חלב ואבקת חלב נכרי

תקציר השיעור

 א. האיסור בשתיית חלב נכרי – סוגיית הגמרא והטעמים

במשנה בעבודה זרה נמנה החלב בכלל דברי הנכרים שנאסרה אכילתם.

בסוגיית הגמרא נתבאר הטעם לכך, מהחשש שעירבו בו חלב בהמה טמאה • בתלמוד הירושלמי מבואר טעם אחר – משום גילוי • טעם נוסף – משום קדושת ישראל • חלב נכרי פוגם באמונה.

ב. איסור חלב נכרי – האם הוא "דבר שנגזר במנין"

במשנה במסכת עדויות נאמר כי "אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין". ובמסכת ביצה מבואר, כי "דבר שנגזר במנין", גם אם נשתנה טעם הגזירה, צריך "מנין אחר" להתירו.

  • מחלוקת הפוסקים מה דין חלב שחלבו נכרי במקום שאין מצוי חלב טמא [או שהחלב הטמא יקר ולא משתלם לנכרי לערבו] – האם כשבטל הטעם בטל האיסור, או שהאיסור הוא גזירת חכמים, ואף שבטל הטעם לא בטלה התקנה.

ג. איסור חלב נכרי – פסק הלכה

ד. חלב נכרי שנעשה תחת פיקוח ממשלתי

בדברי הגמרא נתבאר כי כאשר ישראל רואה את הנכרי בשעת חליבה, מותר לשתות את החלב.

על פי זה לכאורה יש לדון להתיר חלב נכרי כאשר יש פיקוח ממשלתי לאכוף את האיסור לערב חלב בהמה טמאה, וזאת על פי המתבאר בסוגיות הש"ס כי  ידיעה נחשבת כאילו ישראל רואה את החליבה • גדר הבירור ש"ישראל רואהו", הנדרש לצורך היתר החלב, והמסתעף לדיני עדות – האם די בידיעה ודאית או שצריך דווקא ראיה.

ה. אבקת חלב נכרי

בדברי הפוסקים נתבאר כי בגבינה ובחמאה של נכרי לא נאמרה גזירת איסור חלב נכרי, משום שנשתנה הדבר. ולפי זה גם אבקת חלב שנשתנתה, לא נכללת בגזירת איסור חלב נכרי. ואין לאוסרה מחשש עירוב חלב טמא, כי חלב טמא אינו עומד לגבינה, ואפשר שגם לא ניתן לייצר ממנו אבקה. ואפילו אם ניתן לייצר אבקה מחלב טמא, אין  זה שכיח כלל ואין לחדש בה גזירה.

לעומתם, האוסרים צידדו לומר מחמת שאיסורו בעודו חלב נכרי לא פקע ממנו.

  • אבקת חלב הנמצאת במזון לתינוקות.

ו. חלב ואבקת חלב נכרי – סיכום

כאשר אין במקום חלב טמא • חלב בפיקוח ממשלתי • לחולים נשים • ממתקים לקטנים • לבעלי נפש.

ז. השגחה על חליבת נכרי באמצעות מערכת מצלמות

מאז הוחל השימוש הנרחב במצלמות וידאו, עלתה על שולחנם של הפוסקים השאלה, מה הדין כאשר מותקנת מערכת מצלמות, המאפשרות מעקב רצוף ממרחק על מקום החליבה ודודי החלב [בכל שעות היממה, ובכל ימות השבוע] – האם באופן כזה יש היתר לחלב שחלבו נכרי.

שימוש שכבר נעשה במצלמות בנושאים הלכתיים • יתרונות השגחה על החליבה באמצעות מצלמות וידאו • הפיקוח יעשה בשני סוגי בדיקה: צפיה בשידור חי בזמן אמיתי, הקלטת הצילומים ואפשרות צפיה לאחר הצילום.

חלב ואבקת חלב נכרי

 

חלב ואבקת חלב נכרי

 

א. האיסור בשתיית חלב נכרי – סוגיית הגמרא והטעמים

במשנה בעבודה זרה (1א) נמנה החלב בכלל דברי הנכרים שנאסרה אכילתם: "חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו". בסוגיית הגמרא נתבאר הטעם לכך מגזירת חכמים, מחמת החשש שמא עירב בו חלב בהמה טמאה.  ועוד אמרו (1ב) במשנה: "ואלו מותרים באכילה, חלב שחלבו עכו"ם וישראל רואהו". ובסוגיית הגמרא אמרו שמדובר באופן שיש חלב טמא בעדרו של העכו"ם, ואף על פי כן אין לחשוש, כי העכו"ם "מירתת" [מפחד] מהישראל, ולכן אינו מערב חלב טמא.

