נס וטבע – השווה והשונה

תקציר השיעור

א. במסכת שבת הקשו: "מאי חנוכה", ופירש רש"י: "על איזה נס קבעוה". ותירצו, כי ימי החנוכה נקבעו דווקא על נס פך השמן. וצ"ב מדוע נקבעו ימי החנוכה דווקא על נס פך השמן ולא על נס נצחון החשמונאים על היוונים.

ב. מאידך צ"ב, מדוע בנוסח ההודאה ב"על הנסים" מודגש נס הנצחון על היוונים, בעוד שנס פך השמן מוזכר ב"הבלעה" ["וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ"].

ג. עוד יש להבין, מה המיוחד בנסים שנעשו לישראל בימי חנוכה ופורים שנקבעו כיום טוב בהלל והודאה [וכן יש לברר מהו המשותף בין ימים אלו [כפי שנראה ממטבע ההודאה השווה לימים אלו בתפילת "עַל הַנִּסִּים"].

ד. ביאור קביעות חנוכה בכ"ה בכסלו, מועד חנוכת המזבח והדלקת המנורה בפך השמן, ותמוה שהרי המלחמה עם היוונים לא הסתיימה אז.

ה. כתב הרמב"ם: "מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד", ויש לבאר את מתק דקדוק לשון הרמב"ם שיש במצות נר חנוכה חביבות מיוחד "עד מאד".

ו. בחנוכה נהגו לשורר "בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים". וצ"ב מדוע נצרכת "בינה" כדי לקבוע "שמונת" ימי החנוכה בהלל והודאה, הלוא דבר פשוט הוא שיש לקבוע ימים טובים להודות על הנס.

ז. ביאור דברי הרמב"ן "מן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה" [תפקיד הניסים בעבודת השי"ת].

ח. ענין המועדים שקבעו חז"ל – אשר משמעותם והוראתם נצחית.

ט. עניינה של ישועת בית חשמונאי ועבודתם כנגד כפירת יון, זה לעומת זה.

י. יישוב קושיית מרן הבית יוסף, מדוע נקבעו שמונת ימי חנוכה "דכיון דשמן שבפך היה בו כדי להדליק לילה אחת, נמצא שהנס היה בשבעה לילות".

יא. לימודי המוסר וההשקפה ממהות ימי החנוכה [ביאור תפילת "הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ"].

נס וטבע – השווה והשונה

א. בגמרא במסכת שבת (1) שאלו "מאי חנוכה", ופרש"י: "על איזה נס קבעוה". וביאור הדברים, בסוגיא שם מסופר כי בימי החנוכה אירעו שני נסים מרכזיים: האחד, נס מציאת פך השמן והדלקת המנורה. והשני, ישועת נצחון החשמונאים על היוונים. ועל כן הסתפקו חז"ל, על איזה מהם נקבעו ימי החנוכה, ותירצו שהקביעות היתה על נס פך השמן.

ומעתה יש להבין מדוע אמנם נקבעו ימי החנוכה דווקא על נס פך השמן ולא על נס נצחון החשמונאים על היוונים.

ומאידך יש להבין, מדוע בנוסח ההודאה ב"על הנסים" (1) מודגש נס הנצחון, בעוד שנס פך השמן מוזכר ב"הבלעה" בתוך כל ההודאה ["וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ"].

ב. מו"ר הגרש"ז ברוידא זצ"ל, ראש ישיבת חברון, עמד בדבריו על עניינים נוספים המצריכים ביאור (6).

