שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

סחורה בפירות שביעית

תקציר השיעור

א. סחורה בפירות שביעית - מקור הדין

 

חז"ל למדו מן הפסוק "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה", כי יש איסור סחורה בפירות שביעית. ואף נאמרו דברים חמורים בגנות העובר על איסור זה, שהוא "פסול לעדות ואינו רואה סימן ברכה לעולם".

מפשטות הדברים נראה כי איסור סחורה בפירות שביעית מדאורייתא. אולם בסוגיית הגמרא במסכת קידושין, אשר בה נתבארה חומרת איסור זה, הוזכר האיסור בלשון "אבקה של שביעית", וצריך עיון.

ב. טעם ומהות איסור סחורה

בטעם איסור סחורה בפירות שביעית נאמרו הסברים שונים.נפקא מינא: באלו אופנים נאסרה הסחורה, והאם האיסור הוא על הלוקח או רק על המוכר [והלוקח עובר רק על איסור "לפני עיוור לא תתן מכשול"] • נפקא מינה נוספת היא, בקניית פירות אשר לדעת המוכר אין בהם קדושת שביעית, האם מותר לקנותם, שהרי לכאורה אין חשש איסור "לפני עיוור", כי לדעת המוכר אין כלל איסור.

גדר איסור סחורה - אינו עצם המכירה אלא ענין הסחורה שבהם.

ג. איסור מדידה ומשקל

במשנה נאמרה הגבלה נוספת במכירת פירות, גם כשאין איסור סחורה - אין למדוד או לשקול את הפירות, וכן נפסק ברמב"ם • הטעמים לאיסור המדידה, והנפקא מינא ביניהם - מדידת פירות בבית שלא לצורך מסחרי • מדידה שאינה לצורך מכירה.

ד. פריעת חוב בדמי שביעית

בסוגיית הגמרא במסכת עבודה זרה מבואר האיסור לפרוע חוב בפירות שביעית מדין "לאכלה ולא לסחורה". אך אין הכוונה בזה לאיסור סחורה באופנים המבוארים לעיל, אלא גדר האיסור הוא שמפקיע מהפירות את הקדושה לצורך רווח ולא באכילה [החזון איש נקט שהאיסור מדרבנן].

כמו כן מצינו שאין לקנות בפירות שביעית בהמה ועבדים, מפני שלא תחול עליהם קדושת שביעית.

ה. איסור סחורה עם חשוד ועם הארץ

בסוגיית הגמרא במסכת סוכה מבואר חשש נוסף בקנית פירות שביעית כאשר המוכר הינו עם הארץ ויש לחוש שלא ינהג במעות בקדושה, ועל הקונה מוטלת חובה לחללם • עוד חשש מצינו בגמרא בבכורות שאסרה לקנות מן החשוד על השביעית, מחשש שהפירות נזרעו באיסור, או מספיחי איסור.

תשלום על ידי הבלעה •  קנה שלא כדין •  באיזה אופנים מותר לקנות מעם הארץ • לאכול אצל עם הארץ •  מה אסור למכור לעם הארץ • גדר עם הארץ - חשוד • נאמנות החשוד • הנהגת קופת צדקה המקבלות תרומות מהציבור.

ו. סחורה בפירות שביעית - סיכום

האיסור חל גם על נשים צדקה לעני מפירות שביעית • איסור סחורה בפירות שביעית - כאשר הרוב מפירות נכרים • קניית פירות שביעית בהקפה • לתת פירות שביעית לפועלים • איסור הוצאת פירות שביעית לחוץ לארץ • משלוח מנות בפירות שביעית.

א. סחורה בפירות שביעית - מקור הדין

 

חז"ל דרשו מהפסוק (1א) "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" - ולא לסחורה, כדברי הגמרא במסכת בכורות (1ה) "מהו לפדות בבהמת שביעית, ודאי לא תבעי לך לאכילה אמר רחמנא ולא לסחורה". ובמשנה בשביעית (1ב) מובא: "קלפי רימון והנץ שלו, יש להן שביעית ולדמיהן שביעית. ולא יצבע בשכר, שאין עושין סחורה בפירות שביעית. 

