שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

קטן בהדלקת נרות חנוכה

תקציר השיעור

א. חיוב קטן בנר חנוכה - סוגיות הגמרא ודברי רבותינו הראשונים

בסוגיית הגמרא במסכת שבת מבואר כי קטן שהדליק נר חנוכה "לא עשה ולא כלום", וצ"ע האם מדובר בקטן שלא הגיע לגיל חינוך, אבל כשהגיע לגיל חינוך חייב בהדלקה. ואם נאמר שחייב בהגיעו לחינוך, צ"ע האם רשאי להוציא ידי חובה גדול.

ואמנם בנדון מקרא מגילה נחלקו רבי יהודה ורבנן, האם קטן מוציא גדול ידי חובת מקרא מגילה, ויש לדון האמנם יש להשוות בין נר חנוכה ומקרא מגילה.

ב. חיוב קטן בהדלקת נר חנוכה - פסק ההלכה

ג. האם קטן רשאי להוציא יד חובה אחרים בהדלקת נר חנוכה - פסק ההלכה

לעיל הובאה מחלוקת הראשונים בדין זה. הפוסקים דנו בבירור שיטת מרן השולחן ערוך בפסקיו בהלכות חנוכה ומגילה, אשר נראים לכאורה כסותרים זה את זה, ויישבוה בכמה אופנים.

• נר חנוכה חיוב על הבית - קריאת מגילה חיוב על האדם • קטן שהגיע לגיל חינוך חייב בשמיעת מגילה ולא בקריאתה.

ד. חיוב קטן בהידור מצוה ובחיוב מהדרין בנר חנוכה

בדברי הרמ"א מפורש כי קטן מדליק גם בבית אביו [והדלקתו מחיוב מהדרין].

האחרונים דנו בחידוש זה, האם יש חיוב חינוך בקטן בקיום הידור מצוה.

החילוקים בין דין "מהדרין" בנר חנוכה לחיוב "הידור" מצוה: "מהדרין" בנר חנוכה אינו מדין "הידור מצוה". • "מהדרין" בנר חנוכה מדיני "פרסומי ניסא" • הידור במצוה והידור באדם.

ה. הדלקת נר חנוכה על ידי קטן - הדלקה שגדול אינו יוצא בה ידי חובה

חידושו של רבי יוסף שלום אלישיב להלכה, שמעיקר הדין קטן לא ידליק נר חנוכה אלא יצא חובה בהדלקת אביו, משום שהדלקתו לא מועילה להוציא גדול ידי חובה, ועל כן אין זו הדלקה כשרה, ואם כן אף הקטן לא יוצא ידי חובה בעצמו בהדלקה זו.

ו. הדלקת נר חנוכה על ידי קטן - פרטי הדינים הלכה למעשה

גדר וגיל "הגיע לחינוך" • מה עדיף - להיות מה"מהדרין" או ליתן לבניו להדליק • כמה ואיזה נרות מדליק הקטן • בערב שבת חובה להדליק בנרות עבים במיוחד שידלקו חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.

 

 א. חיוב קטן בנר חנוכה - סוגיות הגמרא ודברי רבותינו הראשונים  

בסוגיית הגמרא במסכת שבת (1א) מבואר כי הדלקת חרש שוטה וקטן אינה כלום, אך לא נתפרש באיזה קטן מדובר - האם גם כשהגיע לגיל חינוך אין הדלקתו ולא כלום.

והנה מצינו במסכת מגילה (1ב) מחלוקת בין רבי יהודה וחכמים, מה דינו של קטן במקרא מגילה. לדעת חכמים הכל כשרים לקרות את המגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן, אולם רבי יהודה מכשיר בקטן.

בגמרא לא נכתב האם יש ללמוד ממחלוקת זו גם לנדון קטן בהדלקת נר חנוכה.

הרמב"ם (2א) פסק את דברי הגמרא "נר חנוכה שהדליקו חש"ו או גוי לא עשה ולא כלום, עד שידליקנו מי שהוא חייב בהדלקה" [בכלי חמדה (3א) עמד על סמיכות דין חש"ו לדין עכו"ם]. והקשה בספר יד המלך (2ב) על הרמב"ם שכתב את דבריו "כאילו היה החלטה זו דברי הכל, ולא היה שום פלוגתא בדבר זה, והלא בקריאת המגילה פליגי רבי יהודה וחכמים בדין זה, ור' יהודה מכשיר בקטן, ואם כן לרבי יהודה כמו דיוצא בקריאת המגילה של קטן, כמו כן בנר חנוכה יוצא בהדלקה של קטן".

