ניסוך המים

תקציר השיעור

א. במשנה מפורש כי הבחג הסוכות נדונים על מים. ויש להבין את עומק הקשר בין הדין על המים וחג הסוכות.

ב. בגמרא אמרו: "מפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג, אמר הקב"ה נסכו לפני מים כדי שיתברכו גשמי שנה". ויש להבין מה טמון במצות ניסוך המים, ומדוע  בזכות מצוה זו מתברכים גשמי השנה.

ג. בימי חג הסוכות היתה בבית המקדש "שמחת בית השואבה", ומבואר בדברי חז"ל שהשמחה היתה על ידי "חסידים ואנשי מעשה". ויש לבאר פשר של שמחה זו שהיתה דווקא בחג הסוכות [טעם הכנת הפתילות למנורות שהדליקו בשעת שמחת בית השואבה מבלאי מכנסי ואבנטי הכהנים ולא מבלאי כותנותיהם].

ד. מדוע נענשו דור המבול דווקא במים, ומדוע דגי הים לא נכללו בגזירת המבול.

ה. ביאור דברי חז"ל "בזכות עצמותיו של יוסף נקרא הים לישראל"

ו. ישמעאל והאומה הישמעאלית והקשר ליסוד המים.

ז. מדוע הסוטה נבדקת במים • ביאור עומק החטא במי מריבה.

ח. דברי מהר"ח ויטאל שהיסוד לתאווה הגשמית הוא במים, וביאורם.

ט. דברי הבני יששכר "כי ממידת המים באים כל התאוות והתענוגים".

י. הסוכה נקראת בשם "צילא דמיהמנותא" בבחינת תיבת נח להגן מפני "המים הזידונים"  סדר האושפיזין על פי תורה הסוד.

יא. התורה נקראה "מים", והתאווה ללימודה שורשה ביסוד המים.

ניסוך המים

ניסוך המים[*]

 

א. במקורות חז"ל אנו מוצאים דברים רבים הקשורים למים, ובפרט בימי חג הסוכות. ננסה להעמיק בבירור יסודות עניינים אלו, והלקח מהם לעבודת הבורא יתברך.

  • בסוכות נידונים על המים – במשנה במסכת ראש השנה (1) מפורש כי בחג הסוכות נדונים על מים. ויש להבין את עומק הקשר בין הדין על המים וחג הסוכות, ומדוע דווקא בחג הסוכות נידונים על המים.
  • מצות ניסוך המים בסוכות – בגמרא שם (1) אמרו: "מפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג, אמר הקב"ה נסכו לפני מים כדי שיתברכו גשמי שנה". מדברי הברייתא משמע שבכל "ארבעת הפרקים" שהעולם נידון, יש מצוה מיוחדת שתכליתה ופועלה היא לגרום לזיכוי הדין של אותו הזמן ולהוריד שפע וברכה לישראל. ולכן בסוכות מנסכים מים על גבי המזבח, כי בזמן זה העולם נידון על המים.

ויש להבין מה טמון במצות ניסוך המים, ומדוע  בזכות מצוה זו מתברכים גשמי השנה.

  • שמחת בית השואבה – במשנה במסכת סוכה (1) מובא כי בחג הסוכות היתה בבית המקדש "שמחת בית השואבה", ו"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". ומבואר בדברי חז"ל שהשמחה היתה על ידי "חסידים ואנשי מעשה" [ועיין גם בלשון הרמב"ם בסוף הלכות לולב (1) "ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה, אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה, הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנין ומשמחין במקדש בימי חג הסוכות אבל כל העם האנשים והנשים כולן באין לראות ולשמוע"]. ויש לבאר פשר של שמחה זו שהיתה דווקא בחג הסוכות, ומדוע נעשה דווקא על ידי חסידים ואנשי מעשה.
  • הדלקת המנורות בשמחת בית השואבה – מבואר בדברי המשנה בסוכה (1) כי בזמן שמחת בית השואבה, היו מדליקים מנורות ומכינים את הפתילות למנורות "מבלאי מכנסי כהנים". והקשו התוספות בסוכה (1) "תימה דלא חשיב נמי כתונת, שגם היא היתה של שש". כלומר, מדוע לא הדליקו את המנורות מבלאי הכתונת שגם היא, העשויה מפשתן, ראויה להדלקה, ותוספות לא תירצו קושייתם.
  • • •
  • מי המבול – יש להבין מדוע בחר הקב"ה להשחית ולאבד את דור המבול דווקא על ידי מים (2), ולא בצורה אחרת. ובוודאי ישנו איזה מסר ולקח שיש להוציא מעונש דור המבול שנענשו במדה כנגד מדה וע"י מים. ובתוך כך יש לברר מדוע השחית הקב"ה כל בשר אשר בו רוח חיים, ולא השחית את דגי הים [כמובא בילקוט מעם לועז (4)].

