הכותל המערבי

תקציר השיעור

א. אמרו חז"ל: "נשבע הקב"ה שכותל המערבי של בית המקדש אינו חרב לעולם", "לעולם שכינה אינה זזה ממנו". משמע ש'הכותל המערבי' שרואים היום הוא מכתלי העזרה.

ב. מאידך, מכל החפירות והגילויים שנחשפו לאורך 'הכותל המערבי' מוכח כי 'הכותל המערבי' הוא כותל הר הבית. ואמנם נחלקו הפוסקים האם 'הכותל המערבי' הוא מכותלי העזרה או מכותלי הר הבית.

ג. מתוך כך יש לדון בנפקא מינה העולה ממחלוקת זו: האם לזבים, זבות, נדות וטבול יום, מותר לעמוד בסמוך ל'כותל המערבי'.

ד. דברי הפוסקים בדין תחיבת ידים לפרצות שיש ב'כותל המערבי'.

הנאה ומעילה מ'הכותל המערבי'

ה. דנו הפוסקים האם נתחללו אבני 'הכותל המערבי' מקדושתן מדין 'באו פריצים וחללוה', והאם יש מעילה בהן בהיותן מחוברות לקרקע.

ו. נפקא מינא: להנאה מהצל של 'הכותל המערבי', להניח עליו חפצים, או לתלות דברים על זיזים התחובים בו.

ז. האיסור החמור שיש בנטילת אבנים מ'הכותל המערבי' ל'מזכרת' [וצ"ע האם מותר לתלוש מהעשבים הצומחים על הכותל לשם 'סגולה'].

ח. הדרך הראויה לבצע שיפוצים ותיקונים באבני 'הכותל המערבי'.

הכותל המערבי

בית המקדש היה בשטח הר הבית בירושלים, שבתוכו היו ההיכל והעזרות – ראה בתרשים (1). ויש לברר האם 'הכותל המערבי' שרואים היום הוא מכותלי העזרה או מכותלי הר הבית, ונפק"מ למבואר לקמן.

בראשית הדברים, נעיין בדברי רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי [הגרימ"ט] בספרו עיר הקודש והמקדש (2) בתיאור המפורט של הכותל המערבי, מאיזו תקופות הנדבכים שבו, ואימתי נתגלה.

 

א. מדברי חז"ל במדרש (1) "נשבע הקב"ה שכותל המערבי של בית המקדש אינו חרב לעולם", משמע שהכותל המערבי שרואים היום הוא מכותלי בית המקדש, דהיינו כותלי העזרה, ולא מכותלי הרב הבית [שלכאורה אינו  נקרא כותל בית המקדש]. מאידך, מכל החפירות והגילויים שנחשפו לאורך 'הכותל המערבי' מוכח [כפי שיבואר להלן] כי 'הכותל המערבי' הוא כותל הר הבית [ואת לשון חז"ל "כותל מערבי של בית המקדש", ביאר הגרימ"ט (2) דהיינו כותל של שריד חצר בית המקדש, דהיינו כותל הר הבית].

ואמנם נחלקו הפוסקים האם 'הכותל המערבי' הוא מכותלי העזרה או מכותלי הר הבית:

הסוברים שהוא מכותלי העזרה – שו"ת הרדב"ז (3), חכמת אדם ושו"ת בית רידב"ז המובאים בעיר הקודש והמקדש (2) ובשו"ת יביע אומר (7). הסוברים שהוא מכותלי הר הבית – רבי אשתורי הפרחי [מרבותינו הראשונים] בספרו כפתור ופרח (3). אבני נזר המובא בשו"ת יביע אומר (7) ועי"ש ביאור ההוכחות לשיטה זו.

סיכום הדעות בענין זה וקביעת פוסקי דורינו כי הכותל המערבי הוא מכותלי הר הבית: אנציקלופדיה תלמודית (1) עיר הקודש והמקדש (2) יביע אומר (7) שו"ת שערי ציון (8).

 

כניסת טמאים ברחבה הסמוכה לכותל המערבי

ב. מתוך כך יש לדון בנפקא מינה העולה ממחלוקת זו: האם לזבים, זבות, נדות וטבול יום, מותר לעמוד בסמוך ל'כותל המערבי' – שהרי שנינו במשנה (4) שהר הבית מקודש מכל ירושלים בזה שאין נכנסים בו זבים וזבות, נשים נדות ויולדות. ואם הכותל המערבי שרואים היום הוא מכותלי העזרה, הרי שהמקום הסמוך לו הוא משטח הר הבית, ואסור לטמאים הנ"ל להיכנס שם, מה שאין כן אם הוא מכותלי הר הבית, אזי גם לטמאים הנ"ל מותר להיות שם. ואכן בספר עיר הקודש והמקדש (2) הביא הגרימ"ט שהגאון הרידב"ז בבואו בפעם הראשונה לכותל המערבי, לא רצה לגשת אל הכותל בחששו שהוא כותל העזרה.

