עני המהפך בחררה

תקציר השיעור

ענייני חניה והזמנת מונית

א. סוגיות הגמרא בדין "עני המהפך בחררה", דהיינו אדם המבקש לקנות חפץ או קרקע, ובא אחר וקנאו, נקרא השני "רשע" [וצ"ב למאי נפקא מינה שנקרא "רשע"].

ב. מחלוקת הראשונים האם דין "עני המהפך בחררה" נאמר גם בהפקר מציאה ומתנה [הכרעת הפוסקים לדינא במחלוקת זו • חילוקי הדינים באופנים שהראשון טרח בהשגת החפץ].

ג. הגדרת "מציאה" לענין "עני המהפך בחררה" [דבר המוצע למכירה במחיר זול מערכו בשוק].

ד. כאשר הקונה השני לא ידע שהיה לפניו קונה אחר, האם נקרא "רשע".

ה. מאימתי חל על השני איסור להתעסק במה שמהפֵך הראשון.

ו. כאשר ה"מהפך בחררה" עשיר, האם נחשב השני "רשע".

ז. דין "עני המהפך בחררה" אם נגרם לקונה שני הפסד כתוצאה מביטול המקח.

ח. באופנים שהשני נחשב "רשע" – האם עליו להחזיר את החפץ לראשון.

ט. האם גם על המוכר נאמר דין "עני המהפך בחררה".

י. פרטי דינים נוספים: בא לידי המהפֵך הראשון לאחר שכבר קנה השני את החפץ • אדם שלישי שלקח – מה דינו • האם בדבר מצוה יש איסור ליטול מהמהפֵך • קנין ע"י שליח – האם נאמר בו דין "עני המהפך בחררה".

יא. דיני "עני המהפך בחררה" בענייני חניה והזמנת מונית.

עני המהפך בחררה

סוגיית "עני המהפך בחררה" נוגעת לשאלות רבות המצויות למכביר בשעת קניית דירות, רכב או כל חפץ אחר [ראה דוגמאות מעשיות שונות בדפי המקורות של השיעור]. להלן יבוארו עיקרי הדינים בסוגיא.

 א. במסכת קידושין (1) מסופר על קרקע שרב גידל היה "מהַפֵך" [מעוניין] לקנותה, ובא רבי אבא והקדימו בקנייתה. ומבואר דין 'עני המהפך בחררה', דהיינו אדם המבקש לקנות חפץ או קרקע, ובא אחר וקנאו – שהשני נקרא "רשע". ובפשטות, טעם האיסור [עי' בתוספות בקידושין (1)] הוא, מכיון שהשני יכול לקנות או לשכור חפץ כזה במקום אחר במחיר דומה, לפיכך עליו לאפשר לקונה הראשון שטרח בדבר הזה לקנות את החפץ מהמוכר, כפי שהם סיכמו ביניהם, והקונה השני ישיג את החפץ הזה במקום אחר [וראה בדברי המהרי"ט המובאים בשו"ת חתם סופר (4) ד"ה מהפך, מהו המקור לכך שהוא נקרא "רשע". ועי' גם בפתחי תשובה (3) ס"ק ב)  שאיסור זה הוא מדברי קבלה].

דברים רבים טעונים בירור בהלכה זו. ראשית, למאי נפקא מינה שנקרא "רשע". שנית, באופנים שהשני נחשב "רשע" – האם עליו להחזיר את החפץ לראשון. שלישית, האם גם על המוכר נאמר דין "עני המהפך בחררה", וצ"ב.

והנה בסוגיא בקידושין (1) נחלקו הראשונים האם דין "עני המהפך בחררה" נאמר גם בהפקר, מציאה ומתנה. שיטת רש"י (1) שגם בהפקר נאמר דין "עני המהפך בחררה". ואילו רבנו תם בתוספות חולק, ולדעתו אין דין "עני המהפך בחררה" כי אם במכר, כדבריו: "אבל אם היתה החררה דהפקר ליכא איסור, שאם לא זכה בזאת לא ימצא אחרת".

