שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

עציצים וחממות בשביעית

תקציר השיעור

 חלק א - טיפול בעציצים בשביעית

בטיפול בצמחים הגדלים בעציצים בבית בשנת השביעית, יש לשים לב הן למלאכות האסורות והן לעצם הקדושה בגידולים אלו.

נושא קדושת השביעית בצמחים שאינם מיועדים לאכילה, נדון בשיעור על קדושת פירות שביעית. לקמן נדון בשאלה האם שביעית נוהגת במה שצומח בבית.

ונברר מה הדין בצמחים שגדלו בעציצים, ובפרט בעציץ שאינו נקוב [שיש בו חציצה בין הצמח והאדמה שבעציץ לקרקע] - האם יש לדונו כקרקע.

 א. דיני שביעית בצמחים הגדלים בבית - סוגית  הגמרא ודברי הפוסקים

בתלמוד ירושלמי הסתפקו בעיקר מצות שביעית, האם אילן שנטעו בתוך הבית יש בו דיני שביעית כשם שיש בו דיני ערלה, או שאין בו דיני שביעית כשם שפטור ממעשר. ספק זה לא הוכרע בירושלמי, ודנו הפוסקים האם יש ראיה מדברי המשנה במסכת שביעית כי שביעית נוהגת גם בבית.

• הגדרת בית לענין דיני שביעית.

ב. דיני שביעית בצמחים הגדלים בבית - פסק ההלכה

הרמב"ם לא הזכיר בהלכות שביעית את דיני הצמחים הגדלים בבית, אולם בהלכות מעשר נקט כי יש חיוב מדרבנן לעשר פירות אילן שנטעו בתוך הבית.

הפוסקים הבאים אחריו דנו, האם ניתן להקל בדיני שביעית בצמחים הגדלים בבית.

[בחלק השני של השיעור יבואר נפקא מינה בנדון גידולי חממות שהם לכאורה בית בשנת השמיטה].

ג . דיני שביעית בעציץ נקוב ובעציץ שאינו נקוב

כאמור לעיל, מלבד השאלה האם דיני שביעית נאמרו במה שצמח בבית, יש לברר מה הדין כאשר השתיל נמצא בעציץ - האם נחשב כמחובר לקרקע. בנדון זה מבואר בדיני מעשר וכלאיים כי עציץ נקוב נחשב כקרקע לעומת עציץ שאינו נקוב שאינו נחשב כקרקע, אך נאמרו בו איסורים מדרבנן. בהלכות שביעית לא נאמרה הלכה מפורשת, ויש לברר מה הדין בזה.

ד . דיני שביעית בעציץ שאינו נקוב

הפוסקים דנו מהו החומר שעשוי ממנו העציץ אשר נחשב כחציצה בין הנטיעות והשתילים ובין הקרקע.

הגדרת עציץ נקוב ועציץ שאינו נקוב: קוטר הנקב המגדיר עציץ ל"נקוב" • החומרים מהם עשוי העציץ: חרס, מתכת, עץ, או פלסטיק • הנחת עציץ על צלחת, בגד, משטח פורמייקה או פי.בי סי.

• הדין כאשר נופו נוטה מחוץ לעציץ -  צמחים המתפשטים מעציץ שאינו נקוב ומאהילים על קרקע.

• כמו כן דנו הפוסקים האם עציץ הנמצא בבית מרוצף נחשב "עציץ שאינו נקוב" היות והרצפה חוצצת בין העציץ לבין הקרקע שמתחת לבנין, והאם יש הבדל בין קומת קרקע לקומה שניה או על רצפה הנתמכת על ידי עמודים • עציץ התלוי על "מעמד".

ה . הלכות שביעית בעציצים - סיכום

פרטי הדין בשינוי במצב העציץ מנקוב לשאינו נקוב • ביצוע שינויים במקומו של עציץ המונח על האדמה [הגבהת עציץ נקוב מהארץ והורדתו] • העוקר דירתו כיצד ניתן להעביר את העציצים.

• העברת עציץ מהחנות לבית העברת עציץ ממקום מקורה למקום שאינו מקורה.

