פרגולה – היא מבנה המשמש ליצירת חלל מוצל ומוגן בחצר או במרפסת, המורכב בדרך כלל ממסגרת. דהיינו, עמודים תומכים וקורות אופקיות היוצרות גג פתוח, ועליהם מניחים נסרים דקים לצורך הצללה – הגנה מפני קרינת השמש, המאפשרת ישיבה נוחה בחוץ גם בימים חמים. בדברי הפוסקים נדונה כשרותה של הפרגולה, שבה נמצאים בקביעות נסרים מעץ במשך כל ימות השנה. בכשרותה של פרגולה זו יש לדון מכמה טעמים שייתבארו להלן.
א. 'סוכה ישנה' – סוכה שלא נעשית לשם חג
תחילה יש לדון שהרי פרגולה זו נעשית שם לכל השנה ולא רק לחג הסוכות. נידון זה מופיע במשנה במסכת סוכה(1א)
"סוכה ישָׁנָה, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. וְאֵיזוֹ הִיא סֻכָּה יְשָׁנָה, כָּל שֶׁעֲשָׂאָהּ קֹדֶם לֶחָג שְׁלשִׁים יוֹם. אֲבָל אִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם חַג, אֲפִלּוּ מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה, כְּשֵׁרָה: להלכה אנו פוסקים כדעת בית הלל שסוכה אף שלא נעשית לשם חג כשרה, אולם בתלמוד ירושלמי (1ב) מובא תנאי להכשרת סוכה זו "ובלבד שיחדש בה דבר" – היינו גם לדעת בית הלל יש לבצע פעולה בסוכה זו לשם חג הסוכות. הרא"ש (1ג) הביא מחלוקת הפוסקים אם צריך חידוש בגוף הסוכה. הטור (1ד) פסק לחדש בגוף הסוכה טפח על טפח, או כל שהוא על פני כולה. ובבית יוסף דן האם דבר זה לעיכובא. ובדרכי משה הביא מהרבינו ירוחם שדבר זה אינו מעכב בסוכה.
[עיין עוד לקמן (3 א) יובא פסק השולחן ערוך והמשנה ברורה בדבר זה].
ב. סוכה העשויה לשם צל
הנה אף שנקטנו שאין צריך שהסוכה תהיה עשויה לשם החג מכל מקום מצינו הגבלה שצריך סוכה שעשויה לצל אבל אם זו סוכה שעשויה לדירה לכל ימות השנה פסולה, וכמו שכתב רש"י (2 א) לגבי סוכת יוצרים דהפנימית אינה סוכה שלא ניכר שלשם סוכה הוא דר בה, משום שכל ימות השנה הוא דר בה ורוב תשמישו וסעודתו ושנתו שם. וכן מבואר ברש"י (2 ב) ד"סוכה" אמר רחמנא ולא ביתו של כל השנה. ועל כן בסוכה שעשאה לדירה כדי להכשירה יש ובשולחן ערוך הרב (2ג) הוסיף דאם מתכוין להמשיך להשתמש בסוכה זו לאחר חג הסוכות לשימושי דירה, לא מועילה ההגבה לשם סוכה, דאין הגבהה זו לשם צל לבד, אלא לשם דירה.
השולחן ערוך(2ד, 3א) פסק "סוכה, אע"פ שלא נעשית לשם מצוה, כשרה; והוא שתהיה עשויה לצל." "סוכה ישנה, דהיינו שעשאה קודם שיכנסו שלשים יום שלפני החג, כשרה ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה לשם החג, ואפילו בטפח על טפח סגי אם הוא במקום אחד. ואם החידוש על פני כולה, סגי אפילו כל דהו. ואם עשאה לשם החג, אפילו מתחלת השנה, כשרה בלא חדוש. יוצר כלי חרש שיש לו ב' סוכות זו לפנים מזו ועושה קדירותיו בפנימית ומוכרם בחיצונה, הפנימית אינו יוצא בה ידי סוכה כיון שהיא דירתו כל השנה אינו ניכר שדר בה לשם מצוה". ועיין שם בדברי המשנה ברורה.
