הכשרת המטבח וכליו

תקציר השיעור

הכשרת המטבח וכליו

ובדיני הגעלת וליבון כלים

א. החובה להגעיל כלים מהאיסור הבלוע בהם

מהכתוב בתורה בטהרת כלי מדין, חז"ל למדו את חובת הכשרת הכלים מהאיסור הבלוע בהם. יש כלים שמועילה הגעלה במים רותחים להפליט מהם את האיסור, ויש כלים שצריך בהם ליבון, כדלקמן.

ב. ליבון כלי חרס

בסוגיית הגמרא במסכת פסחים מבואר כי כלֵי חרס שונים משאר כלים, ולא מועילה בהם הגעלה, משום שאין היא מפליטה את האיסור הבלוע בכלים אלו. בשל כך, רק הסקה מבפנים מועילה, אלא שבקדירות יש חשש שיחוס עליהן, ולכן גם הסקה לא מועילה • הכשרת כלי חרס בהחזרתם לכבשן.

ג. ליבון בכלי שתשמישו על ידי האור

בסוגיית הגמרא במסכת עבודה זרה נתבאר ההבדל בין בליעת איסור על ידי האור – המצריכה ליבון ולא מועילה הגעלה, לבליעת קדשים ש"התירא בלע", אשר הכשרתה נעשית בהגעלה בלבד.

• דברי רבותינו הראשונים שחמץ בפסח נחשב "התירא בלע", היות וה"בליעה" היתה בזמן המותר.

• הסוברים כי טעם ההיתר להגעיל את הסכינים הוא, כי "רוב תשמישם" אינו על ידי האור.

• מרן השולחן ערוך חילק בדיני הכשר מחבת שמטגנים בה, בין פסח לשאר איסורים, וצ"ב טעמו.

ד. ליבון "קל" וליבון "חמור"

בסוגיית הגמרא במסכת עבודה זרה מבואר כי "ליבון" הוא "עד שתשיר קליפתן"; בירושלמי מובא כי "צריך שיהיו הניצוצות מנתזין ממנה"; בדברי המרדכי התחדש כי יש גם "ליבון קל" – כאשר אם ינתן שם קש יישרף, שאינו בגדר ליבון, אלא דינו כהגעלה. לפיכך, כלים שלא ניתן להגעילם, כגון שנשתמש על ידי האור, גם ליבון קל לא מועיל, וצריכים ליבון חמור עד שיינתזו מהם ניצוצות.

ה. ליבון בכלי חרס וכלים שתשמישם על ידי האור – פסק הלכה

כלי הצריך ליבון וחס עליו שלא יתקלקל • כלי אדמה • סכינים • כלים שיש בהם לכלוך בגומות וחריצים. • ניקוי הכלים קודם ההכשרה • פרטי דינים בהכשר כלים הטעונים ליבון חמור וליבון קל.

ו. דיני "רוב תשמישו" בדרכי הכשרת הכלים

בדברי הר"ן מבואר כי רוב תשמישו של כלי קובע את דיני הכשרתו. אולם יש הסוברים כי גם אם רוב תשמיש הכלי הוא באופן מסוים, עדיין יש לחשוש לשימושים מועטים שנעשו באופן אחר.

ז .  הכשרת כלי זכוכית – שיטות רבותינו הראשונים ופסקי ההלכה למעשה

לעיל נתבאר כי בכלי חרס בליעת האיסור לא נפלטת מהדפנות. הפוסקים נחלקו מה דינם של כלי זכוכית, ומצאנו בזה שלוש שיטות: [א] כלי זכוכית אינם בולעים כלל, מחמת שהם חלקים וקשים.         [ב]  דינם ככלי חרס, כי בליעת האיסור לא נפלטת מהם. [ג] יש להם היתר בהגעלה ככלי מתכות.

הגעלה לכלי פלסטיק גומי וניילון • הכשר כלי זכוכית, דורלקס, פיירקס וכלי פורצלאן.

ח. דיני הכשרת תנורים וכיריים בזמנינו – סיכום ופסקי הלכות

אופן הכשרת התנורים •  תבניות אפיה •  הברזלים והרשתות • תנורים שמתנקים מעצמם • תנורי מיקרוגל • הכשרת כיריים – המבערים והחצובות •  המגשים והצלחות •  כירת גז וכיריים חשמליות • כיריים קרמיות • כיריים אינדוקציה • קולט אדים • כפתורי הכיריים • פלטה ובלעך.

