פרשת וירא – הניסיונות ותכליתם (פירוש הרמב"ן)

תקציר השיעור

 

נתת ליראיך נס להתנוסס

הנסיונות ותכליתם

 

א. מטרת הנסיונות – שלושה משלים בדברי חז"ל

רבותינו הראשונים והאחרונים ישבו על המדוכה להבין מהי מטרת הנסיונות בכלל, ונסיון העקידה בפרט. היסוד לשיטותיהם נמצא במדרש חז"ל, שהביאו שלושה משלים שונים בנדון. והשאלה המתבקשת היא, מה פשר משמעות ההבדל בין המשלים – והנלמד מזה להבנת מטרת הנסיונות.

  • הנסיונות במוזכרים בתורה בכמה מקומות, ויש להבין מה היתה מטרת כל אחד מנסיונות אלו.

ב. מטרת הנסיונות – שיטת הרמב"ם

דברי רבנו בחיי והמשך חכמה .

ג. מטרת הנסיונות – שיטת הרמב"ן

הרמב"ן מפרש בחיבוריו בכמה מקומות את מטרת הנסיונות ומבאר את נסיון העקידה. כדי לברר את שיטתו יש לעיין ולדקדק היטב בכל דבריו. להשלמת היריעה ראה גם בדברי הכוזרי וספר העיקרים.

ד. שלושת המשלים של חז"ל – שלושה סוגי נסיונות

דברי המלבי"ם והנצי"ב.

ה. גודל השכר על מעשה מתוך נסיון – בגלל ריבוי כבוד שמים

על פי ההסבר בשלושת המשלים של חז"ל, יש לעיין בדברי הרמב"ן בשער הגמול שהביא את משל הקנקנים, ופירושו של דבר שהנסיון נועד למטרת הרואים. לעומת זאת, בפירוש העקידה כתב הרמב"ן שמטרת הנסיון לטובת המנוסה – להוציא "להוציא הדבר מן הכח אל הפועל" [וכן בדברי רבנו בחיי הוזכרו שני עניינים אלו בחדא מחתא]. אך נראה שאין זו סתירה, אלא אדרבה, השלמת בירור הדברים.

ו. מטרת הנסיונות – סיכום

ז. אין מנסים את האדם אלא בדברים שמצד טבעו מסוגל לקיימם

ח. נסיון העקידה – הוצאה "מן הכח אל הפועל" של תכונת מסירות הנפש

לשיטת הרמב"ן שנסיון העקידה הוציא מאברהם אבינו את תכונת מסירות הנפש "מן הכח אל הפועל", מוסבר כיצד תכונה זו הוטבעה בבניו, המוסרים נפשם על קדושת השם עד עצם היום הזה.

ט. עיקר תפקיד "האדם" – להוציא את כוחותיו "מן הכח אל הפועל"

אברהם אבינו נקרא "האדם הגדול בענקים" בעקבות נסיון העקידה, ללמד לבניו שעיקר תפקיד האדם השלם הוא להביא לידי ביטוי את יכולותיו ולהוציאם מן הכח אל הפועל.

י. עשרת הנסיונות של כל יהודי ויהודי

פרשת וירא – הניסיונות ותכליתם (פירוש הרמב"ן)

פרשת וירא

נתת ליראיך נס להתנוסס

הנסיונות ותכליתם

 

א. מטרת הנסיונות – שלושה משלים בדברי חז"ל

רבותינו הראשונים והאחרונים ישבו על המדוכה להבין מהי מטרת הנסיונות בכלל, ונסיון העקידה בפרט.

היסוד לשיטותיהם נמצא במדרש חז"ל (1א), שהביאו שלושה משלים שונים בנדון:

[א] פשתני – א"ר יונתן הפשתני הזה, כשפשתנו לוקה אינו מקיש עליו ביותר מפני שהיא פוקעת, וכשפשתנו יפה הוא מקיש עליו ביותר, למה? שהיא משתבחת והולכת. כך הקב"ה אינו מנסה את הרשעים, למה? שאין יכולים לעמוד, דכתיב (ישעיה נז, כ) והרשעים כים נגרש, ואת מי מנסה, את הצדיקים שנאמר (תהלים יא, ה) ה' צדיק יבחן.

[ב] יוצר קנקנים – אמר רבי יונתן, היוצר הזה, כשהוא בודק את הכבשן שלו, אינו בודק את הכלים המרועעים. למה? שאינו מספיק להקיש עליו אחת עד שהוא שוברו. ומה הוא בודק, בקנקנים ברורים, שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו שוברו. כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים, שנאמר ה' צדיק יבחן.

[ג] פרות – אמר רבי אלעזר, לבעל הבית שהיה לו שתי פרות, אחת כוחה יפה ואחת כוחה רע, על מי הוא נותן את העול, לא על אותה שכוחה יפה. כך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיקים, שנאמר ה' צדיק יבחן.