במשנה במסכת סנהדרין (1ג) מבואר חומר איסור המסחר בשביעית: "ואלו הן הפסולין [לעדות] - סוחרי שביעית".

ובתוספתא (1ד) מובא: "תגרי שמיטה, אינם רואים סימן ברכה לעולם".

גם במסכת קידושין (2א) מבואר חומר האיסור לסחור בפירות שביעית: "רבי יוסי ברבי חנינא אומר, בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית. אדם נושא ונותן בפירות שביעית, לסוף מוכר את מטלטליו", ומבואר שם סדר התדרדרותו "עד שמוכר את עצמו". ופירש רש"י כי  "אבק שביעית", היינו איסור הקל שבא, שאינו אלא לאו הבא מכלל עשה. ותוספות פירשו, כי עיקר איסור שביעית היינו עבודת הקרקע. 

אולם הערוך (2ב) כתב פירוש: "אבקה, כמו ריח, אסור שביעית. שעיקר אסור שביעית האוצר פירות שביעית, וסחורה אינה עיקר איסור אלא מדרשה, כמו אבק ריבית שאינו ריבית גמור". ויש שרצו לדקדק בדבריו שאין איסור זה מדאורייתא, כשם שאבק ריבית אינו דאורייתא. גם בספר תוספת ראשונים (2ג) כתב, כי מלשון הגמרא נראה שאיסורים אלו קלים יותר מאיסורי עשה.

בערוך השולחן (2ד) הביא דברי הרמב"ן (השגות על ספר המצוות), שמנה את איסור הסחורה כמצוות  עשה. וכתב, שגם הרמב"ם שלא מנאה מודה שאיסורו עשה מדאורייתא, אלא שמנה רק מצוות שאמרו חז"ל שהם מצוות עשה.

להלכה פסק הרמב"ם (3א) וזה לשונו: "אין עושין סחורה בפירות שביעית, ואם רצה למכור מעט מפירות שביעית מוכר ואותן הדמים הרי הן כפירות שביעית. לא יהיה לוקח ירקות שדה ומוכר, ולא יצבע מקליפי שביעית בשכר, מפני שזה עושה סחורה בפירות שביעית. לקח ירקות לאכול והותיר, מותר למכור המותר, והדמים שביעית. וכן אם לקט ירקות לעצמו ולקח מהן בנו או בן בתו ומכר, הרי זה מותר, והדמים דמי שביעית".

ב. טעם ומהות איסור סחורה

 

בדברי הרמב"ם הנ"ל (3א) מבואר ההיתר למכור מעט פירות שביעית, וכן אם לקט לעצמו והותיר, מותר למכור. וטעם הדבר, כי אין זה נחשב לסחורה בפירות שביעית.

ונחלקו הפוסקים אימתי ליקוט לעצמו נחשב "סחורה" המותרת, ואימתי לא. בספר משפטי ארץ (3ב) סיכם את השיטות: דעת ר"ש ותוספות בסוכה שהאיסור הוא ללקוט על מנת למכור, ואם ליקט לעצמו ונותר, רשאי למוכרו. וכן מותר ללקוט ולמכור על ידי אחר [והחזון איש אסר שיהיה שלוחו]. וכן אסור לקנות בזול כדי למכור ביוקר. דעת רבינו יצחק בתוספות בעבודה זרה שאסור ללקוט או לקנות בזול הרבה על מנת למכור, אבל מותר ללקט ולקנות מעט על מנת למכור. דעת הגר"א שאסור לקנות על מנת למכור אבל מותר ללקט על מנת למכור. ודעת הרמב"ם  שמותר רק ללקוט מעט ולמכור, אך אסור לקנות אפילו מעט על מנת למכור, וכן פסק החזון איש.