בספר אלה הם מועדי (3ב) הביא נידון באופן כזה שעשה הסוכה גם לשם צל וגם לשם דיורים, אך הגרז"נ גולדברג מכריע שפרגולה אין זה נחשב עושה לדירה, משום שאינו נעשה לדירה ותשמישים אלא לטיול בעלמא.
לסיכום: היוצא מכל הנ"ל שבפרגולה שיש בה נסרים להצללה, יש חילוק בין אם משתמשים בנסרי הצללה כל השנה שימוש של דירה או לא. אם השימוש שם הוא לא שימוש של דירה, אז מספיק לחדש בה דבר, אבל אם משתמשים שם שימוש של דירה באופן קבוע, יש להגביה את הנסרים קודם חג הסוכות. אך מסתבר שבדרך כלל אין שימוש בפרגולה נחשב שימוש של דירה, כיון שאין ישנים שם, ואין זה נחשב דירה של כל השנה, ואין צריך להגביה כלל את הנסרים, רק דינו כסוכה ישנה, שצריך לחדש בה דבר [כך מבואר בדברי הגר"ע פריד לקמן 10].
ג. סיכוך בנסרים פחות מד' טפחים – "גזירת תקרה"
נדון נוסף שיש לדון בכשרות סכך זה של פרגולה משום "גזירת תקרה" וכפי שמצינו בגמ' (4א) דאין מסככים בנסר שהוא רחב ד' טפחים משום גזירת תקרה, דאם נכשיר סוכה אשר הסכך שבה עשוי מנסרים רחבים ארבעה טפחים, יבואו אף להכשיר את תקרת הבית שעשאוה מנסרים [בזמנם שהבתים היו עשויים מעץ], וזה בודאי פסול, ד"סוכה" אמר רחמנא ולא בית של כל ימות השנה. אך מבואר בגמרא שאם הנסר הוא פחות מרוחב ד' טפחים אין בזה גזירת תקרה ומותר לסכך בהן, כי הנסר שהוא פחות מארבעה טפחים אינו דומה לתקרה.
אבל בדברי הראשונים מצינו לאסור אף בנסר פחות מד' טפחים. הכלבו (4ב) כתב שבמקומות שנהגו לעשות התקרה אף בנסרים פחותים מד' טפחים יש לאסור סיכוך בנסרים אלו מחמת גזירת תקרה. ובסמ"ק (4ג) כתב לאסור מטעם אחר שחיישינן שיבוא לסכך בהם בצורה קבועה שאין הגשמים נכנסים. וכן ביראים(4ד) כתב שיש לאסור סיכוך בנסרים דקים מחמת שהבתים נעשים כך והוי כבית ממש.
הטור (5א) הביא דברי הסמ"ק, ובדרכי משה הביא מההגהות מיימוניות לאסור סיכוך זה משום שהוא כבית. וכן נפסק בשולחן ערוך (5ב) וכן אסרו לסכך בנסרים שרחבן ארבעה, אפילו הפכן על צדן שאין בהם ארבעה. ואם אין ברחבן ארבעה, כשרים, אפילו הם משופים שדומים לכלים, ונהגו שלא לסכך בהם כלל. ובמשנה ברורה הביא את ב' הטעמים למנהג האוסר.
הבית שואבה (5ג) האריך לחדש שדברי היראים שפסל סוכה זו הינו פסול דאורייתא, יעוי"ש באריכות.
לאור פסק השלחן ערוך שנהגו שלא לסכך כלל בנסרים בזמן הזה [אף אם אינם רחבים ד' טפחים], התעורר פולמוס נרחב בין הפוסקים על כשרות הסיכוך בְּפְּלָפוֹנִים – שמא יש לפוסלם כדין "נסר". ונדון זה לכאורה נכון גם לנסרי הפרגולה. הערוך השולחן (6א) כתב "אותן המסככים בנסרים אפילו בקטני קטנים אין דעת חכמים נוחה עמה".