אדניות הבנויות בקרקע או בקירות הבנין ואי אפשר לטלטלן • עציצים גדולים במיוחד.

• זריעה וטיפול בגינה הנמצאת על גג בית ודיני קדושת שביעית בגידולי הגינה.

 חלק ב - גידולים בחממות בשביעית

 בחלקו הראשון של השיעור הובאו ספק הירושלמי האם דיני השמיטה חלים על הצומח בבית, ודיני זריעה בעציץ שאינו נקוב בשביעית.

ממוצא הדברים דנו הפוסקים האם מותר לגדל ירקות ופרחים בחממות מקורות [כעין "בית] על "מצע מנותק" בשביעית. ביסוד שאלה זו יש לברר:

 א. מהי סיבת ההבדל בין זריעה ועבודות קרקע בשדה לעבודות בבית.

ב. האם ספק הירושלמי הוא גם על העשה וגם על הלאו דשביעית.

ג. בירור דברי המשנה במסכת שביעית "עושים בתים לנטיעות עד ראש השנה".

ד. ההכרעה למעשה בספק הירושלמי לקולא כ"ספק דרבנן" או לחומרא כ"ספק דאורייתא".

ה.  בירור הוראות החזון איש בדיני זריעה בעציץ נקוב בבית.

ו. האם יש לגידולי החממות קדושת שביעית ונאמר בהם איסור "ספיחין".

ז. עוד דנו הפוסקים, האם מכיון שבזמנינו רגילים להקים חממות על שטחים נרחבים ולזרוע בהם, יש לחממות דין "שדה".

ח. גידולים שהחממה לא מועילה להם [כגון חלק מגידולי קיץ שהמגדלים מעוניינים להסיר את הגג, אך משאירים אותו רק מחמת שנת השמיטה]

• גידולים שמבחינה חקלאית הגג לא מביא להם תועלת, אולם צריך את הגג מסיבה אחרת [כגון בגידול ירקות ללא תולעים שהמבנה המקורה מגן מפני מזיקים].

ט. הוראת הגרי"ש אלישיב להתיר מכירת עציצים שאינם נקובים בחממה לנכרי.

י. גידולים בחממות על מצע מנותק בשטחים שהם "ספק" ארץ ישראל.

יא. בירור מבנה החממות המוגדרות "בית" [גובה התקרה והמחיצות • גג זמני].

 

 

 

חלק א:  טיפול בעציצים בשביעית

 צמד השיעורים בחוברת שלפנינו, העוסקים בדיני עציצים וחממות בשביעית, קשורים זה לזה במקום מוצא הדברים, ספק הירושלמי האם דיני שביעית נוהגים גם בבית או רק בשדה, ובהבדלים שבין עציץ נקוב לעציץ שאינו נקוב בהלכות שביעית - אך מסתעפים לנדונים שונים רבים ומגוונים, כדלהלן.

שאלת הטיפול בעציצים בבית בשנת השמיטה, נוגעת הן לעניין קדושת הצמחים, והן לעניין העבודות האסורות בטיפול בצמח בשביעית [נושא קדושת שביעית בעציצים שאינם עומדים למאכל נדון בהרחבה בשיעור בנדון קדושת פירות שביעית - עיין שם].

בירור הדברים יסודו בשתי סוגיות שנדונו בפוסקים: ספק הירושלמי האם דיני שביעית נאמרו במה שגדל בבית. ודברי המשנה [בכמה מקומות] כי צמח הגדל בעציץ שאינו נקוב אינו נחשב כגדל על הארץ.

 א. שביעית בגידול בבית - הספק

בתלמוד ירושלמי (1א) מבואר כי "אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות, דכתיב (דברים יד, כב) "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה". ובשביעית צריכא [יש ספק], דכתיב (ויקרא כה, ב) "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'", וכתיב (שם) "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר". כלומר, יש להסתפק האם דיני השמיטה חלים על הצומח בבית, דהיינו על הגדל בקרקע הבית, או רק על הצומח בשדה. כי מחד גיסא נאמר בלשון הכתוב במצות עשה "וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" – משמע שנוהגת קדושת השביעית באיסור עשה בכל מקום, לרבות בבית. אולם מאידך גיסא, במצוות לא תעשה נאמר בלשון הכתוב "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר" - ומשמע כי האיסור הוא בשדה בלבד ולא בבית.

