טעויות בתפילות ראש השנה

תקציר השיעור

א. חידושו של הגאון רבי אֵבלי פאסוולער זצ"ל [ראב"ד וילנא] בדין טעה ולא אמר 'המלך הקדוש' בערבית של ראש השנה, שאינו צריך לחזור ולהתפלל, כדין השוכח לומר 'יעלה ויבוא' בליל ראש חודש, והתמיהות על חידושו.

ב. דברי תלמידי רבנו יונה שהטועה ולא הזכיר יום טוב בליל ראש השנה, חוזר לראש התפילה, ואינו דומה למי שלא אמר 'יעלה ויבוא' בליל ראש חודש. וגם מדבריו תמהו על חידושו הנ"ל של רבי אבלי.

ג. שכח ולא אמר 'יעלה ויבוא' בליל יום טוב, צ"ע אם חוזר או לא. וכן צ"ע אם שכח ולא אמר 'יעלה ויבוא' בליל ראש השנה, אם צריך לחזור.

ד. אמירת 'המלך הקדוש' בעשרת ימי תשובה היא משום שהם ימי דין, והדין בראש השנה תלוי בקידוש החודש. ולפי זה יבואר חידושו של רב אבלי.

ה. שכח ולא אמר 'המלך הקדוש' בליל ב' של ראש השנה, מה דינו.

ו. לא אמר 'המלך הקדוש' בתפילת שחרית של ראש השנה קודם הנץ החמה.

ז. 'המלך הקדוש' בברכה 'מעין שבע' של הש"ץ בליל ראש השנה שחל בשבת.

ח. לא אמר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון בליל ראש השנה, מה דינו.

ט. עיקר מהותם של ההזכרות שקבעו חז"ל לומר בתפילות הימים הנוראים, מצריך ביאור: האם זהו שינוי בעצם מטבע הברכה או שהוא תיקון הזכרה [כדוגמת הזכרה מעין המאורע].

י. לפי זה יש לדון בחידושו של רבי אבלי, ובדינו של האומר 'האל הקדוש' במנחה ביום כיפור, האם צריך לחזור ולהתפלל ב' ערבית במוצאי יום כיפור.

טעויות בתפילות ראש השנה

א. הלכה פסוקה שהטועה ולא אמר 'המלך הקדוש' בעשרת ימי תשובה, חוזר לראש התפילה, כפי שנפסק בשו"ע (3) ובחיי אדם (1). והביא החיי אדם (1) את חידושו של רבי אברהם אֵבלי פאסוולער זצ"ל [שהיה ראב"ד וילנא בדור שלאחר הגר"א] בדין טעה ולא אמר 'המלך הקדוש' בערבית של ראש השנה, שאינו צריך לחזור ולהתפלל, כדין השוכח לומר 'יעלה ויבוא' בליל ראש חודש [נוקבים ביותר הם דברי הסטייפעלר שהובאו בספר פניני רבנו הקהלות יעקב (1) בגודל מעלת כתיבת חידושי תורה והדפסתם, ואמר שמחידושי תורתו של הגאון רבי אֵבלי שהיה פוסק גדול בדורו והניח ששים שקים מלאים בחידושי תורה, לא נותר מאומה זולת חידוש הלכה אחד, אשר בזכות שהדפיסו החיי אדם, כפי שנראה להלן, לא היה פוסק חשוב אחד מאז שנאמר חידוש זה שלא התייחס אליו ודן בו, והערה זו נפלאה עד מאד].

