שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

סעודה שלישית

תקציר השיעור

א. סעודה שלישית בשבת, חיובה וזמנה - סוגיית הגמרא ודברי הפוסקים

בדברי הגמרא נתבאר החיוב לאכול שלוש סעודות בשבת. רבותינו הראשונים והפוסקים דנו, בגדרי חיובה וזמנה של הסעודה השלישית בשבת • חיוב הסעודה מהתורה או מדרבנן • זמן הסעודה חלוקת הסעודה בבוקר לשני חלקים בכדי לקיים את הסעודה השלישית • שלושת סעודות השבת כנגד "תלתא יומין דשבת" • חיוב הסעודה בפת או ב"מיני תרגימא" או בפירות.

ב. סעודה שלישית בשבת, חיובה וזמנה - הלכה ומנהג

תפילת מנחה קודם הסעודה השלישית • שיעור האכילה ומה יאכל.

ג. סעודה שלישית לאחר שקיעת החמה

הפוסקים דנו מהו סוף הזמן המותר להתחיל לסעוד את הסעודה השלישית. ההגבלה בזמן, נובעת מהאיסור לאכול ולשתות משקיעת החמה קודם ההבדלה • הזמן בארץ ישראל ובחו"ל.

ד. התחלת סעודה שלישית קודם השקיעה - והמשך הסעודה לאחר השקיעה

בשלחן ערוך נפסק: "אם היה יושב ואוכל מבעוד יום וחשכה לו [הגיע זמן שקיעת החמה], אינו צריך להפסיק". אך "אם היה יושב ושותה [מבעוד יום] וחשכה לו, צריך להפסיק".  ויש לעיין מה דינו של המקיים את חיוב הסעודה השלישית במיני מזונות והתחיל לאכול קודם השקיעה מיני מזונות - האם רשאי להמשיך ולאכול גם לאחר מכן.

ה. אכל בשבת ביום בבוקר מיני מזונות - מה דינו אם שכח לומר "רצה" בסעודה הבאה

בשלחן ערוך נפסק כי השוכח לומר "רצה" בשבת, צריך לחזור ולברך ברכת המזון רק בשתי הסעודות הראשונות ולא בסעודה השלישית [וראה גם דין אם שכח להזכיר שבת בברכה מעין שלוש]. ויש לעיין, מה הדין אם בשבת בוקר קידש וסעד במיני מזונות, ולאחר מכן סעד סעודה בפת ושכח לומר "רצה" - האם סעודה זו נחשבת "סעודה שלישית" ואינו צריך לחזור ולברך.

ו. סעודה שלישית ביום טוב

מחלוקת רבותינו הראשונים • פסק ההלכה והמנהג.

ז. סעודה שלישית בשבת - סיכום הדינים

ח. מעלת סעודה השלישית בשבת וסגולותיה

בדברי הגמרא במסכת שבת מסרו חז"ל על מעלות אכילת שלוש סעודות בשבת, שהמקפיד בענין זה "ניצול משלש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג" •  המעלה יתירה של סעודה השלישית - ויש המסבירים כי מטעם זה נהגו לכנות סעודה זו בשם "שלוש סעודות".

ט. סעודה השלישית - עת רצון "רעווא דרעווין"

זמן מנחה וסעודה שלישית - בחינת "קודש הקדשים" של השבת • "עידן דצלותא דמנחה רעווא דרעווין" - התעוררות הרצון העליון לברוא מחדש בשבת את העולם • "תמה אני למה זה אין מרעישים כל כך בשעה שהולכים לשלוש סעודות, כמו שמרעישים בשעה הולכים לכל נדרי".

סעודה שלישית בשבת, חיובה וזמנה - סוגיית הגמרא ודברי הפוסקים

א. בסוגיית הגמרא במסכת שבת (1א) מבואר החיוב לסעוד שלוש סעודות בשבת, כפי שנלמד מכך שבפסוק נאמר שלוש פעמים "היום". וכן נתבאר השכר המופלא של המקיים שלוש סעודות בשבת אשר "ניצול משלוש פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג" [הלבוש (1ג) כתב כי חיוב סעודה שלישית הוא מהתורה, אולם בדברי האליה רבה (שם) מפורש כי החיוב מדרבנן, והפסוק "אסמכתא" בעלמא].

