שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

תשובה תמיד

תקציר השיעור

א. החיוב לחזור בתשובה - תמיד

חז"ל מזרזים אותנו לשוב בתשובה שלמה בכל יום, כדברי המשנה במסכת אבות, אשר נתבארו בסוגיית הגמרא במסכת שבת. אמנם המעיין בדברי הרמב"ן באיגרתו ימצא כי יש חיוב "פשפוש" תמידי לחזור בתשובה, בכל יום וכמה פעמים ביום, ואין די ב"תזכורת חד יומית".

יש איפוא, להתחקות אחר שורשי החיוב לחזור בתשובה באופן מתמיד, ולברר מה עשוי לדרבן את האדם לבל יתמהמה רגע אחד מלחזור בתשובה. להלן נציע כמה הסברים לכך.

ב. שיטת הרמב"ם בביאור גדרי מצות התשובה ודיני הוידוי

ההסבר הראשון מבוסס על שיטת הראשונים המונים את התשובה כמצות עשה, אך תחילה נעיין בשיטת הרמב"ם בגדרי מצות התשובה והווידוי על חטאים.

ג. התשובה - מצות עשה

דעת הרמב"ן ורבינו יונה, שהחזרה בתשובה היא קיום מצות עשה • שיטת הרמב"ן בגדר מצות תשובה ווידוי.

ד. עבירה גוררת עבירה - החטא גורם להתדרדרות רוחנית

אופן נוסף בביאור הצורך שלא להתמהמה מלחזור בתשובה, יבואר על פי דברי הרמב"ן שעבירה היא "מום" בנפש האדם - מציאות של טומאה ולכלוך בנפש האדם • ביאור דברי חז"ל "עבירה גוררת עבירה" • דברי הרמב"ן בהסבר "שרירות הלב", של החוטא שתאוותו מתחזקת ומתגברת, ומביאה לכך "שיתאווה ויצמא למה שהיה צמא ממנו", ושורשיה "ישיבוהו לחטוא ויצמיחו פשעים יותר מבראשונה" • פירוש הרמב"ן מה היתה תאוות האספסוף לאכול בשר במקום מן.

ה. עיכוב התשובה - טומן בחובו חטא

מאמר הקב"ה לקין "וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ", אשר לפי דברי הרמב"ן, במאמר זה "הורהו על התשובה, שהיא נתונה בידו לשוב בכל עת שירצה ויסלח לו".

המחליט לחזור בתשובה ומתחיל בתהליך התשובה, הקב"ה מסייעו, ולאחר פתיחת פתח התשובה "כחודו של מחט", פותחים לו "פתחים שעגלות וקרוניות נכנסות בו".

ו. קירובם של ישראל עלול לגרום ח"ו לריחוקם

מהלך נוסף להבהרת התביעה הגדולה המתעוררת על מי שאינו שב בתשובה, מבואר על פי דברי רבינו יונה, שכאשר המלך - הקב"ה - ממציא לפני בריותיו את האפשרות לחתור "מחתרת" - לחזור בתשובה, והם לא מנצלים זאת,  אין לך מרד גדול מזה.

• דברי הרמב"ן " נמצא קירובם של ישראל אצל הקב"ה הוא הגורם להם ריחוק וגלות וכל עונש".

• אף שנתבארו דברי הרמב"ן מדוע חיוב התשובה תמידי, בבואנו לימי הדין, נזכור את דברי המאירי כי "המתרשל מתשובה בראש השנה אין לו חלק באלוקי ישראל".

 

א. החיוב לחזור בתשובה - תמיד

חז"ל מזרזים את האדם לשוב בתשובה שלמה, כדברי המשנה במסכת אבות (1א) "שוב יום אחד לפני מיתתך". ופירשו בגמרא (1ב) את דברי המשנה: "ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה".

והנה הרמב"ן הוסיף וכתב באגרתו המפורסמת (1ג) "ותפשפש במעשיך בבקר ובערב, ובזה יהיה כל ימיך בתשובה". 

ומבואר בדבריו שיש חיוב "פשפוש" תמידי לחזור בתשובה, בכל יום וכמה פעמים ביום, ואין די ב"תזכורת יומית".

ויש להתחקות אחר שורשי החיוב לחזור בתשובה באופן מתמיד, ולברר מה עשוי לדרבן את האדם לבל יתמהמה רגע אחד מלחזור בתשובה. להלן נציע כמה הסברים לכך.

 ב. שיטת הרמב"ם בביאור גדרי מצות התשובה ודיני הוידוי

ההסבר הראשון מבוסס על שיטת הראשונים המונים את התשובה כמצות עשה.

אך תחילה נעיין בשיטת הרמב"ם בגדרי מצות התשובה והווידוי על חטאים. בהלכות תשובה (1ה) כתב הרמב"ם: כל מצות שבתורה, בין עשה, בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר איש או אשה כי יעשו וגו' והתוודו את חטאתם אשר עשו, זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה".  וכיוצא בזה כתב בספר המצוות (1ד) "היא שצוונו להתוודות על העונות והחטאים שחטאנו לפני האל ולומר אותם עם התשובה, וזהו הוידוי". ונראה מדבריו, שעצם ה"תשובה" איננה מצות עשה, אלא המצוה היא הוידוי, שאם עשה תשובה חייב להתוודות. וביאר המנחת חינוך (2א), כי לפי שיטה זו, אם לא עשה תשובה אין לו עונש כלל על מה שלא עשה תשובה, רק על העבירה שעבר.

 ג. התשובה - מצות עשה

אמנם לדעת הרמב"ן ורבינו יונה, החזרה בתשובה היא קיום מצות עשה.

בביאור הפסוק (2ב) "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא", כתב הרמב"ן: "והנכון, כי על כל התורה יאמר (דברים ח, א) "כל המצוה אשר אנכי מצוך היום", אבל "המצוה הזאת" על התשובה הנזכרת, כי והשבות אל לבבך (דברים ל, א) ושבת עד ה' אלקיך (שם פסוק ב), מצוה שיצוה אותנו לעשות כן, ונאמרה בלשון הבינוני לרמוז בהבטחה כי עתיד הדבר להיות כן".

וכן דעת רבנו יונה, כדבריו בספרו שערי תשובה (3א) והוזהרנו על התשובה בכמה מקומות בתורה.

ומאחר ולדעת הרמב"ן ורבנו יונה החזרה בתשובה היא קיום מצות עשה, ברור איפוא, מדוע אין להתמהמה ולהתעכב מלחזור בתשובה אפילו רגע אחד, כי בכל רגע שנמנע מחזרה בתשובה מבטלים מצות עשה מהתורה.

לסיכום שיטות הראשונים בבירור גדרי מצות תשובה ווידוי, נעיין במה שכתב בספר שם דרך (3ב)-(4א).

 להשלמת ביאור שיטת הרמב"ן בגדר מצות התשובה, נעיין בדבריו בפרשת וילך (4ב) וביאורם בשם דרך (4ג).

 ד. עבירה גוררת עבירה - החטא גורם להתדרדרות רוחנית

אופן נוסף בביאור הצורך שלא להתמהמה מלחזור בתשובה, יבואר על פי דברי הרמב"ן בפרשת הקרבנות (5א), שעבירה היא "מום" בנפש האדם: "נפש כי תחטא בשגגה, בעבור היות המחשבה בנפש והיא השוגגת הזכיר כאן נפש. וטעם הקרבנות על הנפש השוגגת, מפני שכל העוונות יולידו גנאי בנפש והם מום בה. ולא תזכה להקביל פני יוצרה רק בהיותה טהורה מכל חטא, ולולי זה היו טפשי העולם זוכים לבא לפניו. ולכן הנפש השוגגת תקריב קרבן שתזכה לקרבה אל האלקים אשר נתנה. ובעבור זה גם כן הזכיר נפש".