סוגיא נוספת שעוסקים בה הראשונים בנדון "עני המהפך בחררה" היא במסכת בבא בתרא (1). רב יהודה אמר בשם שמואל, שנכסי גוי הרי הם כמדבר [הפקר] ואם קיבל הגוי כסף מהישראל תמורת הקרקע, ולא החזיק בה עדיין הישראל – אדם זר המחזיק בקרקע זו זכה בה. והביא הרשב"ם (ד"ה הרי הן כמדבר) דעת "יש מפרשים" כי השני שתפס את הקרקע מחוייב להחזיר ללוקח הראשון את מה ששילם בעד הקרקע [וכן דעת רבנו גרשום שם]. אולם הרשב"ם חולק, עי"ש. וסיים הרשב"ם: "ומיהו נראה בעיני דהאי שני רשע מקרי, לא גרע מעני המהפך בחררה". ברם בסוף דברי התוספות במסכת בבא בתרא (2) ד"ה מרחיקין) מפורש כי לדעת רבנו תם "אפילו רשע לא הוי כיון שלא ימצא במקום אחר" [בשו"ת חתם סופר (4) ד"ה השם הביא מחלוקת האחרונים האם דעת הרשב"ם כרש"י או כרבנו תם].

במקום נוסף מובא דין "עני המהפך בחררה", בסוגיית "היורד לאומנותו של חברו", במסכת בבא בתרא (2), וכפי שהקשו התוספות שם (2) ובמסכת קידושין (1) על שיטת רבנו תם שאין דין "עני המהפך בחררה" בהפקר: "דקאמר התם מרחיקין מן הדג כמלא ריצת הדג, אע"פ שהוא של הפקר", יעו"ש  בתירוציהם.

יצויין, כי רבנו תם הביא ראיה לשיטתו מדברי המשנה בב"מ "ראה את המציאה ונפל לו עליה, או שפירש טליתו עליה, ובא אחר ונטלה, הרי היא שלו". וכן מדברי המשנה בפאה "מי שליקט מקצת הפאה ופירש טליתו עליה מעבירים אותו הימנה" – ולכאורה, לפי רש"י, הרי במשניות אלו מדובר בהפקר, ומדוע שלא יהיה בזה דין "עני המהפך בחררה". וראה בחידושי הרמב"ן עמ"ס בבא בתרא (2) במה שתירץ.

הכרעת הפוסקים לדינא במחלוקת זו: בשו"ע (3) הובאו שתי הדעות במחלוקת האם דין "עני המהפך בחררה" נאמר גם בהפקר מציאה ומתנה [רש"י ורבנו תם], ומדברי השו"ע בסע' ב' (4) משמע שפסק כדעת רבנו תם [ראה בספרו של הדיין, רבי יצחק אושינסקי, אורות משפט (6)]. והרמ"א הכריע במפורש כדעת רבנו תם [ומכל מקום עי' במש"כ האגרות משה (13) שראוי לירא שמים להחמיר במחלוקת זו כדעת רש"י].

חילוקי הדינים באופנים שהראשון טרח בהשגת החפץ: עי' בשו"ת חתם סופר (4) ד"ה טירחא), ובספר אורות משפט (6).

ב. הגדרת "מציאה" לדעת רבנו תם [דבר המוצע למכירה במחיר זול מערכו בשוק]: כאמור בדעת רבנו תם, בהפקר ומציאה לא נאמר דין "עני המהפך בחררה", וצ"ב מה מוגדר כ"מציאה" לענין דין עני המהפך בחררה". ועי' ברמ"א (3) שפסק בדעת רבנו תם כי "אם קונה דבר אחד ובא חברו ויוכל לקנותו בזול, שאינו מוצא לקנותו כך במקום אחר, הוי כמו מציאה ויוכל לקנותו כל זמן שלא זכה בו הקונה". ברם בש"ך (שם ס"ק ג) הובאו דברי הרמב"ן בסוגיא בבבא בתרא (2) שכתב שאפילו בפחות מדמי שווי החפץ [דהיינו שהמחיר המוצע הוא זול] גם כן נקרא רשע – ואין לחלק במכר בין מחיר זול או מחיר שוה. וראה פרטים נוספים בדין זה בספר אורות משפט (7), והביא שם את הכרעת הכנסת הגדולה במחלוקת זו "דכל מכירה בזול לא מוציאים מיד המוחזק, משום דהוי ספק ע"פ מחלוקת זו".

