ארבע כוסות

תקציר השיעור

א. שתיית ארבע כוסות – התקנה והטעם

במסכת פסחים מבואר החיוב לשתות ארבע כוסות, ואף שמצוה זו היא תקנת חכמים, בתלמוד ירושלמי נאמרו כמה טעמים ורמזים לחיוב: כנגד ארבע לשונות גאולה; כנגד ארבע כוסות של פרעה; כנגד ארבע מלכויות ששעבדו את ישראל; כנגד ארבע כוסות של פורענות שעתיד הקב"ה להשקות את אויבינו.

ב. גדר מצוות שתיית ארבע כוסות

בהגדרת מצות שתיית ארבע כוסות יש לדון, האם המצוה היא בשתיית הכוסות או בברכה על הכוסות, ונפקא מינא בזה לפרטים רבים בקיומה של מצות שתיית ארבע כוסות. בראש ובראשונה, לענין המבואר בסוגיא בנדון שתיית ארבע כוסות שלא על סדר ההגדה.

הפוסקים נחלקו האם יש חיוב לשתות את כל הכוס ולכל הפחות את רובה, או שאפשר להסתפק בשתיית מלוא לוגמיו כדין כוס של ברכה, וכפי שפירשו התוספות. ומחלוקתם לכאורה תלויה בגדר קיום מצות שתיית ארבע כוסות.

התוספות צידדו שבעל הבית רשאי להוציא ידי חובה את בני ביתו בכוס של פסח, כשם שמוציאם בקידוש בכל השנה. ולכאורה תמוה, כיצד יתכן שבעל הבית מוציא אחרים בחובת שתיית היין.

גדר מצות שתיית ארבע כוסות משום פרסומי ניסא.

ג. ארבע כוסות – דין כוס של ברכה וחיוב שתיה

הגרי"ז מבריסק הביא מדברי אביו הגר"ח לבאר בדעת תוספות שעיקר קיום המצוה בשתיית הכוס הוא הברכה על הכוס, וביאר הגרי"ז כי דעת הרמב"ם אינה כן, אלא ישנם "שני דינים" בקיום מצות ארבע כוסות – חובת שתיית הכוסות להראות דרך חירות, וגם תיקנו שכל אחת מהכוסות היא כוס של ברכה שצריך לברך עליה • אף שחיוב שתיית ארבע כוסות מדרבנן מכל מקום מקיים בו מצוה מדאורייתא להראות עצמו שיצא לחירות • שתיית ארבע כוסות מדין כבוד ליל הפסח.

ד. שתיית ארבע כוסות – פסק הלכה

שתיית ארבע כוסות על סדר ההגדה • שיעור הכוס והשתיה • שתיית השיעור ללא הפסק גדול בינתיים.

ה. שתיית ארבע כוסות –  דינים ומנהגים הלכה למעשה

מזיגת כוס על ידי אחר • מחלוקת הפוסקים בשיעור נפח הכוס למעשה • קטנים שהגיעו לחינוך • שיעור משך השתיה • מראה היין אדום או לבן ודין הוספת יין אדם לתוך יין לבן • מיץ ענבים • דין כוס של ברכה, שטיפתו והדחתו • כוס חד פעמית • כוס פגום ודין התחלת שתיית הכוס קודם שמיסב • שתיה ב'קשית' • זקנים וקטנים נשים וחולים שעקב תשישות או עייפות רוצים לשתות כוסות בזה אחר זה.

ו. ארבע כוסות כנגד ארבע כוסות של גאולה

הקשר בין כל אחת מהכוסות לכל אחת מארבע לשונות הגאולה • "ולקחתי – גאולת הנפש להיות תחת כנפי השכינה • שלא יאבד את דינו כיין • אין להפסיק בין כוס שלישית לרביעית – בין גאולת הגוף לגאולת הנפש • ארבע סוגי הצלה שכל אחד מוסיף על חברו כנגד ארבע כוסות שבכל אחד מוסיף בשמחה.

