פרשת בראשית – ספר הישר (פירוש הרמב"ן)

תקציר השיעור

ספר הישר

א. מה טעם פתח בבראשית

דברי חז"ל מדוע נפתחה התורה בסיפור מעשה בראשית ולא במצוות שנצטווינו לקיים, צריכים עיון:

  • התינח כתיבת הפרשיות הראשונות, בהן נאמר סדר בריאת העולם, ושכל הארץ של הקב"ה היא, "גירש משם מורדיו והשכין בה עובדיו", אבל עדיין לא מבואר מה טעם נכתבו כל שאר הפרשיות – מפרשת לך לך ועד "החודש הזה לכם" בפרשת בא.
  • תשובת רבי יצחק "כח מעשיו הגיד לעמו" לא מובנת, והרי אומות העולם ודאי אינם מסכימים עם תשובה זו – ומאי אהני לן איפוא רבי יצחק בדבריו.

ב. ספר בראשית – ספר הישר

  • דברי חז"ל: 'ספר הישר' הוא ספר בראשית, על שם מעשיהם של האבות שנקראו 'ישרים'.
  • ה'ישרות' טבועה ביסוד בריאת האדם – וממנה למדו האבות את הדרך לקניין הנהגת הישרות.

ג. עונש דור המבול ואנשי סדום – על מצוות שהשכל מחייב

  • דברי רבנו נסים גאון ש"כל המצוות התלויים בסברא ובאובנתא דליבא, הכל מתחייבים בהן מן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ".
  • חטאם הגדול של שמעון ולוי – חמס – שהוא מצוה 'מושכלת', לא נסלח על ידי יעקב אבינו.

ד. ספר הישר – ספר הבריאה

דברי הנצי"ב מוולוז'ין, שהנהגת האבות בישרות, היא קיום הבריאה.

ה. תורה קודם למצוות – דרך ארץ ומידות קודמות לציוווי התורה

  • חומש בראשית הוא 'תורה' הנלמדת ממעשי האבות כיצד קונים את מידות הישרות והדרך ארץ.
  • הטעם שפתח בבראשית – להורות כיצד קונים מידות טובות, שהן 'כסא' לקיום התורה והמצוות.
  • התשובה "כח מעשיו הגיד לעמו" – נועדה לנו – להשריש בנו את מידות הישרות וההגינות.

ו. מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי – ספר הישר – הלכה למעשה

ממוצא הדברים נתבונן כיצד נוכל ליישמם בחיי המעשה שלנו: להתדמות למעשי האבות, גם בהשגתנו הפעוטה, לצעוד במסילת ה'ישרים' – כמו שעשה האלקים את האדם – 'ישר'.

פרשת בראשית – ספר הישר (פירוש הרמב"ן)

פרשת בראשית

ספר הישר

 

א. מה טעם פתח בבראשית

הרמב"ן (1ב) הביא את דברי רש"י בשם חז"ל מדוע נפתחה התורה בסיפור מעשה בראשית, ולא במצוות שנצטווינו לקיים: "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים (תהלים קיא, ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהן ונתנה לנו".

עם זאת, שאלה זו, והתשובה עליה – עדיין דורשות הסבר, כמבואר בדברי הרמב"ן.

וגם לאחר הסברו של הרמב"ן, עדיין קשה:

  • התינח כתיבת הפרשיות הראשונות, בהן נאמר סדר בריאת העולם, ושכל הארץ של הקב"ה היא, "גירש משם מורדיו והשכין בה עובדיו", אבל עדיין לא מבואר מה טעם נכתבו כל שאר הפרשיות – מפרשת לך לך ועד "החודש הזה לכם" בפרשת בא.
  • תשובת רבי יצחק לא מובנת, הרי ברור שאומות העולם שאינם מאמינים בדבר ה', לא מקבלים את התשובה ש"כח מעשיו הגיד לעמו" – ומאי אהני לן איפוא רבי יצחק בדבריו.

 

ב. ספר בראשית – ספר הישר

לביאור הדברים נעיין בדברי הגמרא במסכת עבודה זרה (2א) מהו 'ספר הישר'. ולמאן דאמר אחד, ספר הישר הוא ספר בראשית, על שם האבות שנקראו ישרים.

לכשנעמיק ונתבונן בדברים, נראה כי ה'ישרות' של האבות אשר מעשיהם ישרים, טבועה ביסוד בריאת האדם שנברא 'ישר', ונצטווה מיום בריאתו לעשות את מה שהשכל הישר מחייב לעשות.

הלוא מקרא מפורש (2ב) "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים". ובדברי רבנו נסים גאון בהקדמתו לש"ס (2ג) מבואר כי "כל המצוות שהן תלויין בסברה ובאובנתא דליבא כבר הכל מתחייבין בהן מן היום אשר ברא הקב"ה אדם על הארץ, עליו ועל זרעו אחריו לדורי דורות".

