שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

פסוקי דזמרה

תקציר השיעור

א. פסוקי דזמרה - המקורות לאמירתם

המקורות בש"ס לחובת אמירת פרקי זמרה קודם תפילת העמידה.

• בפשטות הדברים, פרקים אלו נקראו בשם "פסוקי דזמרה" על שם הזמר והשירה שיש בהם.

אך בדברי הקדמונים מבואר כי "זמרה" מלשון "זמירה" - להכניע ולהכרית את המשחיתים המעכבים לעלות את התפילה שתקובל ברחמים וברצון.

ב. ברכות פסוקי דזמרה - ברוך שאמר וישתבח

בדברי רבותינו הראשונים מבואר כי תיקנו ברכות לפסוקי דזמרה - "ברוך שאמר" ו"ישתבח".

אמנם מצינו חילוקי דעות אימתי נתקנה אמירת הברכות.

• בגלל תקנת הברכות לפסוקי דזמרה, כתבו הפוסקים שאסור להפסיק בדיבור בשעת אמירתם.

ג. האיסור להפסיק בפסוקי דזמרה - פסק ההלכה

עניית אמן אחרי שסיים החזן ברכת "ברוך שאמר" • עניית אמן לאחר ברכת עצמו ב"ישתבח" • דיני הפסק בדיבור בין "ברוך שאמר" ל"ישתבח" [ברוך הוא וברוך שמו • אמן ואמירת דברים שבקדושה • ברכת התורה • ברכה על ציצית ותפילין • פסוק ראשון של קריאת שמע • מודים דרבנן • עליה לתורה • ברכת אשר יצר וברכה על ברקים ורעמים].

ד. אמירת "תהילה לדוד" והכוונה בה

בשלחן ערוך הרב מבואר שעיקר חיוב פסוקי דזמרה הוא אמירת מזמור "תהילה לדוד", וכפי שנראה מדברי הגמרא חשיבות אמירת מזמור זה.

בדברי רבותינו הראשונים מבואר כי מחמת חשיבות מזמור זה, הכוונה בו מעכבת, ולכל הפחות הכוונה באמירת הפסוק "פותח את ידך" • לא כיוון באמירת "פותח את ידך" - כיצד ינהג למעשה.

ה. אמירת פסוקי דזמרה לאחר התפילה - המגיע לבית הכנסת באיחור

הפוסקים דנו האם אפשר לומר את פסוקי דזמרה לאחר התפילה, ומכאן הסתעפו פרטי דיני המאחר לבית הכנסת ולא יוכל להספיק להתפלל עם הציבור - אימתי רשאי לדלג על אמירת פסוקי דזמרה.

• דברי ה"מגיד" למרן הבית יוסף על המדלג בתפילה שהוא "מהפך הצינורות" • אופני הדילוגים המותרים.

ו. אמירת פסוקי דזמרה - שני גדרים חלוקים ב"שבח קודם תפילה"

הכנה לתפילת שמונה עשרה להדגיש את הבקשות ל"מתנת חינם" • סיפור שבחי השי"ת קודם התפילה.

 

א. פסוקי דזמרה - המקורות לאמירתם

בשלושה מקומות בתלמוד מצאנו מקור לחובת אמירת פרקי זמרה קודם תפילת העמידה:

• במסכת שבת (1א) "אמר רבי יוסי יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום, איני והאמר מר הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף, כי קאמרינן בפסוקי דזמרה". ופירש רש"י: "פסוקי דזמרה - שני מזמורים של הילולים".

• במסכת ברכות (1ב) "האומר תהלה לדוד בכל יום ג' פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא", ומבוארת שם מעלת אמירת המזמור שיש בו "תרתי" - "אתי באל''ף בי''ת ויש בו שבח הכנת מזון לכל חי" [הפסוק "פותח את ידיך"].

• במסכת ברכות (1ג) "דרש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקב''ה ואחר כך יתפלל", כפי שנלמד מתפילת משה רבנו.