לעומת זאת השולחן ערוך הרב (6ב) כתב: אבל מותר לסכך בנסרים קטנים מאד שאין הדרך לקרות בהם. בהליכות שלמה (6ג) כתב שנהגו בירושליים לסכך בפלפונים, ומקפידים שלא יהיו ברוחב טפח. וביאר הטעם שבנסרים דקים כאלו אין לחוש לטעמים הנ"ל. וגם לא נחשב הדבר כבית מחמת שהיום אין עושים תקרות כאלו. החוט שני (6ד) נקט שדעת החזון איש גם להתיר סיכוך בפלפונים, ורק לעצמו החמיר שלא לסכך. ובארחות רבינו (6ה) הביא בשם הגרח"ק שבבני ברק לא נהגו לסכך בפלפונים. ובהלכות חג בחג (7ב) הביא מהגרח"ק שהחזון איש אסר זאת. הגר"ש דבלייצקי (7א) הביא שהמנהג בארץ ישראל לסכך בה, ואין חוששים לדברי השולחן ערוך הנ"ל. ויעויי"ש בגלגולי המנהג.
באור לציון (7ג) וכן בילקוט יוסף (7ד) נקטו שניתן לסכך בפלפונים. אך יש להזהר שלא יהיה אויר על פני כולה.
מעתה לכאורה גם בנסרי פרגולה לדעת רוב הפוסקים הנ"ל אין לחשוש בהם משום גזירת תקרה. אבל באלה הם מועדי (8א) רוצה לטעון שנסרי פרגולה חמורים יותר משום שבהם רגילים לסכך וקיימת בהם הגזירה הנ"ל.
ד. נסרים הפחותים מארבעה טפחים המחוברים יחדיו
בתשובות הרשב"א (8ב) דן לגבי סכך העשוי מנסרים שרוחבן טפח, והם מחוברים במסמרים של ברזל, והם משולבים כשליבת הסולם, ובחג הסוכות מכסין אותן בהדס ובערבה, האם פוסלים את הסכך מחמת המסמרים, והביא הרשב"א שגדול אחד הורה להסיר את המסמרים מן הסכך, וביאר הרשב"א הטעם של אותו גדול, דכיון שהנסרים תקועים במסמרים, והם משולבים כשליבת הסולם, דנים את כל הנסרים כנסר אחד שרחב ארבעה, ויש בו משום "גזירת תקרה". וכתב הרשב"א שם שיש שנחלקו על הגדול הנ"ל, וסבירא להו שאין בזה משום "גזירת תקרה", וכתב הרשב"א שהנח לאלו שנהגו היתר בדבר, כיון שנהגו שאע"פ שאינן נביאים, בני נביאים הם ולפי דברי הרשב"א, בפרגולה שיש בה הרבה נסרים, אם הם מחוברים במסמרים, לשיטת הגדול אחד שהביא הרשב"א יש בזה משום "גזירת תקרה". וכעיין סברא זו מובא בר"ן (8ג) שכאשר מחברים כמה נסרים ונעשה לוח גדול מד' פסול.
אמנם בבית השואבה (8ד) נקט בפשיטות שיש חילוק מתי מחברים את הנסרים שרק אם מחבר את הנסרים למסגרת קודם שמניחו לסיכוך, אז נחשבים כנסר אחד שרחב ד'. אך אין פסול לחברם אחר כך במסמרים.
האבני נזר (8ה) דן באופן שהדביקו כמה נסרים יחדיו, והביא דברי הרשב"א הנזכר, שכתב שהנוהגים היתר יש להם על מה לסמוך, וכתב שאף בנסרים דבוקים כן. ורק בנסר אחד רחב נאסר בגמרא.
