מתוך ספר עקבי דרך
Loading Viewer...
תִּקְרָא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת פַּעַם אַחַת בַּשָׁבוּעַ וְלֹא תִפְחוֹת, לְקַיְּמָהּ וְלָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד אַחַר הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, לְמַעַן תַּצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכֶיךָ וְתִזְכֶּה לְעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים, וּבְכָל
יש דבר מכאיב הלבבות ומדאיב המחשבות – הֵרָאוֹת בעולם צדיק ורע לו רשע וטוב לו א. חכמינו ז"ל ורבותינו הראשונים והאחרונים, ביארו את דברי הכתובים
שלימות מידות החסד והוותרנות במעשיה של רבקה[1] א. בנין האומה הישראלית, מושתת על לימוד פרשיות מעשי האבות והאמהות הקדושים, אשר במידותיהם הנאצלות הניחו את היסודות
א. בימי ספירת העומר נוהגים במנהגים הבאים, לפנינו ההלכות ומקורותיהם: יבמות סב, ב י"ב אלף זוגים תלמידים היו לו לר' עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן
התחכמות בסדר המלחמה – כדי שלא ימנע מהם נס א. חז"ל ורבותינו הראשונים עמדו על המדוכה, היאך למרות הציווי המפורש שנצטווה משה רבנו בפרשתנו (במדבר
א. ברכת הגומל – החיוב ומקורו חיוב ברכת הגומל נזכר בגמרא על ארבעה דברים [וסימנו: "וכל החיי"ם יודוך – חבוש, יסורים ים מדבר], ונלמד מדברי
א. איסור האכילה ביום הכיפורים ודין "חצי שיעור" שיעור האכילה והשתיה ביום הכיפורים המחייבים עונש כרת • חצי שיעור אסור מהתורה • אכילת "פחות מכשיעור"
א. שמחת חתן וכלה – סוגיות הגמרא "כיצד מרקדין לפני הכלה" • "אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי שהיה נוטל בד של הדס ומרקד
שאלת הבעלות והקניין של האדם במקומו בבית הכנסת תלויה במנהג שנוהגים בכל תקופה. ממשמעות דברי הפוסקים שיובאו להלן נראה כי בתקופות קדומות, היה קנין ממשי
א. האם יש חיוב שמחה ביום הכיפורים כבשאר הימים טובים מדברי חז"ל ורבותינו הראשונים יש משמעויות סותרות לכאורה, האם יש חיוב שמחה ביום הכיפורים, כשם
תודה על הצטרפותך לרשימת התפוצה של עולמות.
אנו שמחים לצרף אותך לקהילת הלומדים שלנו.
אנו מתחייבים לא להעביר את פרטיך לצד שלישי.