ומחמת שאלה זו חידש כי בנר חנוכה לכולי עלמא קטן לאו בר חיובא, ואף שגם בקטן היה סברא לחייבו משום "שאף הוא היה באותו הנס" אין לומר כן "דאיך יטילו חכמים חיוב מצוה כזאת על קטן אשר אי אפשר לקיימה עכ"פ בלי איזה הוצאת ממון, וקטן לאו בר דמים הוא ומאין יהיה לו ממון לקטן לקיים מצוה זו. ולכן דווקא במגילה סבר רבי יהודה שקטן מוציא הגדול, כי גם לקטן יש חיוב הואיל והיה באותו הנס, [כמבואר בתוספות (1ג) בטעמו של רבי יהודה] מה שאין כן בנר חנוכה, שאין לקטן חיוב מטעם זה, ובשל כך אינו מוציא את הגדול לכו"ע.

לעומתו, בעל העיטור השווה בין דין מקרא מגילה לדין נר חנוכה. בהלכות מגילה (2ג) הביא את דברי ההלכות דלית הלכתא כרבי יהודה, אך הכריע שמחלוקתם בקטן שהגיע לחינוך "והלכה כרבי יהודה, דאתא דרבנן ומפיק דרבנן". ובהלכות חנוכה (2ד) כתב על דברי הגמרא (1א) שהדלקת קטן אינה כלום, שמדובר כשלא הגיע לחינוך, אבל אם הגיע לגיל חינוך "אזלינן בתר מנהגא". והיינו שיש ללמוד מהנאמר בהלכות מגילה שהלכה כרבי יהודה, שאם הגיע לחינוך הוא מוציא גדול ידי חובה.

המאירי (2ה) הביא את דעת הסוברים שאם הגיע לגיל חינוך יכול להוציא הגדול, אך כתב שאין דבריהם נראים.

וראה גם בכלי חמדה (3א) שלא הסכים עם דעת בעל העיטור, ולדעתו יש לחלק בין מקרא מגילה שמוציא הקטן את הגדול, לבין נר חנוכה, וזאת משום שבחנוכה לא שייך לחייב קטנים מטעם "אף הם היו באותו הנס", מכיוון שהגזירה היתה לעבור על הדת, ולכן קטן שאינו מצווה למסור נפשו לא היה בנס הצלה ממיתה. 

הכלי חמדה הטעים את דבריו ממה שהסמיך הרמב"ם (2א) את דין הדלקת חש"ו לדין הדלקת עכו"ם שכוונתו "להורות דקטן בנר חנוכה דינו כעכו"ם", יעויין בדבריו במה שביאר מדוע אין לחייב את הקטן להדליק מדין מצות חינוך, ובמה שדן בדבריו בספר כרם אליעזר (3ב).

 ב. חיוב קטן בהדלקת נר חנוכה - פסק ההלכה

בשולחן ערוך (3ג) נפסק: "קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק". וביאר המשנה ברורה, כי לדעת מרן השולחן ערוך, שרק בעל הבית מדליק, מדובר בקטן שיש לו בית בפני עצמו. ואילו לדעת רמ"א שנהגו כ"מהדרין מן המהדרין", שכל אחד מבני ביתו מדליק, גם קטן מדליק, ולהלן [אות ד] נרחיב בזה.

 ג. האם קטן רשאי להוציא יד חובה אחרים בהדלקת נר חנוכה - פסק ההלכה

להלכה פסק השו"ע בהלכות מגילה (4א) ב"סתמא" כשיטת הרי"ף והרמב"ם: "אם הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה כלום, ואע"פ שהניחה גדול", והביא גם את דעת בעל העיטור: "ויש מי שאומר בקטן שהגיע לחינוך מותר" [האשל אברהם (4ד) ביאר, שאע"פ שבדרך כלל הלכה כדעה הראשונה המובאת בשו"ע ב"סתם", כאן רצה השו"ע לפסוק כדעת היש אומרים, שהוא פירוש לתחילת דבריו].