ונראה כי האבות הקדושים למדו בהתבוננות ממעשי הבריאה את הדרך לקניין הנהגת הישרות, כפי שביאר מו"ר ראש ישיבת חברון הגרש"ז ברוידא זצ"ל בספרו שם דרך (3א), שבריאת האדם מן התחתונים ומן העליונים היתה מפני שלא רצה הקב"ה להטיל קנאה ותחרות במעשה בראשית. וכן מצינו במעשה בראשית לימוד במידת ההגינות, בענין בריאת הכוכבים. כתיב: "ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים" (בראשית א, טז). ופירש רש"י: "שוים נבראו ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד". ולהלן שם ברש"י: "ואת הכוכבים, על ידי שמיעט את הלבנה הרבה צבאיה להפיס דעתה". וביותר מצינו בדברי חז"ל (ב"ר ו, ג) ששעיר של ראש חודש בא לכפרה – "אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הלבנה". ומבואר שאף שנענשה הלבנה כדין, וגם פייסה הקב"ה על כך, עדיין אומר הקב"ה להביא קרבן כפרה כביכול עבורו "על שמיעטתי את הלבנה" – וכל זאת ממידת ההגינות, "להפיס דעתה" של הלבנה על שנתמעטה.

עוד יש למצוא את מידות היושר וההגינות המושרשות בטבע הנהגת הבריאה כפי שמבואר בפסוק (בג) "מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה וגו' שנים מכל יבואו אליך להחיות" (ו, כ), ומבואר בדברי הרמב"ן (3ג) שהצדק והיושר מחייב שרק בעלי החיים שינצלו מהמבול יגיעו מעצמם לתיבה – לכן רק בעלי החיים שניצלו מהמבול הגיעו בעצמם, אולם כלפי הבהמות הטהורות העומדות להישחט לאחר המבול אין זה הגון שיגיעו מעצמם לתיבה כדי להישחט לאחר זמן.

 

ג. עונש דור המבול ואנשי סדום – על מצוות שהשכל מחייב

הישרות הטבועה בבריאה, היא זו שבעטיה נענשו בני דור המבול ואנשי סדום בעונשים כל כך חמורים, בעוברם על דברים שהשכל הישר מחייב.

כמבואר בדברי רש"י והרמב"ן (4א) בישוב השאלה הידועה, מדוע היה עונש דור המבול חמור וגדול יותר מעונש דור ההפלגה. וכתב הרמב"ן (4ב) "ורבותינו אמרו (סנהדרין קח, א) שעליו נחתם גזר דינם,  והטעם מפני שהוא מצוה מושכלת, אין להם בה צורך לנביא ליזהר, ועוד שהוא רע לשמים ולבריות". וכן מבואר בדבריו בדרשת תורת ה' (4ג).

ומבואר בדברי הרמב"ן (5א) כי נגמר דינם של אנשי סדום "מפני שלא החזיקו יד עני ואביון, כי היו תדירים באותו עוון יותר מכולם, וגם כי כל העמים עושים צדקות עם רעיהם ועם ענייהם, לא היה בכל הגוים כסדום לאכזריות".

בני דור המבול ואנשי סדום נענשו איפוא בכליון מוחלט, מפני שהתנהגות שלא על פי מה שהשכל מחייב מטבע הנהגת הצדק והיושר המושרשים באדם מורה על השחתה חסרת תקנה בנפש. והם הם דברי רבנו נסים גאון ש"כל המצוות התלויים בסברא ובאובנתא דליבא, הכל מתחייבים בהן מן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ".

[לאור האמור יובן חטאם הגדול של שמעון ולוי – חמס – שהוא מצוה 'מושכלת', אשר לא נסלח על ידי יעקב אבינו, שנים רבות לאחר שנעשה, כדברי הרמב"ן (5ב-ג-ד)].

 

ד. ספר הישר – ספר הבריאה

עתה מקבלים דברי חז"ל שספר בראשית נקרא בפי הנביאים ספר הישר, משמעות עמוקה יותר כפי שביאר הנצי"ב, שהנהגת האבות בישרות, היא קיום הבריאה "וזה היה שבח האבות, שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים", עיי"ש בדבריו.

 

ה. תורה קודם למצוות – דרך ארץ ומידות קודמות לציוווי התורה

הרמב"ן בהקדמתו לפירוש החומש (7א) ביאר מדוע "תורה" היא הסיפורים של חומש בראשית "כי הוא מורה האנשים דרך בענין האמונה".

