גדרי ספק פיקוח נפש

פיקוח נפש לצורך רבים

תקציר השיעור

א. ספק פיקוח נפש דוחה שבת – סוגיות הגמרא

בדברי הגמרא במסכת יומא מבואר כי גם ספק פיקוח נפש מתיר חילול שבת, ואף שסיכוי ההצלה מועט – "אין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב". מאידך גיסא, במשנה במסכת ברכות נאמר: "ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק", משמע שלא כל ספק מוגדר כפיקוח נפש.

ויש לברר מהי ההגדרה של ספק פיקוח נפש המתיר איסורי תורה.

ב. הגדרת ספק פיקוח נפש – דברי רבותינו האחרונים

הגדרת הדין "אין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב" • דברי הפוסקים בנדון ניתוחי מתים לצורך מחקר רפואי • פיקוח נפש "לפנינו" בגלל שהסכנה מצויה • מצב של "ספק פיקוח נפש" נקבע לפי המקובל אצל הבריות להעריך שקיים חשש סכנה • בהגדרת "ספק פיקוח נפש" יש צורך במשקל "במאזני צדק".

 ג . ספק פיקוח נפש לצורך רבים

במסכת שבת מבואר כי נזק הנוגע לרבים שונה בכך שעל מנת למנוע נזק זה התירו לעבור על איסורים שלא הותרו לצורך יחיד • בכל מה שהוא לצורך הרבים, דרגת הסיכון גבוהה יותר, וניתן להגדיר מצב של "ספק פיקוח נפש" גם כאשר ביחיד אין זה בגדר ספק פיקוח נפש.

ד. נשיאת נשק תוך חילול שבת לצורך שמירה

על פי המבואר לעיל, יש לדון בדברי הגמרא במסכת עירובין בנדון יציאה עם כלי זיין בשבת, והמסתעף לחילול שבת בנשיאת נשק ואמצעי אבטחה בזמננו, משום ספק פיקוח נפש.

  • אימתי מותר לצמצם בחילול שבת כאשר כתוצאה מכך לא נגרמת פגיעה ברמת השמירה.
  • דיני התגוננות מפני מתקפה ומלחמה בשבת • שמירה ואבטחת בתי כנסת בתפוצות • טעמים להתיר חילול שבת לצורך הגנה על בתי כנסת.

ה. חילול שבת בעת הישמע אזעקה

ממוצא הדברים בגדרי ספק פיקוח נפש והגדרת סכנה "מועטת" או "חשש רחוק", יש לדון בשאלות הנוגעות לחילול שבת [או שאר איסורים ומצוות] על מנת להתמגן בשעת אזעקה.

הוצאת חולה בכסא גלגלים למרחב מוגן בשבת במקום שאין עירוב • לטלפן לשכן חרש בשעת אזעקה.

  • הפסקה באמצע תפילה כדי ללכת למרחב מוגן • הפסקה בסעודה ובקריאת התורה מחמת אזעקה • אזעקה באמצע החופה.
  • ארבע מצוות דאורייתא שניתן לקיים בשעת שמיעת אזעקה.

גדרי ספק פיקוח נפש

א. ספק פקוח נפש דוחה שבת – סוגיות הגמרא  

במשנה במסכת יומא (1א) אמר רבי מתיא בן חרש: "החושש בגרונו מטילים לו סם בתוך פיו בשבת, מפני שהוא ספק נפשות, וכל ספק נפשות דוחה את השבת" ובגמרא (1ב) אמר רבי יהודה אמר שמואל כי "לא הלכו בפיקוח נפש אחר הרוב". ונתבאר בטעם דין זה בסוגיא (1ג) לדרכו של אמר רב יהודה אמר שמואל, כי הטעם להיתר לחלל שבת משום פיקוח נפש נלמד מהפסוק "וָחַי בָּהֶם" – "ולא שימות בהם". ובניגוד לטעמים האחרים שנתבארו בסוגיא לדין זה – "כולהו אשכחן ודאי, ספק מנא לן". ופירש רש"י: "אשר יעשה האדם המצות שיחיה בהם ודאי, ולא שיבוא בעשייתה לידי ספק מיתה, אלמא מחללים על הספק".