ראשית, יש להתבונן בעיקר יסודם של חג החנוכה וחג הפורים, מה ראו חז"ל לקבוע שני ימים טובים – בנוסף על המועדים הכתובים בתורה זכר ליציאת מצרים. הלוא לכל אורך התקופה הארוכה שבין יציאת מצרים וימי החשמונאים אירעו לעם ישראל נסים ונפלאות לא פחות גדולים מנס פורים וחנוכה, ואף על פי כן לא נקבע אף מועד מאותם נסים כיום טוב לדורות [כדוגמת נס ההצלה שהיה לעם ישראל בזמן המצור שהטיל בן הדד מלך ארם על שומרון, או הנס שנעשה בזמן חזקיהו המלך כאשר עלה סנחריב מלך אשור על ירושלים וביקש להשמידה]. ואם על נסים ונפלאות לא פחות גדולים מנס פורים וחנוכה לא קבעו חז"ל ימים טובים זיכרון להצלת עם ישראל, נשאלת איפוא השאלה, מדוע נבחרו דוקא הנסים שנעשו לישראל בימי הפורים והחנוכה להיקבע כיום טוב בהלל והודאה.

כמו כן יש לברר ולבאר מהו המשותף לעומת השונה בין חנוכה ופורים. וכפי שנראה ממטבע ההודאה השווה שתיקנו חז"ל לימים אלו: "על הניסים ועל הפורקן" וכו', שאכן קיים מכנה משותף בין הנסים שהיו בהם, וזאת למרות השוני הגדול בצורת ומהלך הנסים והנפלאות שקרו לעם ישראל בחנוכה ובפורים.

ועוד יש להבין, מדוע נקבע תאריך כ"ה בכסלו, מועד חנוכת המזבח והדלקת המנורה בפך השמן, כתאריך המציין את הצלת עם ישראל מידי היוונים בהתגברות בית חשמונאי. שכן המעיין בספר החשמונאים יראה כי מלחמות החשמונאים עם היוונים לא תמו עם מציאת פך השמן וחנוכת המזבח אלא נמשכו תקופה ארוכה לאחר מכן שבמהלכה נהרגו מתתיהו ובניו ועוד אלפים רבים מעם ישראל. ואם בקשו חז"ל לקבוע תאריך לציון נס התגברות החשמונאים על היוונים – מועד סיום המלחמה הוא זמן יותר מתאים לזכרון נס זה, מאשר כ"ה בכסלו, מועד מציאת פך השמן וחנוכת המזבח, וצ"ב.

ג. כתב הרמב"ם בסוף הלכות חנוכה (1) "מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד", ויש לבאר את מתק דקדוק לשון הרמב"ם שיש במצות נר חנוכה חביבות מיוחד "עד מאד".

תמיהה נוספת בעניינא דחנוכה, העיר מו"ר הגר"ד כהן שליט"א, ראש ישיבת חברון, בספרו ימי החנוכה (10) על לשון הפיוט שנהגו לשורר "בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים". והה בפירוש רש"י (1) שמות לא, ג) מבואר ש"בינה" פירושו "להבין דבר מתוך דבר". ומעתה נשאלת השאלה, מדוע הוצרכו חז"ל ל"בינה" כדי לקבוע "שמונת" ימי החנוכה כ"ימי שיר ורננים" בהלל והודאה, הלוא דבר פשוט הוא, ומה צורך יש ל"בינה" המעמיקה חקר ב"דבר מתוך דבר" לצורך קביעת שמונת ימי החנוכה.

ומידי דעסקינן בסוגיא דמאי חנוכה, עלינו לתת את הדעת ליישב את קושייתו המפורסמת של מרן הבית יוסף (1) מדוע נקבעו שמונת ימי חנוכה "דכיון דשמן שבפך היה בו כדי להדליק לילה אחת, נמצא שהנס היה בשבעה לילות".

  • • •

ד. כדי ליישב את כל הקושיות בחדא מחתא, נעיין בדבריו הידועים של הרמב"ן בסוף פרשת בא (2) בביאור טעם המצוות הרבות שנצטווינו זכר ליציאת מצרים, ובסוף דבריו כתב הרמב"ן:

"ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכל בגזרת עליון".

