יין שביעית לארבע כוסות

תקציר השיעור

יין שביעית לארבע כוסות

ובדין אין עושין מצוות חבילות חבילות

 א. ספק הירושלמי – מהו לצאת [ידי חובת מצות ארבע כוסות] ביין של שביעית

בתלמוד הירושלמי דנו בשאלה "מהו לצאת [ידי חובת מצות ארבע כוסות] ביין של שביעית", והספק הוכרע: "תני רבי הושעיא יוצאין ביין של שביעית". בדברי המפרשים נאמרו ביאורים שונים בהבנת הספק, מה היה הצד שלא יוכל לצאת ידי חובת ארבע כוסות ביין של שביעית.

• דין "לכם" בשתיית ארבע כוסות • איסור הנאה מפירות שביעית לאחר ביעורם.

ב. אין עושין מצוות חבילות חבילות – הלכה וטעמיה

לביאור נוסף בספק הירושלמי, נקדים לברר את ההלכה "אין עושין מצוות חבילות חבילות" וטעמיה, מדברי הגמרא והפוסקים • "שנראה כמי שהיו עליו למשאוי וממהר לפרק משאו".

ג. "חבילות חבילות" – קיום מצות אכילת פירות שביעית ושתיית ארבע כוסות

בדברי הרמב"ן מבואר כי באכילת פירות שביעית מקיימים מצות עשה. על פי שיטתו ניתן לכאורה לבאר את הספק בירושלמי • אמנם יש להבין, מדוע למסקנת הירושלמי, יוצא ידי חובת שתיית ארבע כוסות ביין של שביעית, והרי לכאורה יש לחשוש לדין "אין עושים מצוות חבילות חבילות".

• דין "חבילות חבילות" בקיום שתי מצוות שאחת מהן חובה והשניה רשות • קיום מצות אכילה היא במעיים לעומת קיום מצות שתיה שהיא בגרונו.

ד. "חבילות חבילות" – קיום מצות ביעור פירות שביעית ושתיית ארבע כוסות

ספק הירושלמי מתבאר בדרך נוספת, כי ערב פסח [של מוצאי שביעית] הוא זמן ביעורם של  הענבים והיין, ונמצא שבשתייתו הוא מקיים את מצות הביעור.

ה. הספק בדין קיום מצות ארבע כוסות ביין של שביעית – ביאורים נוספים

• יין של שביעית כיון שיין זה אינו ראוי לנסך  ע"ג המזבח

• בקיום מצות ארבע כוסות נחשב כ"פורע חוב", שאסור בפירות שביעית.

• יין שביעית אינו מעובד כראוי [בגלל איסורי המלאכות השונות] ולכן אין לצאת בו ידי חובת ארבע כוסות.

ו. קיום המנהג לשתות מעט יין באמירת דצ"ך עד"ש באח"ב – ביין של שביעית

ז. אין עושין מצוות חבילות חבילות – שבע ברכות בליל הסדר

בסוגיא בפסחים ובדברי התוספות שם נתבאר ענין הכוסות הנפרדים הנצרכים לברכת המזון ולשבע ברכות, ועל פי זה דנו הפוסקים כיצד נוהגים כאשר מתקיימת שמחת שבע ברכות בליל הסדר.

ח. אין עושין מצוות חבילות חבילות – דינים נוספים

• סנדקאות ומילה על ידי אדם אחד • ברכה אחת על עירובי תבשילין וחצרות • קריאת שמע שעל המטה בכוונה לצאת בה ידי חובת קריאת שמע של ערבית.

יין שביעית לארבע כוסות

א. ספק הירושלמי – מהו לצאת [ידי חובת מצות ד' כוסות] ביין של שביעית

בתלמוד הירושלמי (א1) דנו בשאלה "מהו לצאת [ידי חובת מצות ד' כוסות] ביין של שביעית", והספק הוכרע: "תני ר' הושעיא יוצאין ביין של שביעית". בדברי המפרשים נאמרו כמה ביאורים בהבנת הספק, מה היה הצד שלא יוכל לצאת ידי חובת ד' כוסות ביין של שביעית. בקרבן העדה מפרש: "כיון דלא קרינן ביה לכם וקא סלקא דעתך דד' כוסות בעינן לכם כמו מצה". אך כבר תמה על כך הרש"ש בחידושיו בסוף מסכת פסחים (1ב) מדוע יין של שביעית אינו נחשב "לכם", שהרי מצינו בפסוק "והיתה שבת הארץ לכם", כי גם פירות שביעית נחשבים "לכם".