וראה במשפטי ארץ (4א) שהביא מחלוקת רבותינו האחרונים, האם איסור סחורה הינו גם על הקונה, או שהקונה עובר רק משום 'לפני עיוור'.

בספר משנת יעבץ (4ב) דייק בדברי הר"י הנ"ל כי ההיתר למכור מעט הוא כדי לקנות בו דבר אכילה, אבל לדעת הרמב"ם והתוספות מותר למכור מעט אפילו שאין קונה דבר אכילה. וביאר את מחלוקתם על פי מחלוקת האחרונים הנ"ל, על מי חל איסור סחורה - ונחלקו בטעם ובמהות איסור סחורה. אם יסוד איסור הסחורה כי מבטל את דין "לאכלה", פשיטא שאין איסור על הקונה, שהרי הוא מקיים את דין "לאכלה". וכמו כן הותר למכור מעט רק באופן שקונה עם הכסף דמי אכילה. אך אם מהות האיסור הוא שמעשה סחורה אסור בפירות שביעית ללא קשר לאכילה, אזי המוכר והלוקח עוברים על האיסור, וכמו כן אם מוכר רק מעט כעין אקראי אינו נחשב לסחורה, ומותר.

בחוט שני (5) דייק בדעת הרמב"ם "דגדר איסור סחורה בפירות שביעית אינו עצם מעשה המכירה אסור [דאם כן יאסר גם מעט], אלא ענין הסחורה שבהם". ולכן בדבר מועט אין זה 'סחורה' ומותר. לפיכך, האיסור הוא רק על המוכר העושה "סחורה" בפירות. והביא כי לדעת החזון איש אסור למי שאינו סומך על 'היתר מכירה' לקנות פירות ממי שסומך על ההיתר, ואף שהלוקח אינו עובר על האיסור אלא רק על 'לפני עיוור', ואילו המוכר סומך על המתירים, מכל מקום מכיוון שהלוקח משתתף ממש במכירה, עובר על 'לפני עיוור' אף במקרה זה.

 ג. איסור מדידה ומשקל

 

במשנה (6א) מבואר איסור נוסף, אף במסחר בפירות שביעית הנעשה באופן המותר: "אין מוכרים פירות שביעית לא במידה ולא במשקל ולא במנין". וכתב הרמב"ם בפירוש המשניות הטעם: "שלא יראה סוחר בפירות שביעית". והרע"ב ביאר: "כדי שימכרו בזול, אי נמי כדי שינהגו בה קדושת שביעית, ולא יזלזלו". בספר הלכה ממקורה (6ב) הביא שכן מפורש בתלמוד הירושלמי בטעם האיסור - שימכרו בזול ושייזכרו לשמור על קדושת הפירות. ועוד הביא מדברי הגר"א שהמדידה היא עצמה בזיון לפירות. ולפי זה לכאורה אסור למדוד לכל אדם בביתו. אך להלכה נקטו הפוסקים, כי מדידה שאינה לצורך מכירה, מותרת.

 ד. פריעת חוב בדמי שביעית

בתוספתא (7א) מבואר האיסור לפרוע חוב בפירות שביעית: "אחד שביעית ואחד מעשר שני אין פורעין מהן חוב". ובמסכת עבודה זרה (7ג) מבואר כי הוא מדין "לאכלה ולא לסחורה".

עוד מפורש במשנה (7ב) האיסור לקנות מדמי שביעית עבדים קרקעות ובהמה טמאה. בבביאור איסור זה כתב הרמב"ן (8א) כי התורה נתנה פירות השביעית לאכילה, אבל קניית דברים אלו שאינם ראויים לאכילה, וכן לפרוע חובו, שדמי הפירות נשארים בידו ואינן נתפסים, נאסר [ואין הכוונה לאיסור סחורה באופנים המבוארים לעיל].