והנה במשנה בשביעית (1ב) נאמר "מזהמין את הנטיעות וכו' ועושין להן בתים, עד ראש השנה". ולכאורה משמע כי בשביעית עצמה אסור לגדל גידולים חקלאיים בתוך בתים. אמנם כתב בשו"ת הר צבי (1ג) כי "בתים" פירושו "גדר אמה סביב", ואם כן אין זה נוגע כלל לספק הירושלמי הנ"ל בזריעה בבית.

בספר שבת הארץ (2ב) ביאר את ספק הירושלמי, כי לענין מצות העשה פשיטא שעבר, והספק רק לעניין הלאו, אם עבר או לא. ועל כן נקט שאין להקל שלא במקום הפסד. ואת דברי המשנה בשביעית (1ב) צריך לבאר כי יש חילוק בין נטע בשדה ואחר כך הפכו לבית שבזה אין ספק שחייב בשביעית. או שנאמר כי הבתים עליהם דברה המשנה אין בהם ד' אמות ועל כן אינם פוטרים.

בחוט שני (2ב) הביא דברי החזון איש [הובא לקמן 6ב]  כי הבתים המוזכרים במשנה עשויים להיטב עם הגידול, ולכן אין ספק שנאסרו בשביעית, והספק רק באופן שהבית לא טוב לצמחים שנשלל מהם הגשמים

 ב. שביעית בגידול בבית - פסק ההלכה

הרמב"ם בהלכות מעשר שני ונטע רבעי (3א) פסק כי אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה. ובהלכות מעשר (3ב)  כתב "אילן שנטעו בתוך הבית פטור מן המעשר, ויראה לי שהוא חייב מדבריהם" [והראב"ד חלק עליו בזה]. פסקים אלו יוצאים מדברי הירושלמי (1א), ברם בהלכות שביעית לא הביא הרמב"ם כלל את ספק הירושלמי לענין בית, כפי שהעיר על כך במשנה למלך על הרמב"ם הלכות שביעית (3ג). 

רבי ישראל משקלוב, מתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל לפני כמאתים שנה, הכריע בספרו פאת השלחן (3ד) את ספק הירושלמי לקולא, כדבריו: "אילן שנטעו בתוך הבית הרי זה ספק אם נוהג בו כל דיני שביעית", בנימוק כי "האחרונים הכריעו דשביעית בזמן הזה דרבנן. ולפי זה האיבעיא לקולא". אך בבית רידב"ז על פאת השולחן (3ה) נקט להלכה שנוהג בו כל דיני שביעית.

בחזון איש (4א) את דברי הפאת השולחן ודייק מדבריו כי לענין שביעית גם מדרבנן אינו חייב, וכתב על דברי הפאת השלחן: "עיקר יסודו להקל בספיקא לדידן אינו מוכרע, דיש לומר, כיון דעיקר הספק בדאורייתא [דהיינו בעיקר השאלה האם יש איסור דאורייתא דשביעית בבית] אזלינן לחומרא, ממילא גם לדידן אזלינן לחומרא. וגם יש לצדד ספק ספיקא, וספק ספיקא בדרבנן מחמירינן" [ועיין במאמרו של רבי קלמן כהנא (15) שכתב בתוך דבריו: "עיין בדברי החזון איש שדייק מרן ולא כתב שעיקר היסוד של פאת השלחן אינו נראה, אלא כתב שאינו מוכרע". וראה גם בדברי הגר"ע יוסף בספר משא עובדיה (20) במה שדן במאי דפשיטא לחזון איש שיש להחמיר בספק ספיקא בדרבנן, ובדברי הגרש"ז אויערבך בשו"ת מנחת שלמה (4ב) שכתב שאין לסמוך על פסק הפאת השלחן להקל].