מאידך גיסא, במשנה במסכת ברכות (1ד) נאמר: "ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק", ופירש הרמב"ם: "ודבר זה אינו אלא בנחש בלבד, מפני שאינו נושך ברוב הפעמים. אבל מי שמנהגו לנשוך תמיד, כגון עקרב ואפעה, יפסיק התפילה בראותו אחד מהם הולך אליו, כי זה סכנת נפשות". משמע איפוא, שלא כל ספק מוגדר כפיקוח נפש. וכמו שהעיר בחידושי מהרא"י על פירוש הרמב"ם "יש מקשים הא קיימא לן דאין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב, והיה לנו לחוש למיעוט שלפעמים הוא נושך". וכתב ליישב שבכל ענייני פיקוח נפש "אין לנו לראות את הנולד רק מה שבאותה שעה" [כעין זה הביא הבית יוסף מדברי רבינו ירוחם (2א) "יש מי שכתב שכל דבר שאין בו סכנה עתה אע"פ שיכול לבוא לידי סכנה, אין מחללים אלא שבות דרבנן". אמנם המגן אברהם (2ב) דחה דעה זאת. ונראה שהבין כוונתו שאף באופן שוודאי יבוא הסכנה, אם אינה כעת אין היתר לחלל שבת. ולקמן בדברי הציץ אליעזר (4א) יבוארו דברי רבינו ירוחם].

ויש לברר מהי ההגדרה של ספק פיקוח נפש המתיר איסורי תורה.

 

ב. הגדרת ספק פקוח נפש – דברי רבותינו האחרונים  

החזון איש (2ג) חידד את כובד האחריות ושיקול הדעת הנדרשים בהכרעת שאלות של "ספק פיקוח נפש", כדבריו: "בכלל צריך זהירות יתירה בהיתר פיקוח נפש, בדברים שאין הפיקוח נפש בפנינו אלא בעתיד". וסיים: "וצריך לשקול במאזני צדק. ובכלל, אם הנדון לביטול השבת, הוי כחילול השם, ובחילול השם יש דין יהרג ואל יעבור, וגם זה צריך שיקול הדעת".

והנה הנודע ביהודה (2ד) בדבריו בנדון ניתוחי מתים לצורך מחקר רפואי שיגרום למציאת תרופות מצילות חיים, דהיינו "פיקוח נפש עתידי". ומסקנתו שאם אין החולה לפנינו, ורק תבוא תועלת לכשיזדמן חולה כזה, אין דוחים מחשש זה שום איסור דאורייתא או דרבנן.  אולם לדעת החזון איש (2ה), הגדרת "פיקוח נפש לפנינו", אין פירושה לפיקוח נפש הנמצא בפנינו במציאות באופן פיזי [חילול נפש "דאיתא קמן"], אלא הגדרתה "סכנה מצויה". דהיינו מצב סיכון העלול לנבוע מהשתלשלות צפויה של נסיבות סיכון, הקיימות כבר עכשיו. החזון איש הביא מקור ליסוד זה מסוגיית הגמרא במסכת עירובין (מה, א) המבארת כי דוד המלך יצא למלחמה בשבת נגד אויב שבא על העיר קעילה הסמוכה לספר על עסקי ממון ולא על מנת להרוג, ואף שהפיקוח נפש "אינו בפנינו", כי העריך שמצב נסיבות אלה יגרור אחריו פיקוח נפש. ומקור נוסף מהגמרא בתענית (כא, ב) שגזר שמואל תענית בנהרדעא בגלל מגיפה שהיתה במחוזא, כי החולי יכול היה להגיע ממרחק על ידי השיירות המצויות בין המקומות. ומסכם החזון איש כי "לא מקרי ספק פיקוח נפש בדברים עתידים שבהווה אין להם זכר כלל". ונראה מדבריו, שאכן מדובר ב"פקוח נפש עתידי", אולם במחלות מצויות שהסיכון קיים כבר "בהווה", הרי זה כ"פיקוח נפש" לפנינו.

הגדרה נוספת, מבוארת בדברי הגרש"ז אויערבך המובאים בספר שולחן שלמה (3א) כי גדר "ספק פיקוח נפש" הוא "כל שאנשים מפחדים או נבהלים מזה גם ביום חול מחשש סכנה". ומבואר שכל דבר שדרך בני אדם להיבהל ולפחד מפניו הרי הוא בכלל ספק פיקוח נפש ["וכעין מה שאמרו בכמה מקומות בש"ס "והאידנא כיון דדשו ביה רבים, שומר פתאים ה"'. וראה בדברי השלמי יהונתן (3ג) במה שכתב לפרש את דברי הגרש"ז אויערבך שהם משלימים את דברי החזון איש].