הכשרת המטבח וכליו

א. החובה להגעיל כלים מהאיסור הבלוע בהם

מהכתוב בתורה בטהרת כלי מדין (1א), חז"ל למדו במסכת עבודה זרה (1ב) את חובת הכשרת הכלים מהאיסור הבלוע בהם, ופירטו את סוגי הכלים והדרך הנכונה להכשרתם. יש כלים שמועילה הדחה, יש אשר הגעלה במים רותחים להפליט מהם את האיסור, ויש כלים שצריך בהם ליבון, כפי שיתבאר בהרחבה להלן.

ב. ליבון כלי חרס

בסוגיית הגמרא במסכת פסחים (2) מבואר כי כלֵי חרס שונים משאר כלים, ולא מועילה בהם הגעלה, משום שאין היא מפליטה את האיסור הבלוע בכלים אלו. בשל כך, רק הסקה מבפנים מועילה, אלא שבקדירות יש חשש שיחוס עליהן, ולכן גם הסקה לא מועיל.

אכן הרא"ש (3א) הביא את דברי הפוסקים שנקטו כי למרות שאין להכשיר קדירות בהסקה מבפנים מחשש שיחוס עליהן, מכל מקום ניתן להכשירם על ידי החזרתם לכבשן, וכתב: "אבל אם הוחזרו לכבשן ונתלבנו כתב רבינו אבי העזרי ז"ל יש אומר שאין מועיל לקדירות ליבון על ידי החזרת כבשונות דחייס עלייהו דילמא פקעי ולא מלבין להו שפיר וכן כתב זקני רבינו אב"ן ז"ל. ושגגה היא בידם דלא אמרו חכמים כן אלא היכא דמתלבן מבחוץ ולא מבפנים. אי נמי ע"י מילוי גומרי דחייש לפקיעה אבל כשמחזירן לכבשן מתלבן מבפנים ומבחוץ כי השלהבת עולה לו בכל צדדין ולא פקעה". וראה גם בדברי המאירי (3ב) במה שדן במחלוקת זו.

ג. ליבון בכלי שתשמישו על ידי האור

הנה כי כן, בסוגיית הגמרא במסכת עבודה זרה (1ב) נתבאר ההבדל בין בליעת איסור על ידי האור – המצריכה ליבון ולא מועילה הגעלה, לבליעת קדשים ש"התירא בלע" שאין צורך בליבון ודי בהגעלה בלבד. רבותינו הראשונים דנו, מדוע בגמרא בפסחים (2) נאמר כי אפשר להכשיר סכינים ברותחים [הגעלה], ואין צורך בליבון. יש שהוכיחו מכך, כי חמץ בפסח נחשב "התירא בלע", היות וה"בליעה" היתה בזמן המותר. אך יש שסברו כי בליעת החמץ היא איסור, והטעם שהותר להגעיל את הסכינים הוא, כי "רוב תשמישם" אינו על ידי האור [וראה להלן בעמ' 6 בהרחבה בנדון "רוב תשמישו" בדרכי הכשרת הכלים].

הרמב"ן (3ג) כתב על דברי הגמרא בעבודה זרה (1ב) "מה ענין קדשים אצל גיעולי עכו"ם, הכא היתרא בלע התם איסורא בלע", וזה לשונו: "כתב הרב ר' אברהם ז"ל שהוא הדין לחמץ בפסח, ומשום הכי אמרינן בפסחים (ל, ב) לגבי סכיני והלכתא אידי ואידי ברותחין ובכלי ראשון, משום דמעיקרא התירא בלע וכי פליט ליתיה לאיסורא בעיניה, שאלו בלוקח סכין מן הגוים לחתוך בה רותח צריך ליבון מפני שפעמים שצולה בו בשר והוה ליה כשפוד". אולם לדעת הרמב"ן: "הכי קאמר, כשבלע האיסור עדיין לא היה שמו עליו שלא היה נקרא נותר, ולאחר שהוא בלוע (ו)הוא שחל עליו שם זה, ואין איסור נותר חל על בלוע אלא במה שהוא ראוי לפלוט על ידי הגעלה שהיא בליעה גדולה שיהא בה נותן טעם. וכשהגעיל אע"פ שנשאר בה מעט שאינה פולטת אלא על ידי האור, אינה אוסרת. אבל חמץ בפסח, כיון שהיה שמו עליו וממשו של חמץ בלע מהשתא נמי איסורא בלע ליאסר בפסח, שלא כדעת הרב ר' אברהם ז"ל" [וראה גם בדברי הריטב"א (3ד) שם, ובמה שביאר בקובץ הערות (3ה) את סברת הרמב"ן. ובדברי הר"ן (4א) שדן במחלוקת זו.