בירושלמי (1ג) מבואר טעם נוסף לאסור חלב נכרי, כי נכרים לא נזהרים ב"גילוי" – באוכל מגולה יש סכנה פן נחשים אכלו ושתו מהם והטילו שם ארס [במסקנת הסוגיא שם נראה שאין לחשוש לכך, וטעם האיסור מחשש תערובת חלב של בהמה טמאה , ברם בדברי תוספות (ד"ה אי דליכא) מוזכר חשש זה].

טעם נוסף לאיסור הובא בספר הזכרון (2א) למהר"ש אבואב: מחמת קדושת ישראל רצו להרחיק מהם מאכל נכרי.

 

ב . איסור חלב נכרי – האם הוא "דבר שנגזר במניין"

במשנה במסכת עדויות (2ב) נאמר "שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו, עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין". ומבואר בסוגיא במסכת ביצה (2ג) כי "כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו". הנה כי כן, כל תקנה שתיקנו קדמונים, גם אם לאחר זמן השתנו פני הדברים וכבר אין טעם לתקנה זו – לא ניתן לבטלה עד שיבטלוהו במנין אחר. ומעתה גם בנדון דידן, יש לדון האם בזמנינו במקום שחלב טמא אינו מצוי, ואין חשש שעירבוהו בחלב הכשר – כבר אין לאסור חלב נכרי. או שהתקנה היא "דבר שבמנין" שאי אפשר להתירו אף שבטל טעמו.

בדברי הרשב"א (2ד) מפורש שכל התקנות שהובאו במשנה במסכת עבודה זרה (1א) "נאסרו במנין", ולפי דרכו אין להתיר את התקנה גם כשאין כל חשש. וכן נקט המרדכי (3א) שכתב כי "אפילו אין דבר טמא בעדרו יש להחמיר להיות שם ישראל בשעת החליבה".  וכן מפורש כתב בתשובות רש"י (3ב) "חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, אפילו אין בדיר בהמה טמאה אסור, דלא ליפוק מינה חורבא, ופורץ גדר יישכנו נחש".

אבל הרדב"ז (3ג) כתב בתשובה לשאלה על מקום שאין בו בנמצא לא גמל ולא חמור נקבה, ואין חשש לחלב טמא, כי גזירת איסור חלב נכרי נאמרה רק כאשר יש חשש עירוב חלב טמא, ולא במקום שאין בו חששות. הפרי חדש (3ד) הביא את דברי הרדב"ז, וסיים: "הכלל העולה דבעיר שלא נמצא שם חלב טמא, או שהיא יותר ביוקר מחלב טהור, מותר לקנות מהעכו"ם חלב שחלבו בלא ראיית ישראל כלל. וכן מצאתי המנהג פשוט פה אמשטירדאם, וכן נהגתי אני גם כן זולת קצת יחידים הנזהרים בזה" [ועי' בדבריו שם כיצד יש לנהוג בעיר שנמצא שם חלב טמא].

אולם החתם סופר (4א) חלק על הרדב"ז והפרי חדש, ולדעתו הגזירה על חלב עכו"ם אף היא גזירת חכמים כמו בגבינה, ואף בעיר שאין בה כלל בהמות טמאות ואין חשש שיערב בה חלב טמא, אסור.  ומבואר בדברי החתם סופר כי גם הפרי חדש שתה חלב נכרי כי סמך על מנהג קהילות הספרדים באמסטרדם על פי הרדב"ז, אבל בקהילות אשכנז ודאי שהדבר אסור, ולנוהגים בו איסור, יש בזה גם איסור דאורייתא של נדר [ובמש"כ בביאור דברי רש"י בע"ז (1א), יעו' בחזון איש (9ב) במה שתמה עליו].