בשולחן ערוך הרב (1ד) סיכם את הדברים וכתב שתיקנו לומר פרקים קודם התפילה משום דרשת רבי שמלאי (1ג) לסדר שבחו של מקום קודם תפילה, ובחרו במזמורים אלו משום הגמרא (1ב) כל האומר תהילה לדוד מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואגב אותו מזמור תיקנו לומר עד סיום התהילים.

בפשטות הדברים, פרקים אלו נקראו בשם "פסוקי דזמרה" על שם הזמר והשירה שיש בהם. אך בדברי הקדמונים נאמר כי "זמרה" מלשון "זמירה" - להכניע ולהכרית את המשחיתים המעכבים לעלות את התפילה שתקובל ברחמים וברצון, כמבואר בספר שערי אורה (2א), ובספר מטה משה (2ד), שכתב כי מטעם זה צריך להיזהר שלא לדבר עד אחר שמונה עשרה, שלא יחזרו הגדודים לעכב תפילתו. וכן נאמר ב"יהי רצון"' קודם ספר תהילים (2ב) שבאמירתם נזכה "ולזמר עריצים ולהכרית כל החוחים והקוצים הסובבים את השושנה העליונה".

 ב. ברכות פסוקי דזמרה - ברוך שאמר וישתבח

בדברי רבותינו הראשונים מבואר כי תיקנו ברכות לפסוקי דזמרה: 'ברוך שאמר' ו'ישתבח'.

הרא"ש (3א) הביא את הגמרא בברכות (1א) וכתב: "ותקינו רבנן למיימר ברכה מקמייהו ואבתרייהו, ומאי ניהו ברוך שאמר וישתבח. הלכך מיבעי לאיניש דלא לאשתעויי מכי מתחיל ברוך שאמר עד דמסיים שמונה עשרה". וכן הביא בנו, רבי יעקב בעל הטורים (3ב) כי אמירת פסוקי דזמרה נתקנה על פי המבואר בדברי הגמרות הנ"ל, ועל כן תיקנו לברך ברוך שאמר לפניהם וישתבח לאחריהם.

הב"ח דייק כי חיוב הברכות, הוא רק מחמת דרשת רב שמלאי (1ג) - שם מבוארת חובת אמירת הפרקים, ועל כן יש לתקן על כך ברכה.

אמנם מצינו חילוקי דעות אימתי נתקנה הברכות.

• המבי"ט כתב בספרו בית אלהים (3ג) כי ברכות אלו "אפשר שהיו מברכים אותם בזמן המקדש מזמן משה רבנו עליו השלום".

בספר משכנות יעקב (4ב) הוכיח כי ברכות אלו תוקנו בתקופת התנאים, ואפשר וקרוב שהם תקנת אנשי כנסת הגדולה. וכן כתב ברכי יוסף (4ג) שהברכה קדומה ומוזכרת בזוהר הקדוש. והטור הביא מספר היכלות, שהוא מדבריו של רבי ישמעאל. וכן בתלמוד הירושלמי, מוזכרת ברכת ישתבח, וברוך שאמר וישתבח בדיבור אחד נאמרו.

בספר תולעת יעקב (4ד) הביא מהאור זרוע שברוך שאמר הוא שבח שתקנוהו אנשי כנסת הגדולה על פי פתקא שנפלה מן השמיים. עוד כתב שם לאומרו מעומד לרמוז שהוא כנגד הצורה העליונה.

• אך הפרי חדש (4א) נקט שהברכה נתקנה בתקופת הגאונים, ועל כן תמה היאך יכלו הגאונים לתקן ברכות לאחר חתימת התלמוד.

• והבן איש חי (5א) כתב על ברכת 'ישתבח': "שבח ברכת ישתבח ששבח ברכה זו הוא עצום ונורא. ויש אומרים דתיקן אותו אברהם אבינו עליו השלום, ויש אומרים תחילתו תקנו שלמה המלך עליו השלום, והברכה עצמה תיקן אברהם אבינו עליו השלום. ואלו שלשה עשר שבחים של שיר ושבחה וכו', הם כנגד שלש עשרה מידות אל רחום וגו', וצריך לאומרם בנעימה כמסדר שבחו של מלך. לכך לא יאמר אותם בנשימה אחת כמנהג קצת בני אדם. ומצאתי כתוב, שימנה אותם באצבעותיו, והוא דבר נכון ויציב, וכך אני נוהג".