 לעומת זאת, בהלכות מגילה, פסק מרן השו"ע (4ב) ב"סתמא": "חרש או קטן או שוטה השומע ממנו לא יצא", ולא הזכיר כלל את שיטת בעל העיטור שהתיר לקטן לקרוא את המגילה להוציא ידי חובה אחרים. ואמנם הקשה המג"א (4ג) "וצריך עיון דהרב בית יוסף פסק בהלכות מגילה כדעת בעל העיטור שמכשיר בקטן, והכא [בהלכות חנוכה] סתם ופסק כדעת העיטור שמכשיר בקטן". וכן נשאל בשו"ת חכם צבי (5ב) "לפרש מה בין חנוכה, שפסק דקטן שהגיע לחינוך מוציא את הגדול, לפורים שפסק הוא ז"ל, ככל שאר הפוסקים וכתנא קמא דרבי יהודה, שאף שהגיע לחינוך אינו מוציא את הרבים ידי חובתו".

הפרי מגדים (4ה) צידד ליישב את שיטת השולחן ערוך, שהחמיר בהלכות מגילה שחיובה מדברי קבלה, ועל כן אין הקטן מוציא ידי חובה. אבל בהלכות חנוכה החיוב מדרבנן גם לגדול, ועל כן יכול הקטן להוציאו ידי חובה.

באליה רבה (5א) תירץ שבקריאת מגילה הקטן לא מוציא ידי חובה, משום שאינו מחויב כלל בקריאת מגילה אלא בשמיעת מגילה,  משא"כ בנר חנוכה, שחיוב הקטן כחיוב הגדול.

החכם צבי (5ב) כתב: "בחנוכה כיון דלאו אקרקפתא דגברא מוטל חיוב ההדלקה, אלא אחד מכל בני הבית מדליק בפתח החצר, ושוב אין שום חיוב על שום אחד מכל בני הבית, אף על פי שלא שמעו הברכה, ולא ראו ההדלקה. ועדיפא מיניה אמר רבי זירא כיון דנסיבנא אמינא תו לא צריכנא [לאחר שנישאתי אמרתי שאין צריך להדליק נר חנוכה], דהא קמדלקי עלי בגו ביתאי [שהרי מדליקים בבית]. אמטו להכי סגי [ומשום כך די] בקטן שהגיע לחינוך המדליק בפתח החצר. אבל בקריאת המגילה המוטל על כל אחד ואחד לקרות או לשמוע המגילה, אין קטן אף שהגיע לחינוך מוציא את הרבים". ומבואר בדבריו כי גדר מצות הדלקת נר חנוכה אינו חיוב על ה"גברא" אלא חיוב על ה"בית", שבכל בית צריך שידלקו נרות בחנוכה [ואין החיוב דוקא על הבעל הבית שיעשה מעשה הדלקה בעצמו]. ולכן גם כשקטן עושה את מעשה ההדלקה, כל בני הבית יצאו ידי חובתם, מכיון שבבית דולקים נרות. אולם מצות קריאת מגילה היא חיוב על ה"גברא", והקורא מוציא אחרים ידי חובה בקריאתו, ולכן צריך הקורא להיות "בר חיובא", וקטן הקורא את המגילה אינו מוציא אחרים ידי חובה".

וכן כתב הגר"ש רוזובסקי (5ג) "דשאני נר חנוכה ממגילה, דהנה בנר חנוכה יש לומר דאין החיוב דוקא על הבעל הבית שיעשה מעשה הדלקה בעצמו, אלא דהוא חיוב על הבית שיודלק בו על ידי אחד מבני הבית נר חנוכה, ואם אחד מדליק אין זה מדין דמוציא אחרים ידי חובה. אלא דמכל מקום צריך שיהיה המדליק בר חיובא, דאי לאו הכי אין על זה שֵם הדלקת נר חנוכה כלל".

אמנם בפנינים מבי מדרשא (5ד) כתב שכל חילוקי האחרונים צריכים  עיון, שהרי מקור דינו של השולחן ערוך הוא מהבעל העיטור, והוא דימה הלכות נר חנוכה להלכות מגילה.