התוספות (1א; קיח, א ד"ה במנחה) והרא"ש (2א) דייקו מלשון הגמרא במסכת שבת, ומהגמרא במסכת פסחים (1ב), כי זמנה של הסעודה השלישית הוא "מן המנחה ולמעלה" [וראה במה שדחו את הראיה מגמרא בפסחים]. וכתבו תוספות: "דלא כאותם שמחלקים סעודת שחרית, ומברכים בינתיים". ובהמשך: "ועוד אומר ר"י, שיש כאן [בחלוקת הסעודה לשתי סעודות] איסור ברכה שאינה צריכה".

אמנם בשו"ת הרא"ש (2ב), העיד על עצמו, שכאשר היתה סעודת השבת נמשכת עד שבע שעות, שכבר הגיע זמן מנחה, היה מסיים את הסעודה, מברך ברכת המזון, ולאחר מכן נוטל ידיים ומברך המוציא לסעודה שלישית, וכתב: "דאם לא כן, כיון שנמשכה כל כך זמן הסעודה [של שחרית] לא היו יכולים לאכול סעודה שלישית אלא באכילה גסה, אבל קודם זמן המנחה אין לאכול בסעודה שלישית. וכשהוא מפסיק מן המנחה בסעודתו ומברך ברכת המוציא, אין כאן משום מרבה ברכות שלא לצורך, כיון שהוא מפסיק מפני כבוד השבת לקיים סעודה שלישית". עם זאת, הרא"ש השיב בתשובה נוספת, כי אין לדרוש כן בציבור, מכיון שאין הכל בקיאים שאסור לחלק את הסעודה קודם חצות היום. נמצא איפוא, שאין לחלק את הסעודה בשחרית, בטרם הגיע זמן הסעודה השלישית, שהוא "מן המנחה ולמעלה". אך בהגיע זמן זה, ניתן לחלק את הסעודה שהתחילה קודם לכן לשתי סעודות.

עוד נתבארו בדברי הטור (3) והבית יוסף (4א) שיטות הראשונים האם חיוב סעודה שלישית בפת או ב"מיני תרגימא".

ב. סעודה שלישית בשבת, חיובה וזמנה - הלכה ומנהג

בשלחן ערוך (4ב) נפסק: "יהא זהיר מאד לקיים סעודה שלישית, ואף אם הוא שבע יכול לקיים אותה בכביצה" [להלן אות ח] יבואר לשון השו"ע "זהיר מאד"].

• בהמשך (סע' ב) כתב: "זמנה, משיגיע זמן המנחה דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה ואם עשאה קודם לכן לא קיים מצות סעודה שלישית".

•  מדברי השו"ע (סע' ג) נראה כי אין קפידא לאכול סעודה שלישית גם קודם תפילת מנחה [וראה בפסקי תשובות (12א; הערה 1), שדייק כן מסדר סימני השלחן ערוך שהקדים דין סעודה שלישית לדין תפילת מנחה בשבת], והרמ"א (סע' ב) כתב: "ויש אומרים דיותר טוב להתפלל מנחה תחילה, וכן נוהגים לכתחילה בכל מדינות אלו" ובהמשך (סע' ג) כתב על דברי השלחן ערוך: "מי שיודע שאפשר לאכול אחר שיתפלל מנחה עם הציבור, לא יעשה סעודה שלישית קודם מנחה, מיהו עם עשאה, יצא".

•  מרן השו"ע (5; סעיף ג) פסק כדברי הרא"ש, שבהגיע זמן המנחה, אפשר לחלק את הסעודה לשני חלקים.

•  עוד נפסק בשלחן ערוך (סעיף ה) "צריך לעשותה בפת, ויש אומרים שיכול לעשותה בכל מאכל העשוי מאחד מחמשת מיני דגן, ויש אומרים שיכול לעשותה בדברים שמלפתים בהם הפת כבשר ודגים אבל לא בפירות, ויש אומרים דאפילו בפירות יכול לעשותה", ומסיים מרן המחבר: "וסברא ראשונה עיקר שצריך לעשותה בפת אלא אם כן הוא שבע ביותר". ובמשנה ברורה (ס"ק כג) כתב: "ולכולי עלמא מצוה מן המובחר בפת ושני כיכרות וכנ"ל (סעיף ד), אלא דפליגי לענין דיעבד אם יצא בזה". טעם המקילים שאין מחייבים פת, מבואר בדברי המשנה ברורה שם: "כיון דאין דרך לאכול סעודה שלישית לתיאבון סגי בהכי, וזהו גם כן טעם שאר הדעות שמקילים בזה".