רבי משה מרדכי פרבשטיין (3ב) הוסיף נופך בהגדרה זו: "נראה שיש להרחיב את ההגדרה של היתר פיקוח נפש, ולחדש שההיתר של "וחי בהם" המתיר לעבור עבירות להצלת נפש, אינו אם באופן אוביקטיבי הפעולה עסקה בהצלת נפש, אלא אם מטרת עושה הפעולה היתה לשם הצלה, הרי זה בכלל "וחי בהם" והיא מותרת. לפי זה, השאלה עד לאיזו רמת ספק נחשב "ספק פיקוח נפש" אין לה תשובה אובייקטיבית, אלא אם ההערכה המקובלת בציבור היא שפעולה נעשתה לצורך הצלת נפש. מצב שנדרשת בו פעולה כזו נחשב ל"ספק פיקוח נפש". לפיכך ייתכן מצב שהציבור מתייחס אליו כאל מצב מסוכן, ואע"פ שבאופן אוביקטיבי אחוזי הסיכון במצב זה אינם גבוהים יחסית, יוגדר כמצב פיקוח נפש. כגון נשיכת כלב שלא ידוע אם הוא שוטה. ייתכן שסבירות היותו נגוע בכלבת תהיה נמוכה בהרבה מאשר חציית כביש סואן, או הליכה במקום מסוים, ובכ"ז כיון שאנשים פוחדים מנשיכת כלב ומייחסים לכך סכנה, הרי כל פעולה שנעשית להצלת הנשוך, כיון שנעשית כדי לחיות, נחשבת לפעולת הצלה ומוגדרת "וחי בהם", ומותרת בשבת".

ברם בשו"ת ציץ אליעזר (4א, 4ב) חלק על הגדרתו של הגרש"ז, ולדעתו לא יתכן שנלך אחר הגדרה זו ולא נדע עד היכן ההיתר יכול להתרחב, כי אין דעות בני אדם שווים בזה. וכן לאידך גיסא, לא יתכן לאסור דבר שכיום לא מחשיבים לסכנה, וכגון מציצה ויולדת תוך ג' שאין הרופאים מחשיבים לסכנה,  האם לא נתיר לחלל שבת עבור זה. לכן עיקר הגדרת פיקוח נפש לפי דעתו היא, כאשר לפנינו דבר המסוכן באופן מוחשי [וביאר על פי זה את דברי רבינו ירוחם (2א) שכל דבר שאין בו סכנה עתה, אע"פ שיכול לבוא לידי סכנה אין מתיר חילול שבת, היינו שאין כאן אלא חשש מיעוט שיכול להבוא, ואין המיעוט לפנינו עתה, ועל כן אומרים בו ביטול ברוב].

 

ג. ספק פקוח נפש לצורך רבים  

במסכת שבת (5א) מבואר כי ניתן לכבות בשבת גחלת של מתכת אבל לא של עץ, כי במתכת הכיבוי אינו אסור מדאורייתא אלא מדרבנן [מלאכה שאינה צריכה לגופה] – וכאשר יש חשש נזק לרבים התירו איסור דרבנן.

הרמב"ן (5ב) הביא את דעת ההלכות גדולות שהתיר אף כיבוי גחלת של עץ, ותמה עליו כיצד הותר איסור דאורייתא. וביאר הרמב"ן כי ההלכות גדולות סבר, שכל היזק של רבים דינו כסכנת נפשות.  וכתב על כך בספר שולחן שלמה (5ב) "נראה דהיינו דווקא כשרבים יוזקו, דאז אפשר שהם סוברים דחשיב כעין מלחמת מצוה"].

הוראה אחרת בשם הגרש"ז אויערבך, שיש משקל אחר לחשש פיקוח נפש עתידי של רבים, הובאה במאמרו של רבי משה מרדכי פרבשטיין (6א) "בנדון פענוח שדרים של חייל בחיל המודיעין, מנימוק מעניין וחשוב בהגדרת ספק פיקוח נפש: "למרות שאין כל הבדל בהלכה בין פיקוח נפש של יחיד ושל רבים, ואף על ספק פיקוח נפש של יחיד מחללים שבת, בכל זאת יש הבדל גדול ביניהם ברמת הסיכון הנחשבת לפיקוח נפש. כי תתכן דרגת סיכון שאצל יחיד לא תיחשב פיקוח נפש, ואילו אצל ציבור אכן תיחשב לפיקוח נפש. ולפיכך פסק הגרש"ז שעל החייל לפענח את כל השדרים, כיון שהנדון בהם הוא בטחון המדינה, אע"פ שאותו אחוז של סיכון לגבי אדם פרטי לא היה נחשב לפיקוח נפש", עד כאן דבריו. גם מדברים אלו, מוכח איפוא, שבספק פיקוח נפש של רבים, יש משקל רב יותר גם לסיכון שאינו מיידי אלא עתידי, להתיר לחלל משום כך את השבת.