להלכה כתב המשנה ברורה (4ב) בהלכות מגילה: "לעיל בסימן תרע"ה ס"ג הביא המחבר דיש מי שמכשיר בקטן שהגיע לחינוך שיכול להוציא אחרים בהדלקתו, והוא הדין לענין קריאת המגילה. ועיין בעיקרי דינים שכתב בשם סמא דחיי, דבמקום הדחק כשאין שם אנשים בקיאים במקרא מגילה, יכול להוציאם קטן שהגיע לחינוך". ובשער הציון (ס"ק יב) כתב: "דהא בהא תליא, כמו שכתב המגן אברהם, וכן כתב הגר"א לעיל בסימן תרע"ה, עיין שם".

 ד. חיוב קטן בהידור מצוה ובחיוב מהדרין בנר חנוכה

מעיקר הדין, חייב בעל הבית להדליק נר חנוכה אחד עבור כל בני הבית, וה'מהדרין' נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נר חנוכה. נחלקו הפוסקים, האם גם קטנים חייבים להדליק כ'מהדרין', דהיינו כאשר בעל הבית מדליק נר חנוכה, ומקיים את עיקר דין 'נר איש וביתו' - האם גם הקטנים חייבים להדליק נר חנוכה.

השלטי גיבורים (6א) כתב: "מצות נר חנוכה איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים. אבל על הקטנים שאינם מחויבים נראה בעיני שאינו מדליק". ומפורש בדבריו שאין חיוב לחנך קטנים להדליק נר חנוכה כ'מהדרין'.  וכן דעת המגן אברהם (6ב) שכתב על דברי השו"ע (שם סע' ב) "קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק", כי "אפשר דאפילו לדידן שכל אחד מדליק, קטנים פטורים".

וביאר המחצית השקל (6ג) את כוונתו: "דנהי דמחוייב לחנכו, היינו בדבר שיש בו חיוב על הגדול מצד הדין, אבל בזה דגם בגדול ליכא כי אם משום הידור מצוה, אינו מחויב לחנך בו הקטן". וסיים המחצית השקל: "וכן משמע בשלטי הגבורים. פרק במה מדליקין, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, בין אנשים ובין נשים, אבל על הקטנים שאין מחויבים נראה בעיני שאינו מדליק, עכ"ל. ועל כרחך בהגיעו לחינוך מיירי, דאם לא כן פשיטא". אך הביא המחצית השקל את דברי  הרמ"א  (4א) שפסק: "ולדידן דכל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו, קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק גם כן". ורוצה המחצית השקל לחדש שדברי הרמ"א רק לדעת העיטור הסובר שקטן מוציא את הגדול, ועיין לקמן (7א) פירוש לזה.

המשנה הלכות (6ד) יישב את דעת הרמ"א שטעם החיוב בהידור מצווה הוא משום שאין הקטן יכול לקיים המצווה בלא הידור, ועל כן מחויב לקיימה, ורק באופן שניתן לקיימה בלי הידור, אינו מחויב לקיימה בהידור.

עוד כתב לחדש שיש שני מושגים שונים בדין הידור מצוה. האחד, הידור מצד המצוה עצמה, שהיא מתקיימת באופן מהודר יותר. והשני, מצד האדם העושה את המצוה בהידור. בהדלקת ה'מהדרין', אין הידור בגוף המצוה, כי בקיום עיקר המצוה מדליקים נר אחד וגם בקיום ה'מהדרין' מדליקים נר אחד. וההידור הוא באדם, והיינו שבנוסף להדלקת בעל הבית, גם אחרים מדליקים נר אחד. ואילו בהדלקת ה'מהדרין מן המהדרין', ההידור הוא בגוף המצוה, כי ה'מהדרין' מדליקים נר אחד בכל יום מימי החנוכה, וה'מהדרין מן המהדרין' מדליקים בכל יום נר נוסף.