הטעם שהשוכח לומר 'יעלה ויבוא' בליל ראש חודש אינו חוזר הוא, מפני שאין מקדשין את החודש בלילה, כדברי השו"ע בהלכות ראש חודש (2). וביאר המשנה ברורה (1) דהיינו משום שלא היה עדיין קדושת ראש חודש על היום [ודין זה נאמר גם בליל ב' דראש חודש]. ומקור הדברים בסוגיא בברכות בדף ל' ע"ב (2) ובתוספות שם (ד"ה לפי). ובגמרא במסכת ראש השנה בדף כ"ה ע"ב (2) שלמדו את ההלכה שאין מקדשים את החודש בלילה מהפסוק 'כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב' [שנאמר בקידוש החודש, עי"ש ברש"י] וכשם שמשפט [של בית דין] הוא ביום, כך חוק [דהיינו קידוש החודש] הוא ביום ולא בלילה. ומכיון שאין מקדשים את החודש בלילה, גם ההלכה שצריך לחזור בתפילה כשלא הזכיר את קדושת החודש באמירת 'יעלה ויבוא', לא נאמרה בלילה. וכאמור, חידש רבי אֵבלי, שהטועה בליל ר"ה ולא אמר 'המלך הקדוש' אינו צריך לחזור ולהתפלל, כדין שכח 'יעלה ויבוא' בליל ראש חודש.

 

ב. החפץ חיים בשער הציון (3) תמה על חידושו של רבי אֵבלי שאם אמר 'האל הקדוש' בליל ראש השנה אינו צריך לחזור, כי לכאורה "בזה שמתפלל תפילת יום טוב ממה נפשך אינו יוצא". כלומר, אם זמן זה הוא יום טוב הרי אינו יוצא במה שסיים 'האל הקדוש', כי ביום טוב של ראש השנה צריך לומר 'המלך הקדוש'. ואם זמן זה נחשב ליום חול, הרי אינו יוצא בתפילת יום טוב [עי' ביאור ה'ממה נפשך' בציץ אליעזר (5)]. ובסגנון דומה תמה הבית הלוי (3) על סברת רבי אֵבלי, כי ההלכה שהטועה ולא אמר 'יעלה ויבוא' אינו חוזר היא רק בתפילת יום חול, שהתפילה עצמה מתאימה, ורק חסרה הזכרת 'יעלה ויבוא', ועל זה נאמר שבלילה הזכרה זו אינה מעכבת מכיון שאין מקדשים את החודש בלילה. אולם בליל ראש השנה הרי צריך להתפלל תפילה של יום טוב, ונמצא שכאשר לא אמר 'המלך הקדוש' אין זו תפילת יום טוב של ראש השנה כלל, ולפי סברת רבי אֵבלי היה לו להתפלל תפילה של חול.

 

ג. קושיה נוספת על חידושו של רבי אֵבלי הקשו האחרונים [הבית הלוי (3), שו"ת מים חיים המובא בבנין שלמה (4) ועוד] מדברי תלמידי רבנו יונה (3) שכתבו כי הטועה ולא הזכיר יום טוב בליל ראש השנה, חוזר לראש התפילה. ואינו דומה למי שלא אמר 'יעלה ויבוא' בליל ראש חודש, משום שאע"פ שר"ה תלוי בראש חודש, אולם "כיון שהוא [ראש השנה] יום טוב, מצות יו"ט אלימא טפי שיש בה איסור מלאכה" – כלומר בשל קדושת היום טוב של ראש השנה, החמורה מקדושת ראש חודש, יש לחזור כשלא הזכיר יום טוב בליל ראש השנה. ואם כן לכאורה הוא הדין כשלא אמר 'המלך הקדוש', צריך לחזור בגלל סברת תלמידי רבנו יונה, שאמירת 'המלך הקדוש' באה מצד היום טוב של ר"ה, ולכן אם לא אמר 'המלך הקדוש' חוזר, כשם שטעה ולא הזכיר יום טוב בתפילת ר"ה צריך לחזור.

[ובתוך דבריו דן הבנין שלמה (4) בשכח ולא אמר 'יעלה ויבוא' בליל יום טוב, אם חוזר, וכתב שאינו חוזר כי כבר הזכיר מקודם בתפילה מעניינו של יום באמירת 'ותתן לנו'. אמנם הוסיף הבנין שלמה לדון בשכח ולא אמר 'יעלה ויבוא' בליל ראש השנה, אם צריך לחזור בגלל שחסרה לו הזכרת ראש חודש, ונקט שבליל ר"ה אינו חוזר דלא גרע מכל ליל ראש חודש שאם לא אמר 'יעלה ויבוא' אינו חוזר. וגם כשלא הזכיר ביום דעתו נוטה שאינו חוזר, עי"ש בדבריו].

 

ד. הבנין שלמה העמיד על תילם את דברי רבי אֵבלי שהם "שרירין וקיימין ומאירין כשמש בצהרים", ותירץ את קושיית האחרונים מדברי רבנו יונה, על פי הידוע שתקנו חז"ל לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט' בעשרת ימי תשובה היא בגלל שהם ימי דין ומשפט, והקב"ה שופט אז את כל העולם כולו [כמפורש בגמרא בברכות י"ב ע"ב]. ובגמרא בראש השנה בדף ח' ע"ב (2) נאמר שהדין בראש השנה תלוי בקידוש החודש של בית דין ו"אין בית דין של מעלה נכנס לדין אלא אם כן קידשו בית דין של מטה את החודש". ומאחר והדין של ראש השנה לא מתחיל אלא לאחר שקידשו בית דין של מטה את החודש, מובן חידושו של רבי אֵבלי, שאם שכח 'המלך הקדוש' בליל ראש השנה אינו צריך לחזור, כי גם אם כבר נכנס היום טוב של ראש השנה והוא אסור במלאכה, מכל מקום הזכרת 'המלך הקדוש' הרי תלויה בדין של ראש השנה, והדין הרי תלוי בקידוש החודש, ושפיר דמי ממש להזכרת 'יעלה ויבוא' של ראש חודש, שאינו חוזר בלילה מאחר שאין מקדשים החודש בלילה.

והוסיף הציץ אליעזר (5) שלפי תירוץ זה, מיושבת גם תמיהת השער הציון על חידושו של רבי אֵבלי, כי באמת התפילה שלו היא תפילת יום טוב [ולא כפי שהבין השער הציון בקושייתו שלפי רבי אֵבלי אם לא אמר 'המלך הקדוש' זה נחשב כתפילת חול]. והסיבה שאינו חוזר כשלא אמר 'המלך הקדוש' היא כדברי הבנין שלמה, כי הזכרת 'המלך הקדוש' אינה תלויה בזה שהיום הוא כבר יום טוב, אלא תלויה בדין והדין תלוי בקידוש החודש, ולכן זה דומה לדין שכח 'יעלה ויבוא' בליל ראש חודש, וכמבואר. ועי' באגרות משה (5) שכיוון מדעתו לדברי הבנין שלמה.

והנה בסוף דבריו הסתפק הבנין שלמה (4) מה דין בשכח ולא אמר 'המלך הקדוש' בליל ב' של ראש השנה, ונשאר בצ"ע. ולהאגרות משה (5) פשיטא שחוזר, וסברתו עמו "דלא גרע מכל עשי"ת".

 

ה. לפי חידושו של רבי אֵבלי דן האגרות משה (5) בשאלה, אם לא אמר 'המלך הקדוש' בתפילת שחרית של ראש השנה קודם הנץ החמה, האם צריך לחזור או לא, עי' היטב בדבריו.

והגר"ע יוסף מצרף בספרו 'חזון עובדיה' (6) את חידושו של רבי אֵבלי להכריע בדין טעה  ולא אמר 'המלך הקדוש' בברכה 'מעין שבע' של הש"ץ בליל ראש השנה שחל בשבת – שאינו צריך לחזור. דהנה בכל שבת בעשרת ימי תשובה, נחלקו הפוסקים אם צריך לחזור [הובא גם במשנה ברורה בסי' תקפב ס"ק י; (3)]. וחידש החזון עובדיה, שבליל ראש השנה שחל בשבת, ניתן לצרף את סברת רבי אֵבלי שהאומר 'האל הקדוש' בליל ראש השנה אינו חוזר [ועוד צירף שם סברות נוספות מדוע אינו חוזר, ועי' גם במה שהאריך שם כי למרות שיוצא מהכרעה זו נגד המפורש בכתבי האריז"ל להחמיר בברכת 'מעין שבע' שהיא חיוב במקום חזרת הש"ץ, יש לסמוך על ההלכה ולא על הקבלה].

