א. בפתיחת הסוגיא העוסקת בימי החנוכה במסכת שבת [1] כא, ב), לאחר סיפור הנס, נאמר: "לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה". ופירש רש"י: "שלא נקבעו אלא לקרות הלל ולומר על הניסים בהודאה".

כוונת רש"י לדברי הגמרא בהמשך הסוגיא [2] שם כד, א) "איבעיא להו, מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון, כיון דמדרבנן הוא לא מדכרינן, או דילמא משום פרסומי ניסא מדכרינן" [רש"י: "בתפילה פשיטא לן [שמזכיר] שהרי להלל ולהודאה נקבעו כדאמרינן לעיל"]. ופשטו את הבעיה: "אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא, אינו מזכיר [רש"י: "אינו צריך להזכיר"]. ואם בא להזכיר מזכיר בהודאה. רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא, סבר לאדכורי בבונה ירושלים. אמר להו רב ששת, כתפילה מה תפילה בהודאה [רש"י: "דהא כולה מילתא דחנוכה עיקרה להודאה נתקנה"], אף ברכת המזון בהודאה" [רש"י: "בברכת הארץ"].

עוד דנו בסוגיא שם: "איבעיא להו, מהו להזכיר של חנוכה במוספין [רש"י: "בתפילת מוספין דשבת וראש חודש שבתוך ימי החנוכה, מהו להזכיר על הניסים בהודאה"], כיון דלית ביה מוסף בדידיה לא מדכרינן, או דילמא יום הוא שחייב בארבע תפילות. רב הונא ורב יהודה דאמרי תרוייהו אינו מזכיר, רב נחמן ורבי יוחנן דאמרי תרוייהו מזכיר".

מאחר ויסוד חיוב הזכרת "על הניסים" מדרבנן, נפסק ברמב"ם [2] ובשו"ע בהלכות חנוכה [2] סי' תרפב סע' א) שאם לא אמר "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון אין מחזירים אותו". וכפי שביאר המשנה ברורה [3] סי' תרפב ס"ק ג) "אין מחזירים אותו, דלאו דאורייתא נינהו, וקאי אתפילה וברכת המזון. ואין חילוק בין ברכת המזון בין בחול ובין בשבת חנוכה, אף דמוכרח לאכול מצד שהוא שבת, מכל מקום אינו חוזר בשביל על הניסים דחנוכה" [וכן משמע מלשון הגמרא "אם בא להזכיר, מזכיר", כדברי הלחם משנה [2] הלכות ברכות פ"ב ה"ו) ועי"ש שהקשה לפי זה על הרמב"ם שמשמע מדבריו שיש חיוב לומר על הניסים. וראה בדברי מו"ר הגר"ד כהן, ראש ישיבת חברון [5], מש"כ בביאור דברי הרמב"ם].

מדיני אמירת על הניסים: השערי תשובה [2] ס"ק א) כתב בשם הרדב"ז כי מי ששכח לומר "על הניסים" ונזכר עם סיום הברכה "יכול לומר על הנסים בין ברכה לברכה, שאין כאן ברכה לבטלה, והפסק נמי לא הוי שהרי מעין הברכה היא. אך בברכי יוסף [החיד"א] גמגם בזה". ובספר ירח למועדים [7] מאת רבי ירוחם אולשין, מראשי ישיבת בית מדרש גבוה, לייקווד) הביא כי הפמ"ג חלק על הרדב"ז וכתב שאין להפסיק בין ברכה לברכה, וצ"ב יסוד מחלוקתם.

עוד הביא בספר ירח למועדים [7] אות יד) מחלוקת הפוסקים, מה הדין אם אמר "על הניסים" בעבודה והשלים תפילתו, האם צריך לחזור ולהתפלל [כי אמירת "על הניסים" נחשבת "הפסק"], או לא. וצ"ב יסוד מחלוקתם.

אמירת "על הניסים" - מדיני חנוכה או מהלכות תפילה ברכות

ב. ונראה בביאור הדברים בהקדם בירור גדר אמירת "על הניסים", האם האמירה מדיני חנוכה - מעיקר קביעות ימי חנוכה בהלל והודאה על הנס, או מהלכות תפילה וברכות - להזכיר "מעין המאורע" בתפילה ובברכת המזון [יסודות הדברים נאמרו בסגנון דומה בקונטרס חנוכה [4] מאת רבי  יונה (??) טורצ'ין; הגר"ד כהן [5]; דביר הקודש [6] מאת רבי נתן זוכובסקי, מראשי ישיבת גאון יעקב, בני ברק; ירח למועדים [7] כמבואר למעיין].

