גבינת וחמאת נכרים

תקציר השיעור

 א. האיסור באכילת גבינת נכרי – סוגיית הגמרא והטעמים

במשנה במסכת עבודה זרה הגבינה נמנית בכלל דברי הנכרים שנאסרה אכילתם. ואף שנאסר חלב נכרי מחשש שיחליפנו בחלב טמא, מכל מקום אין זה הטעם לאסור גבינה – משום שחלב טמא אינו עומד [ולא ניתן לייצר ממנו גבינה]. ועל כן הוצרכה הגמרא להביא טעמים חדשים לאיסור זה.

  • שיטת הרמב"ם שעיקר הטעם משום שמעמידים בקיבת נבילה. ועם זאת, אף בידוע שהעמידו בעשבים, הגבינה נאסרה, כי תקנה שנתקנה אף על פי שבטל הטעם, לא ניתן לבטלה.
  • טעמי האיסור והמחלוקת לאלו מהטעמים יש לחשוש הלכה למעשה.

ב. גבינת נכרי שישראל ראה כיצד נעשית

כאשר ישראל ראה את הנכרי בשעת עשיית הגבינה – יש לדון האם יש להתירה באכילה, או שעדיין יש לאסור כשם שנאסרה כאשר העמידוה בעשבים • האיסור מעיקר הדין או מחמת מנהג.

ג. איסור גבינת נכרי – פסק ההלכה

ד. אכילת חמאת נכרי

מחלוקת הגאונים – מכיון שלא מעמידים חמאה על ידי דבר אחר אין חשש שהעמידוה בקיבה. מאידך, יש שחששו משום תערובת חלב טמא • אחד מחילוקי הדינים שבין בני ארץ ישראל ובני בבל. • האם איסור חמאת נכרי היה אחד מי"ח גזירות שגזרו.

ה. גבינות רכות

מלבד גבינות שיש צורך להעמידם בקיבה בתהליך יצורם, יש סוגי גבינות רכות המוכרות יותר [כדוגמת גבינת קוטג' ועוד], שאין צורך בהכנסת רכיבים נוספים מלבד החמצת החלב – ויש לדון האם נאסרו בכלל הגזירה על גבינות עכו"ם • תהליכי הייצור של הגבינות בכלל וגבינות רכות בפרט.

ו. אכילת גבינת נכרי – סיכום

מכתבי החזון איש • איסור גבינות נכרי בזמן הזהספק גבינות נכרי • חמאת נכרי – הלכה ומנהג.

  • לֶבֶּן, אשל, פריגוט של נכרי • כיצד אפשר לאכול לֶבֶּן במקום שלא מצוי בעיר לֶבֶּן של ישראל.
  • שמנת של נכרי.

ז. יוגורט נכרי

אלו גבינות נכללו בגזירה והאם יוגורט בכללן • דעת הפוסקים שהחשש ביוגורט הוא מחמת חלב נכרי המעורב בו [דעת המקילים בחלב נכרי המיוצר בחברות גדולות] • לקטנים ולחולים.

גבינת וחמאת נכרים

א. האיסור באכילת גבינת נכרי – סוגיית הגמרא והטעמים

במשנה במסכת עבודה זרה (1א) הגבינה נמנית בכלל דברי הנכרים שנאסרה אכילתם: "אמר רבי יהודה, שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכים בדרך. אמר לו, מפני מה אסרו גבינות של גוים. אמר לו, מפני שמעמידים אותה בקיבה של נבלה" [עור קיבת הנבלה הוא ה"מעמיד" את הגבינה והופך אותה מחלב שהוא דבר לח לגבינה שהיא דבר גוש, ודבר "המעמיד" אינו בטל].