אמנם לפי האמור, עלה בידינו פירוש נוסף: חומש בראשית הוא "תורה" כי מעשי האבות הם הוראה כיצד קונים את מידות הישרות והדרך ארץ. וכפי שביאר רבי יעקב קמינצקי בדבריו הנפלאים (7ב) בטעם שאברהם אבינו לא נמנע מלהכניס עצמו לסכנת נפשות כדי להציל את לוט "כי על פי השכל הישר" היה צריך להשתדל להצילו "ובאמת כל חיי האבות שחיו קודם זמן התור היו מונהגים על פי היושר. ולכן סיפורי האבות הם "תורה" מלשון "הוראה" כי "סיפורים אלו מורים לאדם איך לחיות אפילו בלי ציווי השי"ת" ביושר והגינות המתחייבים על פי השכל האנושי.

מעתה מובן ומבואר היטב מדוע נפתחה התורה בבראשית – להורות כיצד קונים מידות טובות, שהן ה'כסא' לקיום התורה והמצוות, כדברי האדמו"ר הנתיבות שלום מסלונים (8א).

ומיושבים דברי רבי יצחק שהתשובה "כח מעשיו הגיד לעמו" – נועדה לנו, להשריש בנו את מידות הישרות וההגינות, כדברי מו"ר הגרש"ז ברוידא זצ"ל: שתשובת רבי יצחק לא נועדה לאומות העולם שיודו לנו שאיננו ליסטים, אלא התשובה נועדה לעצמנו – שנדע שארץ ישראל ניתנה לנו ביושר ובצדק, כדי לנטוע בנו את מידת היושר וההגינות, שנדע שאין ולו שמץ של אי צדק או עיוות דין בכך שעם ישראל קיבל את ארץ ישראל".

ומבואר טעמם של כתיבת הפרשיות עם סיפורי האבות "מפרשת לך לך עד פרשת בא", כדברי רבי יעקב קמינצקי (7ב) "דמהסיפורים האלו אנו למדים מה צריכה להיות הנהגת האדם על פי היושר והדרך ארץ".

 

ו. מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי – ספר הישר – הלכה למעשה

ממוצא הדברים נתבונן כיצד נוכל ליישמם בחיי המעשה שלנו, להתדמות למעשי האבות, כמאמר התנא דבי אליהו (9א) "חייב אדם לומר יגיעו מעשי למעשה אבותי, אברהם יצחק ויעקב". וביאר רבי אהרן קוטלר (9ב) דהיינו "ללמוד ממעשיהם דעות ישרות ואמיתיות, מידות טובות והנהגה, לפי ההשגה הפעוטה שלנו".

ולימוד ממעשי האבות, פירושו לצעוד במסילת ה'ישרים' – כמו שעשה האלקים את האדם – 'ישר'. ראה בדברי רבי יחזקאל סרנא (10א) שהרמח"ל קרא לספרו בשם זה ולא קרא לו בשם "מסילת חסידים", למרות שבפתיחת דבריו כתב על "יסוד החסידות", כי "סוף הדרישה הוא דווקא שהאדם יהיה ישר כמו שעשאו האלקים".

ומו"ר הגר"ד כהן, ראש ישיבת חברון, הוסיף (10ב) על דברי הגר"י סרנא "הדרך להגיע לכל המעלות – זו דרך של ללכת ביושר, ללכת בלי חשבונות של כבוד, של כסף ושל מעמד, חשבונות של העולם הזה. ללכת עם השאיפה ודרך ישרה להגיע לכל המעלות. וכשאדם הולך בדרך הישרה, אז הוא זוכה לזהירות, נקיות וחסידות והמעלות העליונות".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

נדרי צדקה במחשבה

א. אמירת אדם לגבוה כמסירתו להדיוט, לפיכך הנודר צדקה אינו יכול לחזור בו. ברם נחלקו הראשונים האם בצדקה מתחייב גם

קרא עוד

חצי שיעור במצוות

א. קיימא לן להלכה כרבי יוחנן ש"חצי שיעור אסור מהתורה", ודנו הפוסקים האם גם במצוות אמרינן "חצי שיעור". כגון, חולה שאינו יכול לאכול כזית מצה או

קרא עוד

נפילת אפים

א. כתב הטור: "לאחר שיסיים הש"ץ התפילה, נופלים על פניהם ומתחננים". ובשו"ע נפסק: "אין לדבר בין תפילה לנפילת אפים", משום

קרא עוד

עינוי ביום כיפור

א. בגמרא בחולין נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש, מהו המחייב באכילת איסור: הנאת גרונו או הנאת מעיו, ולהלכה נפסק שהחיוב

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

לחם משנה

לחם משנה שאול, קפוא, יבש, עטוף בשקית, צירוף מצה בערב פסח שחל בשבת הציץ אליעזר (חלק יא סימן כג) מזכיר את המנהג "הנה עמא דבר

קרא עוד

טיסה ביום תענית

טיסה ביום תענית בחודש תמוז תשע"א ביקר כ"ק אדמו"ר ממודז'יץ שליט"א בלוס אנג'לס, וטיסתו חזרה לישראל נקבעה לשעה אחת בצהריים [לפי השעון המקומי] בעיצומו של

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.