שיטת רש"י [דבריו הובאו לעיל], כי אמירת "על הניסים היא מדיני חנוכה, מעיקר קביעות ימי חנוכה בהלל והודאה על הנס. ועל כן פשיטא לגמרא, שמזכירים "על הניסים" בתפילה מאחר וזו היתה עיקר התקנה להודות בתפילה [לפרסם הנס], והספק היה אם צריכים להזכיר גם בברכת המזון, ונפשט שאם בא להזכיר מזכיר, אך אם שכח אינו חוזר.

אולם הרשב"א הביא את דברי התוספתא [1] שנכתב במפורש: "כל שאין בו מוסף, כגון חנוכה ופורים, ערבית שחרית ומנחה, מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע בהודאה. ואם לא אמר מעין המאורע, אין מחזירין אותו".

וכן נראה מדברי התוספות [1] כד, א ד"ה מהו) שפירשו את ספק הגמרא: "מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון, בתפילה פשיטא ליה דמזכיר, משום דתפילה בצבור הוא ואיכא פרסומי ניסא, אבל בברכת המזון שבבית ליכא פרסומי ניסא כולי האי". וממה שמיאנו תוספות בפירושו של רש"י לספק הגמרא "בתפילה פשיטא לן [שמזכיר] שהרי להלל ולהודאה נקבעו כדאמרינן לעיל", נראה כי לשיטתם יסוד אמירת "על הניסים" אינו מגדר "הודאה", אלא זהו דין הזכרה "מעין המאורע, כדברי התוספתא [והספק הוא אם דין זה נאמר רק בציבור שיש בו פרסומי ניסא, ולכן רק בתפילה בציבור שיש בה פרסומי ניסא צריך לומר "על הניסים" ולא בברכת המזון שאין בה פרסום הנס].

גם בשיטתו של הרמב"ם נראה שגדר אמירת "על הניסים" מדין הזכרת המאורע, וכפי שיש לדייק מכך שהביא את דין אמירת "על הניסים" בהלכות תפילה וברכות ולא בהלכות חנוכה [ובספר ירח למועדים [7] דייק כן גם מדברי הטור].

נפקא מינא בחקירה זו: כתב בספר דביר הקודש [6] "בנשים דאינם חייבות בתפילה וסגי להו בבקשה אחת על פי דעת המג"א. ואם כן יש לומר דגם נשים שלא מתפללות בחנוכה, יהיו חייבות בתפילה, כיון שחיוב אמירת על הניסים הוא מחיובי חנוכה שנשים חייבות [דאף הן היו באותו הנס]. אבל אם אמירת על הניסים מדיני התפילה כדי להזכיר המאורע, אין לתפילות חנוכה עדיפות על תפילות כל השנה שהנשים סומכות על המג"א ולא מתפללות".

על פי הנ"ל ביאר בספר ירח למועדים [7] את מחלוקות הפוסקים הנ"ל.

הרדב"ז שהתיר לומר "על הניסים" בין ברכה לברכה, נקט ש"על הניסים" היא הזכרת מעין המאורע שמקומה בברכת ההודאה, ולכן אין כאן ברכה לבטלה. וזהו גם טעם הסוברים שאם אמר "על הניסים" בעבודה, אין זה הפסק, ואינו חוזר לראש התפילה. אולם הברכי יוסף נקט שהזכרת "על הניסים" היא מחובת ההודאה בחנוכה, והיא תוספת בעיקר הברכה של ההודאה, ומכיון שהיא חלק מגוף הברכה, אין לאומרה אחרי סיום הברכה. וכמו כן, מאחר ו"על הניסים" היא חלק מגוף ברכת ההודאה, לא שייך להזכירה בעבודה, שהרי נקבעה בעצם ברכת ההודאה.

מדוע אין מזכירים "מעין המאורע" בברכה מעין שלוש בחנוכה ופורים

ג. לשאלה זו נאמרו כמה תירוצים:

• מהר"ם מרוטנבורג [2] תירץ: " אפילו בברכת המזון אין מזכיר, ואם בא להזכיר בהודאה מזכיר, אבל במעין שלש לא יעלה על לב איש כיון דליכא הודאה בברכה דמעין שלוש, אין מזכיר. דלא תיקנו להזכיר מאורע בחנוכה ופורים אלא היכא דאיכא הודאה בתפלה". וביאר הגר"ד כהן [5] את דבריו ע"פ המבואר לעיל  שגדר הזכרת "על הניסים" הוא דין הזכרה "מעין המאורע", ועל כן היה מקום לומר שצריך לאומרה גם בברכה מעין שלוש, ולכן צריך לומר שמכיוון שנתקנה הזכרה זו לאומרה בהודאה, לא תיקנו הזכרה זו בברכה מעין שלוש שאין בה הודאה".