כאמור לעיל בדברי הרא"ש (3א), מאחר ותיקנו ברכות קודם ואחרי אמירת פסוקי דזמרה, אין להפסיק בדיבור בין הברכות. וכתבו תוספות (5ב) שהטעם שברכת ישתבח אינה פותחת בברוך הוא, כי היא ברכה הסמוכה לחברתה - ברכת ברוך שאמר, ולכן יש להיזהר שלא לספר ביניהם.

ולא עוד, אלא שהריטב"א (5ג) הביא דעה שאם שח ביניהם אינו יכול לברך ישתבח, שכבר בטלה מלתא בשיחה, אך כתב על כך "ואינו מחוור".

ממוצא הדברים דנו הראשונים באמירת שלושת הפסוקים "ברוך ה' אלוקי ישראל, וברוך ה' לעולם".

התשב"ץ (5ד) כתב בשם מהר"ם [מרוטנבורג] שהיה רגיל שכשהיה מפסיק היה אומר ג' פסוקים "ברוך ה' אלוקי ישראל, וברוך ה' לעולם", וכשחוזר להמשיך אומר שוב אלו הפסוקים "לפי שהם כמו ברכה".

וכתב הלבוש (5ה) "מזה הטעם נהגו לומר פסוקים אלו אחר כל הנשמה תהלל י-ה שברוב הפעמים מפסיקים שם". אמנם האליה רבה (שם) הביא את תמיהת הלחם חמודות, שהרי אין רשאי להפסיק אלא אם כן יזדמן לו דבר שחייב להפסיק, ואם כן אין לזה זמן קבוע, ומדוע תיקנו לאומרים תמיד. ומחמת קושיה זו כתב, שתיקנו לאומרם כדי שיהיו כולם בקיאים בהם, וקבעום קודם 'ויברך דוד', משום שהם "מעניין ברכה". והאבודרהם כתב טעם אחר: "שאלו הכתובים מצינו אותם כתובים בסוף ספרי תהילים, ולכן תיקנו לאומרם בהשלמת תהילים אמירת אחר 'כל הנשמה'".

 ג. האיסור להפסיק בפסוקי דזמרה - פסק ההלכה

השולחן ערוך פסק (6) "אומרים ברוך שאמר, קודם פסוקי דזמרה, וישתבח, לאחריהם". ובהמשך: "צריך ליזהר מלהפסיק בדבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף שמונה עשרה (ואפי' לצורך מצוה אין לדבר בין ברוך שאמר לישתבח). בין המזמורים האלו, שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם,  ובאמצע המזמור, שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד".

בדברי השולחן ערוך, הרמ"א והמשנה ברורה נתבררו פרטים רבים, וכגון:

• "אם סיים ברוך שאמר, קודם שסיים החזן, עונה אחריו אמן" (שו"ע סע' ב). וראה עוד במשנה ברורה שם.

• "אחר ישתבח יכול לענות אמן אחר ברכות עצמו (שו"ע סע' ג).

דיני הפסק בדיבור בין 'ברוך שאמר' ל'ישתבח'

• ברוך הוא וברוך שמו, אינו רשאי לומר "כיון שלא הוזכר בגמרא" [משנה ברורה ס"ק ח].

• אמן ואמירת דברים שבקדושה, רשאי לומר "אם הוא במקום דסליק עניינא" [משנה ברורה שם].

• פסוק ראשון של קריאת שמע; מודים דרבנן; ברכת אשר יצר וכל ברכת הודאה [ברכה על ברקים ורעמים], רשאי לומר [משנה ברורה שם].

