מזיק בפורים

תקציר השיעור

א. המזיק מחמת שמחה – מקורות ופסק הלכה

דברי רבותינו הראשונים בעניין חטיפת האתרוגים והלולבים בחג הסוכות • היזק מחמת שמחת חתן וכלה • הכאה דרך משחק • סייגים בפטור המזיק מחמת שמחה.

ב. המזיק מחמת שמחת פורים – דברי הפוסקים

גניבת מאכלים משום שמחת פורים • היזק בממון והיזק בגוף • מזיק מכח השמחה ומזיק בכוונה.

היזק קטן והיזק גדול • חיוב שיכור כלוט בתשלום נזקים שגרם.

ג. טעם פטור המזיק מחמת שמחת פורים

משום תקנת חכמים או משום מחילת הנפגע • נפגע שאינו מוחל על פגיעתו • הפוגע באדם שאינו קשור לשמחה • "מעשה היזק" או "מעשה שמחה" • נהיגה בשכרות בפורים.

ד. מזיק מחמת שמחת פורים כמזיק 'ברשות'

מזיק תוך כדי ריצה בערב שבת • מזיק 'ברשות' מצות שתיית יין בפורים • מנהג בני ספרד בנדון פטור מזיק בפורים.

ה. בן פרזים שהזיק בן כרך – נזק בליל או במוצאי פורים

האם הפטור הולך אחר המזיק, אחר הניזק, או אחר מקום הנזק • מזיק בליל או במוצאי פורים.

ו. מזיק בכוונה

נזק בטעות מתוך שמחה • שמחה שאחד ממרכיביה הוא נזק • נזק שנעשה תוך כדי שמחה במטרה לחסל חשבונות.

ז. הלבנת פנים והונאת דברים בפורים

בושות והכאות בפורים • מנהג "פורים רב" • חיוב בקשת מחילה מהנפגעים והנעלבים בפורים.

ההבדל בין "שמחת פורים" ל"קלות דעת"

ח. מזיק בפורים – הלכה למעשה

פסק ההלכה ומנהג בני אשכנז ובני ספרד • סיכום הדינים.

מזיק בפורים

א. המזיק מחמת שמחה – מקורות ופסק הלכה

נאמר במשנה (1א) כי לאחר הקפת המזבח ביום השביעי של חג הסוכות, היו הגדולים שומטין את הלולבים מידי הקטנים, ואוכלים את אתרוגיהם. ופירש רש"י "ואין בדבר לא משום גזל ולא משום דרכי שלום, שכך נהגו מחמת שמחה". והוסיפו תוס' כי מפירושו של רש"י ניתן ללמוד "לאותן בחורים שרוכבים בסוסים לקראת חתן, ונלחמים זה עם זה, וקורעין בגדו של חבירו, או מקלקל לו סוסו, שהן פטורין, שכך נהגו מחמת שמחת חתן" [והוסיפו התוס' ביאור שונה בדברי המשנה]. ובעל ספר האגודה (1ב) פסק את דברי התוס', והוסיף "וכן פסקתי לפעמים בשבתות בחצר בית הכנסת, כשמשחקים הבחורים ומכין זה את זה, ובלבד שלא יתכוונו".

ואכן, מסופר בפסקי תרומת הדשן (1ג) על אדם שתבע את חברו על שדחפו בעת סיבוב ההושענות, ובכך שבר את עצמות כתפיו ונצרך לרופא. והכריע בעל תרומת הדשן כי אם ההיזק נעשה ללא כוונה, פטור "כיון דבשעת שמחה של מצוה הזיק". אך אם הזיקו בכוונה תחילה, וכגון שהיה שונאו מכבר, חייב לשלם. וסיים "לבי אומר לי שענין כזה צריך גדר וסייג גדול, שאם חס ושלום יארוב איש לרעהו במקום הזה, תיבטל מצות הסיבוב מפני יראת ההיזק איש מפני שונאו".

להלכה פסק הרמ"א (2א) כדברי תוס' "בחורים הרוכבים לקראת חתן וכלה, והזיקו זה את זה ממון חבירו דרך שמחה ושחוק, וכן בשאר דבר שמחה, הואיל ונהגו כן פטורין". והוסיף את דברי תרומת הדשן "מכל מקום אם נראה לבית דין לעשות סייג וגדר, הרשות בידם". ועי' בדברי הגר"א שם.

 

ב. המזיק מחמת שמחת פורים – דברי הפוסקים

ממוצא הדברים יש לדון האם פטור זה נאמר אף לעניין המזיק מתוך שמחת פורים. ואכן, מבואר בשו"ת תרומת הדשן (2ב) בשם הריב"א כי אין איסור גניבה במאכלים שלוקחים הבחורים זה מזה משום שמחת פורים "ובלבד שלא יעשו שלא כהוגן על פי ז' טובי העיר". ודבריו נפסקו ברמ"א (2ג, 4א) להלכה. ומבואר במגן אברהם (ס"ק ז) כי הפטור נאמר רק לעניין היזק ממון, ולא לעניין היזק בגופו של חבירו [והשווה לדברי בעל האגודה (1ב) שפטר אף את הנערים המכים זה את זה]. עוד מבואר בדבריו (ס"ק ח) כי הפטור נאמר רק כשהזיק מכח השמחה, אך אם הזיק בכוונה חייב [וכן פסק המשנה ברורה (3ב) להלכה].