מרן השולחן ערוך (4ב) חילק בדיני הכשר מחבת שמטגנים בה, בין פסח לשאר איסורים: "מחבת שמטגנים בה, אע"פ שלענין חמץ בפסח די לה בהגעלה, לענין שאר איסורים צריכה ליבון". וביאר הש"ך את טעם החילוק: "שלענין חמץ בפסח די בהגעלה, כיון דהתירא בלע. וכן משמע הטעם בבית יוסף, וכן נראה מלשון המחבר כאן, וכ"כ העטרת זהב. ולפי זה גם במחבת של חלב או בשר סגי בהגעלה כיון דהיתרא בלע. אבל בתשובת מנחם עזריה סי' צ"ו (לקמן 8ב) כתב הטעם מפני שמחבת של עובד כוכבים רוב תשמישן בלי מים אלא ע"י שאר משקין, כגון שמן וכדומה לו, משא"כ במחבת של חמץ, עכ"ל. ולפי זה גם במחבת של חלב או בשר צריך ליבון כיון דבלע בלי שום אמצעי".

ד. ליבון "קל" וליבון "חמור"

בסוגיית הגמרא במסכת עבודה זרה (1ב) מבואר כי "ליבון" הוא "עד שתשיר קליפתן". ובתלמוד הירושלמי (עבודה זרה פ"ה הט"ו; הובא בבית יוסף 5ב), מובא: כי "צריך שיהיו הניצוצות מנתזין ממנה". בדברי המרדכי (5א) התחדש כי יש גם "ליבון קל" – כאשר אם ינתן שם קש יישרף, שאינו בגדר ליבון, אלא דינו כהגעלה. לפיכך, כלים שלא ניתן להגעילם, כגון שנשתמש על ידי האור, גם ליבון קל לא מועיל, וצריכים ליבון חמור עד שיינתזו מהם ניצוצות.

ה. ליבון בכלי חרס וכלים שתשמישם על ידי האור – פסק הלכה

ראה בדברי המשנה ברורה (5ג;6;7) סיכום דברי הפוסקים בנדון כלי הצריך ליבון וחס עליו שלא יתקלקל; כלי אדמה; סכינים; כלים שיש בהם לכלוך בגומות וחריצים; ניקוי הכלים קודם ההכשרה; פרטי דינים בהכשר כלים הטעונים ליבון חמור וליבון קל, ועוד.

ו. דיני "רוב תשמישו" בדרכי הכשרת הכלים

בדברי הר"ן (4א) תורצה סתירת הסוגיות בעבודה ובפסחים, בהסבר כי טעם ההיתר להגעיל סכינים הוא, כי "רוב תשמישם" אינו על ידי האור. ומבואר כי רוב תשמישו של כלי קובע את דיני הכשרו. וכן נקט ברמ"ע מפאנו (8א), אלא שהגביל זאת רק  כאשר הכלי אינו בן יומו: "ומסתברא לן שאם הכלי הזה שרוב תשמישו בחמין הוא בן יומו מאותו המיעוט שנשתמש בו ע"י האור, צריך ליובן לכולי עלמא, וספקו לחומרא, דאסור תורה הוא. ואם אינו בן יומו, הואיל ונותן טעם לפגם הוא ואין איסורו אל מדרבנן, הם אמרו והם אמור, וסתמו נמי תולין להקל שלא נשתמש בו אלא כרוב תשמישו". אולם יש הסוברים כי גם אם רוב תשמיש הכלי הוא באופן מסוים, עדיין יש לחשוש לשימושים מועטים שנעשו באופן אחר, וכן מבואר במרדכי (8ב) שכתב "קערות שלנו שלפעמים שואבים בהם ברותחין מן הקדירה של חמץ", וסיים: "וטוב להגעילן בכלי ראשון". וראה עוד בדברי רבותינו הראשונים המבואים בטור ובבית יוסף (8ג).

