פרשת בהר – גלות וגאולה (אור החיים)

תקציר השיעור

א. "כשהתחתונים מטין מדרך הטוב – מסתלקים ההשפעות ומתמסכן עמוד הקדושה"

האור החיים הקדוש ביאר את פרשת גאולת השדות והבתים "בדרך רמז", על סיבת הגלות ותנאֵי הגאולה. כהקדמה לביאור הפרשה, הביא את דברי חז"ל שסילוק השפע "בעליונים" תלוי במעשי ה"תחתונים" – וזו הסיבה לחורבן בית המקדש.

"בעונותינו נמכר הבית ביד האומות" • "מזמור לאסף אלקים באו גוים בנחלתך, היה צריך לומר קינה לאסף, ללמד ששפך הקב"ה חמתו על העצים ועל האבנים, ולא שפך חמתו על ישראל" • עם כל זה על הכל יביא ה' במשפט, כל המסבב בחטאו את הדבר הרע הזה, ביום המשפט הנורא.

ב. "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח" – שכינה בישראל צורך גבוה

עומק ביאור הדברים מיוסד על פי המבואר בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים, כי השראת השכינה בישראל היא כביכול "צורך גבוה" • בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מוסיפים כח בגבורה של מעלה, שנאמר "באלקים נעשה חיל", ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום, כביכול מתישים כח גדול של מעלה, דכתיב (דברים לב, יח) צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי".

הרצון "לשכני בתוכם" שהוא כביכול "צורך גבוה" – נתינה מופלאה שעל ידה מושפע שפע.

ג. הגאולה ביד הצדיק אשר קרוב להשי"ת

האור החיים הקדוש פירש על פי היסודות המבוארים לעיל את דרכי הגאולה והתיקון לחטאים שבגינם חרב בית המקדש. ראש לכל, אחריות צדיקי הדורות לעורר הלבבות "בחשק רוחני" להיטיב המעשים • החובה המוטלת על גדולי ישראל לעורר את הציבור לצפות לגאולה ולשוב בתשובה.

ד. היסורים והגלות תיקון האומה להכשירה לגאולה

האור החיים הקדוש המשיך לפרש את הפסוקים בדרכו, ללמוד מה הם התנאים לגאולה העתידה, אם ח"ו לא יתעוררו לשוב בתשובה שלמה, וציין את קושי הגלות כאמצעי לתיקון האומה לקראת הגאולה העתידה  • "באמצעות מידת הגבורה החובטת באומה בגלות המר, ישיג כדי גאולת הבית".

  • "כשיתקרב זמן הגאולה, יפרע השי"ת חובו, שיהיה חבלי משיח".

ה. "בְּעִתָּהּ" – קץ הגלות אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים

גם אם ח"ו לא יחזרו כלל ישראל בתשובה שלימה, וקושי הגלות והיסורים לא יספיק לכפר על עוונותיהם – עדיין הובטחו על הגאולה, כדברי חז"ל "זכו – אֲחִישֶׁנָּה; לא זכו – בְּעִתָּהּ".

  • האם הגאולה תהיה בלא תשובה.

פרשת בהר – גלות וגאולה (אור החיים)

א. "כשהתחתונים מטין מדרך הטוב – מסתלקים ההשפעות ומתמסכן עמוד הקדושה"

האור החיים הקדוש (1ב) ביאר את פרשת גאולת השדות והבתים (1א) "בדרך רמז", על סיבת הגלות ותנאֵי הגאולה.

כהקדמה לביאור הפרשה, הביא את דברי חז"ל שסילוק השפע "בעליונים" תלוי במעשי ה"תחתונים", הלוא הם כלל ישראל: "כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וגו' פרשה זו תרמוז ענין גדול, והערה ליושבי תבל, כי ימוך על דרך אומרו (קהלת י, יח) בעצלתים ימך המקרה, ואמרו ז"ל (מגילה יא) עשיתם לאותו שנאמר בו (תהלים קד, ג) המקרה במים עליותיו, מך. כי כשהתחתונים מטין מדרך הטוב מסתלקים ההשפעות, ומתמסכן עמוד הקדושה, כי העיקר תלוי בהתחתונים".