בסוגיית הגמרא (1ב, 2א) נתבארו בהרחבה הטעמים לאיסור גבינת נכרים:

[א] משום ניקור. כלומר, יש לחשוש שמא הנכרי הניח את החלב כשהוא גלוי, ובא נחש וניקר בחלב והטיל בו ארס והדבר אסור משום סכנה. [ב] לפי שאי אפשר בלא צחצוחי חלב, דהיינו יש חשש שנשארו מעט טיפות חלב של נכרי בגבינה  [בתוד"ה לפי, מבואר שאין זה טעם נוסף]. [ג]  מפני שמעמידים את הגבינה בעור קיבת נבילה. [ד] מפני שמחליקים פניה בשומן חזיר. [ה] מעמידים אותה בשרף ערלה.

מכלל הדברים מתבאר איפוא, כי איסור גבינת נכרי הוא גזירה חדשה ואינה אסורה מטעם היותה עשויה מחלב נכרי, וזאת משום שלאחר תהליך ייצור הגבינה "פנים חדשות באו לכאן". ואף שנאסר חלב נכרי מחשש שיחליפנו בחלב טמא, מכל מקום אין זה הטעם לאסור גבינה – משום שחלב טמא אינו עומד [ולא ניתן לייצר ממנו גבינה].

הרשב"א (2ב) הביא את קושיית הראשונים, מדוע טעם האיסור הוא מחשש העמדה בקיבת נבילה, הרי גם אם יעמיד בקיבת שחוטה הגבינה נאסרה מחמת איסור בשר בחלב.  יש שתירצו, כי בשר בחלב היה מתבטל ברוב, אבל קיבה של איסור לא מתבטלת מפני שהיא מעמידה את הדבר. ויש שחלקו וסברו שלא נאמר כאן היתר של ביטול משום שבכל דבר של נכרי, כיוון ששכיח שיתן טעם אסרוהו "כדי שלא יפרוצו". והטעם שאין איסור בשר בחלב, כי הוא "צונן בצונן" שאינו נאסר מהתורה [ראה בתוספות (1ב) ד"ה מפני].

רבותינו הראשונים חלקו, מהו הטעם שנקבע להלכה.

תוספות (1א ד"ה חדא) הביאו דברי רבנו תם, כי למעשה אין בזמנינו טעם לאסור גבינת נכרי, משום שקיימא לן כרבי יהושע בן לוי, שטעם האיסור מחמת ניקור, דהיינו "גילוי". ומאחר ובזמן הזה אין הנחשים מצויים, אין לחוש ל"גילוי". ואין לומר כי איסור גבינת נכרי הוא "דבר שבמנין", שצריך "מנין אחר להתירו" (2ג) כי בוודאי נאסר בתחילה רק במקום שהנחשים מצויים [עוד כתבו התוספות: "וגם בהרבה מקומות יש שאוכלים אותם מפני שמעמידים אותם בפרחים. וגם גאוני נרבונא התירו אותם במקומם מטעם שמעמידים אותם בפרחים. מיהו במקומנו שמעמידים בקיבה אומר הרב ר"י בן הר"ר חיים שיש טעם קצת לאסור מפני שמולחים הקיבה בעורה, ואיכא איסור דבשר בחלב, דמליח הרי הוא כרותח"].

בדברי הרמב"ם (3; הלכה יג) מפורש כי עיקר טעם איסור גבינת נכרים הוא "מפני שמעמידים אותה בעור קיבה של שחיטתן שהיא נבילה". בהמשך דבריו (הלכה יד) הוסיף הרמב"ם: "גבינה שמעמידים אותה העכו"ם בעשבים או במי פירות, כגון שרף התאנים, והרי הן ניכרים בגבינה, הורו מקצת הגאונים שהיא אסורה. שכבר גזרו על כל גבינת העכו"ם, בין שהעמידוה בדבר אסור בין שהעמידוה בדבר המותר, גזירה משום שמעמידים אותה בדבר האסור".

הטור (4) הביא ג' טעמים: העמדה בעור קיבה, טחים פניה בחזיר וחשש חלב טמא המעורב. וראה בבית יוסף שהביא את דברי רבינו תם הנ"ל, ובמה שדן בדברי הראשונים בזה.

