בית המקדש השלישי

תקציר השיעור

א. במדרש רבה מובא: "מלך המשיח שנתון בצפון יבוא ויבנה בית המקדש הנתון בדרום". מאידך מובא בתנחומא: "אמר הקב"ה, בעולם הזה עשיתם משכן ומקדש שהיו בחומה, ולעתיד אני אבנה את בית המקדש ותהיה מוקפת בחומת אש". וצ"ע כיצד ועל ידי מי יבנה בית המקדש השלישי – הניתן להעלות את המדרשים הנ"ל בקנה אחד, וצ"ע.

ב. ובעצם השאלה היא, האם מוטל עלינו חיוב לבנות את בית המקדש השלישי, ובאלו פעולות המעשיות יש לנקוט לשם כך.

ג. גם בשאלת זמן בנין בית המקדש השלישי, לא הושוו הדעות – האם יבנה קודם ביאת המשיח, או שהמשיח יבוא ורק לאחר מכן יבנה בית המקדש, וצ"ע.

ד. עוד יש לברר מה תהיה תבניתו של בית המקדש השלישי – כבנין הבית השני המתואר במסכת מידות, או כתבנית הכתובה בספר יחזקאל.

ה. בחינת "ירושלים של מעלה", ומה מחייבת אותנו הבנת מושג זה.

ו. ביאור דברי חז"ל ש"בית המקדש של מעלה" מכוון כנגד "בית המקדש של מטה" [מי באמת החריב את בתי המקדש ומה יגרום לבניינו בעתיד].

ז. סדר הגאולה "בְּעִתָּהּ" או ב"אֲחִישֶׁנָּה", והמסתעף מזה לבנין בית המקדש השלישי.

ח. ביאור לשון התפילה: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ"; "בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ".

  • • •

ט. קדמונים וצדיקים יותר מדורותינו התפללו לבנין ירושלים ולא נענו, ומדוע איפוא, דווקא תפילותינו ייענו ויגרמו לבניית בית המקדש השלישי.

י. בזכות ההשתוקקות לבנין ירושלים והמקדש, נזכה לחונן את אבניה ועפרה.

בית המקדש השלישי

א. מצינו בדברי חז"ל דעות סותרות לכאורה, מי יבנה את בית המקדש השלישי:

במדרש תנחומא (1) מובא: "אמר הקב"ה, בעולם הזה עשיתם משכן ומקדש שהיו בחומה, ולעתיד אני אבנה את בית המקדש ותהיה מוקפת בחומת אש, שנאמר (זכריה ב, ט) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ", וכן מבואר בילקוט שמעוני (1) "אמר הקב"ה, אני הצתי אש בציון, שנאמר (איכה ד, יא) וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, ואני עתיד לבנותה באש". ורבנו בחיי (1) הביא בשם המדרש כי "הבית השלישי שעתיד להיות הבנין בנין שמים ועתיד להתקיים לעולם, לכך נקראת על שמו של הקב"ה שהוא חי וקיים לעולם". וכן מפורש בדברי רש"י בסוכה (2) "מקדש העתיד שאנו מצפים, בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים, שנאמר (שמות טו, יז) מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ ".

מאידך אמרו בתלמוד ירושלמי במסכת מגילה (1) "כשיתעוררו הגלויות שהן נתונות בצפון ויבואו ויבנו בית המקדש שהוא נתון בדרום". וכן מובא במדרש [ראה בספרנו עקבי דרך (8)] "וְשֹׁבַבְתִּיךָ וְשִׁשֵּׁאתִיךָ וְהַעֲלִיתִיךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן (יחזקאל לט, ב), מלך המשיח שנתון בצפון יבוא ויבנה בית המקדש הנתון בדרום". וכן פסק להלכה הרמב"ם (1) "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל".