וכמו כן יש להבין את דברי הזוהר הקדוש [הובא בספר אסופת מערכות (9)] כי משה רבנו היה מעותד להנחיל את התורה לבני דורו של המבול, אלא בגלל שהיו רשעים לא זכו לכך, והדברים טעונים ביאור, כמובן למתבונן.

  • קריעת ים סוף בזכות יוסף הצדיק – בדברי חז"ל במדרש (2) מבואר כי נס קריעת ים סוף היה בזכות יוסף הצדיק שעצמותיו עלו ממצרים עם בני ישראל: "שמעון איש קטרון אמר בזכות עצמותיו של יוסף נקרע הים לישראל, הדא הוא דכתיב הים ראה וינוס, בזכות ויעזוב בגדו בידה וינס. ויש להבין מהו הקשר בין הזכות של יוסף בעמדו בנסיון אשת פוטיפר לענין זה של קריעת ים סוף, וצ"ע.
  • • •

מים – יסוד התאווה

ב. ביאור הדברים נראה על פי היסוד שהנחיל רבנו חיים ויטאל בספרו שערי קדושה (2), שיש "ארבע יסודות" למידות הרעות אשר בנפש האדם – אש, רוח, מים ועפר. והיינו שיש בשורש כל מידה ומידה הנמצאת בנפש האדם, יסוד ארצי המסמל את כוחה של המידה, ו"יסוד המים ממנו תאות התענוגים, כי כן המים מצמיחים כי מיני תענוג. ותולדותיה שתים, החמדה לגזול ממון חברו ואשתו וכל אשר לו להתענג בהן. והקנאה, כי יקנא בחברו אדר לו ממון רב וכיוצא להתענג בו". כלומר, המים הם שורש ויסוד התאוה הגשמית. המים מייצרים הן את החמדנות והרצון לגזול והן את התאוה להתענג בתענוגי העולם הזה.

וכן כתב רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו רסיסי לילה (3) בתוך דבריו: "ידוע מים רומז לתאוה… ואין לך בריה שאין לו חשק ותאוה לאיזה דבר השייך לו, וזהו מימיו השייכים לו". ומבואר שכל מה שהאדם תאב נקרא "מימיו" [וראה בדבריו תוספת ביאור נפלא בענין חטא "מי מריבה"].

ויש מקור לדברים במעשה המסופר במסכת סנהדרין (2) על אדם באחד שנתן עיניו באשה, ולא היתה לו רפואה אם לא שיעבור על איסור, ואמרו בגמרא "מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה, שנאמר מים גנובים ימתקו".  ומזה נראה שתאות עריות נמשלה בלשון חז"ל למים גנובים, כי המים מסמלים את תאות הגוף.

ובספר אז ישיר (5) הוסיף לבאר על פי האמור, כי בדיקת הסוטה נעשית במים, וזאת מפני שהמים הם סמל התאוה ובפרט לזנות וניאוף, ועל כן נבדקת בסמל הדבר שחטאה בו.

 

ג. על פי האמור מבואר עונשם של דור המבול דווקא במים, כדברי הכלי יקר (4) "שדור המבול נענשו בתהום רבה בעוון הזנות כי מי התהום מים נסתרים, והזנות קראו שלמה מים גנובים" [ועי"ש בדבריו אודות מי התהום ודוד המלך]. ומאחר וחטאו בהשחתת יסוד המים – בתאוות, נענשו במים – מי המבול.

ומבוארים דברי חז"ל שדגי הים לא נכללו בגזירת דור המבול, שהרי כל בשר, ואפילו בהמה חיה ועוף, השחיתו את דרכם על הארץ [כמובא ברש"י בפרשת נח (2)], אבל לא הדגים. ולכן שלטו על יסוד המים, ולא נכללו בגזירה לטבוע במי המבול [להשלמת היריעה בענין דור המבול ועונשם במים, וביאור דברי הזוהר שהיו ראויים לקבל התורה אילולא שחטאו, ראה בדברי רבי חיים יעקב גולדוויכט, ראש ישיבת כרם דיבנה, בספרו אסופת מערכות (9)].

ומובן הקשר בין הזכות של יוסף בעמדו בנסיון אשת פוטיפר – לקריעת ים סוף, וכפי שביאר תלמידו של החתם סופר, רבי אברהם יהודה הכהן שווארץ בשו"ת קול אריה (4) "כיון שראה את יוסף שהוא כבש את יצרו והכניע את יסוד המים שבו ולא חטא באשת פוטיפר, כמו כן שולט על המים שבעולם, וע"כ נס הים ונקרע לפני ישראל" [וראה בספר אז ישיר (5) תוספת ביאור באירועים נוספים הקושרים את יוסף למים].