• קריאת שמע וברכת התורה - "פשוט דאם מתיירא שיעבור זמן קריאת שמע קודם שיגיע לקרותה בסדר התפלה, ושכח לאמרה קודם 'ברוך שאמר', מותר לו להפסיק ולקרותה. וכן אם שכח לברך ברכת התורה קודם התפילה, מותר לו לברך באמצע פסוקי דזמרה ולומר אחר כך פסוקים הנוהגים. דיש אומרים דאסור לומר אפילו פסוקי דזמרה קודם ברכת התורה" [משנה ברורה ס"ק י]

• עליה לתורה - "אין לקרות לספר תורה לכתחילה מי שעומד באמצע פסוקי דזמרה. רק לכהן אם אין שם כהן אחר, וכן ללוי אם אין שם אלא הוא. ורשאי לקרות בלחש עם הקורא, אך לא יפסיק לומר לחזן לעשות מי שברך. ואם החזן התחיל מעצמו ושכח שמו ושואלו, מותר להשיבו מפני הכבוד. ואם הוא עומד סמוך לפרק שיכול לגמור עד הפרק בלי שהות קודם שיעלה יעשה כן, אבל אם צריך לזה שהות לא ישהה מפני טורח הצבור" [משנ"ב שם].

סיכום - ספר תפילה כהלכתה (7).

 ד. אמירת תהילה לדוד והכוונה בה

בשלחן ערוך הרב (1ד) מבואר שעיקר חיוב פסוקי דזמרה הוא אמירת מזמור "תהילה לדוד", וכפי שנראה מדברי הגמרא (1ב) חשיבות אמירת מזמור זה, שיש בו "תרתי" - "אתי באל''ף בי''ת ויש בו שבח הכנת מזון לכל חי" [הפסוק "פותח את ידיך"]. וראה בדברי האבודרהם (8א) שאמירת מזמור זה ג' פעמים היא כנגד בת קול שיוצאת ג' פעמים ואומרת אוי ששרפתי את ביתי והגליתי את בני.

בדברי רבותינו הראשונים מבואר כי מחמת חשיבות מזמור זה, הכוונה בו מעכבת, ולכל הפחות הכוונה באמירת פסוק "פותח את ידך", כדברי רבנו יונה (8ב). וכתב החיי אדם (8ג) שצריך לכוון פירוש המילות בלבד, אבל לא יכווין כוונות ושמות. עוד כתב שאם לא כיוון בפסוק זה צריך אחר כך לחזור עליו ולהשלים עד סוף המזמור, ואם אין לו שהות לאומרו, יאמר אחרי התפילה מפסוק זה עד סוף המזמור.

להלכה נפסק בשלחן ערוך (8ד) "צריך לכוון בפסוק פותח את ידך  ואם לא כוון, צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת". והמשנה ברורה הביא את דברי החיי אדם.

בשו"ת אגרות משה (9א) הבין מדברים אלו כי חייבים לומר פסוקי דזמרה לפי סדרם, ובשל כך אם נזכר לאחר מכן שלא כוון, ואין לו שהות לחזור ולומר את הפסוק "פותח את ידך" בכוונה ומשם על הסדר, יאמרו לאחר התפילה. אך לדעתו, הגם שתיקנו לומר את פסוקי דזמרה על הסדר, אין זה לעיכובא וכששכח ולא כיוון יכול לומר את הפסוק "פותח את ידך" במקום שנזכר.

ובפסקי תשובות (9ב) כתב: "ואם הוא עדיין בפסוקי דזמרה ויש בידו שהות להספיק התפילה עם הש"ץ והציבור, יאמר היכן שנזכר, מפסוק "פותח את ידך" עד סוף אשרי, וימשיך בתפילתו היכן שאוחז. אמנם עדיף שיהיה בין פרק לפרק. והנה רבים המה הפוסקים הסוברים שדי בזה שאומר שוב רק הפסוק "פותח את ידך" היכן שנזכר, ואין צריך לומר שוב עד סוף אשרי. והמשנה ברורה על פי החיי אדם נקיט ואזיל לשיטת הלבוש".

 ה. אמירת פסוקי דזמרה אחר התפילה - המגיע לבית כנסת באיחור

הפוסקים דנו האם אפשר לומר את פסוקי דזמרה לאחר התפילה, ומכאן הסתעפו פרטי דיני המאחר לבית הכנסת ולא יוכל להספיק להתפלל עם הציבור - אימתי רשאי לדלג על אמירת פסוקי דזמרה.