מדברי המדרש נראה כי לכל אחד מהמשלים יש בחינה אחרת במטרה לשמה נועדו הנסיונות. והשאלה המתבקשת היא, מה פשר משמעות ההבדל בין המשלים – והנלמד מזה להבנת מטרת הנסיונות.

  • • •

הנסיונות במוזכרים בתורה בכמה מקומות, כדלקמן:

  • העקידה – "והאלקים נסה את אברהם" (1ב).
  • ירידת המן – עליה נאמר בפרשת בשלח (1ג) "למען אנסנו הילך בתורתי", ובפרשת עקב "למען ענותך לדעת את אשר בלבבך התשמור מצוותיו אם לא" (1ד).
  • במעמד הר סיני – שם נאמר "אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלקים" (1ה).
  • נביא שקר – שם נאמר "כי מנסה ה' אלקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה' אלוקיכם" (1ו).

ויש להבין מה היתה מטרת כל אחד מנסיונות אלו.

 

ב. מטרת הנסיונות – שיטת הרמב"ם

לדעת הרמב"ם (2) מטרת הנסיונות לצורך הרואים אותם לפרסם בהם את האמונה בה': "שידעו בני אדם מה שראוי להם לעשות או מה שראוי להם לסבור"… כי ענין "לדעת" (1ו) שידעו בני אדם… ובמן (1ד) עניינו שידעו העמים את זה ויתפרסם בעולם". בדרך זו ביאר הרמב"ם את נסיון העקידה שנועדה "להודיענו גבול האהבה לה' יתעלה, והיראה ממנו לאיזה גבול מגעת". וכן "להודיענו עד כמה אמיתי אצל הנביאים מה שבא להם בחזון".

מדברי רבנו בחיי (3א) והמשך חכמה (3ב) נראה שנקטו כדעת הרמב"ם שמטרת הנסיונות לרואים אותו "להודיע גודל מעלת הצדיק או הנביא" [רבנו בחיי]; "יראה את הטמון בלב אברהם לאחרים" [משך חכמה].

 

ג. מטרת הנסיונות – שיטת הרמב"ן

הרמב"ן מפרש בחיבוריו בכמה מקומות את מטרת הנסיונות ומבאר את נסיון העקידה. כדי לברר את שיטתו יש לעיין ולדקדק היטב בכל דבריו.

מפשטות דברי הרמב"ן נראה כי מטרת הנסיונות לטובת המנוסה כדי "להוציא מהכח אל הפועל" את כוחותיו ותכונותיו, ועל ידי זה לשלם לו שכר על מעשיו הטובים, וכפי שכתב בביאור פרשת העקידה (3ג) "יקרא נסיון מצד המנוסה. אבל המנסה יתברך יצוה בו להוציא הדבר מן הכח אל הפועל, להיות לו שכר מעשה טוב, לא שכר לב טוב בלבד. והנה כל הנסיונות שבתורה לטובת המנוסה".

וכן נראה מדברי הרמב"ן בשער הגמול (4א) שהנסיון הוא מצד "העושה ולא מצד המצווה יתברך שמו"… כי אין שכר האדם בכח האמונה שלו כשכרו בפועל ובמעשה, ונמצא מזכה אותו להוציא דרכיו הטובים לפועל ולמעשה… ולפיכך נתנסו אבותינו במדבר, כדי שיהו מקבלים טורח הליכת המדברות, ויטלו שכר על הדבר".

וכן מבואר בדברי הרמב"ן בפרשת בשלח (5א) שהנסיון במן נועד "להם" [לבני ישראל] "להיטיב להם באחרונה, שיאמינו בו לעולם". וחזר על דבריו גם בפרשת נביא השקר (5ג) "וכבר פירשתי כי הנסיון יקרה כן מצד המנוסה".

להשלמת היריעה ראה גם בדברי הכוזרי (5ה) וספר העיקרים (5ו) אשר נראה מדברים כשיטת הרמב"ן, שהמטרת הנסיונות לטובת המנוסה, להוציא את כוחותיו מהכוח אל הפועל.

 

ד. שלושת המשלים של חז"ל – שלושה סוגי נסיונות

ממוצא הדברים נשוב לדברי חז"ל (1א) שהמשילו ג' משלים בענין הנסיונות, ונעיין בדברי המלבי"ם והנצי"ב בביאור סוגי הנסיונות אליהם התכוונו חז"ל. המלבי"ם (6א) ביאר כי:

[א] מי שיודע שפשתנו יפה, מקיש עליו, והוא לצורך המנוסה – להשביחו ולתקנו.

[ב] מי שקנקניו יפים, מקיש עליהם, והוא לצורך הקונים והרואים – כדי שיראו שהסחורה טובה.

[ג] מי שיש לו פרה שכוחה יפה, נותן עליה את העול, לצורך המנסה ועבודתו.

ואילו הנצי"ב (62;6ג) ביאר באופן אחר:

[א] משל הפשתן מלמדנו כי הנסיון נועד להשביח את הפשתן, והיינו שהנסיון נועד לאדם "שיוסיף להצטדק".