ארבע כוסות

א. שתיית ארבע כוסות – התקנה והטעם

במסכת פסחים (1א) מבואר החיוב לשתות ארבע כוסות: "ולא יפחתו לו מארבע כוסות אפילו מן התמחוי". דין זה של שתיית ארבע כוסות ודאי תקנת חז"ל הוא ואינו מן התורה, כמפורש בדברי הגמרא (1ב) בקושיא "היכי מתקני רבנן מידי דאתי בא לידי סכנה, והתניא לא יאכל אדם תרי וכו', אמר רב נחמן אמר קרא (שמות יב, מב) לֵיל שִׁמֻּרִים, לילה המשומר מן המזיקין". ועוד מובא שם: "רבינא אמר ארבע כסי תקינו רבנן דרך חירות, כל חד וחד מצוה בפני עצמו".

בתלמוד ירושלמי הובאו רמזים מהתורה לדין זה (2א) "מנין לארבע כוסות: רבי יוחנן בשם ר' בניה כנגד ד' גאולות; רבי יהושע בן לוי אמר כנגד ארבע כוסות של פרעה; רבי לוי אמר כנגד ד' מלכויות; ורבנן אמרי כנגד ד' כוסות של פורעניות שעתיד הקב"ה להשקות את אומות העולם". וראה בדברי המאירי (2ב) תוספת ביאור בדברי הירושלמי.

 

ב. גדר מצות שתיית ארבע כוסות

בהגדרת מצות שתיית ארבע כוסות יש לדון, האם המצוה היא בשתיית הכוסות, או שהמצוה היא בברכות שמברך עליהם ודין השתיה כדין שתיית כל כוס של ברכה, ונפקא מינא בזה לפרטים רבים בקיומה של מצות שתיית ארבע כוסות, כפי שיבואר להלן.

  • במסכת פסחים (3א) מובא: "ארבע כוסות הללו צריך שיהיה בהן כדי מזיגת כוס יפה, שתאן חי יצא. אמר רבא, ידי יין יצא ידי חירות לא יצא [אין זו מצוה שלימה, רשי"י ורשב"ם]. שתאן בבת אחת יצא, רב אמר ידי יין יצא [משום שמחת יום טוב, רשב"ם] ידי ד' כוסות לא יצא". רש"י פירש: "שתאן בבת אחת" – "עירה ארבעתן לכוס אחד". אולם הרשב"ם פירש: "שלא על סדר משנתינו אלא שתאן רצופין". ועל כך נאמר שלא יצא ידי ארבע כוסות כי "מצוותן על הסדר". ומתבאר לפי זה, כי אין די בעצם שתיית הכוסות אלא צריך לשתותם על סדר הברכות [וראה להלן בדברי הגרי"ז גירסת הרי"ף והרמב"ם בסוגיא זו. ובירושלמי (3ב) מובא: "מהו לשתותן בכרך אחד וכו', הדא אמרה אפילו שתאן בכרך אחד יצא". ולפירושו של רש"י הדברים מתיישבים].
  • ענין נוסף הנוגע להגדרת מצות ד' כוסות הוא שיעור החובה לשתות בד' כוסות. בתוספות (3א ד"ה רובא דכסא) מפורש כי די בשתיית כמלוא לוגמיו. אבל הבית יוסף (4א) הביא מדברי הרמב"ן "שצריך לשתות רוב מכל כוס אפילו מחזיק כמה רביעיות". וביאר הב"ח את דעתו, כי בד' כוסות המצוה בשתיית הכוס, ולכן כדי לקיים המצוה צריך לשתות רוב הכוס, בשונה משאר כוס של הברכה שהמצוה לטעום מהכוס, ובזה די בשתיית מלוא לוגמיו.
  • בתוספות (1א ד"ה לא יפחתו) דנו, האם בעל הבית יכול להוציא ידי חובה את בני ביתו בקיום מצות שתיית הכוס הראשונה של ד' כוסות, בכוס של הקידוש בליל פסח שעליה הוא מקדש, כשם שמוציאם בשאר ימות השנה ידי חובת קידוש במה שמקדש על הכוס שלו. וכבר תמה המהר"ל (4ב) כיצד הדבר יתכן, והרי בשתיית ד' כוסות "במצוה דרמיא עליה הוא, ובקידוש עיקר מילתא לאו הכוס הוא אלא עיקר מילתא הוא הקידוש, אבל הכא [בד' כוסות] עיקר מילתא הוא הכוס ולא הקידוש, רק שתיקנו של אחד ואחד מן הכוסות יעשה עליו מצוה, אבל הכוס הוא העיקר ולא שייך בזה שהוא מוציא אחר" [הרב יהושע הרטמן (5א) הוסיף ביאור בקושיית המהר"ל, על פי דברי התוספות רי"ד שאין דין שליחות ב"מצוות שבגופו", ובד' כוסות "מצוה דרמיא עליה" דהיינו זו "מצוה בכופו"].

