שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

נר חנוכה מפני חשד

תקציר השיעור

א. בסוגיית הגמרא נתבאר דין הדלקת נר חנוכה בחצר שיש לה שני פתחים מפני החשד של בני העיר שיחשבו שכשם שלא הדליק את הנר בפתח זה, כך לא הדליק גם בפתח השני. וצ"ע מדוע בנר חנוכה יש חשש מיוחד "מפני החשד" יותר מכל המצוות, ובפרט שהרי כידוע צריך לדון את חברו לכף זכות.

ב. הר"ן והמאירי כתבו שלאחר שהדליק נר חנוכה בברכה, לא מברך בהדלקת הנר "מפני החשד". וכתב הפרי חדש שמדברי הרשב"א משמע שרשאי לברך על הדלקת נר מפני החשד, וצ"ב מה יסוד מחלוקתם, ומה גדרו של הנר השני שמדליק מפני החשד - האם יש עליו "תורת נר חנוכה".

ג. קושיית הבית יוסף מה שונה הדלקת נר חנוכה מדיני בית כנסת, שהאיסור לחלוף על פניו מבלי להיכנס להתפלל בו לא נאמר כאשר יש פתח אחר לבית הכנסת, ואז אין חשד, כי יכול להיכנס בפתח השני, והתירוצים על קושיא זו.

ד. האם יש דין "מהדרין" על הדלקת נר מפני החשד • ברכת "הרואה" על הדלקתו • קטן בהדלקת נר מפני החשד.

ה. חשב שלא יהיה בביתו וביקש שידליקו שם, ועדיין לא הספיקו להדליק בפתח השני, ואז הגיע - האם רשאי לברך כאשר מדליק בפתח השני.

ו. נר חנוכה שכבה בתוך חצי השעה הראשונה - האם חייב להדליקו "מפני החשד".

ז. ההולך מביתו בשעת ההדלקה והדבר ניכר לשכניו ולבני רשות הרבים, האם צריך להדליק מפני החשד.

ח. בית שיש לו פתח מצד אחד וחלון מצד שני, או שיש בו שני חלונות משני צדדים- האם חייב בהדלקת נר חנוכה מפני החשד.

ט. הדלקת נר חנוכה מפני החשד בזמנינו [שרבו המנהגים היכן ואימתי מדליקים את נרות החנוכה].

א. בסוגיית הגמרא במסכת שבת [1] נתבאר דין הדלקת נר חנוכה בחצר שיש לה שני פתחים מפני החשד:

"אמר רב הונא, חצר שיש לה שני פתחים, צריכה שתי נרות. אמר רבא, לא אמרן אלא משתי רוחות, אבל מרוח אחת לא צריך". והטעם: "משום חשדא דבני מתא, וזימנין דמחלפי בהאי ולא חלפי בהאי, ואמרי כי היכי דבהאי פיתחא לא אדליק, בהך פיתחא נמי לא אדליק". ובהמשך הסוגיא הקשו "ומנא תימרא דחיישינן לחשד", והביאו מקור לדין זה מההלכה שצריך להשאיר פאה בסוף שדהו "מפני החשד".

והנה דין זה של הדלקת נר חנוכה רק בגלל חשדם של בני העיר שיחשבו שכשם שלא הדליק את הנר בפתח זה, כך לא הדליק גם בפתח השני - צריך עיון. מדוע בנר חנוכה יש חשש מיוחד "מפני החשד" יותר מכל המצוות, ובפרט שהרי כידוע צריך לדון את חברו לכף זכות [וראה בדברי חכם צבי המובאים בשו"ת שבות יעקב [3] מש"כ בזה].

 חיוב ברכה על הדלקת נר חנוכה מפני החשד

ב. הר"ן [1] כתב: "ומסתברא דכיון שאינו מדליק אלא משום חשדא, לא מברך אלא אחד פתחא". וכן מבואר בדברי המאירי [2] שלאחר שהדליק נר חנוכה בברכה, לא מברך בהדלקת הנר "מפני החשד", וכן פסק הרמ"א [3].

וכתב הפרי חדש שמדברי הרשב"א משמע שרשאי לברך על הדלקת נר מפני החשד. הרשב"א [1] נשאל האם מברכים על הפרשת חלה שחיובה רק משום מראית עין, והשיב: "כל שהצריכו חכמים להפריש או לשחוט מאיזה טעם שאמרו, מצוה של דבריהם היא, ועל מצוה שמדבריהם מברכים". ומדבריו למד הפרי חדש בהלכות שחיטה [1] שמברכים על שחיטת "בן פקועה" [עגל שנמצא במעי אמו הפרה שנשחטה, שאינו חייב שחיטה מעיקר הדין אלא משום מראית עין בלבד] והוסיף: "ודלא כדמשמע מהר"ן גבי חצר שיש לה שני פתחים שכתב דכיון שאינו מדליק אלא משום חשדא לא מברך אלא אחד פתחא". וכתב הפרי חדש: "וליתא [לדברי הר"ן], דכיון דמדרבנן צריך להדליק, אע"פ שלא הצריכו להדליק אלא משום חשדא בעלמא, מצוה מדרבנן היא, ומחייב לברוכי עלה". ומבואר בדברי הפרי חדש, שלדעתו סבר הרשב"א שמברכים על הדלקת נר חנוכה מפני החשד, וחולק בזה על הר"ן.

ויש להבין מה יסוד המחלוקת האם מברכים על הדלקת נר מפני החשד, או לא.

 מה שונה הדלקת נר חנוכה מדיני בית כנסת

ג. הבית יוסף [2] הביא את דברי הגמרא במסכת ברכות [2] שאסור לחלוף בסמוך לפתח בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים, בגלל "שנראה כמבריח עצמו מפתח בית הכנסת", ומבואר בגמרא כי איסור זה לא נאמר כאשר יש פתח אחר לבית הכנסת, ואז אין חשד, כי יכול להיכנס בפתח השני. והקשה הבית יוסף מדוע גם הדלקת נר חנוכה לא נאמר "דאף על גב דחזו דלא אדליק בחד פתחא, לא אתו למחשדיה דאמרי באידך פתחא אדליק".

ותירץ הבית יוסף: "דלענין תפלה שאני, דכיון דאי לא מצלי הוה ליה פורק עול מלכות שמים מעליו, כל היכא דאיכא פתחא אחריתא לא אתו למחשדיה. מה שאין כן לענין חנוכה. ועוד יש לומר, דהדלקת נר חנוכה כיון דיש בה הפסד ממון, אי איכא פתחא אחריתא אתו למחשדיה כי היכי דבהאי לא אדליק בהאי נמי לא אדליק. אבל בתפילה דלית בה הפסד ממון, כי איכא פתחא אחריתא לא אתו למחשדיה" [ובאליה רבה [3] הקשה: "אטו בבית כנסת מי לית ביה חסרון ממון דמתבטל מהשווקים". ותירץ: "ולא קשה מידי, דהכא [נר חנוכה] ידוע שיש חסרון כיס, והתם [בבית כנסת] ספק"].

וראה בדברי הב"ח [2] והלבוש [3] תירוצים נוספים על קושיית הבית יוסף, ולהלן יבואר תירוץ נוסף לקושיא זו.

 הדלקת נר חנוכה מפני החשד בזמן שמדליקים בתוך הבית

ד. הטור [2] הביא את דברי בעל התרומה שכתב כי "לדידן שמדליקין בפנים [כוונתו לדין המבואר בסוגיא במסכת שבת [3] "ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו", ואינו מדליק מבחוץ כעיקר תקנת הדלקת נר חנוכה] אפילו בב' רוחות די לו באחד מהן, שאין היכירא אלא לבני הבית, והם יודעים ששני הפתחים של איש אחד". וסיים הטור: "ונראה שאין להקל, ואף לדידן איכא חשש כיון שמדליקים בפתח הבית, העוברים רואים שלא הדליק ואיכא חשד".

אולם בדרכי משה [2] כתב: "ונראה דבימי רבנו הטור היה כן המנהג להדליק בפתח הבית, ולכן כתב דאיכא היכרא לעוברים ושבים אע"ג דמדליקים בפנים. אבל בזמן הזה שמדליקים בבית החורף, דהיינו בפנים ממש, וידוע ששם ליכא היכרא לעוברים ושבים כלל, אפילו אם יש לבית הרבה פתחים, אין צריך להדליק אלא באחד, וכן הוא המנהג". וכן נפסק להלכה בדברי הרמ"א [3], ראה במשנה ברורה שם.

אמנם צ"ע מה יהיה הדין בזמנינו, שחזר המנהג בהרבה מקומות, ובפרט בישראל, להדליק נר חנוכה מבחוץ - האם בחצר שיש בה שני פתוחים צריך להדליק נר חנוכה מפני החשד, ויבואר להלן.

•  •  •

גדר הנר שמדליק מפני החשד - האם יש עליו "תורת נר חנוכה"

ה. בביאור הדברים כתב רבי ירוחם אולשין [ראש ישיבת בית מדרש גבוה, לייקווד] בספרו ירח למועדים [6] לחקור בגדר נר שמדליק מפני החשד - האם יש עליו "תורת נר חנוכה", או שנר זה שמדליקים מפני החשד אין בו תורת נר חנוכה בכלל, אלא הוא גדר בפני עצמו שיש דין להדליק משום חשד, ובאמת אין לו דיני נר חנוכה. ונפקא מינה, האם יש דין "מהדרין" על הדלקת נר מפני החשד, האם יש בו איסור להשתמש לאורו, והאם יש ברכת "הרואה" על הדלקתו.

וכתב לבאר בזה את המחלוקת הר"ן והרשב"א [לדעת הפרי חדש] האם מברכים על נר שהודלק מפני החשד: "לדעת הר"ן אין בו תורת נר חנוכה, שאינו מדליקו אלא כדי לסלק החשד, ומשום הכי אין בו ברכה כמו הנר של מצוה. והרשב"א חולק עליו וסובר שמאחר שחייבו חכמים להדליק נר זה, יש בה תורת נר חנוכה, ואע"פ שטעם התקנה הוא משום חשד, סוף כל סוף חייבוהו להדליק נר נוסף, ולכן יש בו תורת נר חנוכה ומברך עליו ברכת להדליק נר של חנוכה, ונפקא מינא לכל הנדונים הנ"ל, שיש בו דין מהדרין, ואסור להשתמש לאורו, ומברכים עליו ברכת ה"רואה" [וראה בספר הליכות שלמה (הערה 52) שהגרש"ז אויערבך הדליק רק נר אחד מפני החשד].

אולם בהמשך דבריו הוכיח מלשונות רבותינו הראשונים, שמעיקר הדין יש חיוב ברכה גם על הדלקה זו של חשד, אלא שכבר יצא ידי חובה בברכה שבירך בהדלקת הנר של מצוה בפתח הראשון גם על הדלקת הנר של החשד. ואם כך, יתכן לומר שגם לדעת הר"ן יש לנר שמדליק מפני החשד תורת נר חנוכה, והסיבה שאינו מברך על הדלקתו זו היא  משום שכבר יצא ידי חובה בברכה שבירך כבר.

וגם בדעת הרשב"א יתכן לדחות ולומר שאין לנר שמדליק מפני החשד תורת נר של חנוכה, והסיבה שמברך כי מקיים מצוה מדרבנן שתיקנו להדליק משום החשד [וראה במה שכתב בספר חוט שני [5] סע' ג) שניתן לצאת ידי חובה בהדלקת נר מפני החשד על ידי קטן].

והנה בספר ירח למועדים [7] ובספר משאת המלך [8] הביאו מדברי שו"ת מכתם לדוד שדן במי שחשב שלא יהיה בביתו וביקש שידליקו שם, ועדיין לא הספיקו להדליק בפתח השני, ואז הגיע - האם רשאי לברך כאשר מדליק בפתח השני. וכתב המכתם לדוד, שרשאי לברך כשידליק בפתח השני, ולכאורה צ"ע היאך מברך על הדלקה מפני חשד.

ובספר ירח למועדים ביאר לפי דרכו, שהטעם שאינו מברך על הדלקת נר מפני החשד הוא בגלל שיצא ידי חובה בהדלקת הנר הראשון, ולכן בכהאי גוונא שלא יצא יד חובה, שפיר רשאי לברך על הדלקת הנר של החשד.

ואילו בספר משאת המלך [8] ביאר שלנר שמדליק מפני החשד יש תורת נר חנוכה ועיקרו משום פרסומי ניסא, ולכן מברך גם על נר זה. ועי"ש בדבריו שלפי זה יישב את קושיית הבית יוסף [2] מדיני בית הכנסת.

 נר חנוכה שכבה בתוך חצי השעה הראשונה - האם חייב להדליקו "מפני החשד"

ו. בשו"ת שבות יעקב [4] חידש שאף למאן דאמר בסוגיא במסכת שבת [3] "כבתה אין זקוק לה", אם כבו הנרות בתוך זמן החיוב, צריך להניח שם את הנותר מנרות החנוכה כל זמן שעת ההדלקה, כדי שלא יחשדוהו שלא הדליק.

ובבית הלוי [4] חידש ביותר, שכל המחלוקת בגמרא אם "כבתה זקוק לה", או "אין זקוק לה", היא רק בעיקר הדין, אולם למעשה אם כבו הנרות בתוך זמן ההדלקה צריך להדליקם מפני החשד, והניח בצ"ע מדוע הפוסקים לא הביאו חידוש דין זה להלכה ולמעשה.

 הדלקת נר חנוכה מפני החשד בזמנינו - הלכה למעשה

ז. להלכה ולמעשה הסכמת פוסקי דורנו, הלוא הם: הגרש"ז אויערבך בספר הליכות שלמה [5], רבי ניסים קרליץ בספר חוט שני [5] ובספר ילקוט יוסף [9], וכפי שסיכם את הדברים בפסקי תשובות [9] - שבגלל שרבו המנהגים היכן ואימתי מדליקים את נרות החנוכה, אין כיום "חשד", כי יתכן שהוא מדליק בביתו או יותר מאוחר או יותר מוקדם.

ובשו"ת אגרות משה [4] ובספר הליכות שלמה [5] פסקו שההולך מביתו בשעת ההדלקה והדבר ניכר לשכניו ולבני רשות הרבים, אינו צריך להדליק מפני החשד, יעו"ש בדבריהם.

עגלת קניות

Your Cart4
  • x 2 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
סה"כ: 160.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

לזכרון עולם בהיכל ה'

לעילוי נשמתו

הר"ר פנחס נצר ז"ל

בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

אהוב על הבריות וקירבם לתורה

נפטר בשם טוב בדמי ימיו

ביום ב' חשון תשס"ח

תנצב"ה

 


הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'