[ב] במשל הקנקנים, הנקישה עליהם לא נועדה להשביח אותם, אלא כדי לדעת כמה חוזק הקדירה. וכך בא הנסיון לדעת כח צדקת האדם.

[ג] במשל הפרה, נותן עליה עול, לא כדי להשביחה או לדעת כוחה, אלא לנסותה האם אפשר להעמיס עליה יותר.

 

ה. גודל השכר על מעשה מתוך נסיון – בגלל ריבוי כבוד שמים

על פי ההסבר בשלושת המשלים של חז"ל, יש לעיין בדברי הרמב"ן בשער הגמול (4א) שהביא את משל הקנקנים, ולפי המלבי"ם (6א) פירושו של דבר שהנסיון נועד למטרת הרואים. לעומת זאת, בפירוש העקידה כתב הרמב"ן (3ג) כי מטרת הנסיון לטובת המנוסה – להוציא "להוציא הדבר מן הכח אל הפועל".

וכן בדברי רבנו בחיי (3א) הוזכרו שני עניינים אלו בחדא מחתא: בתחילת דבריו כתב כי "אין הנסיון ח"ו אצל השי"ת, אלא אצל הבריות, להודיע גודל מעלת הצדיק או הנביא". ואילו בסוף דבריו כתב: "כי נסיון העקידה היה לפרסם בעמים גודל חיוב היראה והאהבה בהשי"ת".

אך נראה שאין זו סתירה, אלא אדרבה, השלמת בירור הדברים, כפי שביאר בספר מקרא ביכורים (7) שהשכר יותר גדול על המעשה, כי על ידי זה מתרבה כבוד שמים, כמדוקדק במה שכתב הרמב"ן בשער הגמול (4א) בסוף דבריו: "נמצא נסיון זה מדה טובה, שהאדם מקבל בו שכר ושמו של הקב"ה מתעלה".

 

ו. מטרת הנסיונות – סיכום

ראה בהרחבה  בקונטרס הנסיונות, מהות חיי האדם בעולם (9-8).

 

ז. אין מנסים את האדם אלא בדברים שמצד טבעו מסוגל לקיימם

להשלמת היריעה בהבנת מהות הנסיונות, נעיין בדבריו המאלפים של המשגיח רבי ירוחם ממיר (10).

 

ח. נסיון העקידה – הוצאה "מן הכח אל הפועל" של תכונת מסירות הנפש

לשיטת הרמב"ן שנסיון העקידה הוציא מאברהם אבינו את תכונת מסירות הנפש על קידוש השם "מן הכח אל הפועל", מוסבר כיצד תכונה זו הוטבעה בבניו, המוסרים נפשם על קדושת השם לאורך כל הדורות, עד עצם היום הזה – ראה בקצרה בדברי המשך חכמה (11א), ובהרחבה בספר מקרא בכורים (11ב).

 

ט. עיקר תפקיד "האדם" – להוציא את כוחותיו "מן הכח אל הפועל"

אברהם אבינו נקרא "האדם הגדול בענקים" בעקבות נסיון העקידה (12א), ללמד לבניו שעיקר תפקיד האדם השלם הוא להביא לידי ביטוי את יכולותיו ולהוציאם מן הכח אל הפועל, כמבואר בדברי מו"ר הגר"ד כהן, ראש ישיבת חברון, בספרו מזמור לדוד (12ג;13) שכן הוא תוכן השם "אדם" מלשון "אדמה" המוציאה כוחות הזרעים אל הפועל.

 

י. עשרת הנסיונות של כל יהודי ויהודי

ראה בדברי האדמו"ר מסלונים הנתיבות שלום (14).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

טעימה בדיני ברכות ותעניות

טעימה בהלכות ברכות, תעניות ובשר בחלב א. במסכת ברכות אמרו: "מטעמת [טעימת תבשיל, רש"י] אינה צריכה ברכה, והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום", ומבואר כי

קרא עוד

חסד לאברהם

א. ברכת אבות וחתימתה – מגן אברהם שלשות האבות מוזכרים בפתח תפילת שמונה עשרה, ויש להבין מדוע "חותמין" ב"מגן אברהם",

קרא עוד

שלא נהגו כבוד זה בזה

במסכת יבמות מסופר על י"ב אלף זוגים תלמידי רבי עקיבא שמתו במיתת "אסכרה" בין פסח לעצרת "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה" [ומכאן נהגו במקצת מנהגי אבלות

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

תקיעה בעת צרה בזמן הזה

תקיעה בעת צרה בזמן הזה א. כתב הרמב"ם (פ"א מהלכות תעניות ה"א) וז"ל: "מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הציבור, שנאמר

קרא עוד

ברכת 'ברוך שפטרני' 

ברכת 'ברוך שפטרני' לבן ולבת ובענין מסיבת 'בת מצוה'   כאשר בן מגיע לגיל המצוות, מברך האב "ברוך שפטרני מעונשו של זה", ונשאלת השאלה מדוע לא

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.