 

ג. דיני שביעית בעציץ נקוב ובעציץ שאינו נקוב

כפי שנתבאר, בשאלת טיפול בעציצים הנמצאים בבית בשביעית, מלבד הטעם לפטור מצד הבית, יש טעם נוסף כי מה שגדל בתוך עציץ שאינו נקוב אינו נחשב לגדל בארץ. דין זה מובא במשנה (4ב) "עציץ נקוב הרי זה כארץ וכו', מאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום". ופירש הרע"ב כי הפריש מן הפטור על החיוב [שעציץ נקוב פטור ממעשר], ומכל מקום נותנה לכהן דלא ליתי לזלזולי בתרומה. והרמב"ם פסק בהלכות כלאים (4ג) "אחד הזורע בארץ או בעציץ נקוב, אבל הזורע בעציץ שאינו נקוב מכין אותו מכת מרדות". ומבואר בדבריו כי מדאורייתא פטור בעציץ שאינו נקוב אך חייב מדרבנן. ובהלכות שמיטה ויובל (4ד) כתב: "אין בודקין את הזרעים בעציץ מלא עפר".

החזון איש (5א) דן בענין גידול צמחים בבית וכתב כי בעציץ שאינו נקוב יש להקל, כי לא מצינו שהחמירו בעציץ שאינו נקוב  לענין שביעית. ומאחר שהורה פאת השולחן להקל בצומח בבית (לעיל 3ד) "המקל בעציץ שאינו נקוב, בבית, או על רצפת אבן שאינו יונק מן הארץ, יש לו על מה לסמוך". וכעין זה כתב החזון איש בעוד מקומות (5ב,5ג).

בשו"ת שבט הלוי (5ד)  הביא דברי החזון איש ותמה על מה שהקל בשביעית משום "חיי נפש", ומה שייך "חיי נפש" בגידולים שבבית. ודייק גם מהרדב"ז שאסור מדרבנן אף בשביעית עציץ שאינו נקוב.

עוד העיר על דברי החזו"א בנדון רצפת אבן, שאין כוונתו בלטות שלנו משום שבזה אסר החזון איש דחשיב אינה מפסקת. עוד כתב (שם ד"ה ודע) כי דן עם החזון איש האם יש יניקה מקרקע מרוצפת בקומה עליונה "ושוב אחרי זמן הרימותי עציץ נקוב וראיתי ברור שכנגד הנקב היה חלול כמו נקב באבן הרצפה על השכבה העליונה, ונראה לעיניים שזה מכח משיכת קרקע העציץ ע"י הנקב שלו ואין האבן מפסיק, ואמרתי ברוך שבחר בחכמים ובמשנתם".

בתשובה נוספת כתב (5ה) כי יש לאסור אף בקומה העליונה.

ואמנם הרא"ש כתב (6א) בנדון כרם הנטוע על הגג שעשו קורות גדולים ועליהם מילאו עפר, האם ניתן לדמותו לעציץ שאינו נקוב, שחייב בתרומה וערלה "דלא איירי תלמוד לפטור אלא בדבר המיטלטל כגון עציץ וספינה דלא הוי זרוע בארץ ואין הדרך לזרוע כך. אבל בנדון זה שהוא דבר קבוע עדיף צעציץ נקוב, והוא כמחובר לכל מילי, כיוון שהוא מחובר וקבוע ויונק מן הארץ, וגם דרך העולם לזרוע כך".  החזון איש (6ב) הביא כי דעת הגר"א שלא כדברי הרא"ש באופן שאין רצון האדם שישריש, אבל כשרוצה והתכוון לכך, גם הגר"א מודה שחייב. וכתב החזון איש שאין לדמות זה לספק הירושלמי לגבי זריעה בבית, משום זורע בבית גרע טפי שאין זו עיקר זריעה.

וראה בדברי הר"א וייס (6ג) כי גידול גינה על הגג דינה כשדה, על פי דברי הרא"ש הנ"ל. והוא הדין לגבי אדניות כבדות, קבועות שאינן מיטלטלות.