גם הנצי"ב (5ב) עמד בתמיהה על דברי התוספות, להשוות בין שתיית כוס קידוש בליל הסדר לקידוש של כל השנה. וחידש בדעת תוספות, שגם בשבת שתיית הכוס היא מצוה משום כבוד השבת, ועל כן הוכיחו תוספות שכשם שמוציא ידי חובה במצוה זו יכול גם להוציאם בשתיית כוס ראשונה בליל הסדר.

ביאור נוסף בדעת תוספות כתב בספר מקראי קודש (5ג), שגדר מצות ד' כוסות הוא לפרסומי ניסא [כמו בנר חנוכה] ולכן יכול להוציא אחרים, כי די בפרסום של אחד מכל הבית [וראה במה שביאר באופן נוסף בדעת תוספות].

 

ג. ארבע כוסות – דין כוס של ברכה וחיוב השתיה

גם הגרי"ז (6) עמד בתמיהה על דברי התוספות, מה ההשוואה בין ד' כוסות לכוס של קידוש בכל השנה, והביא את דברי אביו הגר"ח לבאר בדעת תוספות, שעיקר קיום המצוה בשתיית הכוס הוא הברכה על הכוס [ולא השתיה]. וביאר הגרי"ז כי הגדרה זו במצות ארבע כוסות, תלויה במחלוקת מהו שיעור שתיית הכוס – אשר לדעת תוספות (3א) די במלוא לוגמיו, כדין שאר כוס של ברכה. והראשונים שסוברים שצריך לשתות את כל הכוס, היינו כדי לקיים את מצות השתיה. הגרי"ז הוסיף וביאר, כי לדעת הרמב"ם החיוב הוא שתיית הכוסות כדי להראות בעצמו דרך חירות, כמו שמשמע מדבריו "בכל דור ודור חייב אדם להראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים וכו', לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה צריך לאכול ולשתות כשהוא מיסב דרך חירות, וכל אחד ואחד בין אנשים ובין נשים צריך לשתות ארבע כוסות של יין". אמנם ודאי יש גם חיוב מטעם ברכה על הכוס. נמצא איפוא, כי ישנם "שני דינים" בקיום מצות ארבע כוסות – חובת שתיית הכוסות להראות דרך חירות, וגם תיקנו שכל אחת מהכוסות היא כוס של ברכה שצריך לברך עליה. ועל פי זה ביאר את דברי הגמרא (3א) כגירסת הרי"ף "שתאן חי, ידי ד' כוסות יצא", היינו כוס של ברכה, כי אפשר לשתות גם חי, אבל "ידי חירות לא יצא" – כי בתקנה לשתות משום חירות לא יוצא ידי חובה ביין חי. ולהיפך: "שתאן בבת אחת, יצא ידי חירות", דהיינו ידי חובת השתיה משום חירות, אבל "ידי ד' כוסות לא יצא", דהיינו לא יצא ידי חובת כוס של ברכה, שצריך להיות על סדר הברכות.

בספר ירח למועדים (7) הרחיב בביאור דברי הגרי"ז בדעת הרמב"ם שיש ב' דינים בשתיית הכוסות, וחידש כי תקנת הכוסות אמנם היא מדרבנן, ברם בשתייתם בדרך חירות מתקיימת מצוה דאורייתא. וביאר על פי זה את דברי השאילתות שבתחילה כתב כי ד' כוסות הן כנגד ד' כוסות של פרעה, ואחר כך כתב שהן כנגד ד' לשונות גאולה. ולפי דברי הגרי"ז יש לומר, כי המצוה של ד' כוסות של ברכה נלמדת מכוסות פרעה. והמצוה לשתות דרך חירות נלמדת מד' לשונות גאולה. ובדרך זו יישב גם את הסתירה בדברי רש"י, שפירש במשנה ד' כוסות כנגד ד' לשונות של גאולה, כי שם מדובר בחובת שתיה דרך חירות, ואילו בגמרא פירש כנגד כוסות של פרעה, כי מדובר במצות כוס של ברכה.