• הגר"א [הובא במשנ"ב [4] סי' רי ס"ק נט)] כתב: "אפילו בבכרת המזון אינו מחוייב להזכיר מצד הדין רק מצד מנהגא [כמבואר בסוגיית הגמרא בשבת [1]] וכאן ליכא מנהג כלל על זה" [וראה בפסקי תשובות [10] אות ג) מש"כ בזה].

• הגר"ח מבריסק [הובא בספר מאורי המועדים [6]] תירץ, שהברכה היא מעין שלוש הברכות של ברכת המזון, אך "על הניסים" היא "הזכרה" ולא חלק ממטבע הברכה ולכן אינה "בנוסח ברכת מעין שלוש שנכלל בה רק ענין ברכות".

ד. שכחה וטעויות באמירת "על הניסים"

• שכח לומר "על הניסים" ואמר תיבת "השם" בברכת ההודאה - הביא בספר שלמי תודה [8] אות ב) מדברי המשנה ברורה שאינו צריך לסיים ולומר "למדני חוקיך" ולומר על הניסים, מכיון שהזכרת "על הניסים" אינה לעיכובא.

• אמר "על הניסים" בשבת חנוכה ושכח לומר "רצה" - כתב המג"א  [2] סי' קפח ס"ק יג) שכשחוזר ומברך ברכת הזמון אינו צריך לשוב ולומר "על הניסים" כי הזכרה זו "אינה חובה". ברם המשנה ברורה [4] שם ס"ק כט; יעו"ש בשער הציון ס"ק כא) השמיט את דבריו, כתמיהת החיי אדם [2] "שהרי מה שבירך כמאן דליתא" [ומדוע שלא יזכירו כשחוזר].

• אמר בפורים "בימי מתתיהו" - הגרי"ח זוננפלד פסק בשו"ת שלמת חיים [11] שאינו מעכב ולא צריך לחזור ולהתפלל.

• אמירת "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות" כששכח להזכיר "על הניסים" בברכת המזון - כמבואר בדברי הרמ"א [3] סע' א) שיאמר כשמגיע לרחמן "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות", וכתב הט"ז [2] ס"ק ג; הובא במשנ"ב [3] ס"ק ד) "כל שכן בתפילה", ויאמר אחר גמר התפילה קודם יהי לרצון"  [וראה בשלמי תודה [8] מהו המקום המדוייק לאמירת "הרחמן" בברכת המזון, וכן ביאור היאך אפשר להתפלל שיֵעשו לנו ניסים, ובפרט בשבת היאך יתפלל על צרכיו].

ה. דיני אמירת על הניסים

• "על הניסים" קודם לילה ראשון של חנוכה - רבי אפרים גרינבלט [אב"ד ממפיס, ארה"ב] כתב בשו"ת רבבות אפרים [10] בשם רבו הגר"מ פיינשטיין שאם הזכיר "על הניסים במנחה קודם חנוכה, אינו חוזר "כי אז כבר קרה הנס". ובספר שלמי תודה [9] הוסיף ודן כיצד ינהג כשאוכל לאחר השקיעה ומברך ברכת המזון קודם צאת הכוכבים.

• בסעודה שלישית כשחנוכה ופורים במוצ"ש - סיכום הדינים בשלמי תודה [8] אות ד) ובפסקי תשובות [10] אות א).

• דילוג על תפילת "על הניסים" - בשו"ת רבבות אפרים [11] אות ז) כתב שאין "לדלג" על תפילת "על הניסים" כאשר משער שבגלל אמירתו לא יספיק לומר קדושה עם הציבור, כי הדילוג הוא "שינוי ממטבע שטבעו חכמים בברכות".

• "מנחה קצרה" בימי חנוכה - באשי ישראל [11] הערה טו) כתב שאין ראוי להתפלל, כדי לומר "על הניסים" בחזרת הש"ץ.

• סיכום דיני אמירת "על הניסים" בתפילה וברכת המזון- ראה בפסקי תשובות [10] ובספר אשי ישראל [11].

• חידושי אגדה בתפילת "על הניסים" - ראה בספרו של מו"ר הגר"ד כהן, ימי החנוכה [12]-[13] ובספר הררי קדם [13].