אמנם הגרימ"ט עצמו דחה שיטה זו, וכן מסיק הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר (7) "שהדבר ברור להתיר לגשת לכותל המערבי אף למי שטומאה יוצאת מגופו, בלי טבילה, כאשר פשט המנהג, ומנהג ישראל תורה הוא. וכל המחמיר בזה להימנע מלגשת אל הכותל בגלל סיבת טומאה היוצאת מגופו אינו אלא מהמתמיהין".

 

תחיבת ידים לפרצות שיש ב'כותל המערבי'

ג. גם לדעת הסוברים שהכותל המערבי הוא שריד מחומת הר הבית, דנו הפוסקים האם מותר לתחוב ידים לפרצות שיש בכותל המערבי. וזאת על פי המבואר בסוגיית הגמרא בזבחים (4) ש"ביאה במקצת שמא ביאה". כלומר, אסור לטמא להיכנס לתחום הר הבית "במקצת", דהיינו בחלק מגופו. לדוגמא, כשהכניס את ידו בלבד. לדעת הרמב"ם (4) הדבר אסור מדרבנן ומכין אותו מכת מרדות. ואילו לדעת הראב"ד יש בכך איסור דאורייתא, יעו' בדברי הכסף משנה שם.

ומעתה יש לדון שאם לעובי חומת הר הבית יש דין קדושת הר הבית, הרי שאסור לטמאים לתחוב ידיהם לפרצות שבעובי הכותל המערבי מדין "ביאה במקצת" שאסורה.

דיון נרחב בסוגיא זו מצינו בספר משכנות לאביר יעקב (5) שחיבר הרב יהושע מעשיל גלבשטיין, שעלה לירושלים בשנת תרכ"ט, והוא מסיק לאיסור, והביא שכן היתה דעתו של המהרי"ל דיסקין גאב"ד בריסק שגר אז בירושלים.

אמנם הגאון בעל האבני נזר מסוכצ'וב [דבריו הובאו בספר מועדים וזמנים (6) שחיבר רבי משה שטרנבוך, ראב"ד בד"צ העדה החרדית בירושלים] השיב לעומתו, כי אין קדושה בחומת הר הבית, ולכן אין איסור להכניס ידיו לכותל המערבי [אמנם לדעת הגר"מ שטרנבוך עצמו, יש איסור בדבר, כפי שהכריע בסוף דבריו]. וגם לדעת הגרש"ז אויערבך בשו"ת מנחת שלמה (8) לדברי הרמב"ם שאיסור "ביאה במקצת" הוא מדרבנן, לא גזרו רבנן אלא כאשר ראוי גם לבוא לידי איסור תורה של ביאת כל הגוף, משא"כ בחורים קטנים, ולכן אין איסור בתחיבת הידים לפרצות שבכותל המערבי.

סיכום הדעות והנהגות גדולי ישראל בענין זה: ראה בשו"ת שערי ציון (9) (8).

*   *   *

הנאה ומעילה מ'הכותל המערבי'

ד. בגמרא במסכת עבודה זרה (9) מבואר שאבני המזבח ששקצו היוונים וכן מטבעות של הקדש שנפלו בידם – יצאו לחולין, כפי שנלמד מלשון הכתוב "באו פריצים וחללוה". ומעתה כאשר באים לדון האם יש מעילה באבני הכותל המערבי שנבנו מתרומת הלשכה, נשאלת השאלה האם אבני 'הכותל המערבי' נתחללו מקדושתן מדין 'באו פריצים וחללוה', והאם יש מעילה בהן בהיותן מחוברות לקרקע.

נפקא מינא: להנאה מהצל של 'הכותל המערבי', להניח עליו חפצים [סידורי תפילה וכיו"ב], או לתלות דברים על זיזים התחובים בו.