 ד. דיני שביעית בעציץ שאינו נקוב

ראה בהוראות הגר"א וייס שנדפסו בקובץ דרכי הוראה (7ב,8) ובספר משפטי הארץ (9-12) בנושאים דלקמן:

• הגדרת עציץ נקוב ועציץ שאינו נקוב והחומרים מהם עשוי העציץ  - חרס, מתכת, עץ, או  פלסטיק, ודיני הנחת עציץ על צלחת, בגד, משטח פורמייקה או פי.בי סי - ראה בקובץ דרכי הוראה (7) סע' ה-יח) ובספר משפטי ארץ (10).

עציצים בבית מרוצף - הפוסקים דנו האם עציץ הנמצא בבית מרוצף נחשב "עציץ שאינו נקוב" היות והרצפה חוצצת בין העציץ לבין הקרקע שמתחת לבנין, והאם יש הבדל בין קומת קרקע לקומה שניה או רצפה על עמודים. וכתב הגרש"ז אויערבך במנחת שלמה שברצפה של קומת קרקע יש לדון שנחשבת כארץ. וכבר נתבארו לעיל דברי הגר"ש ואזנר בשו"ת שבט הלוי (5ה ד"ה ודע), וראה בקובץ דרכי הוראה (8) סע' יז-יח), ובמשפטי ארץ (9) סע' ג-ד).

טלטול עציצים - העוקר דירתו כיצד ניתן להעביר את העציצים, ובנדון  העברת עציץ מהחנות לבית - קובץ דרכי הוראה (8) סע' כז-לג), ובספר משפטי ארץ (11)-(12) סע' י-יד).

• זריעה וטיפול בגינה הנמצאת על גג - בשו"ת הרא"ש (6א) נקט שגינה על הגג דינה כקרקע עולם [לענין תרומה וערלה], וכדבריו נפסק בשו"ע, ועל פי דבריו דנו הפוסקים הפרטי הטיפול בגינה הנמצאת על הגג בשביעית, ראה בדברי הגר"א וייס (7א), ובקובץ דרכי הוראה (8) סע' לח) ובילקוט יוסף (24)-(25) סעיפים כג-כד).

 ה. הלכות שביעית בעציצים - סיכום - ספר משפטי הארץ (9-12)  

חלק ב:  גידולים בחממות בשביעית

בחלקו הראשון של השיעור, הובאו ספק הירושלמי האם דיני השמיטה חלים על הצומח בבית, ודיני זריעה בעציץ שאינו נקוב בשביעית, ממוצא הדברים דנו פוסקי דורנו בשאלה, האם מותר לגדל ירקות ופרחים בחממות מקורות [כעין "בית] על "מצע מנותק" בשביעית, ונחלקו בזה להלכה, כדלהלן.

 א. לעיל הובאה הכרעת פאת השלחן (3ד) להקל בדיני שביעית בבית, היות והבעיא בירושלמי לא נפשטה "האחרונים הכריעו דשביעית בזמן הזה דרבנן, ולפי זה האיבעיא לקולא". והראי"ה קוק (2א) הכריע כדבריו "במקום הפסד". ולדעת החזון איש (3ו) דברי פאת השלחן "אינם מוכרעים", מכיון שיתכן ויש לדון את ספק הירושלמי לחומרא, אך למעשה נקט החזון איש "ואחרי שכבר הורה זקן הפאת השלחן להקל אף בזורע בבית, המקיל [לזרוע בבית] בעציץ שאינו נקוב, יש לו במה לסמוך". ובהסתמך על דברי החזון איש הנ"ל, דן רבי קלמן כהנא, ראש בית המדרש להלכה בהתיישבות, במאמרו המקיף בקובץ הליכות שדה (15)-(16), להתיר את הגידולים בחממות על "מצע מנותק בשביעית - שהרי מדובר על גידולים בעציץ שאינו נקוב - "מצע מנותק", בבית - החממות המקורות [ועי"ש במה שכתב שאף שהחזון איש חזר וכתב ש"אין כח למחות" ביד המקילים כהפאת השלחן, יש "מעשה רב" שהורה בזה החזון איש למעשה להתיר לזרוע ולהשקות עציץ שאינו נקוב בבית, וכנדפס ב"סדר השביעית" שהיה למראה עיניו בטרם פטירתו].