  • ישמעאל והמים – במסכת קידושין (3) מבואר כי "עשרה קבים זנות ירדו לעולם, תשעה נטלה ערביא" – האומה הישמעאלית. ענין מידת הזנות המיוחד לבני ישמעאל מבואר בהרחבה במכתב מאליהו (3), שישמעאל קיבל מאברהם אביו את מידת החסד שהיתה טבועה בנפשו, אך מאחר ולא השתמש במידת גבורה כדי לאזן את החסד, נהפכה אצלו מידת החסד ל'חסד של זנות'. וכתב בפרי צדיק (4) "וכנגד מים חסדים דקדושה, יש לעומת זה קליפת ישמעאל שהוא אהבת וחמדת עולם הזה, מים הזידונים". וכיוצא בזה ביאר רבי יצחק אייזיק חבר, בספרו אפיקי ים (3), שמחמת כן הוצרך אברהם אבינו למול את ישמעאל, בכדי להתיש את כוחו בעולם, דהיינו תאותו לזנות.
  • • •

חג הסוכות וניסוך המים – תיקון כח התאוה

ד. חג הסוכות מכונה חג האסיף, שבזמן האסיף אוסף האדם את תבואתו ומעשי ידיו בכדי להתפרנס מהם במשך ימות השנה. השפע הרב בו נתברך האדם, עלול להוות עבורו מקור לסכנה רוחנית, כי ע"י השפע הגשמי הרב האדם משקיע את זמנו וכוחו ברדיפה אחר תענוגים גשמיים, אשר בסופו של דבר גורמים לריבוי תאווה ולחטא.

לכן בחג הסוכות נצטווינו בניסוך המים – להביא מים שהם סימן לתאוה, כדי שבניסוכם על המזבח הם יתקדשו, ונלמד מכך שניתן להשיג שליטה על התאוות ועל יסוד המים. וכפי שביאר הבני יששכר (3) "יודע הוא כי מיסוד המים באין כל האהבות והתענוגים לאדם, כי המים מצמיחים כל מיני תענוג, ומים מורה על אהבה. הנה מנסכים את המים לפני השי"ת, להורות שמבטלים כל אהבות רעות וכל עסקי תענוגי עולם הזה, נגד אהבתו יתברך שמו". ועל פי זה יישב הבני יששכר את קושיית התוספות בסוכה (1) מדוע הכינו את הפתילות ממכנסי הכהנים ולא מכותנותיהם, כי "מכנסים מכפרים על עריות", אשר שורשם בתאוה. ולכן הדליקו את המנורות המאירות את שמחת שאיבת וניסוך המים המסמלת שלטון על התאוה, דווקא בבלאי בגדים אלו.

ומבואר היטב מדוע שמחת בית השואבה היתה על ידי "חסידים ואנשי מעשה", כי הם השולטים על כח התאוה.

ומכאן נבין את עניינה של מצות ניסוך המים אשר בזכותה מתברכים גשמי השנה, וכפי שביאר מו"ר הגר"ד כהן, ראש ישיבת חברון, בספרו זמן שמחתנו (7)-(8), שבעבודת האדם בתורה ובמצוות המחברים שמים וארץ, מתחברים המים התחתונים עם המים העליונים – וגשמי ברכה יורדים לעולם.

וממוצא הדברים מתבאר עומק שם הסוכה הנקראת "צילא דמיהמנותא", אשר היא בבחינת תיבת נח להגן מפני "המים הזידונים" – תאוות העולם הזה, כמבואר בספר אסופת מערכות (9).

וראה בספר אז ישיר (6) במה שביאר על פי האמור את עומק סדר האושפיזין על פי תורה הסוד.

והעצה להתגבר על כח התאוה היא על ידי כח התורה שנקראה "מים" [כדברי הגמרא בבא קמא (3)], והתאווה ללימודה שורשה ביסוד המים, כפי שביאר בהרחבה בספר אז ישיר (6)-(7).

 [*] שיעור זה נכתב על פי ספר 'אז ישיר' – טעמי וסוד המועדים, ירח איתנים. מאת הרב משה שווערד, ניו יורק תשע"ו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

חנה ושבעת בניה

א. דברי חז"ל על חנה ושבעת בניה שמסרו נפשם על קידוש ה', ובמדרש מובא שנשתטית ונפלה מהגג ומתה, אך בש"ס

קרא עוד

גיורים פסולים

א. תנו רבנן: "עובד כוכבים שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד [אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים] – אין מקבלים

קרא עוד

חברה בע"מ על פי ההלכה

אישיות משפטית נפרדת א. פעילותה הכלכלית של "חברה בערבון מוגבל" [בע"מ], מתחלקת בין  בעלי ה"מניות" [להם זכויות הממון], "מועצת מנהלים"

קרא עוד

קבלה מעשית

א. בדברי חז"ל מפורש כי משה רבנו הרג את המצרי ב"שם המפורש", ואף דוד המלך וישעיהו הנביא השתמשו ב"שמות". וצריך

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים