשים באמירת הלל בחנוכה כי "אף הם היו באותו הנס".

ז. ייחודן של הנשים בנס החנוכה

טעם מנהג הנשים שאינן עושות מלאכה בשעה שהנרות דולקים • גבורת עמידתן של הנשים בשעת מלחמות השמד • הבית היהודי - מבצר ומצודה להגן מפני השפעת תרבות קלוקלת.

 

א. חיוב נשים בהדלקת הנר - "אף הן היו באותו הנס"

במסכת שבת (1א) אמר רבי יהושע בן לוי: "נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס".

רבותינו הראשונים נחלקו בפירוש דבריו, האם כוונתו שגם הנשים ניצלו בנס מגזירות השמד של היוונים, או שהנס נעשה בזכות נשים [יהודית, בתו של יוחנן כהן גדול].  רש"י פירש שהגזירה היתה על הנשים, להיבעל לטפסר תחילה. וגם שעל ידי אשה נעשה הנס. הר"ן (1ג) כתב "דאמרינן במדרש דבתו של יוחנן האכילה לראש האויבים גבינה לשכרותו, וכרתה ראשו וברחו כולם". והריא"ז (1ד) הביא באופן שונה "שנתקנא יהודה בשביל אחותו, שלבשה סמרטוטין בשעת החופה, על שהיתה ראויה להתבייש בושת כזה, ומאז גברו על היוונים" [וראה גם בדברי התוספות במסכת פסחים (1ב) שפירשו שהכוונה, שהנשים ניצלו בנס. ובדברי המור קוציעה (2א) וכתב שהפירוש כי הנס נעשה על ידי נשים הוא "בדוי"].

והנה בתוספות בפסחים מבואר, כי אילולא טעם "אף הן היות באותו הנס", נשים היו פטורות מחיוב נר חנוכה כי זו מצות עשה שהזמן גרמן. והקשה החות יאיר (הובא במקראי קודש; 2ב) מדוע אין לחייבן בהדלקת הנר משום לאו ד"לא תסור", אשר נשים חייבות לקיימו ככל מצוות לא תעשה. ותירץ האדר"ת כי רבי יהושע בן לוי לשיטתו שאין מברכים כל שבעה על הלולב, סבר שאין איסור "לא תסור"'על מצוות דרבנן. ולפי זה כתב המקראי קודש, כי לדידן דקיימא לן שיש איסור לא תסור גם במצוות דרבנן, יש לחייב נשים בהדלקת נר חנוכה אף בלי הטעם ש"אף הן היו באותו הנס". וראה בספר בהליכות ביתה (2ג) עוד תירוצים על שאלה זו: [א] אין זה לא תעשה גמור. [ב] הוצרכו לטעם זה כדי לחייבה בהידור, וכן בהזכרת חנוכה בברכת המזון. [ג] לא עשו חכמים חיזוק לדבריהם יותר משל תורה.  [ד]. בגמרא אמרו "היכן ציוונו, מ'שאל אביך ויגדך', ואם כן אינו אלא עשה. [ה] אילולא שהיו באותו הנס, חז"ל לא היו מחייבים נשים, ולא היה עליהן איסור לא תסור.

• סיכום הטעמים לחייב נשים בהדלקת נר חנוכה - ספר נר איש וביתו (2ד).

 ב. להוציא אחרים ידי חובה

לאור האמור שנשים חייבות להדליק נר חנוכה, דנו הפוסקים האם רשאיות להוציא אחרים ידי חובה בהדלקתן.

במסכת ערכין (3א) מובא: "הכל חייבים במקרא מגילה, הכל כשרים לקרוא מגילה. לאתויי מאי, לאתויי נשים". ופירש רש"י שם: "כשרים לקרותה ולהוציא הזכרים". אך תוספות הביאו בשם בה"ג שאינן מוציאות זכרים בקריאתם. וכתב השלטי גבורים (3ב) בשם תוספות, כי נר חנוכה קל יותר, ויכולה להוציא הזכרים.

המאירי (3ג) הביא מחלוקת הפוסקים בנדון, ודעתו נוטה שרשאית להוציא. הראבי"ה בהלכות מגילה (3ד) כתב כדעת בה"ג שאינה מוציאה, ונסתפק מה דינה בנר חנוכה. אך בהלכות חנוכה (3ה) נקט בפשיטות שמוציאה גברים.

בפירוש הרא"מ על הסמ"ג (4א) כתב שלדעת הסוברים שאשה לא מוציאה ידי חובה אנשים במגילה, היא גם לא מוציאה ידי חובה אנשים בנר חנוכה, והקשה על זה מדברי רבי זירא (1א) שלאחר נישואיו הסתמך על הדלקת אנשי ביתו. וכתב שמסתמא הביאה אשתו שכנים שידליקו עליו. אך הביא מדברי הסמ"ג שבחנוכה אשה מוציאה אנשים בהדלקתה, ובמור וקציעה (4ב) הוכיח כן מפשטות דברי רבי זירא.

להלכה פסק הטור (4ג) "אשה מדלקת, שאף היא היתה בנס וחייבת בה". וכתב הב"ח שמוציאה ידי חובה אנשים ו"שאני מקרא מגילה דהוי כקריאת התורה שאינה מוציאה את האיש, וכן המנהג שהאיש סומך על אשתו שמדלקת עליו בביתו, ואף על פי שהיא עצמה מדלקת ולא על ידי שכניו".

 ג. נשים בדין 'מהדרין' בנר חנוכה

לאור המבואר לעיל, כי נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה, הקשה בספר שער אפרים (5ב) למנהגנו כדעת ה"מהדרין מן המהדרין" המובא בסוגיית הגמרא במסכת שבת (5א) שכל אחד מבני הבית מדליק בעצמו - מדוע לא נהגו שגם נשים תדלקנה נר חנוכה. תירוצים רבים נאמרו על קושיא זו:

• האליהו רבה (5ג) תירץ שהאשה לא מדליקה בעצמו כי אשתו כגופו. ואמנם במשמרת שלום (5ד) העיר, כי לפי הסבר זה עדיין לא מובן מדוע נשים שאינן נשואות לא מדליקות נר חנוכה בעצמן. וכתב: "אפשר שכיוון שאין אמם מדלקת, אינו מהנכון ראוי שהן ידליקו. אבל בבית שאין שם אלא אשה ובנותיה, כולן ידליקו".

• בספר עולת שמואל (6א) כתב כי נשים אינן חייבות בדין מהדרין, משום שהיוונים גזרו "כתבו לכם על קרן השור אין לנו חלק באלוקי ישראל", ולכן רק האנשים היו צריכים למסור נפשם על כך. מה שאין כן נשים שגזרו עליהן להיבעל לטפסר, לא נתחייבו למסור נפשם, שהרי אשה קרקע עולם, ועל כן הם טפילות לאנשים.

• החתם סופר (6ב) כתב שהמנהג שנשים לא מדליקות בעצמן נובע מכך שבזמנים קדומים היו כולם מדליקים בחוץ, ואין זה מכבודו של האשה לצאת מביתה להדליק. ואף שבזמנינו מדליקים בפנים, לא זז מנהג ממקומו.

• בספר יומין דחנוכה (6ג) הביא מדברי האשל אברהם "דענין מהדרין שייך להדרת פני זקן, ואינו שייך באשה".

• במועדים וזמנים (7) ביאר בהרחבה כי מדליקים נרות חנוכה, הן לזכר הנצחון המלחמה, והן לזכר הדלקת המנורה במקדש. ומאחר והדלקת הנרות במקדש חלה על הציבור ולא על הנשים שאין להן חלק בשקלים [ולכן אין להן שייכות בכל דיני הציבור במקדש], עדיפה הדלקת האנשים על הדלקת הנשים.

ברם הברכי יוסף (6ד) הביא את דברי האליה רבה בטעם המנהג שנשים לא מדליקות נר חנוכה בעצמן כי "אשתו כגופו", וכתב שאין מתיישב כל כך "דלהיות אשתו כגופו חסורי מחסרא ופנה הדרה, כי מגרעות מהצאצאים והצפיעות". וגם בספר נפש הרב (6ה) כתב כי "מן הנכון שגם הנשים הנשואות ידליקו לעצמן".

 ד. הדלקת נשים - פסק הלכה

בשלחן ערוך (8א) נפסק: "אשה מדלקת נר חנוכה, שאף היא חייבת בה". וכתב המשנה ברורה: "מכל מקום אשה אינה צריכה להדליק [כשבעלה מדליק], דהיא טפילה לאיש. ואם רוצות להדליק מברכות, כשאר מצוות עשה שהזמן גרמא דיכולות לברך [למנהג האשכנזים, כדעת הרמ"א]. וכשאין האיש בבית תדליק האשה". ובביאור הלכה כתב (שם) שרשאית להוציא ידי חובה את בעלה, אלא שאמרו חז"ל "תבוא מארה לאדם שאשתו מברכת עליו".

ובספר הליכות ביתה (8ב) כתב, כי המנהג שאין אשה מדליקה בפני עצמה. אך אלמנה או אשה שאין בעלה בבית או שיש לה בית בפני עצמה, תדליק. ויש אומרים שאף בנותיה הגדולות ידליקו בעצמן.

 ה. אשתו כגופו בנר חנוכה - בהדלקת נרות כשאינם נמצאים בביתם בחנוכה

בספר רץ כצבי (9)  דן בהרחבה כיצד יש לנהוג בהדלקת נר חנוכה כאשר שני בני הזוג לא נמצאים בביתם, האם האשה יוצאת ידי חובה בהדלקת הבעל במקומו מדין "אשתו כגופו" - כגון יולדת שנמצאת בבית חולים או בבית החלמה, ובעלה נמצא עם הילדים בבית הוריו או בבית הוריה. וכמו כן, מה הדין כאשר בני הזוג נמצאים בימי החנוכה בבית מלון, ובשעת הדלקת הנרות הבעל נמצא במקום אחר - האם יוצא ידי חובה בהדלקתה.

 ו. חיוב אמירת הלל בחנוכה לאשה

בתוספות במסכת סוכה (10א) מבואר כי אשה חייבת בהלל של פסח משום שאף הן היו באותו הנס. ולפי זה היה מקום לחייבם אף באמירת הלל של חנוכה, משום שאף הן היו באותו הנס.

אלא שמדברי הרמב"ם בהלכות חנוכה (10ב) "אם היה המקרא עבד או אשה עונה אחריהם מה שהם אומרים מלה במלה", דייק הבנין שלמה (10ג) כי לדעת הרמב"ם גם בהלל של חנוכה אין האשה חייבת, שאם היתה חייבת היתה מוציאה גם את האיש, כמו שמוציאה אותו ידי חובה בהדלקה [לעיל אות ב]. וצריך לומר, שהלל שבא על נצחון המלחמה, לא שייך באשה. אבל קשה, שהרי גם קריאת המגילה בפורים היא לזכר הנצחון המלחמה, ואעפ"כ נשים חייבות בזה. ומסקנתו כי נשים אינן חייבות בכל נוסח ההלל, אלא די להן בפרק אחד של הלל והודאה, ועל כן אינן רשאיות להוציא את האיש ידי חובה.

ואמנם במנחת פתים (10ד) ובשבט הלוי (10ה) כתבו לחייב נשים בהלל בחנוכה על פי התוספות בסוכה (10א).

ואילו המנחת שלמה (11) נקט שאשה לא חייבת בהלל בחנוכה, משום שהדלקת הנרות היא להודות ולהלל על הנצחון, וגם אשה חייבת בהודאה. אבל הלל היא תקנה לאומרו בכל יום שנגאלו אבותינו, ותקנה זו לא שייכת בנשים. וראה עוד בהרחבה בשו"ת יביע אומר (12) בנדון חיוב נשים באמירת הלל בחנוכה.

 ז. ייחודן של הנשים בנס החנוכה

ראה בדברי מו"ר הגרש"ז ברוידא, ראש ישיבת חברון (13) בביאור טעם מנהג הנשים שאינן עושות מלאכה בשעה שהנרות דולקים, הבא להזכיר את גבורת עמידתן של הנשים בשעת מלחמות השמד וגזירות היוונים, ולהעלות על נס את תפקידן המכריע של הנשים בביצור קדושת הבית היהודי - המצודה המגינה מפני השפעת תרבות קלוקלת.

עגלת קניות

Your Cart7
  • x 1 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 280.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

לזכרון עולם בהיכל ה'

לעילוי נשמתו

הר"ר פנחס נצר ז"ל

בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

אהוב על הבריות וקירבם לתורה

נפטר בשם טוב בדמי ימיו

ביום ב' חשון תשס"ח

תנצב"ה

 


הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'