לבירור הדברים, נרחיב מעט בליבון הספק בירושלמי, ובהבנת הטעם להבדיל בין "שדה" ל"בית" בהלכות שביעית.

במסכת שביעית (1ב) נאמר במשנה: "עושים בתים לנטיעות עד ראש השנה", ובביאור משנה זו נחלקו המפרשים. הרמב"ם והרע"ב [בפירושו השני] כתבו: "שעושים לו סוכה מלמעלה להגן עליו מן החמה או מן הצינה שלא יזיקום". ולכאורה יש להוכיח מזה, שלאחר ראש השנה אסור לגדל צמחים גם בתוך בתים בשביעית.

אולם החזון איש (6ב)  כתב: "הזורע בבית גרע טפי, שאין זו עיקר הזריעה [ועל כן] מבעיא בירושלמי אי נוהג בה שביעית. והא דתנן ועושים להם בתים, אינו ענין לנוטע בבית. דהתם [בנדון המשנה בשביעית] הגג מצד האילן או שיש בגג חלונות באלכסון שמגן בפני החמה ואינו מגן מפני הגשמים ובפני הטל והאויר, והתם הבית להיטיב הגידול [ולכן נאסר לעשות בתים אלו בשביעית]. אבל נוטע בבית הצמחים הם במצב בלתי טוב ורצוי שנשלל מהם תועלת הגשמים והטללים והאויר וקוי השמש, והבית להם לרועץ" [ולכן מספקא לירושלמי שמא לא נאמרו בזה דיני שביעית]. [ועיין בהרחבה בזה בחוט שני (2ב)].

לפי סברא זו, לכאורה יש לומר כי בגידולים בחממות ה"בית" אינו "לרועץ", ואדרבה, הוא נצרך ומועיל לגידולים. אולם רבי קלמן כהנא (16) ביאר את כוונת החזון איש: "פירש מרן זללה"ה פטור הזריעה בבית מן התורה, משום סכך המונע את הגשם ואת הטל ואת הרוח ואת השמש ואין זה דרך גידול הטבעי, כלשונו. והנה אין הפטור של בית משום שאין רגילים לזרוע בו, או משום ש"בית" מפקיע דין "שדה"  אלא משום שאין זה דרך גידול טבעי ואין זה עיקר הזריעה. ואף אם רבים יזרעו בו, עדיין לא הפך לדרך הגידול הטבעית, ולא שייך בזה לומר שהרגל נעשה טבע". ולכן מסקנתו: "לפי האמור, המיקל בחממות לא הפסיד מצות שמירת השביעית כהלכתה, וכדאי הוא מרא דההיא עובדא, מרן החזון איש, שהתיר לזרוע בעציץ שאינו נקוב להקל על שומרי השביעית כהלכתה בענין זה".

 דעת הגרש"ז אויערבך הגר"ע יוסף

ב. לקראת שנת השמיטה תשנ"ד, קיימו המכון לחקר החקלאות על פי התורה והבית המדרש להלכה בהתחייבות, דיונים בשאלת הגידולים בחממות בשביעית [ראה פרטים ב"השלמות" למאמר החממות בשביעית (16)] בכדי לבדוק את הכדאיות הכלכלית בגידולים אלו, התלויה בראש ובראשונה בהכרת פוסקי ההלכה בכשרותם המהודרת.

הרב כהנא שלח את מאמרו לגרש"ז אויערבך (17) שקבע בבהירות, כי ניתן להסתמך למעשה על דברי פאת השלחן והחזון איש, ולהקל בגידולי החממות בעצית שאינו נקוב, הן לענין העבודות בהם בשביעית, והן לענין זה שאין קדושת השביעית בגידולים אלו. וכן הכריע למעשה הגר"ע יוסף בדבריו בכינוס לתורה שבעל פה בשנת תש"ס, שנדפסו בספר משא עובדיה (20), וכמבואר בילקוט יוסף (24) סע' כא).

