מכה בפטיש – מתקן מנא

מכה בפטיש – מתקן מנא

פתיחה

מלאכת מכה בפטיש היא אחת מל"ט מלאכות שבת, כמפורש במשנה (1), ופירש רש"י במסכת שבת (1) עה, ב) "שהוא גמר מלאכה". להבנת גדר המלאכה, יש ללמוד את הסוגיות בש"ס, בהם נמצא דוגמאות רבות לפעולות שנאסרו משום 'מכה בפטיש' או 'תיקון מנא' [שחיובו משום 'מכה בפטיש'], אשר לאחר עיון ניתן לחלקן לארבעה סוגים עיקריים, ויבוארו להלן.

לפני שנחלק את הפעולות השונות לסוגיהם, נלמד את שלוש הסוגיות דלקמן:

• מסכת שבת דף ע"ה ע"ב (1) "והממחקו" עד "והכותב", ושם "הבונה והסותר" וכו', עם רש"י, הר"ן והריטב"א (1).
• מסכת שבת מ"ח ע"א-ע"ב (1) "רב חסדא שרא" עד סוף הקטע, עם רש"י ותוספות ד"ה הא.
• מסכת שבת ק"ב ע"ב (2) במשנה "מכה בפטיש", ורש"י שם. ובסוגיא "והמסתת" עד סוף העמוד, ורש"י.

עתה נבוא להגדיר את הסוגים השונים של מלאכת מכה בפטיש, על פי הסיכום המובא בספר בנין שבת (4).

א. עשיית כלי – יצירת כלי או חפץ חדש, על ידי הפיכת גולם לכלי הראוי לשימוש

• במסכת שבת דף ע"ה ע"ב (1) "אמר רשב"ל המנפח בכלי זכוכית חייב משום מכה בפטיש". ופירש רש"י (ד"ה מנפח) "כשהותך נעשה ע"י ניפוח ונמצא עושה כלי".
• במסכת שבת דף מ"ח ע"א (1) "אין נותנין מוכין לא לתוך הכר ולא לתוך הכסת בתחילה בשבת". ופירש רש"י (ד"ה בחדתי) "שלא היו מעולם לתוכו אסור דהשתא עביר ליה מנא".
• במסכת ביצה דף ל"ג ע"ב (2) "הקוטם קיסם בשבת לחצוץ בו שיניו חייב חטאת". ופירש רש"י (ד"ה ולא) "דהתם כלי משוי ליה ואיכא איסורא דאורייתא".

וכתב בספר בנין שבת (4) סוף אות ג) "בכל הנ"ל חשיב כפעולת גמר מלאכה, שעל ידי כך נוצר כלי. ולא שייך בזה לחייב משום בונה, כיון שלא נוצר ע"י פעולת בנין, דהיינו הרכבת והדבקת חלקים. ואינו חייב מהתורה אלא אם כן  עושה הכלי כדרך האומנים. וכשעושה כלאחר יד, איסורו מדרבנן, כמבואר בגמרא בביצה (2) [וראה בדברי הביאור הלכה (6) סי' ש"ב סע' ב' ד"ה הלוקט), האם איסור מכה בפטיש נאמר גם בעשיית חלק ממלאכת גמר הכלי].

ב. הכשרת הכלי – לאחר שגוף הכלי נגמר, עושה פעולה אחרונה לאפשר שימוש בו

• במסכת שבת דף מ"ח ע"א (1) "אמר רב הפותח בית הצוואר בשבת חייב חטאת". ופירש רש"י (ד"ה חייב) "דהשתא קמשוה ליה מנא, וחייב משום מכה בפטיש והיינו גמר מלאכה".
• במסכת שבת דף ק"ב ע"ב (2) "העושה נקב בלול של תרנגולין, שמואל אמר חייב משום מכה בפטיש". ופירש רש"י: "משום מכה בפטיש שהוא גמר מלאכת הלול".
• במסכת ביצה דף ל"ד ע"א (3) "אין מלבנין רעפים חדשים ביו"ט", ופירש רש"י (ד"ה מפני) "דוודאי משוי ליה מנא בהיסק זה".