על פי הגדרה זו הוסיף המשנה הלכות לחדש "דמה שאמרו דליכא חינוך בהידור, היינו בהידור בגוף המצוה. אבל הידור בגוף האדם פשוט דשייך גם בקטן. והטעם נראה לזה הוא כך, דכל ענין החינוך הוא משום חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה (משלי כב, ו), והחינוך הוא העיקר שיתרגל עצמו לעשות מצות כשיגדל. והנה המחנך את בנו בגוף המצוה זה כבר די לו שלא יסור ממנו כשיזקין, וההידור הוא מה שממילא יעשה כרצונו כשיגדיל, דאין לזה דין מיוחד בגוף המצוה, ולכן סגי ליה בחינוך בגוף המצוה, ולא בעי חינוך בהידור המצוה. אבל היכא דההידור הוא בגוף האדם שיהדר אחר מצוות, ודאי החיוב לחנכו בזה, שיהיה האדם מהדר אחר מצות לקיימם, ולכן שפיר מחויב בחנוך זה".

וראה במה שביאר בספר ירח למועדים (7א) את דברי המחצית השקל (6ג).

ובספר רץ כצבי (8)-(9) ביאר בכמה אופנים, שיש לחלק בין דין 'מהדרין' בנר חנוכה, לחיוב הכללי של 'הידור מצוה:

• 'מהדרין' בנר חנוכה אינו מדין 'הידור מצוה' - מדין 'הידור מצוה יש חיוב להדר בשיעור שליש מהמצוה, ואילו בנר חנוכה ההידור הוא בשיעור יותר משליש, וגם אינו חובה אלא מצוה. ועל כן אין להשוות את דיני 'מהדרין' בנר חנוכה לדיני הידור מצוה בשאר המצוות.

• 'מהדרין' בנר חנוכה מדיני 'פרסומי ניסא' - במצות נר חנוכה חובת ה'מהדרין' היא חלק בלתי נפרד מקיום המצוה משום 'פרסומי ניסא', ולכן במצוה זו יש חובה לחנך קטן לקיימה בהידור, שאם לא כן אינו מקיים את גוף המצוה. אולם בשאר המצוות, יתכן שההידור אינו חלק בלתי נפרד מהמצוה, אלא דין נוסף ונפרד, וחובת החינוך היא רק לקיום עיקר המצוה ולא לדיני ההידור שאינם חלק מגוף המצוה.

 ה. הדלקת נר חנוכה על ידי קטן - הדלקה שגדול אינו יוצא בה ידי חובה

בספר פניני חנוכה (10)-(11א) הובא חידושו של הגרי"ש אלישיב, שקטן יוצא ידי חובת קיום מצוה מדין חינוך רק כאשר מקיים מצוה בשלמות כמו גדול. ועל כן כאשר קטן חייב להדליק נר חנוכה מדין חינוך, עליו לצאת ידי חובה בהדלקת גדול, כי הדלקה של קטן אינה  הדלקה כשרה, ומשום כך גם הקטן עצמו אינו יוצא בה ידי חובת חינוך, שאין זו הדלקה כשרה לקיום מצות חינוך.

אכן, כבר כתב בספר יסוד ושורש העבודה (11ב) לזרז לחנך בניו הקטנים להדליק הנרות, עי"ש בדבריו.

 ו. הדלקת נר חנוכה על ידי קטן - פרטי הדינים הלכה למעשה

בשו"ת תשובות והנהגות (12א) הביא  שמנהג ישראל להקפיד לחנך הילדים בהידור להדליק מוסיף והולך, שלא כדעת המשנה ברורה (4א), אלא שלא צריך שידליק בשמן זית.

להשלמת היריעה, ראה בספר כרם אליעזר (12ב)-(13) מהו גדר וגיל 'הגיע לחינוך'; מה עדיף - להיות מה'מהדרין' או ליתן לבניו להדליק; כמה ואיזה נרות מדליק הקטן; בערב שבת חובה להדליק בנרות עבים במיוחד שידלקו חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.

ובספר כרם אליעזר (12ב,13א) הביא נידונים רבים להלכה: מאיזה גיל ידליק, כמה ואיזה נרות, וכו', עיי"ש שהאריך.

עגלת קניות

Your Cart10
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 2 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 5 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
סה"כ: 385.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

לזכרון עולם בהיכל ה'

לעילוי נשמתו

הר"ר פנחס נצר ז"ל

בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

אהוב על הבריות וקירבם לתורה

נפטר בשם טוב בדמי ימיו

ביום ב' חשון תשס"ח

תנצב"ה

 


הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'