בביאור דברי הרמב"ן, מה תפקידו של ה"נס", ביארו הגר"ח פרידלנדר (8) משגיח ישיבת פוניבז'; שפתי חיים) והגר"א וייס (12) גאב"ד דרכי הוראה בירושלים; מנחת אשר) על פי לשון הכתוב (ישעיה יח, ג) " כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ". והיינו שיש למלה "נס", שני פירושים: [א] פלא. [ב] דגל – אות – סימן. ושורש משותף להם: הפלא נועד להיות סימן שגם הטבע הוא נס – כדברי הרמב"ן שהנסים הגלויים גורמים להכרה בנסים הנסתרים.

הרמב"ן השלים את דבריו במקום אחר, בפרושת ויגש (3) בדבריו: "כל יסודות התורה בנסים נסתרים הם. ועם התורה אין בכל ענינו רק נסים לא טבע ומנהג, שהרי יעודי התורה כולם אותות ומופתים, כי לא יכרת וימות בטבע הבא על אחת מן העריות או האוכל חלב, וכן כל יעודי התורה בטובות ההן וכל הצלחת הצדיקים בצדקתם, וכל תפלות דוד מלכנו וכל תפלותינו נסים ונפלאות, אלא שאין בהם שנוי מפורסם בטבעו של עולם".

ה. על פי יסודות הדברים שנתבארו, תירץ הסבא מקלם (5) את קושיית הבית יוסף (1) ש"על ידי הנס [של מציאת פך השמן] נתגלה כי גם ביום הראשון הוא אמר לשמן וידליק. ועל זה תקנו לברך גם ביום הראשון, שנתגלה לעין כל על ידי הנס, כי גם ביום הראשון נס הוא".

על פי דבריו ביאר מו"ר הגר"ד כהן (11) מדוע נצרכה "בינה" לקבוע "שמונת ימי שיר ורננים". שכן "בינה" היא הבנת דבר מתוך דבר, והיא גופא מתוך שראו הנס שדלקו הנרות שבעה ימים, ראו שגם היום הראשון הוא בבחינת נס, והוצרכו "לקביעת הודאה זו "בני בינה", דהיינו מביני דבר מתוך דבר, להבין מתוך הנסים הגלויים, שגם הנהגת הטבע שבבריאה אינה אלא בהשגחת הקב"ה ובבחינת נס" [ועי"ש (12) במש"כ  לבאר את לשון הרמב"ם שמצות נר חנוכה "חביבה היא עד מאד"].

ו. לאור האמור, שהנסים הגלויים מלמדים שגם הטבע הוא נס, מיושבות התמיהות מדוע קבעו חז"ל את מצוות ימי חנוכה על נס פך השמן ולא על נס ניצחון החשמונאים על היוונים. ומדוע בנוסח ההודאה ב"על הנסים" הוזכר נס הניצחון ולא נס פך השמן. וכפי שכתב המהר"ל (4) והגר"ח פרידלנדר (8)-(9) הוסיף והרחיב בביאור דבריו, ש"ענין נס המנורה [שהיה נס גלוי] בא להאיר את העינים, להורות על הנסים הנסתרים, שכל מלחמותיהם והישועות היו נסים ונפלאות מאת ה'. שהשי"ת סיבב כך שיעשה נס גלוי כדי ללמד על הכלל כולו שאף ההצלחות הנראות כטבעיות הן נס. ולכן כשקבעו ימים טובים בהלל והודאה, לא קבעום על נסי המלחמות, כי אלו היו נסים נסתרים שהפתי לא יכירם [והלוא אנו רואים בימים אפלים האלו, שהפתיים רואים אותם רק כגבורות בשר ודם ר"ל] אלא קבעום על הנס הנגלה של המנורה".