וכתב בספר בנין שבת (4) סוף אות א) "בכל הנ"ל, בלא פעולת הגמר אי אפשר להשתמש בכלי, ונמצא שעל ידי כך מכשיר את הכלי למלאכה".

ג. תוספת בכלי – לאחר שהכלי ראוי למלאכתו, אסור להוסיף בו נוי וייפוי, או לעשות בו פתח חדש

• במסכת שבת דף ע"ה ע"ב (1) "הצר צורה בכלי; מאן דשקיל אקופי מגלימא, חייב משום מכה בפטיש", ופירש רש"י (ד"ה דשקיל) "קשין וקסמין דקין שנארגו בה בלא מתכוון, ונוטלין אותם ממנה לאחר אריגתה, גמר מלאכה הוא, וחייב משום מכה בפטיש".
• במסכת שבת במשנה בדף קמ"ו ע"א (2) תנן: "שובר אדם את החבית לאכול הימנה גורגרות, ובלבד שלא יתכוון לעשות כלי". ופרש"י (ד"ה ובלבד) "לנוקבה יפה בפתח נאה". ומבואר שם בגמרא, שכל פתח שהוא עשוי להכניס ולהוציא חייב כי מכוון לעשות פתח, והרי זה מכה בפטיש.

וכתב בספר בנין שבת (4) סוף אות ב) "בכל הנ"ל, אע"פ שאפשר להשתמש בכלי ובבגד בלא פעולת הניקוי והיפוי, מכל מקום מכיון שהכלי והבגד עומדים לכך שיהיו נאים, והאומן מקפיד על זה, חשיב הנוי והיפוי כגמר מלאכה".

ד. תיקון כלי – שנשבר או התעקם, שכלול או חיזוק כלי, אע"פ שהכלי מתוקן מקודם

• במסכת ביצה דף ל"ד ע"א (3) "תנור וכיריים חדשות אין סכין אותן שמן ואין מפיגין אותן בצונן". ופירש רש"י (ד"ה ואין מפיגין) כי "לאחר היסקן אין מפיגין היסקן בצונן לחסמן, שמתקשין ע"י הצונן, וכולהו משום דקמתקן מנא".
• במסכת עירובין דף ק"ג ע"א (3) מבואר כי אסור לשלשל נימת כינור שנפסקה במקדש, ופירש רש"י (ד"ה משלשל) "דהא משלשל אב מלאכה הוא, דמתקן כלי כהלכתו".
• במשנה במסכת שבת מבואר שיש לחשוש בקיפול בגדים בשבת , שעל ידי הקיפול "מתקנן טפי ומחזי כמתקן" [פירוש הרע"ב שם]. ובבית יוסף (3) סי' שב) הובאו דברי הראשונים בנדון.

סיכום – ספר בנין שבת (4).

• שיטת הירושלמי בהגדרת מלאכת מכה בפטיש – בירושלמי בפרק "כלל גדול" (3) מסופר על רבי יוחנן וריש לקיש שהעסוק בפרק "כלל גדול", דהיינו בלימוד דיני ל"ט מלאכות שבת, במשך שלוש וחצי שנים, והוציאו ל"ט תולדות על כל אחת מל"ט אבות המלאכות. וכל תולדה שלא הצליחו לקשור אותו לאב מלאכה, סמכו אותה על מלאכת מכה בפטיש. ובשו"ת מנחת אשר (13) כתב: "חידוש עצום למדנו מדברי הירושלמי. דבניגוד למקובל במושכל ראשון, שחז"ל התבוננו בכל מעשה וענין אם יש בה צד דמיון לאחת מל"ט מלאכות, ואם מצאו בה צד דמיון לאחת המלאכות, קבעו בה איסור כתולדה למלאכה זו. אלא חז"ל בראשית עיונם קבעו שמעשה זה יש בו חשיבות, תיקון וחידוש, ומשום כך מלאכה הוא, ורק אחר כך התבוננו לאיזו מל"ט מלאכות הוא דומה, וקבעוהו תולדה למלאכה זו. ואם המעשה יש בו מלאכת מחשבת, אף שלא מצאו בו צד דמיון למלאכה כלשהי, קבעו שיש בו מכה בפטיש. ומלאכה זו דמכה בפטיש גדר כללי היא לכל מלאכה שיש בה חשיבות גדולה ויצירה, עד שבסברא ידענו דע"כ בכלל מלאכה הוא". וראה בדבריו שמצא סימוכין להגדרה זו גם בדברי הרמב"ם, וכתב שאין בדברי הבבלי סתירה לירושלמי. וחידש מזה הלכה למעשה לאסור הדלקת תאורת לד (LED) בשבת ויום טוב.
• • •