ה. סוכה העשויה כמין בית
נדון נוסף בחיבור של עצי הפרגולה במסמרים, מלבד הנושא של גזירת תקרה, הוא נושא של דירת קבע, שכתבו תוס' בסוכה (9א) שאין לקבוע הסכך במסמרים, דסוכה דירת עראי בעינן, ואם קובעים את הסכך במסמרים הוי דירת קבע, ואף שבדפנות מבואר בגמרא שמותר לקבעם, בסכך אסור לקובעו. וכ"כ המשנ"ב בשער הציון (9ב) ואם עצי הפרגולה הם קבועים במסמרים הוי דירת קבע כמו בית ופסול. אמנם בדברי האלף לך שלמה (9ב) מבואר שפסול זה רק כאשר על ידי סיכוך זה לא ניתן להיכנס שם גשמים, אבל בלא זה אינו פוסל. ובדברי שבט הלוי (9ג) מצאנו עוד סברא להתיר, שרק בנסרים של זמנם שהיו ממש כתקרה שמקרים בה נאסר לקבעם במסמרים. ולפי זה ניתן לומר שאין לאסור זאת בפרגולה.
ו. כשרות סוכה בפרגולה – הלכה למעשה
הגר"ע פריד (10 ,11) העלה וסיכם את כל הנידונים הנ"ל בעניין פרגולה, עוד הוסיף שם בעניין חשש מעמיד כאשר מחברם במסמרים, וכאשר העץ שניתן בו הנסר יש לו בית קיבול ואולי נחשב לדבר המקבל טומאה.
למעשה העלה הרב פריד פסק הלכה כדלהלן: סוכה שנעשתה שלושים יום מלפני החג צריך לחדש בה דבר, והיינו שיש להגביה הסכך טפח על טפח במקום אחד [10 ס"מ על 10 ס"מ] או להגביה כלשהו על פני אורכה או כל רוחבה. סוכה ישנה שכאמור צריך לחדש בה דבר אם לא חידשו בה דבר כשרה בדיעבד. סוכה המשמשת לדירה בשאר ימות השנה, בכדי להכשירה לסוכה צריך להגביה את כל הסכך [ודי להגביהו אפי' כלשהוא] ולהניחו לשם סוכה, ואם לא הגביהו הסוכה פסולה מהתורה. פרגולה צפופה [פרגולת הצללה] שצילתה מרובה מחמתה אם הנסרים תחובים במסגרת ולא במסמרים או בדבק, כשרה מן הדין [אם עשוייה לצל], אך דינה כסוכה ישנה שצריך לחדש בה דבר. ואם ישנים שם באופן קבוע, יש להגביה את כל הסכך. אך אם הנסרים מחוברים במסמרים או בדבק, יש לפרק את הנסרים אחד כן ואחד לא לסירוגין, באופן שיהיה חמתה מרובה מצילתה, ויניח סכך כשר על הנסרים והאוויר שביניהם. יש מקפידים שלא להשתמש כלל בפרגולה צפופה כיוון שעשויה מנסרים. פרגולה שמשתמשים בה במשך השנה, די בחידוש דבר ואין צריך להגביה את הסכך, שכיון שאינה מקום המיוחד תדיר לאכילה ושתיה, אין דינה כדירה של כל השנה.
תגובה אחת
מה שנכתב בשם הגרז"ן גולדברג:
"שפרגולה אין זה נחשב עושה לדירה, משום שאינו נעשה לדירה ותשמישים אלא לטיול בעלמא"
לא מדויק, שהרי ברור שזה נעשה גם לתשמישים שונים אלא שהגרז"ן גולדברג דייק מלשון רש"י בסוכה (ח ע"ב) שדווקא סוכה המשמשת לכל השנה לאכילה, שינה ורוב תשמישו היא הפסולה וא"כ בשאר פרגולות שעיקרן לטיול ואינו ישן שם ולא אוכל שם – כשרות.