ג. סעודה שלישית לאחר שקיעת החמה

הפוסקים דנו מהו סוף הזמן המותר להתחיל לסעוד את הסעודה השלישית. ההגבלה בזמן, נובעת מהאיסור לאכול ולשתות משקיעת החמה קודם ההבדלה כפי שנפסק בשו"ע (6א) "אסור לאכול שום דבר, או אפילו לשתות יין או שאר משקין חוץ ממים, משתחשך עד שיבדיל". וכתב המשנה ברורה (ס"ק א) "ומכל מקום נראה לי דלענין אכילת סעודה שלישית, אם לא אכל מקודם בוודאי צריך לאכול אפילו אחר שקיעה. ואפילו לשאר אכילה, אם הוא תאב לאכול ולשתות, גם כן אין להחמיר, עד חצי שעה שקודם צאת הכוכבים". וכתב בשער הציון (ס"ק ג) "דנראה דיכול לסמוך בזה על דעת השו"ע לעיל (סי' רסא) דעדיין לא התחיל זמן בין השמשות". אמנם בספר תפילה כהלכתה (6ג) הביא כי הגרי"ש אלישיב העיר, כי דברי המשנה ברורה שצאת הכוכבים, דהיינו 72 דקות לאחר השקיעה [כדעת רבנו תם] נאמרו "למקומו וזמנו" בחו"ל, שיש הפרש גדול בין השקיעה לצאת הכוכבים, ולא ליושבים בארץ ישראל. וכן דעת החזון איש (6ב) שאין להתחיל סעודה שלישית בשבת אחר שקיעת החמה.

אמנם בשו"ת תשובות והנהגות (6ג)-(7א) כתב, כי הגרי"ז והגר"ח מבריסק, לא החמירו לאכול סעודה שלישית בדווקא קודם השקיעה, ויש להקל בזה עד "שיעור ג' רביע מיל אחר השקיעה" (13 וחצי דקות).

וראה עוד בדברי השמירת שבת כהלכתה (11; סע' ד) ובדברי הגרש"ז אויערבך המובאים שם (הערה יח).

ד. התחלת סעודה שלישית קודם השקיעה - והמשך הסעודה לאחר השקיעה

בשלחן ערוך (6א) נפסק: "אם היה יושב ואוכל מבעוד יום וחשכה לו [הגיע זמן שקיעת החמה], אינו צריך להפסיק". אך "אם היה יושב ושותה [מבעוד יום] וחשכה לו, צריך להפסיק".  וכתב המשנה ברורה (ס"ק ה) "דשתיה לאו דבר חשוב הוא שתועיל התחלתו מבעוד יום". ויש לעיין מה דינו של הרוצה לקיים את חיוב הסעודה השלישית במיני מזונות, והתחיל לאכול קודם השקיעה מיני מזונות - האם רשאי להמשיך ולאכול גם לאחר מכן.

בשו"ת מגדנות אליהו (7א) הביא את דברי ערוך השלחן (סי' רצא סע' ה) שכתב: "אפילו אוכלים מזונות, אין זה קביעות, דאם הוא קביעות היה להם ליטול ידיהם ולברך המוציא, ומדלא עשו כן, הוה אכילתם עראי וצריכים להפסיק". וכתב במגדנות אליהו, כי דין זה תלוי במחלוקת רש"י ותוספות בסוגיא במסכת פסחים (קה, א) מדוע אם התחיל לשתות מבעוד יום צריך להפסיק.

לדעת רש"י, שהטעם כי שתיה היא לא דבר חשוב [כמו שהעתיק להלכה המשנה ברורה], יש לומר כי דווקא שתיה היא לא דבר חשוב, אבל באכילת מזונות יש חשיבות [וכן פסק בשמירת שבת כהלכתה (7ג) וראה שם בהערה דברי הגרש"ז אויערבך]. ברם לשיטת תוספות, שהטעם הוא כי בשתיה אין קביעות, יש לדון אם באכילת מזונות יש קביעות, ומבואר בדברי ערוך השלחן שאין בה קביעות. אולם בשו"ת שבט הלוי (7ד) ובשו"ת אור לציון (7ד) הכריעו כי יש קביעות באכילת מיני מזונות, היות ורוצה לצאת באכילתם ידי חובת סעודה שלישית, וכן יש בהם קביעות כשאוכל מהם שיעור סעודה - ולכן אם התחיל לאוכלם קודם השקיעה, רשאי להמשיך.