פירושים אחרים מתבססים על כך שערב פסח [במוצאי השביעית] הוא זמן ביעורם של  הענבים [והיין]. בפירוש  תקלין חדתין (1ג) כתב שספק הירושלמי נבע מכך שיין שביעית אסור ליהנות בו כשהגיע זמן הביעור, ולכן שמא אינו יוצא ידי חובת קיום מצות ד' כוסות ביין שביעית. ופשט הירושלמי שיוצא ידי חובה, כי 'מצוות לאו ליהנות ניתנו' [בשו"ת הר צבי (3ב) הקשה על פירושו מדין מצוות לאו ליהנות ניתנו שמ"מ לכתחילה אסור, ועוד, שכאשר יש גם הנאה גופנית כתב הר"ן שמצוות ליהנות ניתנו לכו"ע, ואסור]. וראה פירוש נוסף בדברי הגר"ח קנייבסקי בביאורו לירושלמי (1ד).

ב. אין עושין מצוות חבילות חבילות – הלכה וטעמיה

במסכת פסחים (1ה) הובא הכלל "אין עושין מצוות חבילות חבילות". ופירש רש"י במסכת סוטה (2א) את טעמו: "שנראה כמי שהיו עליו למשאוי וממהר לפרק משאו". וכן מפרש הרשב"ם בפסחים (1ה; ד"ה חבילות חבילות) "דמהוי עליה כמשאוי". טעם נוסף מבואר בדברי התוספות במסכת מועד קטן (2ב) משום "דבעינן שיהא לבו פנוי למצוה אחת ולא יפנה עצמו הימנה". ואיסור זה הוא מדרבנן, כמבואר בתוספות בסוטה (ד"ה והא; 2א).

פרטים נוספים בעיקרה של ההלכה ש"אין עושין מצוות חבילות חבילות" מתבארים בסוגיא בפסחים (1ה) לענין אמירת קדושת היום על כוס ברכת המזון, לענין הבדלה וקידוש על כוס אחת, ובתוספות (ד"ה שאין אומרים) לענין כוסות נפרדים לברכת המזון ולשבע ברכות. ובסוגיא בסוטה (2א) בענין השקאת שתי סוטות, טהרת שני מצורעים, ובתוספות (שם ד"ה אין לך) לענין הקרבת שתי קרבנות. וראה סיכום קצר בנושא זה באנציקלופדיה תלמודית (2ג).

ג. "חבילות חבילות" – קיום מצות אכילת פירות שביעית ושתיית ד' כוסות

רבי צבי פסח פרנק זצ"ל, רבה של ירושלים, מביא בשו"ת הר צבי (3ב) לבאר את ספק הירושלמי על פי שיטת הרמב"ן בספר המצוות (3א) שהחשיב את מצות אכילת פירות שביעית במנין מצוות העשה, ולכן יש להסתפק האם בשתיית יין שביעית לד' כוסות בליל הסדר יש משום "אין עושין מצוות חבילות חבילות", שכן במעשה אחד מקיים שתי מצוות – מצות אכילת פירות שביעית, ומצות ד' כוסות.

הגרצ"פ פרנק הביא שהגאב"ד מדאמבראווא דחה פירוש זה וטען, שאם בשתיית יין שביעית לד' כוסות יש משום "חבילות חבילות", מדוע נאמר במשנה בפסחים (לה, א) שהכהנים יוצאים ידי חובת אכילת מצה במצה של תרומה וחלה – והרי לכאורה זה נחשב "חבילות חבילות" כי יש באכילה זו קיום מצות אכילת מצה ומצות אכילת תרומה וחלה, ועל כרחך מוכח שאין באופן כזה חסרון של "חבילות חבילות"  [ולכן ביאר את ספק הירושלמי בדרך אחרת].

אך הרב פרנק חלק עליו וכתב שיש לחלק בין אכילת מצה של חלה ותרומה, לבין שתיית יין של שביעית לד' כוסות.  באכילת מצה של תרומה [וחלה] אין "חבילות חבילות", מפני שקיום מצות אכילת מצה ומצות אכילת תרומה אינם באותו זמן, כי מצות אכילת התרומה מתקיימת בגרונו, ורק אחר כך הוא מקיים מצות אכילת מצה התלויה בהנאת מעיו. אולם בשתיית יין של שביעית לד' כוסות, הוא מקיים שתי מצוות באותו זמן ממש, ובמקרה זה לכאורה יש מקום לחשוש לדין "אין עושין מצוות חבילות חבילות", וזה הספק בירושלמי הנ"ל.