בירושלמי (7ד) נאמר כי כשם שאסור ליקח עבדים ושפחות בדמי שביעית כן אסור לקדש אשה בדמי שביעית. אולם בבבלי בקידושין (7ה) מפורש כי המקדש בפירות שביעית מקודשת. ופירשו התוספות שאף שאסור לקדש משום לאכלה ולא לסחורה, מכל מקום אם קידש מקודשת. [והתוספות בעבודה זרה (7ג) צידדו כי משום פריה ורביה הקלו אף לכתחילה].

להלכה פסק הרמב"ם (8ב) "דמי שביעית אין פורעין מהם את החוב. וכן אין לוקחין מהם עבדים וקרקעות ובהמה טמאה ואם לקח יאכל כנגדן כדרך שעושה במעשר שני". ובספר חוט שני (8ג) הביא את דברי החזון איש שאין האיסור משום סחורה הנ"ל, שהרי בלקח לעצמו והותיר מותר למכרו, ואעפ"כ אסור לפרוע ממנו חוב. אלא טעם האיסור כי משתמש בפירות שביעית שלא כדרך, ואיסור זה מדרבנן. אמנם ברמב"ן מבואר שהאיסור מדאורייתא.

 ה. איסור סחורה עם חשוד ועם הארץ

במשנה במסכת בכורות (9א) מבואר איסור נוסף במסחר בפירות שביעית. כאשר סוחרים בפירות שביעית [באופנים המותרים] - "החשוד על השביעית אין לוקחין ממנו פשתן". ופירש הרע"ב: "החשוד על השביעית, לזרוע או לסחור בספיחי שביעית. ובמסכת סוכה (9ב) מבואר חשש נוסף בקניית פירות שביעית: כאשר המוכר עם הארץ אין מוסרים לו דמי שביעית, מחשש שלא יזהר בקדושתם, ואם מסר יחלל המעות על פירות שיש לו בביתו. אמנם מותר למסור  לו שיעור של פחות ממזון שלוש סעודות.

להלכה פסק הרמב"ם (10א) "כשם שאסור לעשות סחורה בפירות שביעית או לשמרן, כך אסור ליקח מעם הארץ, לפי שאין מוסרין דמי שביעית לעם הארץ, ואפילו כל שהוא, שמא לא יאכל אותן בקדושת שביעית". ובהמשך: במה דברים אמורים, ד"א בעם הארץ סתם אבל מי שהוא חשוד לעשות סחורה בפירות שביעית או לשמור פירותיו ולמכור מהן אין לוקחין ממנו דבר שיש עליו זיקת שביעית כלל".

בספר שיח השמיטה (10ב, 11) סכם את פרטי הדינים בנדון: תשלום על ידי הבלעה •  קנה שלא כדין •  באיזה אופנים מותר לקנות מעם הארץ • לאכול אצל עם הארץ •  מה אסור למכור לעם הארץ • גדר עם הארץ - חשוד • נאמנות החשוד • הנהגת קופת צדקה המקבלות תרומות מהציבור.

 ו. סחורה בפירות שביעית - סיכום

ראה בספר ילקוט יוסף (12-13) סיכום ופרטים נוספים בדיני סחורה בפירות שביעית: האם האיסור חל גם על נשים צדקה לעני מפירות שביעית • איסור סחורה בפירות שביעית - כאשר הרוב מפירות נכרים • קניית פירות שביעית בהקפה • לתת פירות שביעית לפועלים • איסור הוצאת פירות שביעית לחוץ לארץ • משלוח מנות בפירות שביעית.

עגלת קניות

Your Cart14
  • x 1 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 4 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
סה"כ: 560.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

לזכרון עולם בהיכל ה'

לעילוי נשמתו

הר"ר פנחס נצר ז"ל

בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

אהוב על הבריות וקירבם לתורה

נפטר בשם טוב בדמי ימיו

ביום ב' חשון תשס"ח

תנצב"ה

 


הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'