ולכן כשהברייתא מבארת "מאי חנוכה", היינו "על איזה נס קבועה", היא מביאה רק את הנס הנגלה של השמן, כי רק מזה נבוא להודות על כל הישועות כנסי ה'. ובשל כך במטבע תפילת ההודאה ב"על הנסים" הוצנע נס פך השמן והודגש נס הניצחון במלחמה, כי עיקר ההודאה להשי"ת צריכה להיות תמיד על הניסים הנסתרים כעל הנסים הגלויים, אלא שהטבע מעוור את עינינו לראות את יד ה' המסבבת את הכל, ועל כן בקביעות ימי החנוכה כימים טובים ביקשו חז"ל לפקוח את העיניים להתבונן מתוך הנס הגלוי של פך השמן, שאין טבע בעולם, ועל הכל יש להודות ולהכיר טובה להשי"ת [ועי"ש בדבריו (9) במש"כ לבאר על פי הדברים את תפילת "הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ"]. 

ז. לאור האמור, שמהות ימי החנוכה נועדה לבצר את ההשקפה שאין טבע בעולם, והכל נסים בהשגחת הבורא, ביאר מו"ר הגר"ד כהן (10) מדוע גילוי זה מיוחד בניצחון החשמונאים על היוונים, על פי דברי הרמב"ן בפרשת אחרי מות ובדרשת תורת ה' תמימה (4) שעיקר נקודת הכפירה של היוונים היתה במושג נס, ולדעתם כל הפעולות בעולם הם טבע.

ועל כן "תשובת המשקל" בנס פך השמן היא בהשקפה שאין טבע בעולם אלא הכל נס והשגחת השי"ת.

וממוצא דברי הרמב"ו, יעו' בדברי מו"ר הגרש"ז ברוידא (6)-(7) שהרחיב את היריעה בענין המועדים שקבעו חז"ל – אשר משמעותם והוראתם נצחית. וביאר שימים טובים נוספים לציון נסים גלויים אחרים שקרו לעם ישראל, לא נקבעו, מכיון שהלימוד מהנסים הגלויים לראות את השגחת הקב"ה בבריאה נמצא כבר בכל המועדים שנקבעו זכר לנסים ביציאת מצרים. משא"כ פורים שנקבע בגלל שמוסיף נדבך חדש בהוראת האמונה בהשגחת הקב"ה, שאינה רק בשעת שידוד מערכות הטבע במעשה נס, אלא גם במעשים היום יומיים וכל התהליכים הטבעיים. ובענין זה שווה חנוכה לפורים. אלא שבחנוכה התווספה בחינה חדשה בענין זה, להתבונן ולראות שגם בתוך ההסתר פנים הקב"ה מאיר  פניו, שכן לאורך כל אותה התקופה, לרבות הזמן שבו נעשה נס פך השמן, לא פסקו הצרות, והיתה זו תקופה קשה וארוכה של הסתר פנים, שרק לרגע קט, הבליח בה שביב קלוש של הארת פנים, כשנמצא פך השמן ונעשה נס ודלק שמונה ימים, עי"ש בכל דבריו.

להשלמת היריעה – ראה במנחת אשר (12)-(13) מאמר נרחב בביאור תפקיד הנסים בעבודת ה' ובחיזוק האמונה בימי הסתר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

דמי שדכנות

א. הלכה פסוקה היא, שה"סרסור" [מתווך] מקבל שכר בעד פעולתו, ודנו הפוסקים האם שוו דיני ה"שדכן" לדיני ה"סרסור". ב. עוד

קרא עוד

תורה שבעל פה

א. בדברי חז"ל מבואר בכמה מקומות שכל המצוות נאמרו מסיני, כללותיהם ודקדוקיהם, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. ועוד אמרו: "כל

קרא עוד

חסד לאברהם

א. ברכת אבות וחתימתה – מגן אברהם שלשות האבות מוזכרים בפתח תפילת שמונה עשרה, ויש להבין מדוע "חותמין" ב"מגן אברהם",

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

מצוה הבאה בעבירה

מצוה הבאה בעבירה תנן (סוכה פרק ג משנה א) "לולב הגזול .פסול". ובגמרא (כט, ב) הקשו: "גזול, בשלמא יום טוב ראשון דכתיב (ויקרא כג, מ)

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.