אלא שאם דברי הגרצ"פ נכונים, יש להבין מדוע למסקנת הירושלמי, יוצא ידי חובת שתיית ד' כוסות ביין של שביעית, הרי יש לחשוש לדין "אין עושים מצוות חבילות חבילות".

ונראה מדוע אין בשתיית יין שביעית לד' כוסות משום "חבילות חבילות", על פי מה שכתב המגן אברהם (3ד) על דין השו"ע (3ג) בהוצאת ס"ת, שיש לפתוח את הס"ת השני רק לאחר שיגללו את הראשון משום ש"אין עושין מצוות חבילות חבילות", כמבואר במשנה ברורה שם] שחידש כי דווקא בקיום מצוות ששתיהן חובה נאמר הדין ש"אין עושין מצוות חבילות", אבל בקיום שתי מצוות שאחת מהם היא חובה והשניה אינה חובה, לא נאמר דין "חבילות חבילות" [ראה במחצית השקל (3ה) ביאור דברי המג"א על פי דברי רש"י הנ"ל בטעם שאין עושים מצוות חבילות חבילות].

לפי דברי המג"א מובן מדוע אין בשתיית יין שביעית לד' כוסות משום "חבילות חבילות", כי שתיית ד' כוסות היא חובה, אבל אכילת פירות שביעית אינה חובה – אלא בזמן שאוכל פירות שביעית הוא מקיים מצוה, ואם כן שוב לא שייך בזה "אין עושין מצוות חבילות חבילות".

בדרך נוספת ביאר בספר רץ כצבי (4) מדוע אין בשתיית יין שביעית לד' כוסות משום "חבילות חבילות", על פי דברי החתם סופר שבמשקים המחייב הוא בהנאת גרונו. ולכן יש הבדל בין קיום מצות ד' כוסות שהוא בגרונו, לקיום מצות אכילת פירות או שתיית יין של שביעית שהוא במעיים, כי המצוה אינה לאכול או לשתות את הפירות, אלא שהפירות יֵאָכלו או יִשָתו [והיינו שיהיה כילוי לפירות הקדושים בקדושת שביעית] – וזה נעשה כמובן במעיו ולא בגרונו. ומבוארת מסקנת הירושלמי שאין בשתיית יין שביעית לד' כוסות משום "חבילות חבילות", כי מאחר ושתי המצוות חלות בזמן שונה, האחת בגרונו והאחרת במעיו, אין זה שייך כלל לדין "אין עושין מצוות חבילות חבילות" [וכעין דברי הגרצ"פ פרנק בענין מצות אכילת מצה ואכילת תרומה לכהנים]. וראה עוד ברץ כצבי שביאר לפי הנ"ל את דברי האבודרהם מדוע אין בכוס הראשונה של ד' כוסות, שהיא גם הכוס של הקידוש, משום "אין עושין מצוות חבילות חבילות".

ד. "חבילות חבילות" – קיום מצות ביעור פירות שביעית ושתיית ד' כוסות

דרך נוספת בביאור ספק הירושלמי, כתב רבי בן ציון אבא שאול בשו"ת אור לציון (5) על פי המוזכר לעיל שערב פסח הוא זמן ביעורם של  הענבים והיין, ונמצא שבשתייתו הוא מקיים את מצות הביעור, ואם כן ספק הירושלמי היה האם אין בזה משום "חבילות חבילות", כי בשתיית יין שביעית מקיים מצות ד' כוסות ומצות ביעור פירות שביעית [וראה במה שפסק שם, מאחר וחלה חובת הביעור בערב פסח, יש לשייר רק כשיעור שלוש כוסות בשיעור רביעית לכל אחד מבני הבית בליל הסדר, אלא אם כן נשארה לו כמות מרובה [ארגז יין] שיש להקל משום "הפסד מרובה"].