ה. דיני תיקון מנא

• עשיית פתח יפה בחבית – שו"ע סי' שי"ד סע' א' (5) ובמשנה ברורה שם.
• נתינת רצועות חדשות וישנות למנעל, ופתיחת פתח בבגד – שו"ע שי"ז סע' ב'-ג' ומשנ"ב שם (5).
• נתינת מוכין או החזרתם לכר – שו"ע ומשנ"ב סימן ש"מ סע' ח' (5).
• עריכת שעון בשבת – שו"ע סי' של"ח סע' ג' ומשנה ברורה שם (6).
• טיפול בדברי הלבשה והנעלה בשבת – דיני ליקוט יבולות מעל הבגדים ודיני קיפול בגדים מבוארים בשו"ע ומשנ"ב סימן ש"ב סע' ב'-ג' (6). וראה פרטי דיני קיפול טלית ובגדים בדרך קיפולם הרגיל, בספר שמירת שבת כהלכתה (8) פרק טו סע' מו-מט) ובחזון עובדיה (12) סע' ו).
• תיקון מגבעת שהתקמטה – שמירת שבת כהלכתה (8) פרק טו סע' נ), חזון עובדיה (12) סע' ז).
• נתינת שרוך חדש או החזרת שרוך לנעל ולמעיל, השחלת חגורה – שמירת שבת פרק טו (8)-(9) סע' סג-סו), ובספר ארחות שבת (11) פ"ח סע' סג-סו).
• האם בפעולת חשמל בשבת יש איסור מכה בפטיש – החזון איש (7) אסר הדלקת חשמל בשבת מדין מלאכת "בונה" או "מכה בפטיש", וראה בהשגות הגרש"ז אויערבך בשו"ת מנחת שלמה (7) וביסודות המתבארים בדבריו בגדר מלאכת מכה בפטיש – שלא נאמרה במה שרגילים לעשותו תדיר בכל עת ובכל שעה, ובמה שאינו מתקיים.
• טיפול במשקפיים שנשברו ובעדשות מגע – שמירת שבת (10) פרק טו סע' פב).
• נתינת עדשות מגע בשבת לתוך נוזל – שמירת שבת (10) פרק טו סע' פג), חזון עובדיה (12)סע' ט).
• ניפוח גלגלי וכריות גומי ובלונים – ארחות שבת פ"ח (11) סע' סח-סט), חזון עובדיה סע' ה' (12).
• הרכבת מזרק חד פעמי ופתיל צף – ארחות שבת פ"ח (11) סע' עב-עד).
• פתיחת כיור סתום – שמירת שבת כהלכתה פרק י"ב (10) סע' יח).
• כיוון מחוגי שעון [מיכני] לשעה מדוייקת – ארחות שבת (11) פ"ח סע' פז), חזון עובדיה (13) סע' יב).
• כיוון צעצועי קפיץ – שמירת שבת כהלכתה (10) פרק טז סע' יד), ארחות שבת (11) פ"ח סע' צב).
• שעון גז ביום טוב – ארחות שבת (11) פ"ח סע' צג).