 

ב. גבינת נכרי כאשר ישראל ראה כיצד נעשית

הרמ"א הביא בספרו תורת חטאת (5א) מחלוקת המרדכי והאגודה, מה דין גבינת נכרי שישראל ראה את תהליך החליבה והעמדתה, וכתב "וכבר נהגו כדברי האגודה" – שהתיר .

והקשה האור החיים הקדוש, בספרו פרי תואר (5ב), מדין גבינת נכרי שנאסרה גם אם העמידוהו בעשבים [משום "דבר שבמנין"], ואם כן כמו כן יש לאסור גם כאשר ישראל רואה את העמדת הגבינה. אלא שלמעשה הביא את דברי הרמב"ם בפירוש המשניות שהתיר כאשר ישראל רואהו, ומדברי הראשונים שנקטו שכאשר אין חשש לא גזרו, והכריע להתיר כדברי האגודה, וכתב כי גם לדעת המרדכי אינו אלא מנהג בעלמא ולא מדינא.

 

ג. איסור גבינת נכרי – פסק הלכה

ראה בשלחן ערוך, והרמ"א (6) שכתב: "ואם הישראל רואה עשיית הגבינות והחליבה, מותר. וכן המנהג פשוט במדינות אלו. והש"ך (ס"ק ב) חלק והכריע בזה לאיסור. ועוד כתב הרמ"א: "ואם ראה עשיית הגבינות ולא ראה החליבה, יש להתיר בדיעבד, כי אין לחוש שמא עירב בו דבר טמא מאחר שעשה גבינות מן החלב, כי דבר טמא אינו עומד, ובוודאי לא עירב בו העובד כוכבים מאחר שדעתו לעשות גבינות, ומכל מקום אסור לאכול החלב כך".

 

ד. אכילת חמאת נכרי

בדברי הרמב"ם (3; הלכה טו) נתבארה מחלוקת הגאונים, האם חמאת נכרי מותרת [כי אין חשש העמדה], או אסורה [מחשש חלב טמא שיש בה שאינו בטל מחמת שאינו מעורב].

לדעת הרשב"א (7א) הגם שהחלב נחשב למעורב ובטל, מכל מקום  אסרוהו בגזירה זו אף באופנים שמתבטל כמבואר לעיל (2ב). המאירי (7ב) ביאר את דעת האוסרים בב' האופנים: או בגלל שאין ביטול ברוב, או כי בחמאה החלב אינו מעורב ועל כן אינו מתבטל.

ואילו הסמ"ק (7ג) התיר כי חמאה שונה מגבינה היות ואין בה גומות, ולכן אין בה חשש חלב טמא.

בספר שערי דורא (8א)  הביא כי דין חמאת נכרי נמנה בין החילוקים שבין בני בבל לבני ארץ ישראל – שבני בבל מתירים ובני ארץ ישראל אוסרים מפני חלב נכרי, משום בישול נכרי, ומחמת תערובת חלב טמא. וראה גם בספר ים של שלמה (8ב) שהביא דין זה מכלל חילוקי הדינים בין בני א"י לבני בבל.

הטור (9א) הביא את המחלוקת בנדון, וכתב: "ואדוני אבי הרא"ש היה אומר שלא היה יודע בה טעם ברור לאסור, אלא שנהגו בו איסור. לכן לא היה מוחה לנוהגים בו היתר. אבל אם רוב המקום נוהגים בו איסור אין לאדם לשנות". וכתב הבית יוסף שלא נמצא כן בספר "ומתוך דברי רבנו [הטור] נראה שהיה רגיל הרא"ש לומר כן על פה".

להלכה הכריע מרן השולחן ערוך (9ב) "החמאה של עובדי כוכבים, אין מוחים לאנשי המקום שנוהגין בו היתר. ואם רוב בני המקום נוהגים איסור, אין לשנות. ובמקום שאין מנהג, אם בשלה עד שהלכו צחצוחי החלב, מותר", וראה בדברי רמ"א שם פרטי דינים נוספים, כגון אם מותר לבשלה לכתחילה כדי שילכו צחצוחי חלב, ומה הדין אם בשלה נכרי, דיני ההולך ממקום שאין אוכלים אותה למקום שאוכלים אותה, אוכל שם עמהם, והאם מותר להביאה עמו.