 

ד. נשיאת נשק תוך חילול שבת לצורך שמירה

במסכת עירובין (6ב) נתבארו ההלכות הנחוצות בנדון חילול שבת כדי להגן מפני התקפות של אוייבים: "נכרים שצרו על עיירות ישראל, אין יוצאים עליהם בכלי זיינם, ואין מחללים עליהן את השבת. במה דברים אמורים, כשבאו על עסקי ממון, אבל באו על עסקי נפשות, יוצאים עליהם בכלי זיינם ומחללים עליהן את השבת. ובעיר הסמוכה לספר, אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש, יוצאים עליהן בכלי זיינם ומחללים עליהם את השבת".  וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך (6ג).עכו"ם שצרו על עיירות ישראל, אם באו על עסקי ממון אין מחללים עליהם את השבת; באו על עסקי נפשות, ואפילו סתם, יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללים עליהם את השבת". והרמ"א (שם) הוסיף: "ואפילו לא באו עדיין אלא רוצים לבא".

וכתב בספר שולחן שלמה (7א) שאם ניתן למעט בחילול שבת ללא פגיעה ברמת השמירה, יש לעשות כן "ומכל מקום הכל לפי הענין, ומפקד א וחייל שמתוך הבנתם בנושא, מתייחסים בדרך כלל למצב מסויים כאל סכנה, למרות שחיילים אחרים אינם מתייחסים כך, רשאים לנהוג כהבנתם גם בשבת בהצלה מסכנה זו, משום שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות". וראה עוד בספר ילקוט יוסף (7ב) שכתב: "ולפי המצב כיום בארץ ישראל, אם נכנסו ערבים לבית ישראל כדי לגזול את ממונו, יש חשש שגם יפגעו בו נפש, ולכן יש לחלל שבת להצילו ולהזעיק את המשטרה".

בשו"ת ציץ אליעזר (8) סיכם את ג' חלוקי הדינים בסוגייתנו: [א] באו לעיירות המובלעות לעסקי ממון – אין מחללים שבת. [ב] באו על עסקי נפשות – מחללים שבת. [ג] עיירה הסמוכה לספר – מחללים שבת בכל מקרה. ומדברי הרמב"ם יש לדייק שאף אם באו בסתם, מחללים שבת, משום שספק נפשות להקל.

בספר רץ כצבי (9,10) להוסיף עוד טעמים להתיר פעולות הכרוכות בחילול שבת לצורך שמירת והגנת בטחונם של המתפללים בבתי הכנסת:

  • היוצא להציל נפשות מחלל שבת כדי לחזור למקומו – ליוצא להציל נפשות בשבת, מותר לחזור למקומו בשבת "כדי שלא להכשילם לעתיד לבוא" – כי אם נאסור עליו לשוב למקומו, יתכן שזה יגרום לו להימנע בעתיד מלבוא להציל נפשות. ומכאן נוכל להסיק, כי חשש מפני פיגועים ופיקוח נפש בעתיד, מהווה עילה ויסוד להתיר חילול שבת כבר עכשיו.
  • היתר פיקוח נפש עתידי מדין "מכשירי" פיקוח נפש – נתבאר [שם אות ו], ומכוחו התירו רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג (התורה והמדינה, קובץ ה-ו עמ' כה), ורבי שאול ישראלי (עמוד הימיני סימן יז), לשוטרים לחזור לבסיס לאחר פעולה של החזרת הסדר למקומו, כאשר החזרה היא במכונית וכרוכה בחילול שבת. ומהיתר זה נוכל להקיש לנדון דידן, להתיר את הפעולות הנצרכות לבטחונם של בתי הכנסת בתפוצות, מדין "מכשירי פיקוח נפש", שהותרו בשבת, שהרי "אנו יודעים שזה יבוא אי פעם", ולפיכך "הרי זה נחשב כאילו הסכנה כבר נמצאת לפנינו עכשיו", ויש לעשות הכל כאילו פיקוח נפש לפנינו.