 דעת הגר"ש ואזנר

ג. לאחר קבלת הוראת הגרש"ז אויערבך להתיר את הגידולים בחממות בשביעית, שלח הרב כהנא את מאמרו (17) בצירוף הוראת הגרש"ז לגר"ש ואזנר, אולם הגר"ש סירב להתיר את הגידולים בחממות, כדבריו במכתבו משנת תשמ"ו (17), כי הוראת החזון איש נכונה לגידולים בבית ולא לגידולים בחממות: "איברא דאיכא תרתי, בית וגם אינו נקוב, מאן דמיקל בזה כגאון ישראל החזון איש מי מפיק מיניה, ומכל מקום אין דעתי העניה נוטה להקל אלא בבית ממש, אבל בכיסוי בעלמא מלמעלה אין ראיה גמורה דנקרא בית".

ואף לאחר שקיבל את הוראתו של הגרש"ז אויערבך, כתב הגר"ש ואזנר בשנת תשנ"א (18) "לבי אנסני לספק אם זה רצון חז"ל לעשות מזה תעשיה שלמה של גידולי שנת שביעית, ולספק גידולים טריים של גדולי שביעית אע"פ שנתגדלו באופן המותר מעיקר הדין, וכל הקהל יהנו מזרעים שנזרעו בשביעית הדבר מסופק בידי".

הגר"ש ואזנר הבהיר את חששותיו מלהתיר את הגידולים בחממות, בתשובה מאוחרת יותר, שנכתבה בשנת תשנ"ג, ונדפסה בשו"ת שבט הלוי (18) "חוששני אם זה רצון חז"ל לעשות היתר כזה לזרוע ולקצור מחדש בשביעית בכל ארץ הקודש. ועוד מקונן בלבי חשש גדול והוא באמת חשש שאם נתיר בהפרזה, אם כן אפשר לכסות כל ארץ ישראל בחממות, ובמשך הזמן ישכחו כל התנאים ויעשו כל המלאכות להדיא" [וראה בהערת הרב כהנא על דבריו (18), שהגר"ש ואזנר הסכים ביסוד הדין עם הוראת ההיתר של הגרש"ז אויערבך, אלא שמיאן להכריע כדעתו למעשה מהחששות הנ"ל].

 דעת הגרי"ש אלישיב

ד.  הרב כהנא, הפנה את שאלת הגידולים בחממות לגרי"ש אלישיב, ובתשובה שנמסרה על ידי הרב יוסף אפרתי (19) הביע הגרי"ש את הסתייגותו העקרונית מגידולים אלו, וזאת לאור הבנתו בדברי החזון איש בביאור ספק הירושלמי, שהגידול בבית מגרע מיכולת הצמיחה, ומשום כך אין זה דרך הגידול.

ובשל כך, מאחר וכיום הגידול בחממות הוא דרך הגידול הרגילה, יתכן שחיוב השביעית בחממה שוה לחיוב שביעית בשדה גם לפי הירושלמי [וראה בספר משפטי הארץ (23) הערה 7) שהביא מדברי הגר"נ קרליץ שחממה אינה "בית", משום שבית התמעט מדין "שדה" רק בגלל שאינו מקום הגידול, אבל בית שנעשה כדי להועיל לגידול אינו מבטל "שם שדה"].

ועוד הוסיף הגרי"ש "דאפשר שהירושלמי דן רק בבית שהצמחים נמצאים בו במצב שאינו טוב, ובכך נתבטל ממנו שם שדה רגיל, אבל בחממה הוי איסורא דאורייתא לכל ענין. יתירה מזו, אף אם נאמר שהירושלמי הסתפק שמא כל בית ובכלל זה חממה אינו שדה, הרי זה ממעט מאיסור דאורייתא בלבד, אבל מדרבנן תהא שביעית נוהגת בחממה, דכל דבר שהוא דרך עבודת שדה וכרם אסרו חז"ל בשביעית, ובכלל זה גידול בחממה, אפילו הוא עציץ שאינו נקוב" [ועי"ש כי לדעת הגרי"ש, אין זה משנה כלל האם מדובר בגידולים בחממות על מצע מנותק בשטחים שהם "ספק" ארץ ישראל]. 