"מום" זה הינו מציאות של טומאה ולכלוך בנפש האדם, הנגרמת כתוצאה מהחטא, כדברי הרמב"ן בשער הגמול (5ב) "כל דבר האסור מלכלך הנפש ומטמא אותה".

"מום" זה בנפש, דהיינו "רוח הטומאה" המתלווה לחטא, הוא הטעם לכך ש"עבירה גוררת עבירה" (5ג), כמפורש בדברי הגר"א בביאורו לספר משלי, ש"מצוה גוררת מצוה" ו"עבירה גוררת עבירה" פירושו, שרוח הטומאה הבאה מעבירה מתאוה לעבירה נוספת. וכן לאידך, כאשר אדם עושה מצוה, תיכף נעשה רישומו למעלה במקור שורשה העליון וממשיך משם על עצמו אור מקיף וקדושה עליונה חופפת עליו וסובבת אותו וגורמת לו לעשות מצוה נוספת.

תוספת ביאור לדברי הגר"א, כתב תלמידו, רבי חיים מוולוז'ין, בספרו נפש החיים (6) "וזה שתיקנו נוסח ברכות המצוות "אשר קידשנו במצוותיו", וכן "וקדשתנו במצוותיך", כי מעת שעולה על רעיון האדם לעשות מצוה, תיכף נעשה רישומו למעלה במקור שורשה העליון וממשיך משם על עצמו אור מקיף וקדושה עליונה חופפת עליו וסובבת אותו. וכן להיפך ח"ו בעת עוברו על אחת ממצוות ה', אמרו גם כן במאמרם ז"ל כל המטמא עצמו מלמטה מטמאין אותו מלמעלה, פירוש גם כן כנ"ל, שמשורש אותו העוון למעלה בכוחות הטומאה, הוא ממשיך רחמנא ליצלן רוח הטומאה על עצמו, וחופפת עליו וסובבתו".

יסודות הדברים נתבארו גם בפירושו של הרמב"ן בפרשת נצבים (7א) הסבר "שרירות הלב", של החוטא שתאוותו מתחזקת ומתגברת, ומביאה לכך "שיתאווה ויצמא למה שהיה צמא ממנו", ושורשיה "ישיבוהו לחטוא ויצמיחו פשעים יותר מבראשונה" [וראה גם בפירוש הרמב"ן (7ג) מה היתה תאוות האספסוף לאכול בשר במקום מן].

 ה. עיכוב התשובה - טומן בחובו חטא

ממוצא הדברים למדנו כי עיכוב התשובה טומן בחובו חטא, היות והישארות במצב של חטא מובילה למדרון תלול שאחריתו מי ישורנו, שהרי "עבירה גוררת עבירה".

יחד עם זאת, בידיו של האדם ניתנו כח ויכולת להפסיק התדרדרות זו.

יסוד זה גילה הקב"ה לקין בדבריו אליו לאחר שהרג את הבל (8א) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ (ז) הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ". ופירש הרמב"ן: "כי לפתח ביתך חטאתך רובץ - להכשילך בכל דרכיך. ואליך תשוקתו - שהוא ישתוקק להיות דבק בך כל הימים. אבל אתה תמשול בו אם תחפוץ, כי תיטיב דרכיך ותסירנו מעליך, הורהו על התשובה, שהיא נתונה בידו לשוב בכל עת שירצה ויסלח לו".  על פי דברי הרמב"ן "לפתח ביתך חטאתך רובץ", פירושו, שהחטא גורם לאדם כשלון בכל דרכיו מאחר - "ואליך תשוקתו" - החטא "ישתוקק להיות דבק בך כל הימים". והיינו רוח הטומאה הנגרמת מהחטא, המשתוקקת להיות דבוקה בקביעות בנפש האדם, בבחינה זו של "עבירה גוררת עבירה". עם זאת, הודיע הקב"ה לקין את סוד התשובה, כדברי הרמב"ן: "הורהו על התשובה, שהיא נתונה בידו לשוב בכל עת שירצה ויסלח לו".