ה. אכל בשבת ביום בבוקר מיני מזונות - מה דינו אם שכח לומר "רצה" בסעודה הבאה

בשלחן ערוך נפסק (8א), כי השוכח לומר "רצה" בשבת, צריך לחזור ולברך ברכת המזון רק בשתי הסעודות הראשונות ולא בסעודה השלישית [וראה בשמירת שבת כהלכתה (9ב; סע' יא) מה הדין אם שכח להזכיר שבת בברכה מעין שלוש]. ויש לעיין, מה הדין אם בשבת בוקר קידש וסעד במיני מזונות, ולאחר מכן סעד סעודה בפת ושכח לומר "רצה" - האם סעודה זו נחשבת "סעודה שלישית" ולכן אינו צריך לחזור ולברך, וכן נקטו להלכה בכף החיים (8ג) "דאין צריך לחזור דספק ברכות להקל", ובחזון עובדיה (9ג).

הקהלות יעקב (8ג)-(9א) דן בשאלה זו בהרחבה, וכתב לתלות זאת במחלוקת בדינו של השוכח להזכיר שבת בברכת "מעין שלוש" לאחר אכילת "פת הבאה בכיסנין", צריך לחזור ולברך. ולמעשה הכריע, כי מחמת הספק ראוי להחמיר ליטול ידיו פעם שנית, ולאכול כזית פת ולברך ברכת המזון בהזכרת רצה, ויפטור בזה אכילתו הקודמת".

בשמירת שבת כהלכתה (9ב) הביא את שתי הדעות, וראה בדברי הגרש"ז אויערבך המובאים בהערות שם.

ו. סעודה שלישית ביום טוב

הטור (10א) הביא מחלוקת רבותינו הראשונים בנדון: "יש אומרים שצריך לעשות [ביום טוב] שלוש סעודות, וכן כתב הרמב"ם. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל לא נהג כן". וכתב הבית יוסף, שאין כל הוכחה מדברי הרמב"ם.

וביאר המור וקציעה (10ג) את כוונת הבית יוסף: "משום שהרמב"ם כתב דין ג' סעודות בשבת ולא הזכיר יום טוב". ואת כוונת הטור, ביאר: "מכיון שהשווה הרמב"ם דין כבוד יום טוב ועונגו לשבת, שכולם קרויים מקרא קודש, מאי שנא ג' סעודות מלחם משנה" - ובשניהם חייב גם ביום טוב.

להלכה פסק השלחן ערוך (10ד) "ולא נהגו לעשות ביום טוב סעודה שלישית". וכתב המשנה ברורה (ס"ק יג) "יש מאחרונים שכתבו דאף דאין נוהגים לעשות סעודה שלישית בפת, מכל מקום טוב שיאכל פירות. ויש שכתבו [דברי הכל בו, המובאים בבית יוסף (10ב)] שמזה נתפשט המנהג לאכול ביום טוב תבשיל אחד יותר בשחרית שיחשב במקום סעודה, ואע"ג דבשבת אין מועיל זה לעינן סעודה שלישית".

וראה גם במה שכתב המשנה ברורה (8א; ס"ק לא) "בסעודה שלישית ביום טוב, לדברי הכל אינו חוזר, שהרי לדברי הכל אינו אלא רשות. ומכל מקום אם נזכר קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב אפילו בסעודה רביעית או חמישית בשבת ויום טוב, אומר בא"י אמ"ה שנתן שבתות למנוחה וכו' או שנתן ימים טובים וכו', כמו שאומר בראש חודש אע"פ שאינו צריך אז פת כלל באותו יום".

בספר מעשה רב (10ה) מבואר כי הגר"א לא היה אוכל סעודה שלישית בכל יום טוב, למעט ביום טוב אחרון של פסח "מפני חביבות מצות המצה שזמנו הולך לו". אולם בספר טעמא דקרא (10ו) הביא את הנהגת החזון איש לאכול סעודה שלישית ומלוה מלכה גם ביום טוב.

ז. סעודה שלישית בשבת - סיכום הדינים

ספר שמירת שבת כהלכתה (11).

ח. מעלת סעודה השלישית בשבת וסגולותיה

בדברי הגמרא במסכת שבת (1א) מסרו חז"ל על מעלות אכילת שלוש סעודות בשבת, שהמקפיד בענין זה "ניצול משלוש פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג".