גם בערוך השלחן (4ב) חיזק את דעת המתנגדים לפרי חדש ואסר חלב עכו"ם גם במקום שאין חשש לחלב טמא, יעויין בדבריו הנוקבים, ובמה שכתב בסוף דבריו: "ובאמת כך מקובלני, שכל גזירת חכמים לבד טעמם הנגלה, יש עוד הרבה טעמים כמוסים, שלא גילו אותם והשומע ישא ברכה מאת ה'" [וציין כי הקולא במקום שלא מצוי חלב בהמה טמאה היא רק בשמירה, שדי בישיבה מבחוץ או ב"יוצא ונכנס", כמש"כ הש"ך (5א) בס"ק ד].

ובשו"ת תשובות והנהגות (9ג) הביא את מאמר האדמו"ר דברי חיים מצאנז בשם חותנו הברוך טעם "שקבלה בידו איש מפי איש שזהו תקנה קדומה ולא רק מהטעם שפירשו שהוא משום חשש חלב טמא" . והאדמו"ר רבי יוסף יצחק מליובביץ' "קבלה בידו שהשותה חלב נכרי פוגם אצלו באמונה"].

 

ג. האיסור בשתיית חלב נכרי – פסק ההלכה

יעויין בשולחן ערוך וברמ"א (5א). ובכף החיים (5ב) שהביא את מחלוקת הפוסקים מה הדין בעיר שאין בה חלב טמא כלל, או בעיר שחלב טמא עולה יותר ביוקר מחלב טהור [ולכן אין חשש שהנכרי יערבנו], ואת דברי הברכי יוסף כי למעשה במקום שנהגו להקל, רשאים להקל, אבל במקום שלא נהגו אין להקל.

ד. חלב עכו"ם בפיקוח ממשלתי

ממוצא הדברים, דנו הפוסקים האם מותר לשתות חלב נכרי העומד תחת פיקוח ממשלתי האוסר ערבוב חלב טמא [ובמידה ויעשו זאת יוטלו עליהם קנסות ואף רשיון העסק שלהם יופקע].

בשו"ת אגרות משה (7) כתב "בדבר החלב של הקאמפאניעס [חברות] במדינתנו אשר יש פיקוח הממשלה, ואם יערבו חלב בהמה טמאה יענשו וגם יסגירו את העסק שלהם שלכן ודאי מירתתי מלערב יש טעם גדול להתיר אף בלא שיטת הפר"ח, משום דהעיקר דידיעה ברורה הוא כראיה ממש". והוכיח זאת רבי משה מכמה סוגיות, וזה לשונו:

[א] "כהא דשבועות דף ל"ד (6א) גם לעדות דממון. [ב] וגדולה מזה איתא בתוס' יבמות דף מ"ה (6ד) בשם יש מפרשים גם לדין ראיית בית דין לטבילת גר, עיי"ש. [ג] ויש ידיעה שאף בנפשות נחשב ראיה דבמנאפים עד שיראו כדרך המנאפים [כדברי הגמרא במסכת מכות (6 ב), אף שהחיוב הוא רק אם הכניס כמכחול בשפופרת, שלא ראו זה. ומשמע מרש"י בבא מציעא דף צ"א (6ג) שכתב דלא הזקיקתן תורה להסתכל כל כך, דבכה"ג ברוצח ושאר מיתות לא היו מחייבין מיתה, ורק במנאפים לא הזקיקתן תורה להסתכל, ומחייבין אותן מיתה אף שאינה ראיה. ואם כן צריך לומר שבעצם ידיעה היא כראיה גם לגבי נפשות, ולכן נהרגין במנאפים", עי"ש בכל דבריו ובמה שכתב "וזהו גדר אנן סהדי שמצינו בהרבה מקומות".

מתוך כך הסיק רבי משה: "הרוצה לסמוך ולהקל יש לו טעם גדול ורשאי, וכמו שמקילין בזה הרוב בני אדם שומרי תורה, וגם הרבה רבנים. וח"ו לומר שעושין שלא כדין. אבל מכל מקום לבעלי נפש מן הראוי להחמיר ואין בזה משום יוהרא. וכך אני נוהג להחמיר לעצמי, אבל מי שרוצה להקל הוא עושה כדינא ואין להחשיבו כמזלזל באיסורים". רבי משה חזר על דבריו בעוד כמה מתשובותיו, ומכל מקום כתב (ח"ב סימן לה) כי ראוי למנהלי הישיבות לקנות עבור בני הישיבה חלב ישראל בלבד אף אם המצב הכספי של הישיבה דחוק "שזהו מענין החינוך שכדאי וראוי לבני תורה להחמיר אף כשיש רק חשש איסור".