מעתה ברור מדוע חובה לשוב בתשובה בכל עת, בוקר וערב, כי כל רגע שהאדם אינו חוזר בתשובה, רוח הטומאה אשר "מלפפתו" כתוצאה מחטאיו, מדרדרת אותו אל עברי פי פחת - שהרי עבירה גוררת עבירה. ולכן אם ברצונו לחזור למוטב, עליו לחזור בתשובה כדי לבלום השפעה זו.

דברי הרמב"ן "הורהו על התשובה, שהיא נתונה בידו לשוב בכל עת שירצה ויסלח לו", יוטעמו על פי דברי חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו" (8ד), כי בעת שהאדם מחליט לחזור בתשובה ומתחיל בתהליך התשובה, הקב"ה מסייעו, ולאחר פתיחת פתח התשובה "כחודו של מחט", פותחים לו "פתחים שעגלות וקרוניות נכנסות בו" (8ה).

 ו. קירובם של ישראל עלול לגרום ח"ו לריחוקם

מהלך נוסף להבהרת התביעה הגדולה המתעוררת על מי שאינו שב בתשובה, מבואר על פי דברי רבינו יונה (9ג), שכאשר המלך - הקב"ה - ממציא לפני בריותיו את האפשרות לחתור "מחתרת" - לחזור בתשובה, והם לא מנצלים זאת,  אין לך מרד גדול מזה. יסוד זה מתבאר גם בדברי הרמב"ן, בסוף דרשתו לראש השנה (9ב) "התשובה חסד גדול על הבריות אבל עונש גדול הוא להם. שבזמן שאדם חוטא לא עבר על רצון בוראו אלא שעה אחת בשעת החטא, וכשהוא עומד במרדו ואינו שב בתשובה נמצא כל ימיו מכעיס לה' ואינו חושש לעשות רצון בוראו כלל".

המתנה הגדולה שנתן הקב"ה - התשובה, היא  חסד גדול מצד אחד, אך מצד שני, אם מתנה זו לא מנוצלת כראוי, נהפך הדבר לרועץ והיא עונש גדול. כי לאחר שניתנה האפשרות לחזור בתשובה והאדם נשאר בחטאו, מראה הוא לקב"ה כי מצב החטא עדיף בעיניו על מצב הטהרה, וההישארות במצב זה היא עמידה במרד ולא רק חטא חד פעמי, ולכן בכך מוסיף החוטא על חטאתו כעס וחרון אף ה'. וכפי שמסכם הרמב"ן את יסוד הדברים במשפט חד וקולע: "נמצא קרובן של ישראל אצל הקב"ה הוא הגורם להם ריחוק וגלות וכל עונש", וראה עוד בספרנו עקבי דרך (10א).

הנה כי כן עלה בידינו ביאור נוסף מדוע מתריע הרמב"ן באיגרתו "ותפשפש במעשיך בבקר ובערב, ובזה יהיה כל ימיך בתשובה", כי העמידה במצב של חטא "מרד גדול הוא ומוסיף על חטאתו כעס וחרון אף ה'".

עגלת קניות

Your Cart4
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 130.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס

לזכרון עולם בהיכל ה'

לעילוי נשמתו

הר"ר פנחס נצר ז"ל

בן יבדלחט"א הר"ר אברהם צבי שיחי' לאוי"ט

קידש שם שמים במעשיו והליכותיו

אהוב על הבריות וקירבם לתורה

נפטר בשם טוב בדמי ימיו

ביום ב' חשון תשס"ח

תנצב"ה

 


הוקדש על ידי בני משפחתו שיחי'