והגרש"ז אויערבך (7) כתב על פי חידושו של רבי אֵבלי שאם לא אמר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון בליל ראש השנה, לכאורה אין לחזור, מטעם שאין מקדשים את החודש בלילה. אולם הוא מביא את דברי הבנין שלמה (4) הנ"ל, שחידושו של רבי אֵבלי נובע מכך שהזכרת 'המלך הקדוש' תלויה בדין והדין תלוי בקידוש החודש. ולפי זה הסיק הגרש"ז שמסתבר שרק לענין תיבת 'המלך' נפסק שאינו חוזר בלילה, מה שאין כן עצם תפילה שפיר צריכה להיות בליל יום טוב ולא בחול. ולכן מאחר ונפסק במשנה ברורה (7) שאסור לצום בליל ראש השנה, מסתבר שגם בברכת המזון אם שכח יעלה ויבוא אע"פ שאינו חוזר מחמת ראש חודש, מכל מקום בגלל יום טוב של ראש השנה צריך לחזור ולברך.

 

ו. והנה בעיקר מהותם של ההזכרות שקבעו חז"ל לומר בתפילות הימים הנוראים, חקרו האחרונים – האם זהו שינוי בעצם מטבע הברכה או שהוא תיקון הזכרה [כדוגמת הזכרה מעין המאורע] כפי שהביא בספר הגיוני הלכה (8).

ונפקא מינה בין שני האופנים הם דברי רבי אֵבלי. כי לפי ביאורו של הבנין שלמה, שאמירת 'המלך הקדוש' תלויה בדין של ראש השנה והדין תלוי בקידוש החודש, הרי שהזכרת 'המלך הקדוש' דומה להזכרת 'יעלה ויבוא'. וצדק איפוא רבי אֵבלי, שמאחר ו'המלך הקדוש' אינו מעצם מטבע הברכה, אלא כהזכרת יעלה ויבוא, אם לא אמרו בתפילת ליל ראש השנה, אינו חוזר כדין טעה ולא אמר 'יעלה ויבוא' בליל ראש חודש.

אמנם אם 'המלך הקדוש' היא תקנה בעצם מטבע הברכה של תפילות ראש השנה, הרי שגם בלילה ראוי לחזור אם טעה ולא אמר 'המלך הקדוש', כדין המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות, שלא יצא ידי חובתו, וכמו שגם ביאר במועדים וזמנים (7).

וכן מתבאר גם בדברי הגר"ש רוזובסקי בספר זכרון שמואל (9). וכתב נפקא מינה נוספת בחקירה הנ"ל, בדין שכח 'המלך הקדוש' במנחה ביום כיפור, האם צריך לחזור ולהתפלל ב' תפילות ערבית במוצאי יום כיפור. אם אמירת 'המלך הקדוש' היא חלק ממטבע התפילה, הרי שכאילו כלל לא התפלל מנחה, ועל כן צריך לחזור ולהתפלל ב' תפילות ערבית במוצאי יום כיפור. אך אם 'המלך הקדוש' היא הזכרה, וכששכח ולא אמר 'המלך הקדוש' נחשב כאילו התפלל ללא הזכרה, אין לו מה להתפלל בשנית, שהרי לא ירוויח דבר, שכן גם המוצאי יום כיפור הרי לא יזכיר 'המלך הקדוש'.

ועוד חזון למועד להאריך בדברי הגר"ש רוזובסקי, והמסתעף מהם לעניינים נוספים בדיני טעויות התפילה, בעז"ה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

קושר ומתיר

א. אלו קשרים אסור לקשור בשבת – סוגיית הגמרא בסוגיית הגמרא הובאו מקורות סותרים בנדון קשירה בשבת, כאשר בחלק מהמקורות

קרא עוד

תליוהו וזבין

א. סוגיית הגמרא בדין "תליוהו וזבין [מי שתלו אותו או עשו לו יסורים עד שמכר וקיבל הדמים] זביניה זביני [המכר

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

תוספת שבת ביום טוב

תוספת שבת ביום טוב א. בחודשי הקיץ, במקומות בהם שוקעת החמה בשעה מאוחרת בלילה, רבים בארצות הברית ובארצות מערב אירופה, נוהגים לקבל שבת מוקדם, כדי לאפשר

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.