ולאור מה שכתב החזון איש באגרותיו (2ג) "וצריך לשקול במאזני צדק, ובכלל אם הנידון לביטול השבת הוי כחילול השם, ובחילול השם יש דין יהרג ואל יעבור, וגם זה צריך שיקול דעת", כתב כי "בהעדר הגדרה ברורה וחד משמעית מהו "ספק סכנה", יתכן שההחלטה בנדון מסורה לגורמים המקצועיים בתחומי הרפואה והבטחון. ולכן, כשם שבענייני רפואה יש להתייעץ עם רופאים, וכפי שנפסק בשולחן ערוך בהלכות שבת (או"ח סי' שכח סע' י) "כל חולי שהרופאים אומרים שהוא סכנה, אף על פי שהוא על הבשר מבחוץ, מחללים עליו את השבת". וכיוצא בזה נפסק בהלכות יום הכיפורים (או"ח ס' תריח סע' א) "אפילו אם החולה אומר אינו צריך, שומעים לרופא". הוא הדין בענייני בטחון וחשש מפני פיגועי טרור, יש לברר את הגורמים המוסמכים, מה נחשב ל"סכנה" ו"פיקוח נפש". וכפי שכתב בחשוקי חמד (יומא פב, א) במענה לשאלה האם שכנים רשאים לעכב בנייה הנעשית על ידי פועלים ערבים מחשש לסכנה הנשקפת מהם: "כשם שבשאלות של פיקוח נפש בצום יום הכיפורים או בשבת מתייעצים עם רופאים, וכמבואר במשנה ביומא (פב, א) החולה מאכילים אותו על פי בקיאים, כך בנוגע לחשש סכנה מהפועלים הערבים, יש להתייעץ עם הממונים על כך".

 

ה. חילול שבת בעת הישמע אזעקה

החזון איש (11א) כתב כי בזמן "הודעה לציבור למהר למקלט" – במילים אחרות "בשעת הישמע אזעקה" – "יש לחשוב זה להצלת נפשות, אך יש להיזהר ממלאכות דאורייתא בכל מאי דאפשר, כיון שאין כאן סוף סוף שאלת נפשות לפנינו. ואף שאין הולכים אחר הרוב בפיקוח נפש, מכל מקום בדברים רחוקים הרבה מפיקוח נפש, אין דינם כפיקוח נפש, ותלוי הדבר במידת הבטחון.

בספר חוט שני (11ב) הביא את דברי החזון איש (2ג, 2ה) והסיק "הדר במקום שיש בו חשש סכנה מאויבים, צריך לשקול אם הוא חשש סכנה עתידית רחוקה או לא כדי לישא נשק בשבת. וכן בשעת מלחמה צריך להכריע אם הוא סכנה להפעיל מכשיר המשמיע את מצב המלחמה במקום זה".

ממוצא הדברים דן בספר נס להתנוסס (12א), האם כאשר כבד שמיעה ביקש מחברו שיטלפן אליו בהישמע אזעקה כדי שירד למקלט, רשאי לטלפן אליו בשבת על פי דברי החזון איש הנ"ל בנדון אזעקה, או שדברי החזון איש נאמרו רק באזעקה לצורך רבים אבל כלפי אדם אחד אסור, ומסקנתו שיעירנו בדרך שינוי.

וראה במוסף שבת קודש (12ב) בדיני הפסקה באמצע תפילה כדי ללכת למרחב מוגן; הפסקה בסעודה ובקריאת התורה מחמת אזעקה, ואזעקה באמצע החופה. וכן בספר כאיל תערוג (13א) בנדון הוצאת חולה בכסא גלגלים למרחב מוגן בשבת במקום שאין עירוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

שמן של נס

א. מדוע נקבעו שמונה ימי חנוכה – והרי הנס היה לכאורה רק שבעה ימים קושיית מרן הבית יוסף, מדוע קבעו

קרא עוד

שירה חדשה

א. חז"ל הקשו מדוע לא אמרו בני ישראל שירה על כל הנסים והנפלאות, מיד כאשר נגאלו ממצרים, אלא רק לאחר

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

אונן בספירת העומר

אונן בספירת העומר ובגדרי פטור אונן בקיום המצוות "אונן" הוא מי שמת אחד משבעת הקרובים שחייב להתאבל עליהם [אב ואם, אח אחות, בן ובת ואשה]

קרא עוד

הוצאת זרע לצורך שימוש בעתיד 

הוצאת זרע לצורך שימוש בעתיד  פתיחה הנושאים הנדונים לקמן, מורכבים ורגישים ביותר. בכל השאלות בענייני הוצאת זרע לצורך קיום פרו ורבו, יש לזכור בראש ובראשונה

קרא עוד

נשים במשלוח מנות

נשים במשלוח מנות הרמ"א (או"ח סי' תרצו סעי' ו) פסק: "אין שולחים מנות לאבל כל הי"ב חודש". רבים מנסים "לעקוף" את האיסור באמצעות משלוח מנות לאשתו של

קרא עוד

אבלות בתוספת שבת

אבלות בתוספת שבת ובגדרי תוספת שבת ויום טוב א. כתב המחבר בשו"ע (יו"ד סי' תב סעי' יא) וז"ל: "מי שהתפלל כבר ערבית ועדיין יום הוא ושמע

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.