בשו"ת הרשב"א (10א) הביא מחלוקת בין הגאונים שסברו כי פסוקי דזמרה נתקנו לאמירה רק קודם התפילה, לרבותינו הצרפתים שנקטו כי אפשר לאומרם גם לאחר התפילה.

הרא"ש (10ב) הביא דברי רב עמרם גאון שהמגיע לבית הכנסת באיחור ורואה שאם יאמר פסוקי דזמרה לא יספיק להתפלל עם הציבור, יאמר רק הברכות ומזמור תהילה לדוד. אך ר"י סבר, שאם אין לו שהות, יאמר פסוקי דזמרה עם הברכות אחר התפילה. 

הבית יוסף (10ג,11א) הביא מדברי האגור כי רב נטרונאי גאון לא חולק על רבינו יונה, ורק באופן שיש לו שהות לומר הברכה ותהילה לדוד, לא יאמר זה אחר התפילה. אך כתב הבית יוסף שלא משמע כן מדבריו, אלא שסובר שאי אפשר לומר פסוקי דזמרה אחרי התפילה, והסיק הבית יוסף שלאמרם בלא ברכה לכולי עלמא מותר.

בשלחן ערוך והרמ"א (11ב) נתבארו פרטי הדינים של  "מי שבא לבית הכנסת ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה", מהו סדר הדילוגים הרצוי לפי אילוצי הזמן.

והנה הבית יוסף הביא בספרו מגיד מישרים (12א) את אזהרת המגיד שנגלה אליו, לקרוא כל התפילה מראשה ועד סופה ללא דילוגים דהיא מיוסדת על פי הסוד, ולא כאותם השוטים שמדלגים התפילה בסבת שינתם הרעה. וכן בכף החיים (12ב) בפתיחתו לסימן זה הזהיר על כך שיאמר כל התפילה כסדר ללא דילוגים.

וכן קבע המשנה ברורה בתחילת הסימן העוסק בנושא זה: "אבל לכתחילה ראוי לבוא לבית הכנסת בהשכמה, כדי שלא יצטרך לדלג. כי כתבו הספרים שהמגיד הזהיר לבית יוסף לבוא לבית הכנסת בהשכמה, כדי שיוכל להתפלל כסדר ולא בדילוג, כי העושה כן מהפך הצינורות. והרבה אנשי מעשה נוהגים להתפלל כסדר מטעם זה, אפילו אם אחרו לבוא לבית הכנסת". אולם למעשה הכריע כי "יש להתפלל על הסדר כשאינו מתפלל עם הצבור, אבל אם איחר לבוא לבית הכנסת, כו"ע מודו דידלג כדי להתפלל בצבור".

וראה בספר תפילה כהלכתה (12ג) סיכום דיני המאחר לבית הכנסת, וסדר הקדימויות הוא כדלהלן:

ברוך שאמר אשרי וישתבח, הללו אל בקודשו עד כל הנשמה, הללו את ה' מן השמיים עד עם קרובו הללויה, כל ההללויות, ויברך דוד עד לשם תפארתך, הודו לה' עד פסוק והוא רחום וידלג עד והוא רחום שלפני אשרי.

 ו. אמירת פסוקי דזמרה - שני גדרים חלוקים ב"שבח קודם תפילה"

בספר נזר התפילה (13) ביאר בהרחבה שני גדרים באמירת פסוקי דזמרה - מדין הכנה לתפילת שמונה עשרה להדגיש את הבקשות ל"מתנת חינם", ומדין סיפור שבחי ה' קודם התפילה.

עגלת קניות

Your Cart11
  • x 3 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 5 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 440.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

לזכרון עולם בהיכל ה'

לעילוי נשמתו

הר"ר פנחס נצר ז"ל

בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

אהוב על הבריות וקירבם לתורה

נפטר בשם טוב בדמי ימיו

ביום ב' חשון תשס"ח

תנצב"ה

 


הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'