ה. הספק בדין קיום מצות ד' כוסות ביין של שביעית – ביאורים נוספים

 

בשו"ת שואלין ודורשין (6) הביא רבי אליהו שלזינגר [רבה של שכונת גילה בירושלים] דרכים נוספות בביאור הירושלמי:

[א] ביאורו של האור שמח שצריך לעשות קידוש ביין הראוי לנסך ע"ג המזבח, והסתפק הירושלמי שמא אינו יוצא ידי חובת מצות ד' כוסות ביין של שביעית כיון שיין זה אינו ראוי לנסך  ע"ג המזבח. [ועי"ש במה שהעיר שלכאורה אין בניסוך יין של שביעית משום "הפסד" כי זו "דרך השימוש" ביין, והביא שכעין זה פסק הגרב"צ אבא שאול להתיר להבדיל ביין של שביעית גם למקפידים לשפוך יין מעט יותר מהדרוש לסימן ברכה, ולנוהגים לכבות הנר ביין זה ולשים היין על עיניו].

[ב] שמא בקיום מצות ד' כוסות נחשב כ"פורע חוב", שאסור בפירות שביעית.

[ג] שמא מחמת שיין שביעית אינו מעובד כראוי [בגלל איסורי המלאכות השונות] אין לצאת בו ידי חובת ד' כוסות.

ו. קיום המנהג לשתות מעט יין באמירת דצ"ך עד"ש באח"ב – ביין של שביעית

 

קיום המנהג לשפוך מעט יין באמירת דצ"ך עד"ש באח"ב – ביין שביעית, ראה בשו"ת משנת יוסף (7א) החולק בדבריו בענין הבדלה על יין שביעית על המובא לעיל (5) בשו"ת אור לציון, ובשו"ת רבבות אפרים (7ב).

ז. אין עושין מצוות חבילות חבילות – שבע ברכות בליל הסדר

 

להשלמת היריעה בדיני "אין עושין מצוות חבילות חבילות", הנה לעיל הבאנו את הסוגיא בפסחים ודברי התוספות שם (1ה) לענין כוסות נפרדים לברכת המזון ולשבע ברכות. שתי הדעות המוזכרות בתוספות הובאו בשו"ע (8א). ובפתחי תשובה שם, מובא מחלוקות הפוסקים כיצד נוהגים כאשר מתקיימת שמחת שבע ברכות בליל הסדר. השאלה היא, מצד אחד, הרי אי אפשר להוסיף עוד כוס על ארבע הכוסות. אך מצד שני, אם לא נוסיף עוד כוס ונקבע את הכוס של השבע ברכות על כוס אחת מארבע הכוסות, הרי יש בעיה ש"אין עושין מצוות חבילות חבילות".

סיכום דברי הפוסקים בענין זה – שו"ת אבן פנה (8ג)

ח. אין עושין מצוות חבילות חבילות – דינים נוספים

 

סנדקאות ומילה על ידי אדם אחד – שו"ת מהר"ם שיק (9א); ברכה אחת על עירובי תבשילין וחצרות – תשובות והנהגות (9ב); קריאת שמע שעל המטה בכוונה לצאת בה ידי חובת ק"ש של ערבית – שבט הקהתי (9ג).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

לא תקלל

א. שלוש פעמים הוזכר בתורה האיסור לקלל: "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ" (ויקרא יט, יד), "אֱלֹהִים [שמובנו דיין] לֹא תְקַלֵּל" (שמות כב,

קרא עוד

אשה קטלנית

א. סוגיית הגמרא – מעיין או מזל במסכת יבמות מבואר דינה של אשה שמתו בעליה הראשונים, המוחזקת כקטלנית, ואסורה להינשא

קרא עוד

קבלת שבת מוקדמת

א. במקומות רבים בעולם יש המקדימים לקבל את השבת מבעוד יום, ויש לברר האם כאשר האשה מדליקה נרות שבת מוקדם, בעלה ובני ביתה נאסרו בעשיית

קרא עוד

צידה בשבת

א. מלאכת צידה: במשכן •  אב •  תולדה ב. הגדרת מקום הצידה ומין בעל החיים הניצוד בסוגית הגמרא נתבארו יסודות מלאכת צידה: • מקום הצידה – להיכן

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

ברכת אשר יצר לאונן

ברכת אשר יצר לאונן א. בפתחי תשובה (יו"ד סימן שמא ס"ק ה) הביא את דברי חכמת אדם (כלל קנג) "אם עשה צרכיו בעודו אונן, חייב לברך

קרא עוד

ברכת כהנים בשמחת תורה

ברכת כהנים בשמחת תורה א. מנהג קהילות אשכנז בחו"ל לשאת כפים רק ביום טוב בתפילת מוסף, כמו שכתב הרמ"א (או"ח סי' קכח סעי' מד) "נהגו בכל מדינות אלו

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.