לעומת זאת, החלקת יעקב (9,8א) ערך מערכה מול תשובתו של רבי משה, ולדעתו אין להקל בשתיית חלב עכו"ם הנמצא תחת פיקוח ממשלתי, מחמת הסיבות הבאות: [א] מוכח מדברי הראשונים כדעת החתם סופר שחלב עכו"ם היא גזירה ואסרו אף במקום שלא כדאי לגוי לערב. [ב] מלבד חשש העירוב ישנם טעמים נוספים [כמוסים] כדברי ערוך השלחן (4ב)  הנ"ל. [ג] ידיעה ברורה אינה נחשבת לראיה [וחלק על דברי רבי משה, כי לדעתו בסוגיא בשבועות (6א) "זה לא הוי כראיה, רק ידיעה בלא ראיה, וכאמור דגם בממון ובנפשות מהני אף ידיעה בלא ראיה", וממילא בנידון חלב עכו"ם "דהגזירה היתה שצריך להיות רק רואהו, אם כן פשיטא דאף בהאומדנא דמרתת מפני הממשלה אסור, לא מקרי אומדנא זו כראיה"]. [ד] לא ברור ש"מירתת" מפני הממשלה מהווה היתר בדין חלב עכו"ם, וזאת בנוסף על כך שמבחינת המציאות לא ברור שהחברות חוששות כל כך מהפיקוח הממשלתי [ומביא שם מעשה בענין זה].

החזון איש (9ב) כתב כי "יש מקום לומר דהוי כשפחות החולבות דמירתתות [כוונתו לדברי הרמ"א (2) בסע' א) "שפחות שחולבות הבהמות בבית ישראל מותר לכתחילה", מכיון שהן "מירתתות" – פוחדות מהבעלים הישראל שיראה את מעשיהן] וכיושב בצד העדר וכשהוא עומד הוא רואה". ונראה מפשטות דבריו שהסתמך למעשה על דברי הפרי חדש, כפי שסיים: "אבל אם אין בכל העיר טמאה, הדין נותן דהוי כאין בעדרו טמאה ויושב בצד העדר וכמש"כ הפרי חדש [ועי' גם בסוף דבריו].

אולם בתשובות והנהגות (9ג) הביא את דברי החזון איש, וכתב: "אבל שמעתי מהגאון רבי ישראל וועלץ, ששאל פי רבינו החזון איש, והשיב שאין דבריו למעשה כלל אלא לילדים קטנים או ליולדת תוך שלושים". וראה גם במה שכתב בתשובות והנהגות (13א) שאין די בקנס הממשלתי  להרתיע את הנכרי לערב חלב טמא בחלב הטהור.

 

ה. אבקת חלב נכרי

אבקת חלב היא חלב שעבר תהליך של ייבוש ממרבית נוזליו, עד שנוצרה ממנו אבקה. לאחר שנוצרה אבקת חלב, כמובן, ניתן לערב אותה בנוזלים ליצירת משקה הדומה בתכונות רבות לחלב. מטבע הדברים, לאבקת חלב "זמן שימוש" ארוך באופן משמעות יותר מחלב, ואין צורך לשמירתה בתנאי קירור כמו החלב [המחמיץ בחום].

באבקת חלב נעשה שימוש נרחב לצרכים שונים, ובכללם תוספת לתערובת של קקאו וחמאת קקאו על מנת לייצר שוקולד חלבי, ומוצרים אחרים כגון, מזון לתינוקות, ממתקים ועוד.

הפוסקים ישבו על המדוכה, האם באבקת חלב המיוצרת מחלב נכרי, יש איסור. יש לציין, כי נדון זה נוגע גם לסוגיית איסור גבינת וחמאת נכרי – בה עסקנו בשיעור עולמות בנושא זה [שיעור תרי"ח].

רבי צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, דן בענין זה בהרחבה בשו"ת ההר צבי (11-10) והתיר אכילת אבקת חלב נכרי, על פי המבואר בדברי הפוסקים כי בגבינה ובחמאה של נכרי לא נאמרה גזירת איסור חלב נכרי, כי נשתנה הדבר, ולכן גם אבקת חלב שנעשה בה שינוי אינה בכלל הגזירה. כמו כן אין לאסור מחשש עירוב חלב טמא, היות ומבואר בסוגיית הגמרא (1א) כי חלב טמא אינו עומד לגבינה, ואפשר שגם לא ניתן לייצר ממנו אבקה. ובהמשך דבריו מבואר, שאפילו אם ניתן לייצר אבקה מחלב טמא, אין  זה אלא ספק ספקא – שמא אין כאן תערובת חלב טמא כלל, ואף אם תמצי לומר יש בו, שמא אינו אלא מיעוט, ואין לחשוש לכך ולגזור על הדבר. ובכלל גזירת חלב אינו, הואיל והשתנה, כפי שנתבאר – ראה כל דבריו בהרחבה.