ג. מאימתי חל על השני איסור להתעסק במה שמהפֵך הראשון: ברמ"א (4) הובאו דברי המרדכי (3) שדין "עני המהפך בחררה" לא נאמר אלא "כשכבר פסקו [המוכר והלוקח הראשון] הדמים שביניהם, ואין מחוסרים אלא הקנין. אבל אם מחוסרים עדיין הפסיקה, שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה יותר בזול, מותר לאחר לקנותו". והטעם בזה [עי' גם בסמ"ע שם ס"ק ז], משום שאם יאסר לשני להתעסק בסחורה ולקנותה אפילו לפני הפסיקה, יפסיד המוכר, כי מיד שיבוא אחד לקנות ויפסוק עליו פחות משוויה, יצטרך המוכר לתת לו, שהרי אין אחר רשאי לקנותה – ולכן עשו תקנה למוכר, שרק מהפסיקה שבין המוכר לקונה, נאסר על אחר להתעסק ולקנות אותה סחורה.

ובספר אורות משפט (7) הביא סברא בשם ספר פתחי חושן [מאת רבי יעקב בלוי, חבר בד"ץ העדה החרדית בירושלים], שבדבר שמחירו ידוע, או שנתרצו שניהם לגמור המקח במחיר שיסכימו ביניהם אחר כך, יש דין "מהפך בחררה", משום דהוי כפיסוק דמים. והביא סברא נוספת בדיני מהפך בשכירות, שבדרך כלל נהוג להתנות עוד כמה תנאים מלבד פיסוק הדמים, שלכן יתכן שגם לאחר פיסוק הדמים כל שלא נשתוו עדיין בשאר התנאים, הרי זה כלא פסקו.

 ד. כאשר הקונה השני לא ידע שהיה לפניו קונה אחר, האם נקרא "רשע": בפתחי תשובה (3) סוף ס"ק ב) הביא משו"ת חמדת שלמה שאם הלוקח השני לא ידע מכוונת הראשון, אין עליו דין רשע כלל, ולדעתו מה שבגמרא בקידושין (1) מסופר כי רבי יצחק נפחא חייב את רבי אבא לשלם לרב גידל, זו "מידת חסידות בלבד". ברם באגרות משה (5) חלק עליו והוכיח בראיות, כי השני נקרא רשע, גם כשלא ידע שהיה לפניו קונה אחר.

 ה. באופנים שהשני נחשב "רשע" – האם עליו להחזיר את החפץ לראשון:  הרמב"ן (2) והריטב"א (3) הביאו בשם רבנו תם  "שבכל מקום [בדין "עני המהפך החררה"] שנקרא רשע, בית דין מחייבים אותו להחזיר", והרמב"ן והריטב"א נחלקו עליו. ובפתחי תשובה ((3) ס"ק ב) הביא מדברי האחרונים שפסקו כהרמב"ן והריטב"א, ועי' באורות משפט (8).

 ו. כאשר ה"מהפך בחררה" עשיר, כתב הרמ"א (3)-(4) בשם הר"ן בקידושין (2) שאין השני נקרא רשע [עי' בר"ן טעם הדבר]. ועי' באורות משפט (7) במה שהביא בנדון זה.

וראה בספר אורות משפט (8) פרטי נוספים בדיני "עני המהפך בחררה": בא לידי המהפֵך הראשון לאחר שכבר קנה השני את החפץ • אדם שלישי שלקח – מה דינו • האם בדבר מצוה יש איסור ליטול מהמהפֵך.

ועי' בספר משפטיך ליעקב (9), במה שכתב רבי צבי בן יעקב [אב"ד תל אביב],  בנדון "עני המהפך בחררה" כאשר נגרם לקונה שני הפסד כתוצאה מביטול המקח.