  • ואם כן צ"ע כיצד, ועל ידי מי, יִבָּנה בית המקדש השלישי – הניתן להעלות את כל המדרשים הנ"ל בקנה אחד.
  • ולמעשה השאלה היא בעצם, האם מוטל עלינו חיוב לבנות את בית המקדש השלישי, ומדברי ספר החינוך שכתב "מצוה לבנות" את המקדש, וכן מדברי הרמב"ם בתחילת הלכות בית הבחירה שכתב "מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו קרבנות" [הובא במאמרו של הרב פראנק (6)], משמע כי חיוב המצוה מוטל עלינו גם בזמן הזה, ואם כן נשאלת השאלה באלו פעולות המעשיות יש לנקוט לשם כך.
  • גם בשאלת זמן בניינו של בית המקדש השלישי, לא הושוו הדעות – האם יבנה קודם ביאת המשיח, או שהמשיח יבוא ורק לאחר מכן יבנה בית המקדש. בדברי הרמב"ם הנ"ל (1) מפורש שקודם כל יבוא המשיח, ולאחר שיבוא הוא יבנה את בית המקדש. ברם בירושלמי במעשר שני (1) מפורש כי "בנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד". [וראה במאמרו של הרב פראנק (6) שהביא ראיה לירושלמי מדברי הרמב"ם ותוספות יום טוב במסכת מידות, ומדברי הגמרא במגילה].
  • עוד יש לברר מה תהיה תבניתו של בית המקדש השלישי – כבנין הבית השני המתוארת במסכת מידות, או כתבנית הכתובה בספר יחזקאל.
  • בהיותינו עוסקים בסוגיית בית המקדש השלישי והציפיה לבניינו, ראה בספרנו עקבי דרך (8) שהבאנו את תמיהת המבי"ט בספרו בית אלקים, על מה שקדמונים וצדיקים יותר מדורותינו התפללו לבנין ירושלים, ולא נענו, ועל כן צריכים להבין היאך יתכן שדווקא תפילותינו ייענו ויגרמו לבניית בית המקדש השלישי.

 

סדר הגאולה "בְּעִתָּהּ" או ב"אֲחִישֶׁנָּה" – והמסתעף לבנין בית המקדש השלישי

ב. המהר"ם שיק (3) יישב את הסתירה בדברי חז"ל, מי יבנה את בית המקדש השלישי, והאם יבנה קודם ביאת המשיח, או שהמשיח יבוא ורק לאחר מכן יבנה בית המקדש – על פי דברי הגמרא במסכת סנהדרין (2) "אמר רב אלכסנדרי, רבי יהושע רמי, כתיב בְּעִתָּהּ, וכתיב אֲחִישֶׁנָּה, זכו – אֲחִישֶׁנָּה לא זכו – בְּעִתָּהּ. ועל כן "אם יהיה הקץ בעתו, יהיה הכל כסדר, וכמ"ש הרמב"ם בהלכות מלכים [שבית המקדש יבנה על ידי המשיח, ולאחר שיבוא]. אבל אם יהיה הקץ של אחישנה, אז יהא הכל במהירות, ומהרה יבנה בית המקדש בידי שמים [ורק אז] ויבוא משיח צדקינו".

והנה המהרי"ל דיסקין [הובא במאמרו של הרב פראנק (6)] ביאר את לשון התפילה במוסף שלוש רגלים "וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ", שאמנם בית המקדש השלישי ירד בנוי מהשמים, אולם "לטובתם של ישראל, ישאיר הקב"ה איזה דברים קטנים לתקן, אשר בהתיקון הזאת יתכשר שיהא ראוי לעבודה, כגון חסרון דלתות, ונקרא עבור זאת על שם ישראל. והיינו וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, כי ע"י התיקון לבד תקויים המצוה של בנין בית הבחירה".

אולם הרב פראנק (6) ביאר את הדברים באופן שונה, וכתב כי לפנינו ג' שלבים בבנין בית המקדש השלישי.

[א] אם נזכה – אנו נבנה את בית המקדש קודם ביאת המשיח, כתבנית בית ראשון ע"י דוד ושלמה ועזרא בבית שני.

[ב] וכשיבוא משיח, הוא יעשה את התיקונים וההוספות הנחוצות בבנין הבית השלישי ע"פ התבנית שבספר יחזקאל.

[ג] אם ח"ו לא נזכה – תֵעשה מלאכתינו בידי הקב"ה, ובית המקדש ירד מהשמים בנוי ומשוכלל.

ולפי דרכו, ביאור התפילה וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ –  בנין הבית השלישי אם נזכה ויֵעשה על ידינו בתבנית בית ראשון ושני, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ – ע"י מלך המשיח שיתקן התיקונים ע"פ הבנת הסתום בנבואת יחזקאל.

תירוץ זה, באיזה תבנית יבנה ביהמ"ק השלישי, הביא הרב זלמן קורן, בספרו חצרות בית ה' (8) בשם הגר"נ פרצוביץ.

  • • •

בית שלישי – בית מקדש רוחני שיבוא לתוך בית מקדש הגשמי, כנשמה בתוך גוף

ג. דרך נוספת ליישב את הסתירה בדברי חז"ל, מי יבנה את בית המקדש השלישי, מבוארת בספר ערוך לנר (3), ולביאור הדברים, נעמיק במהותה של ירושלים, וביאור בחינת "ירושלים של מעלה", ומה מחייב אותנו מושג זה.

בדברי הגמרא במסכת תענית (1) מבואר כי בעולמות העליונים הרוחניים קיימת "ירושלים של מעלה" – ודבר זה נרמז בלשון הכתוב "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו". כלומר, יש חיבור בין עיר הקודש ירושלים של מטה לירושלים של מעלה.  ורבנו בחיי (1) הוסיף בהטעמת הדברים, שאף השם "ירושלים", מורה על כפילות, ככל המלים בלשון הקודש המסתיימות ב- "ים", כגון מאזנים, עינים רגלים ידים, כי יש ירושלים של "מעלה" ושל "מטה".

לאור התובנה כי בית המקדש וירושלים "של מטה" הם בבואה של ירושלים ובית המקדש "של מעלה", נוסיף ונתעמק מי באמת החריב את בית המקדש, והגר"ח מוולוז'ין הביא בספרו נפש החיים (2) מדברי חז"ל כי "נבוכדנצר וטיטוס לא עשו במעשיהם שום פגם וקלקול כלל למעלה, כי לא להם חלק בעולמות העליונים שיהיו יכולים לנגוע שם כלל במעשיהם, אלא בחטאינו נתמעט ותש כביכול כח גבורה של מעלה, ועל ידי זה היה כח לנבוכדנצר וטיטוס להחריב המקדש של מטה המכוון נגד מקדש של מעלה" [וראה במה שהבאנו בספרנו עקבי דרך (9) מדברי חז"ל והרמב"ן בביאור מרכזיותם של ירושלים ובית המקדש כנקודה הראשונה שממנה התחילה בריאת העולם ועליה מושתתת כל הבריאה].

ועל פי זה ביאר הערוך לנר בדבריו הבהירים (3) "דודאי ביהמ"ק לעתיד לבוא יבנה בנין ממש בידי אדם, ומה שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך שנדרש בתנחומא שירד למטה, הוא ביהמ"ק רוחני שיבוא לתוך ביהמ"ק הנבנה גשמי, כנשמה בתוך גוף. וכמו שירד במשכן ובבית המקדש האש של מעלה תוך האש של הדיוט שנבער בעצים".

ומעתה נתיישבו דברי חז"ל כמין חומר, ו"אלו ואלו דברי אלקים חיים". כי בוודאי לעתיד לבוא יבנה ביהמ"ק בנין ממש בידי אדם, על  ידי מלך המשיח שיקבץ את הגלויות ויבנה עמהם בפועל את בית המקדש של מטה. אך כפי שנתבאר לעיל, כשם שחורבן בית המקדש של מטה היה תוצאה ישירה מחורבנו למעלה, בגלל החטאים והמעשים הרעים – כך גם בניינו לעתיד לבוא יהיה לאחר שיבנה בית המקדש של מעלה, על ידי שנחזור בתשובה ונעשה מצוות ומעשים טובים. ועל כך נאמר במדרש "מקדש ה' כוננו ידיך", שבית המקדש הרוחני יבוא לתוך ביהמ"ק הנבנה הגשמי "כנשמה בתוך גוף", וכפי שבמשכן ובבית המקדש "ירדה האש של מעלה תוך האש של הדיוט שנבער בעצים".