אמנם החזון איש (9ב) כתב בתוך דבריו: "אבל אבקת חלב נעשה על ידי אויר חם ויבש, והלחות של החלב כלה באויר והיבש של החלב נשאר. ופעולה זו אין לה צורך לטבע של הפרשה, ואפשר ליבש כל דבר לח, ואפשר לייבש חלב טמא כחלב טהור. ויש כאן חשש של חלב טמא לגמרי, או לתערובתו, ואין הבדל בין חלב נכרי לאבקת נכרי [עם זאת, כבר נתבאר לעיל דעת החזון איש בעיקר דין חלב נכרי הנמצא תחת פיקוח ממשלתי].

וראה גם בתשובות והנהגות (13 א) שהעלה לאסור אבקת חלב נכרי, על פי דברי החזון איש, וגם כאשר יש פיקוח ממשלתי על המוצרים הכתובים על האריזה.

סיכום – קובץ כשרות כהלכה (12).

 

ו. חלב ואבקת חלב נכרי – סיכום

ראה בספר הכשרות (13ב) סיכום דיני חלב נכרי, ובכלל זה הנדונים דלקמן: חליבת יהודי מחלל שבת בפרהסיא, אינה אוסרת החלב כאשר אין חשש עירוב חלב טמא • יש להוציא ממון ולהשיג חלב ישראל • חלב נכרי אוסר כלים שבושל בהם כשאר מאכלים אסורים • חלב עם פיקוח ממשלתי • אבקת חלב נכרי, וכאשר יש פיקוח ממשלתי.

בילקוט יוסף (14) כתב: "אבקת חלב של נכרי שמערבים בשוקולד וכד', מעיקר הדין אין בזה איסור חלב נכרי, אחר שידוע שעושים זה מחלב פרה. אולם עם כל זאת ראוי ונכון להחמיר בזה, אך לקטנים יש להקל גם במיני מתיקה".

 

השגחה בחליבה באמצעות מצלמות וידאו

ז. ממוצא הדברים שנתבארו לעיל בהבנת גדר הבירור ש"ישראל רואהו", הנדרש לצורך היתר החלב, והמסתעף לדיני עדות – האם די בידיעה ודאית או שצריך דווקא ראיה, דנו הפוסקים בכשרות החלב שההשגחה עליו נעשית באמצעות מצלמות וידאו – ראה במאמריהם של הרב שמואל אליעזר שטרן (15) ורבי מרדכי  גרוס (16) חברי ועדת כשרות מהדרין של תנובה, המשתמשת במכשירי וידאו להשגחה על החליבה [עי"ש דעת הגרי"ש אלישיב והגר"ש ואזנר בזה], ובמה שכתבו הוראות המעשיות הנדרשות להסתמכות על מצלמות וידאו בהשגחה על חלב.

סיכום – מאמרו הנפלא והמקיף של ידידי המנוח הדיין הרה"ג רבי ישראל חיים רייזמן, שנלב"ע בשנת תש"ע, אשר ראה אור בספרו שו"ת חיי ישראל (10). ובתוך דבריו ציין למה שכתבו הפוסקים בנדון השימושים השונים במצלמות וידאו בהלכה בענייני סת"ם, שמיטה ואיסור יחוד.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

שוחד

שוחד- חלק א / טובות הנאה לעובדי ציבור א. בתורה נאמר איסור לדיין לקחת שוחד, וצריך עיון בטעם האיסור, והאם מותר לקחת שוחד משני הצדדים במידה

קרא עוד

כתיבה כדיבור

א. רבותינו האחרונים נחלקו האם כתיבה נחשבת כדיבור בדיני התורה. ב. נדרים ושבועות: הכותב "הריני נשבע", או "הריני מקבל עלי לצום" האם

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

ברכת האילנות

ברכת האילנות א. במסכת ברכות (מג, ב) מובא דין ברכת האילנות: "האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִסַּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.