הברכה של ברכת כהנים – ברכת המצוות או ברכת השבח
א. כאשר הכהנים עולים לדוכן לקיים את מצות נשיאת כפיים, הם מברכים בשם ומלכות בנוסח מיוחד: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרון וצוונו לברך את עמו ישראל באהבה". נוסח זה שונה משאר ברכות המצוות שמברכים בנוסח "אשר קדשנו במצותיו וצוונו", בכך שמוסיפים את המילים "בקדושתו של אהרון". ויש לבאר את פשר תוספת זו, ומה יש ללמוד מכך על גדר ומהות מצות נשיאת כפים והברכה על קיומה.
הנוסח המודפס ברוב הסידורים, ונהוג כמעט בכל המקומות בעולם בזמנינו, הוא "אשר קדשנו בקדושתו של אהרון וצוונו לברך את עמו ישראל באהבה", כמובא ברמב"ם (הלכות תפילה פרק יב הלכה יד) ובשלחם ערוך (או"ח סי' קכח סע' יא) – קודם "אשר קידשנו בקדושתו של אהרון" ורק אחר כך "וצוונו לברך את עמו ישראל באהבה".
אולם בספר החינוך (מצוה שעח) מובא נוסח הברכה: "וקודם שיחזירו פניהם לברך העם מברכים ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו בקדושתו של אהרון וצוונו לברך את עמו ישראל באהבה". כלומר אומרים "אשר קדשנו במצותיו וצונו", כמו בשאר הברכות, ורק לאחר מכן מוסיפים ואומרים "בקדושתו של אהרון".
ואמנם המנחת חינוך (שם) כתב על דברי החינוך האלו כי זו "טעות המעתיק", ובאמת צריך לומר "אשר קידשנו בקדושתו של אהרון וציונו, כדברי הרמב"ם.
אולם במהדורת המנחת חינוך בהוצאת מכון ירושלים, הובאו דברי הגר"י פערלא שכתב "דאין כאן שום טעות, דכן היא גירסת כמה ראשונים, כמבואר בבעל הלכות גדולות ובאורחות חיים ובמחזור ויטרי".
ויש לבאר מהי הסיבה לחילופי הגירסאות בנוסח ברכת הכהנים, ובמה נחלקו
[יצויין כי ברש"י במסכת מגילה (כז, ב ד"ה ולא נשאתי) מובא נוסח ברכת הכהנים: "אשר קידשנו (במצוותיו וצוונו) בקדושתו של אהרון". המילים "במצוותיו וצוונו" מופיעות בסוגריים עגולות ובשאילתות דרב אחאי גאון (שאילתא קכה) מובא נוסח ברכת כהנים: "אשר קידשנו במצוותיו וצוונו לברך את עמו ישראל באהבה, ובהודאה יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלקי אבותינו שתהא ברכה זו שציוויתנו לברך את עמך ישראל באהבה רצויה ואל יכשל בה כושל ועוון מעתה ועד עולם"].
ב. ונראה כי נחלקו מהו גדר הברכה שמברכים הכהנים קודם נשיאת כפים – האם זו ברכת המצוות, ככל המצוות שמברכים קודם עשייתן, או ברכת השבח, שמברכים הכהנים בהודאה ובשבח על היותם כהנים ועל חיובם במצוה לשאת כפים.
לדעת ספר החינוך וסיעתו, זו ברכת המצוות, ולכן נוסח הברכה הוא "אשר קדשנו במצותיו וצוונו בקדושתו של אהרון", כפי הנוסח המקובל בברכת המצוות.
אולם נראה כי לרמב"ם והשו"ע היה קשה, שהרי ברכת כהנים היא ברכה בפני עצמה, וידועה השאלה מדוע אין מברכים ברכה קודם ברכת המזון שהיא מצוה מהתורה, והתשובה לכך היא שאין מברכים ברכה קודם ברכה. ולכן אם נאמר בברכת כהנים שהיא נחשבת כברכת המצוות, אין מברכים ברכה לפניה.
ככל הנראה, הרמב"ם והשו"ע סברו שהברכה קודם ברכת הכהנים אינה נחשבת כברכת המצוות אלא כברכת השבח. ולפיכך שינו מהנוסח הרגיל שנאמר בכל ברכת המצוות "אשר קידשנו במצוות וצוונו", וסברו שיש לומר קודם "אשר קידשנו בקדושתו של אהרון" ורק אחר כך "וצוונו לברך את עמו ישראל באהבה", כדי להדגיש את השבח שמשבחים הכהנים שנתקדשו בקדושתו של אהרון.
[דרך אגב, יש לציין, כי ברכת כהנים היא לא המצוה היחידה שאומרים הכהנים ברכה זו, אלא גם על אכילת תרומה מברכים הכהנים "אשר קידשנו בקדושתו של אהרון וצוונו", כדברי הרמב"ם בהלכות תרומות (פרק טו הלכה כב) "כל האוכל תרומה מברך ברכת אותו מאכל, ואחר כך מברך 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרון וצונו לאכול תרומה". ויש לשאול מדוע דווקא הכהנים זכו לנוסח מיוחד של ברכה השונה מכל הברכות, ולא נאמרו בברכות אחרות, לדוגמה, כאשר האב מברך על פדיון הבן, לא מצאנו שצריך לומר ברכה בנוסח מיוחד, וצ"ע].