ובביאור הגר"א כתב שמחלוקת בהיתר חמאה היא האם טעם איסור גבינה משום העמדה, ולכן אין לחוש בחמאה, או שטעם האיסור מחשש שנשארו צחצוחי חלב נכרי, וחשש זה הוא גם בחמאה.

 

ה. גבינות רכות

מלבד החמאה שאינה נזקקת להעמדה על ידי דבר אחר ישנם גם גבינות רכות שהליך העמדתם אינו על ידי דברים חיצוניים אלא עומדים מעצמם על ידי החמצתם [לדוגמא קוטג'] – ראה בהרחבה ביאור ההליכים בייצור גבינות בקובץ נתיב החלב (11).  ויש לדון האם גם בהן יש לצדד להיתר, או שנאסרו בכלל גזירת הגבינות, וכשם שאסרו גבינה שהעמידוה בעשבים.

מדברי הערוך השולחן (10ב) נראה שאסר גם גבינות מסוג שכזה "שאין בה העמדה כלל".  אולם האגרות משה (10ג) נקט להקל בגבינה שאינה צריכה להעמדה בכלל. ומחמת החשש לצחצוחי חלב, יש להקל במקום יש פיקוח ממשלתי כדין חלב נכרי – ראה בהרבה בנדון זה בשיעור עולמות בעניין חלב ואבקת חלב נכרי [תרי"ז].

 

ו. אכילת גבינת נכרי – סיכום

בקובץ פעמי יעקב (12) פורסמו מכתבים ששיגר מרן החזון איש בתקופת היווסדה של המושבה 'בני ברק' בזמן שלטון הבריטים, האם ניתן להקל ולהסתמך על פיקוח ממשלתי שאין רגילות בהעמדת גבינה בקיבה.

בספר ילקוט יוסף (13,14) כתב שגבינת נכרי אסורה גם בזמננו שאין העמדה בנבלה, ואף שנתערבה באחרות אסורה. אך בחמאה המנהג להיתר, ובתנאי שנבדק שלא מעורב בה איסור. עוד כתב, שאין לאכול לֶבֶּן ושמנת של נכרי.

סיכום – קובץ בנתיב החלב (11).

 

ז. יוגורט נכרי

בשו"ת מזרח שמש (15,16,17) דן בהרחבה אלו גבינות נכללו בגזירה והאם יוגורט בכללן, ורה במה שכתב בבירור דעות הפוסקים שהחשש ביוגורט הוא מחמת חלב נכרי המעורב בו, ומה הדין בייצור בחברות גדולות תחת פיקוח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

תינוק שנשבה

א. דיניהם של 'מין', 'אפיקורס' ו'מומר' [אוכל נבלות 'לתאבון' או אוכל נבלות 'להכעיס'] לענין ההלכה ש'מורידין ולא מעלין' [המצוה שיש

קרא עוד

טיולים בסוכות

א. במסכת סוכה הובאו דיני "הולכי הדרכים" בימי חג הסוכות ["לדבר מצוה" או "לדבר רשות"] הפטורים ממצות הישיבה בסוכה. וצ"ע

קרא עוד

בשר מתורבת

בשר מתורבת א. רקע מדעי ושאלות לדיון הלכתי תהליך היצור של רקמת שריר "מתורבתת" – נטילת תאי הגזע מבעלי החיים

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

הפסק בדיבור בבדיקת חמץ

הפסק, היסח הדעת ושינה בבדיקת חמץ [א] אדם נרדם בטרם סיים לבדוק את החמץ בביתו, והתעורר למחרת בבוקר, וכעת ברצונו להמשיך ולסיים את הבדיקה –

קרא עוד

גדרי אמירת הלל בפסח

גדרי אמירת הלל בפסח ביום הראשון של החג, בחול המועד ובשביעי של פסח א. במסכת ערכין (י, א) נמנו הימים ש"גומרים" בהם את ההלל: "שמונה ימי

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.