ז. למאי נפקא מינה שהמהפך נקרא רשע:  הסמ"ע (3) ס"ק א) כתב שמכריזים על הרשע בבית הכנסת שעשה מעשה רשע כזה, ובפתחי תשובה (שם ס"ק ב) הביא מתשובת חמדת שלמה שמכריזים עליו כדי להכלימו, ואפשר שאף יש ביד בית דין לעונשו בדרך קנס שלא יעשה זאת שנית. ובספר אורות משפט (8) הביא שגם נפסל לעדות ולשבועה, כדין רשע. ובשו"ת יחל ישראל (12) הביא הרב הראשי רבי ישראל מאיר לאו, במה שכתב בזה, ובמה שדן אם על רשע זה מוטל חיוב תשלומין כדי להיפטר מדיני שמים [ועוד דן שם האם בקנין ע"י שליח נאמר דין "עני המהפך בחררה"].

 ח. האם גם על המוכר נאמר דין "עני המהפך בחררה": בשו"ת אבני נזר (5) נקט כדבר פשוט שלגבי המוכר לא חל דין "עני המהפך בחררה" אם הוא רוצה למצוא קונה אחר במקום הקונה הראשון שסיכם עמו, כי הוא רשאי לעשות בחפץ שלו כרצונו. דין זה קיים למרות שאם המוכר לא ימצא קונה אחר הוא ימכור לקונה הראשון, בכל זאת רשאי הקונה השני לקנות מהמוכר כשזה פנה אליו, ועי' במש"כ בזה בספר משפטי התורה (10) ובספר אורות משפט (8).

 ט. דיני "עני המהפך בחררה" באופנים שמעוניין לשכור מורה או פועל המועסק אצל חברו: בשו"ע (4) סע' ב) נפסקו להלכה דברי התוספות בסוגיא בקידושין (1) "אסור למלמד להשכיר עצמו לבעל הבית שיש לו מלמד אחר בביתו, אם לא שיאמר הבעל הבית אין רצוני לעכב המלמד שלי. אבל אם שכר בעל הבית מלמד אחד, יכול בעל הבית אחר לשכור אותו מלמד עצמו". וביאר הסמ"ע (ס"ק ח) "בהסברת הלימוד ועיונו אין המלמדים שווים, והוי ליה כדבר שאינו מצוי" [מציאה] – שאין בזה דין "עני המהפך בחררה לפי רבנו תם [שהלכה כמותו]. ועי' סיכום הדינים בנושא זה בספר משפטי התורה (11)-(12).

י. "עני המהפך בחררה" בשידוכים: יעו' בשו"ת אגרות משה (13) ובספר משפטיך ליעקב (13) פרטי הדינים למעשה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

עשרה בטבת

א. בדברי הנביא מוזכרים ארבע תעניות: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי [הכוונה לי"ז בתמוז, תשעה באב, צום

קרא עוד

הלל בראש חודש

א. חיוב הלל בראש חודש – מנהג – סוגיית הגמרא ודברי הראשונים בדברי הגמרא מבואר כי בשונה מאמירת הלל בימים

קרא עוד

מכונת אמת

א. מאז הומצאה "מכונת אמת" [פוליגרף] ונעשה בה שימוש בחקירות פליליות, דנו הפוסקים האם לתוצאות הבדיקה במכונת אמת יש משקל

קרא עוד

ניחום אבלים

א. הקב"ה ניחם את יצחק אבינו לאחר פטירת אביו, ומכאן למדו חז"ל שיש מצוה לנחם אבלים, ודנו הפוסקים האם המצוה

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

ברכות המגילה עובר לעשייתן

ברכות המגילה עובר לעשייתן בערב פורים תשס"ח: חותנתי שתחי' לא חשה בטוב, ומפאת חולשתה לא היה באפשרותה לבוא לבית הכנסת לקריאת המגילה בלילה [לאחר צאת

קרא עוד

היתר ממזר בשפחה בזמן הזה

היתר ממזר בשפחה בזמן הזה במשנה האחרונה במסכת קידושין (פ"ד מי"ג) מפורשת דרך להתיר לממזר ודאי לבוא בקהל: "רבי טרפון אומר, יכולים ממזרים לטהר [מפסול

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.