יש בכך נפקא מינה, גם בנדון כלי שרוב תשמישו על ידי עירוי ופעמים שמשתמשים בו ככלי ראשון – האם ניתן להכשירו בעירוי מחמת שכך רוב תשמישו, או יש להגעילו בכלי ראשון דווקא, ראה בדברי הבית יוסף והדרכי משה (8ג) ולהשלמת היריעה, במשנה ברורה (9א), החזון איש (9ב) וכף החיים (9ג).

ז .  הכשרת כלי זכוכית – שיטות רבותינו הראשונים ופסקי ההלכה למעשה

בסוגיית הגמרא בפסחים (2) נתבאר כי כלי חרס שונים משאר הכלים בכך שבליעת האיסור לא נפלטת מדפנותיהם על ידי הגעלה. הפוסקים נחלקו מה דינם של כלי זכוכית, ומצאנו בזה ג' שיטות:

[א] כלי זכוכית אינם בולעים כלל, מחמת שהם חלקים וקשים –  תוספות בכתובות (10ב); ר"ן (10ה); והמקור לדבריהם בדברי אבות דרבי נתן (10א) "כלי זכוכית אינו בולע ואינו פולט", וכן פסק מן השלחן ערוך (11ב).

[ב]  דינם ככלי חרס, שלא מועילה בהם הגעלה, כי בליעת האיסור לא נפלטת מהם – מרדכי (10ג), וכן פסק הרמ"א (11ב).

[ג]  יש להם היתר בהגעלה ככלי מתכות – הרא"ה המובא בריטב"א (10ד).

להלכה, ראה במשנה ברורה (11ב), ובתוספת בירור פרטים למעשה בפסקי תשובות (12; 13א) בנדון הגעלת כלי פלסטיק גומי וניילון • הכשר כלי זכוכית, דורלקס, פיירקס וכלי פורצלאן.

ח. דיני הכשרת תנורים וכיריים בזמנינו – סיכום ופסקי הלכות

רבי עמרם פריד (13ב) דן בהרחבה על פי שיטות הראשונים ודברי הפוסקים שנתבארו לעיל, כיצד עושים בימינו ליבון וליבון חמור בתנור "רגיל" ובתנור "פירוליטי" [שבו מותקן מנגנון לניקוי עצמי בחום גבוה], ובנדון הכשרת תנור שאין לו חימום פנימי, והאם צריך שהאש תהיה מאותו צד של הבליעה, וכן בנדון "היסק מבחוץ" ו"ליבון מבחוץ" בכלי מתכת ובתנורים  ובכיריים בזמנינו.

סיכום מפורט למעשה – דברי רבי עמרם פריד (15א) ובספר הכשרת המטבח וכליו (15ב;16;17) בנדונים הבאים:

אופן הכשרת התנורים •  תבניות אפיה •  הברזלים והרשתות • תנורים שמתנקים מעצמם • תנורי מיקרוגל • הכשרת כיריים – המבערים והחצובות •  המגשים והצלחות •  כירת גז וכיריים חשמליות • כיריים קרמיות • כיריים אינדוקציה • קולט אדים • כפתורי הכיריים • פלטה ובלעך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

הצלת נפש בנפש

הצלת נפש בנפש מסירת יחיד למען הצלת רבים   א. איסור רציחה וחובת ההצלה – סוגיות הגמרא ופסק ההלכה איסור

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

טיסה ביום תענית

טיסה ביום תענית בחודש תמוז תשע"א ביקר כ"ק אדמו"ר ממודז'יץ שליט"א בלוס אנג'לס, וטיסתו חזרה לישראל נקבעה לשעה אחת בצהריים [לפי השעון המקומי] בעיצומו של

קרא עוד

היתר ממזר בשפחה בזמן הזה

היתר ממזר בשפחה בזמן הזה במשנה האחרונה במסכת קידושין (פ"ד מי"ג) מפורשת דרך להתיר לממזר ודאי לבוא בקהל: "רבי טרפון אומר, יכולים ממזרים לטהר [מפסול

קרא עוד

זימון מצות מכונה ומצת יד

זימון מצות מכונה ומצת יד אוכלי מצות יד ומצות מכונה – האם מצטרפים לזימון א. כאשר הוחל באפיית "מצות מכונה", עורר הדבר פולמוס נרחב ונוקב בקרב

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.