ובספר מועדים וזמנים (6) נקט שאבני הכותל מחוברות לקרקע ולכן הכותל לא נתחלל בביאת הפריצים. והעלה סברא נוספת ומחודשת, שאפילו אם נאמר שהמקדש יצא לחולין בביאת פריצי עכו"ם, זוהי הלכה מיוחדת כל עוד המקדש מצוי בשליטת פריצי העכו"ם, אך ברגע שחזר לשליטת ישראל, הרי שהוא עומד בקדושתו ומועלים באבני הכותל, ולכן: "אף שבעוונותינו הרבים השולטים בו היום אינם מכירים גודל קדושת המקום, שברשותם אלפים נכנסים אפילו לקדשי קדשים ר"ל, מכל מקום לא משקצים ח"ו אבני הכותל להורסם, ואינם מחללים בזה אבני המקום, וראוי לחוש להחמיר שאבני הכותל המערבי חזרו לקדושתן מעיקרא, וגם היום אסור ליהנות מהאבנים".

 

ה. גם לדעת רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (10) לא נתחללו אבני הכותל המערבי מקדושתן מדין 'באו פריצים וחללוה', ובשל כך הוא מתריע נחרצות על העוון הפלילי ליטול אבנים מהכותל המערבי ל'מזכרת', ולדעתו מלבד איסור המעילה שיש בזה, הרי שגם עובר באיסור לאו ד'לא תעשון כן' שנאמר על הנותץ אבן מן ההיכל ומן המזבח והעזרות, שנאמר גם בנתיצת עזרות הר הבית [ואף בכל בית כנסת נאמר איסור סתירה שלא על מנת לבנות].

סיכום ההלכות בדיני ההנאה והמעילה מאבני הכותל המערבי: ראה בשו"ת שערי ציון (11). [ובדין תלישת העשבים הצומחים על הכותל לשם 'סגולה', עי' במה שהביא בשו"ת שערי ציון (12) דעת הגרי"ח זוננפלד והגר"ע יוסף בזה].

 

ו. פרטים בבירור הדרך הראויה לבצע שיפוצים ותיקונים באבני 'הכותל המערבי', ראה בדברי שו"ת שערי ציון (12), ובתשובות שהשיבו לו רבי אביגדור נבנצל, רבה של העיר העתיקה, והראשון לציון רבי שלמה עמאר בשו"ת שמע שלמה (13), וההנחיות שנתנו בפועל לביצוע העבודות שנעשו לאחרונה בתחזוקת ושיפוץ אבני הכותל המערבי.

 

ליקוט נוסף בענין חומר קדושת הכותל המערבי ומעלותיו, ראה בשו"ת שערי ציון (8). וראה גם בדברי המועדים וזמנים (6) מה שהביא בהערה שהמהרי"ל דיסקין שגר סמוך ונראה לכותל המערבי, לא ההין ללכת לבקר בו, מחשש שמא לא יחזיק מעמד מרוב ההתרגשות בבואו למקום.

 

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת

 [*] שיעור זה נכתב על פי ספר שו"ת שערי ציון (7) – מאת הרב שמואל רבינוביץ', רב הכותל המערבי, ירושלים, תשס"ח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

אשר יצר

א. במסכת ברכות נתבאר החיוב לברך ברכת "אשר יצר את האדם בחכמה" לאחר היציאה מבית הכסא, ונחלקו רבותינו הראשונים מהי ה"חכמה"

קרא עוד

תשלומין בתפילה

א. במסכת ברכות נתבארו דיני תשלומין בתפילה למי שטעה או נאנס ולא התפלל, ונחלקו הראשונים האם יש "תשלומין" כאשר לא

קרא עוד

מצות תוכחה

א. נצטווינו בתורה: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא", ואמרו בגמרא: "עד היכן אדם חייב להוכיח את חברו"

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

קיום מצוות דרך טלפון ומיקרופון

קיום מצוות דרך טלפון ומיקרופון שמיעת קריאת מגילה דרך טלפון ורמקול התחדשות הטכנולוגיה בדורות האחרונים, והמצאת מכשירי הטלפון, הביאו לפתחם של הפוסקים שאלות הלכתיות סבוכות.

קרא עוד

חמץ המבוטח בפסח

חמץ המבוטח בפסח פתיחה במאות השנים האחרונות, כאשר ביטוח נכסי דלא ניידי ומטלטלין, הפך לנחלת הכלל, דנו הפוסקים בהשלכות ההלכתיות הרבות הנובעות מכך, ואחת מהן

קרא עוד

סעודת פורים

סעודת פורים ענף א: על הנסים וחיוב פת בסעודת פורים א. כתב השו"ע (סימן תרצה סע' ג) בדינו של האוכל סעודה בפורים ש"אומר על הניסים

קרא עוד

נישואין אזרחיים 

נישואין אזרחיים  פתיחה מעשה שהיה בעירנו לוס אנג'לס, בחורה ישראלית הגיעה לעירנו, וכדי לזכות ברשיון עבודה שיאפשר את תעסוקתה במקום, המוצא המיידי היה נישואיה לתושב

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.