והנה דן הב"ח (3א) בנדון שיכור כלוט שהזיק בפורים, כי אין לפטרו מחמת שכרותו, מפני שהיה לו להיזהר שלא להגיע למצב זה. ואת פטור המזיק מחמת שמחה, סייג הב"ח וקבע כי הפטור נאמר רק בהיזק קטן [בין בממון ובין בגוף], אך על היזק גדול, חייב. דבריו נפסקו להלכה במשנה ברורה (3ב), אך הוסיף (4ב) המשנה ברורה בשם השל"ה כי "שומר נפשו ירחק… מלחטוף לחבירו".

 

ג. טעם פטור המזיק מחמת שמחת פורים

יש לעיין מהו טעם הפטור מתשלום הנזקים שנעשו מחמת שמחת פורים. והנה מבואר בדברי הגר"א (4א, ס"ק כא) והמשנה ברורה (3ב, ס"ק יג) כי אנשים מוחלים ולא מקפידים על נזקים שנעשו להם בפורים [ועי' בדברי הפרי מגדים (2ג, ס"ק ז-ח)]. ולדבריהם צריך עיון כיצד פטור אדם מנזקים שגרם לגופו של חברו, הלא נפסק בשלחן ערוך (4א) שאין מחילה על נזקי גוף.

בספרים "משפטי התורה" (4ד, 5א) ו"פורים – הלכה ממקורה" (5ב) חקרו האם פטור זה הוא תקנת חז"ל [כעין "הפקר בית דין הפקר"] הנועד לתת אפשרות לאדם לשמוח בכל כוחו ביום הפורים, מבלי לחשוש שמא יפגע בחברו ללא כוונה מחמת השמחה ויצטרך לשלם על כך, או שמא יסוד הפטור נעוץ במנהג האנשים למחול על נזקים שנעשו להם ללא כוונה בימי הפורים. לחקירה זו ישנן כמה נפק"מ:

[א] המזיק אדם שאינו קשור לשמחה [בין שמחת פורים ובין שמחת חתן וכלה] – אם זוהי תקנת חכמים לפטרו, נראה כי המזיק פטור. אך אם הפטור נובע ממחילת הנפגע, נראה כי נפגע זה שאינו קשור לשמחה, אינו מוחל כלל. [ב] באופן שהנפגע הודיע שאינו מוחל על פגיעתו. [ג] הפוגע בחברו בסכום גדול, וכן הפוגע בגופו של חברו – באופנים אלו אין הנפגע מוחל, אך אם זוהי תקנת חכמים, יתכן כי חכמים פטרוהו אף באופנים אלו [אמנם רבי מרדכי שמואל גנוט (5ג) כתב כי אין לתלות את מחלוקת הפוסקים בעניין פטור מנזקי גוף בחקירה זו].

לכאורה יתכן לפרש את טעם הפטור באופן נוסף. בספר "ויאר לנו" חקר האם כל מעשה הגורם לנזק מחייב בתשלום, או שמא צריך שהמעשה יוגדר כ"מעשה המזיק". ניתן לבאר כי היזק הנעשה מחמת שמחה, אינו מוגדר "מעשה המזיק" אלא רק "מעשה שמחה", ולכך אין לחייב את המזיק בתשלום.

על פי יסוד זה יש לבאר את הדמיון בין הפטור על הנזקים להיתר לבישת בגדי אשה לאיש, ובגדי כלאים המבואר ברמ"א (4א).

 

ד. המזיק מחמת שמחת פורים כמזיק ברשות

בסוגיית הגמ' במסכת בבא קמא (7א) מבואר כי אדם שרץ בערב שבת והזיק תוך כדי ריצתו, פטור מלשלם, משום ש"הזיק ברשות". עפ"י דברי הגמ' כתב בספר "ויאר לנו" (7ב) לבאר כי יתכן שהמזיק בפורים פטור מלשלם על נזקיו, משום שהזיק ברשות מצות שתיית יין בפורים.

ובקובץ "מנורה בדרום" (8ב) העיר מדוע פטור המזיק בפורים לא קיים למנהג בני ספרד.

 

ה. בן פרזים שהזיק בן כרך – נזק בליל או במוצאי פורים

יש לדון האם גם בן פרזים שהזיק בט"ו אדר את חברו בן הכרך פטור מלשלם על הנזקים שגרם. יש מהפוסקים שהורו שהמזיק חייב, כיון שהולכים אחר המזיק ולגביו אין זה פורים. אמנם יש מהפוסקים שפטרו את המזיק, כיון שהולכים אחר הניזק ולא אחר המזיק. ודעה שלישית מובאת בפוסקים – לא הולכים אחר הניזק ואף לא אחר המזיק, אלא אחר מקום ההיזק. ראה סיכום הדעות בספר "וישמע משה" (9א). ומדברי הפוסקים עולה כי דיון זה תלוי בטעמי הפטור המבוארים לעיל [אות ג].