ובמה שביאר הגר"ח בדעת התוספות, שאין מצוה בשתיית ד' כוסות אלא עיקר קיום המצוה בשתיית הכוס הוא הברכה על הכוס, הקשה בספר ירח למועדים (8,9) מהמתבאר בכמה מקורות כי יש תקנה גם לשתות מהכוסות. וראה במה שביאר על פי מה שכתב הנצי"ב (5ב) שגם בקידוש יש חובה לשתות משום כבוד שבת. ואף שעדיין אינו דומה לפסח שיש חובה שכל אחד ישתה משום חירות – יש להוסיף ביאור על פי מה שכתב הגרש"ז אויערבך, שלדעת תוספות גם בפסח חובת השתיה היא משום כבוד הפסח ולא משום דרך חירות. ועל כן כשם שיכול להוציא המסובים בשתיית כוס קידוש שיש בה כבוד שבת, כך יכול להוציאם בליל הסדר, שיש חובת שתיה משום כבוד פסח.

 

ד. שתית ד' כוסות – פסק הלכה

ראה בדבר השולחן ערוך (10) החיוב לשתות ד' כוסות "על הסדר", דהיינו שיאמר ההגדה בינתיים. ונדון שיעור הכוס ושיעור חיוב השתיה, ממנו. ובדברי הרמ"א: "וצריך לשתות השיעור שלא בהפסק גדול". ובמשנה ברורה שם.

 

ה. שתית ד' כוסות – דינים ומנהגים הלכה למעשה

בספר ויאר לנו (11,12,13) הרחיב את היריעה, הלכה למעשה בנדון:

מזיגת הכוס על ידי אחר גם לשאר המסובים. שיעור הכוס – מחלוקת הפוסקים, לדעת החזון איש 150 סמ"ק ולדעת הגר"ח נאה 86 סמ"ק, והמבואר בדברי המשנה ברורה שהכריע להחמיר בקיום מצוה מדאורייתא [ולכן בקטן ניתן להקל]. שיעור השתיה – מחלוקת ראשונים וההכרעה למעשה. שיעור משך השתיה – מחלוקת הראשונים בשיעור צירוף השתיה, ובירור זמן השתיה "תוך כדי אכילת פרס" למעשה. מראה היין – אדום או לבן ודין הוספת יין אדם לתוך יין לבן. וראה בדבריו פרטים נוספים בדיני כוס של ברכה – שטיפתו והדחתו; כוס חד פעמית; כוס פגום ודין התחלת שתיית הכוס קודם שמיסב.

בפסקי תשובות (14,15) הוסיף בנדון הזהירות לשתות את הכוסות "על הסדר", אצל זקנים וקטנים נשים וחולים, שעקב תשישות או עייפות רוצים לשתות כוסות בזה אחר זה; בדיני הכוס, שטיפתו והדחתו; מנהג הצדיקים להשתמש בכוס זכוכית שקופה; שתיה ב'קשית'; ובנדון שתיית מיץ ענבים לד' כוסות.

 

ו. ארבע כוסות כנגד ארבע כוסות של גאולה

הקשר בין כל אחת מהכוסות לכל אחת מד' לשונות הגאולה – הגדת מפרשי המקרא (16א);  דברי המנחת אשר (16ב) והגרש"ז אויערבך (16ג) בענין ד' כוסות;  "ולקחתי – גאולת הנפש להיות תחת כנפי השכינה" – לקח דוד (17).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

שמירה בבעלים

א. פטור "בעליו עמו" – המקור והטעם בתורה נאמר "אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם", ובפשוטם של דברים הכוונה שהבעלים נמצא עם החפץ בשעת הנזק,

קרא עוד

ביטול עסקה במוצר פגום

א. בדיני הונאה בשווי המקח [דהיינו מכירת מקח במחיר יקר יותר מהמחיר בשוק] רשאי הקונה להתחרט עד זמן מסויים ["עד שיראה לתגר או לקרובו"], אולם

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

אכילה לפני התקיעות

אכילה לפני התקיעות בקהילות ישראל יש מנהגים שונים בענין האכילה לפני התקיעות, ואף אני במשך חיי, התפללתי בכמה מקומות, שבכל אחד מהם נהגו באופן אחר:

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.