והנה מרן השו"ע (4ב) כתב בפתיחת דיני סעודה שלישית בשבת: "יהא אדם זהיר מאד לקיים סעודה שלישית". ולכאורה לא מובן הלשון "זהיר מאד", והרי זה חיוב גמור, ומה איפוא פשר הזהירות שיש להיזהר בזה. מדברי המשנה ברורה (ס"ק א) נראה שגודל הזהירות נובע ממעלת הסעודה השלישית המבוארת בדברי חז"ל.

בברכי יוסף (12א) מבואר הסבר נוסף: "דהכוונה דצריך זהירות לפי שבסעודה זו ניכר כבוד השבת, שהוא דבר שאינו עושה בחול. דעיקר האכילה דבר יום ביומו הוא בלילה פעם אחד וביום פעם אחת, ובסעודה שלישית מגדיל כבוד השבת לעשות בו סעודה מחודשת. והזהיר לקיימה הנה שכרו גם על סעודת לילה וסעודה שניה, כאילו עשאם לכבוד שבת דווקא. אך אם יתרשל לקיים סעודה שלישית, מורה כי שני הסעודות לא עשה לכבוד שבת, אלא כך דרכם של בני אדם לסעוד בלילה וביום. ומשום כך צריך ליזהר מאד לקיים סעודה שלישית, כי בקיומה יתברר כי כל מה שעשה לכבוד השבת".  וה"חוזה מלובלין" הסביר בספרו דברי אמת (13ב) כי מטעם זה נהגו לכנות סעודה זו בשם "שלוש סעודות" - "שזהו מקיים כל הסעודות, כי הראשונות גם הוא רעב ויש לו הנאה הגם שהוא מצוה וקראת לשבת עונג. אך סעודה זו ודאי מגלה שהוא לשם שמיים, כי אינו תאב, ממילא מתקן הכל, כי מראה בעצמו שאף אם לא היה תאב [אפילו בראשונות, אע"פ כן] היה מקיים. על כך נקרא "שלש סעודות", ופשוט אין מצוה נקראת אלא על מי שגמרה".

אמנם עוד זאת מצינו מעלות גדולות יתירות ונשגבות דווקא בסעודה השלישית, כמבואר בהרחבה בספר פסקי תשובות (12ב) "ועל פי הזוהר ותורת הנסתר, יש ליזהר בסעודה זו ביותר, כי מדובר נכבדות על יקר תפארת סעודה זו ותוקף חיובה, ובסודה קדושה רבה. ולכן יפקח עינו ולבו לקיימה כהלכתה ויעלוז בה. וגדולי וצדיקי הדורות החשיבו והעריכו מאד את גודל חשיבות זמן זה, והיו מהדרין להסב בסעודה זו עם תלמידיהם שומעי לקחם ולהאריך בה אל תוך הלילה, בשירות ותשבחות ודביקות בהשי"ת, ובדברי תורה המעוררים לתשובה ומעשים טובים כי הוא זמן תשובה לרבים. ואין השטן מקטרג בזמן זה, ומסוגל לבקש ולהמשיך רפואות וישועות ופרנסה ברווח" [ובהערה 19 הביא את עצת החתם סופר לקהילה שהתפשטה בה מחלה, לחזק הסעודה השלישית בשבת].

ט. סעודה השלישית - עת רצון "רעווא דרעווין"

לסיום נעיין בדברים נלהבים שכתב הנתיבות שלום (13ג) כי זמן מנחה וסעודה שלישית - בחינת "קודש הקדשים" של השבת, ו"עידן דצלותא דמנחה" הוא בחינת "רעווא דרעווין" - התעוררות הרצון העליון לברוא מחדש בשבת את העולם. ובמה שכתב האדמו"ר מפיאסצנא הי"ד (13ה) "תמה אני למה זה אין מרעישים כל כך בשעה שהולכים לשלוש סעודות, כמו שמרעישים בשעה הולכים לכל נדרי", וראה גם בדבריו בספרו הכשרת האברכים (13ד).

עגלת קניות

Your Cart8
  • x 1 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
סה"כ: 290.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

לזכרון עולם בהיכל ה'

לעילוי נשמתו

הר"ר פנחס נצר ז"ל

בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

אהוב על הבריות וקירבם לתורה

נפטר בשם טוב בדמי ימיו

ביום ב' חשון תשס"ח

תנצב"ה

 


הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'