בספר "חשוקי חמד" (9ב) הוסיף לעיין בנדון בן פרזים שהיה בירושלים בי"ד באדר, והזיק מתוך שמחת פורים שלו. האם פטור כי אצלו זה פורים הוא מצווה לשמוח, או שמא חייב כי בירושלים אין זה פורים. והכריע שחייב מפני שהולכים אחר מקום ההיזק.

הנה ידוע כי בליל פורים אין חיוב שמחה כביום פורים, אלא רק נוהגים קצת שמחה. עפ"י דברים אלו הסתפק בספר "ויאר לנו" (10א) האם המזיק בליל פורים פטור כדין המזיק ביום פורים, או שמא מאחר ואינו מחויב בשמחה, הרי הוא חייב על נזקיו.

 

ו. מזיק בכוונה

בדברי תרומת הדשן (1ג) התבאר כי הפטור למזיק בפורים נאמר רק אם הזיק מחמת השמחה בלבד, אך אם הזיק לאדם השנוא עליו, הרי הוא חייב על הנזקים שעשה. והמשנה ברורה (3ב, ס"ק יד) פסק את דבריו להלכה. ודבריהם צריכים עיון – הלא מבואר בסוגיה במסכת סוכה (1א) כי הגדולים חטפו בכוונה תחילה את האתרוגים מידי הקטנים.

ויישב בספר "פורים – הלכה ממקורה" (10ב) כי יש להבחין בין שלוש רמות של נזק: [א] נזק בטעות מתוך שמחה. [ב] שמחה שאחד ממרכביה הוא נזק. [ג] נזק שנעשה תוך כדי שמחה במטרה לחסל חשבונות.

 

ז. הלבנת פנים והונאת דברים בפורים

בשו"ת אז נדברו (11א) האם יש ללמוד מפטור המזיק נזקי גוף בפורים, כי מותר מתוך שמחת הפורים לבייש אנשים [ובכללם ראשי ישיבות ומשגיחים], או שמא יש לחלק בין נזק בגוף להלבנת פנים והונאת דברים. ולמעשה הכריע כי אין להתיר הכאות וגרימת בושות לאנשים מתוך שמחת הפורים. כדבריו נקט ה"חזון עובדיה" (12א) שכתב כי מנהג "פורים רב" הוא בכלל ביזוי תלמידי חכמים, ויש לבטלו. אמנם דעת "משפטי התורה" (11א) כי המעליב את חברו בשגגה בפורים, מעיקר הדין פטור מלבקש מחילה, אך ראיו לבעל נפש שיבקש מחילה. ונימק את דבריו "לא גרע דינו [של המעליב] ממקרה שהיה פוגע בו בגופו ומזיקו". ועיין בהליכות שלמה (12ב) כיצד היה הגרש"ז אויערבאך מתאונן על ריבוי קלות הראש בימי הפורים, ואמר כי "יש להתיישב היטב מה נכלל בשמחת פורים, ומהו קלות דעת שבה לא פטרוהו כלל וכלל".

 

ח. מזיק בפורים – הלכה למעשה

דעת ה"חזון עובדיה" (13א) כי אין חילוק בין המזיק בפורים למזיק בשאר ימות השנה, וחייב המזיק לשלם על נזקיו. ועיין "פסקי תשובות" (13ב) סיכום דין המזיק מתוך שמחת פורים – הלכה למעשה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

משלוח מנות

א. מדברי קבלה נצטווינו בפורים: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים", ופירשו בגמרא במגילה: "משלוח מנות – שתי מנות לאיש

קרא עוד

הגדרת אילן וירק

הגדרת אילן וירק – לדיני ברכות וערלה א. במסכת ברכות נקבע שמברכים בורא פרי העץ רק "היכא דכי שקלת ליה לפירי

קרא עוד

תענית אסתר

א. במסכת מגילה אמרו חז"ל: "י"ג זמן קהילה לכל", ומכאן "היה נראה לרבנו תם סעד לתענית אסתר, שאנו עושים כמו

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

מצוה הבאה בעבירה

מצוה הבאה בעבירה תנן (סוכה פרק ג משנה א) "לולב הגזול .פסול". ובגמרא (כט, ב) הקשו: "גזול, בשלמא יום טוב ראשון דכתיב (ויקרא כג, מ)

קרא עוד

הפסק בברכות

הפסק בברכות א. נתחבטו גדולי הפוסקים בדורינו בשאלה האם לפי מנהגנו שהנשים מברכות שהחיינו בשעת הדלקת נרות יו"ט, יכולה האשה לענות אמן על ברכת שהחיינו

קרא עוד

השגחה בטיפולי פוריות 

השגחה בטיפולי פוריות  בחודש אייר תשע"ד, לראשונה מאז הוקמה הרבנות הראשית בארץ ישראל, התייצבו תשע נשים לבחינות הסמכה לתפקיד משגיחי כשרות, המתקיימות מטעם הרבנות, וזאת

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.