וצדקו דברי חז"ל שהגלויות שיתקבצו ובראשם מלך המשיח יבנו את בית המקדש וירושלים של מטה. אך לא יהיה לו קיום, אלא אם כן יבנה תחילה בית המקדש וירושלים של מעלה, וכדברי חז"ל שבית המקדש ירד מהשמים, דהיינו קיומו הרוחני שבזכותו לא יחרב בית המקדש השלישי לעולמים. וראה בתוספת ובהטעמה בדברי האדמו"ר מליובביטש בספר שערי גאולה (5) [את תמצית הדברים נזכור בסייעתא דשמיא יום יום בשעת התפילה, כפירושו של המגיד צדק [הובא בעקבי דרך (9)], "ולירושלים, אמר ולירושלים בוא"ו הנוסף, לרמוז גם על ירושלים של מעלה"].

 

ד. ממוצא הדברים שהבנין האמיתי של בית המקדש הוא על ידי בניית בית המקדש של מעלה, יבואר כיצד יתכן המצב שקדמונים וצדיקים התפללו לבנין ירושלים, ולא נענו, אך דווקא תפילותינו ייענו. וכדברי המבי"ט בספרו בית אלקים [הובא בספרנו עקבי דרך (9)] שמאחר והבנין האמיתי של בית המקדש הוא על ידי בניית בית המקדש של מעלה, כמבואר לעיל, הרי שבנין בית המקדש ונחמת ציון וירושלים למטה יהיה רק כאשר יושלם בנין בית המקדש של מעלה בזכות מעשינו ותפילותינו. ואם כן ודאי שתפילותיהם ומעשיהם של כל צדיקי וגדולי הדורות שקדמו לנו פעלו את פעולתם לבנות חלקים מבית המקדש העליון, אלא שכל עוד לא נשלמה בנייתו לא יתגלה כבודו בתחתונים. ולפיכך דווקא תפילותינו ומעשינו הם אלו שיצטרפו להשלים את החסר בבנין בית המקדש של מעלה.

ורמז לדבר בנוסח הברכה בלשון הווה "בונה ירושלים", שבכל יום ויום נבנה בית המקדש למעלה נדבך אחר נדבך.

  • • •

ובזכות ההשתוקקות לבנין ירושלים והמקדש והזכות לחונן את אבניה ואת עפרה, נזכה לראות בבניינה ובתפארתה, כדברי רבי יהודה הלוי בסיום ספר הכוזרי (9) "ירושלים לאט תבנה, כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית התשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

טיסה ביום תענית

א. בדורות האחרונים, כאשר התעבורה האווירית נעשתה מצויה לכל, נדרשו הפוסקים להכריע מה דינו של הטס ממקום למקום בתענית: בטיסה

קרא עוד

מגילת רות

מגילת רות – בהלכה ובאגדה מנהג קריאת מגילת רות בחג השבועות הוזכר במסכת סופרים, והובא להלכה בדברי הרמ"א, וצ"ב בטעמי הקריאה, גדרה, חיובה והמנהגים

קרא עוד

אוהב ושונא

א. נצטווינו בתורה: "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא". והפליגו חז"ל בחומר איסור

קרא עוד

הודאה בכפיה

א. כפיית חשודים על ממונות – המקורות בגמרא בדברי הגמרא מבוארת האפשרות לבית דין לכפות על חשודים להודות במעשיהם. רבותינו הראשונים

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

קדושת התפילין

קדושת התפילין א. כתב הרמב"ם (הלכות תפילין פרק ד הלכה כה) וז"ל: "קדושת תפילין קדושתן גדולה היא, שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו,

קרא עוד

נר חנוכה או הלל

נר חנוכה או הלל נר חנוכה או אמירת הלל – מה עדיף [ובדין אין מעבירין על המצוות] א. בספר נשמת אברהם (או"ח סימן תרפג סע' א)

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.