עם זאת, על סברא זו העירו הגר"ע יוסף (20) והגר"ד לאו, הרב הראשי לישראל, בספרו משכיל לדוד (21) שכיון שלפי הירושלמי סיבת ההיתר בגידולי שביעית בבית נלמדת מלשון הכתוב, הרי שזו גזירת הכתוב, ואין לדרוש בזה "טעמא דקרא", ואם נקטינן בספק הירושלמי לקולא, גם חממות שאינן "שדה" פתוח, הן בכלל ההיתר לעבוד בהם בשביעית.

הלכה למעשה, הגרי"ש אלישיב חידש להתיר גידולים שהחממה לא מועילה להם [כגון חלק מגידולי קיץ שהמגדלים מעוניינים להסיר את הגג, אך משאירים אותו רק מחמת שנת השמיטה]. ובגידולים שמבחינה חקלאית הגג לא מביא להם תועלת, אולם צריך את הגג מסיבה אחרת [כגון בגידול ירקות ללא תולעים שהמבנה המקורה מגן מפני מזיקים] הסתפק הגרי"ש, יעו' בדבריו. ועוד הורה הגרי"ש אלישיב להתיר מכירת עציצים שאינם נקובים בחממה לנכרי [וראה בדברי הגר"ש ואזנר (19) במה שהוסיף על דברי הגרי"ש אלישיב "ואנו מחזיקים באיסור המכירה, ומאד צריך זהירות יתריה והשגחה, שהדברים ישארו כך, ולא יוסיפו ללמוד לקולא".

ועי' בדברי הגר"ד לאו בספר משכיל לדוד (22) במה שהעיר על הוראת הגרי"ש שהתיר למכור את הגידולים בחממות לנכרי, ובמה שחידש לפי ההבנה בספק הירושלמי שהצד להחמיר בגידולי חממות נאמר רק על מצות עשה [המשתמע מלשון הכתוב "ארץ" הכולל גם בית] אבל על הלא תעשה אין כל ספק [כי בזה ודאי נאמר רק "שדה" ולא בית], ואם כן בשביעית בזמן הזה שנאמרו רק לאוין, מעולם לא הסתפקו בירושלמי לאסור, ולכן יש להקל בגידולי החממות.

סיכום - ספר משפטי ארץ (23)

"גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ" [תהלים קג, כ]. "רבי יצחק נפחא אומר, אלו שומרי שביעית" [מדרש תנחומא ויקרא פרשה א]

 

 

עגלת קניות

Your Cartטרם התווספו פריטים לעגלת הקניות

    בראשית

    שמות

    ויקרא

    במדבר

    דברים

    נושאים

    מועדים

    הקדשות

    לעילוי נשמת

    הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

    ת.נ.צ.ב.ה.

    לעילוי נשמת
    אבינו, חמנו וסבנו האהוב
    ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
    בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
    אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
    שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
    תנצב"ה

     

     


    תנצב"ה

    לעילוי נשמת

    איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
    הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
    נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

     

    לעילוי נשמת

    אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

    כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

    אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

     

    מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

    בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

    נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

    ת.נ.צ.ב.ה.

    התודה והברכה

    לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

    ובראשם

    הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

    על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
    במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

    הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
    שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
    הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

    שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

    למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

    בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
    בבריות גופא ונהורא מעליא

    וזכות הרבים תעמוד להם לעד

    לעילוי נשמת
    גאון התורה והמוסר
    מרן ראש הישיבה
    הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
    שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
    בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

    נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

    לזכרון עולם בהיכל ה'

    לעילוי נשמתו

    הר"ר פנחס נצר ז"ל

    בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

    קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

    אהוב על הבריות וקירבם לתורה

    נפטר בשם טוב בדמי ימיו

    ביום ב' חשון תשס"ח

    תנצב"ה

     


    הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'