וזו הסיבה לחורבן בית המקדש: "ואמר וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ, ירצה על המשכן משכן העדות, אשר הוא אחוזתו יתברך שבו השרה שכינתו, ובעונותינו נמכר הבית ביד האומות, וכמאמרם ז"ל (שוחר טוב עג) בפירוש פסוק מזמור לאסף באו גוים וגו'". וכוונתו למדרש חז"ל (1ג) "מִזְמוֹר לְאָסָף אֶלֹקִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, לא הוה קרא צריך למימר אלא בכי לאסף, נהי לאסף, קינה לאסף, ומה אומר מזמור לאסף". והתירוץ מבואר במשל, שהלימוד ממנו הוא: "אמרו לאסף, הקב"ה החריב היכל ומקדש, ואתה יושב ומזמר. אמר להם, מזמר אני, ששפך הקב"ה חמתו על העצים ועל האבנים, ולא שפך חמתו על ישראל".

על פי דרכו, ביאר האור החיים הקדוש (2א) את המשך הפסוקים בפרשה: "וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר, אחר שאמר ענין מכר הבית, חזר הכתוב לתת טעם לדבר איך יהיה הדבר הזה שימכור ה' אחוזתו בית הבחירה, והוא אומרו וְאִישׁ זה הקב"ה (תנחומא מצורע ד), כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר, פירוש בית שבו מושב אלקים זה בית המקדש. עִיר חוֹמָה זה ירושלים, דכתיב (תהלים קכה, ב) ירושלים הרים סביב לה. אמר הטעם הוא – וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ, שבאמצעות זה אדרבה נגאל, על דרך אומרם ז"ל בפסוק (תהלים עט, א) מִזְמוֹר לְאָסָף וגו', שהשליך ה' חמתו על עצים ואבנים. שזולת זה לא היה נשאר מישראל שריד ופליט, ואם אין ישראל אין בית המקדש ולא ירושלים, לזה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ של עם וגאולת הבית, כי יש תקוה ושבו בנים לגבולם".

יחד עם זאת, ביאר האור החיים הקדוש (2ב) כי הקב"ה יבוא במשפט עם החוטאים, שבגינם נאלץ להחריב את ביתו: "ויש לך לדעת כי הגם שה' משליך חמתו על ביתו ונחלתו לחללה, לכפרת עון, כאומרם ז"ל בפסוק מזמור לאסף, עם כל זה על הכל יביא ה' במשפט, כל המסבב בחטאו את הדבר הרע הזה, ביום המשפט הנורא, כשיעמוד בעל הבית המקודש ויתבע האיש המגרש. ומה גם למה שאמר הנביא (הושע יא, ט) ולא אבא בעיר, ודרשו ז"ל (תענית ה) נשבע הקדוש ברוך הוא כו' אנה יוליך את חרפתו, ומה מענה בלשונו ומה גמול יעריכנו" [ולפי זה פירש את הפסוק "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'", יעויין בדבריו].

ונראה להוסיף ביאור בדברי האור החיים ש"העיקר תלוי בהתחתונים", וכאשר "התחתונים מטין מדרך הטוב, מסתלקים ההשפעות ומתמסכן עמוד הקדושה", ואף נחרב בית המקדש, על פי דברי חז"ל במדרש, שהקב"ה אמר לטיטוס שלא הוא זה שהחריב את בית המקדש, כי אם עוונותיהם של ישראל. ומכאן נלמד על גודל השפעת מעשי בני האדם, לטוב ולמוטב, וכפי שביאר בספר נפש החיים (3א) "ובאמת כי האיש החכם ויבן את זאת לאמיתו, לבו יחיל בקרבו בחיל ורעדה. בשומו על לבו על מעשיו אשר לא טובים ח"ו עד היכן המה מגיעים לקלקל ולהרוס בחטא קל ח"ו, הרבה יותר ממה שהחריב נבוכדנצר וטיטוס. כי הלא נבוכדנצר וטיטוס לא עשו במעשיהם שום פגם וקלקול כלל למעלה, כי לא להם חלק ושורש בעולמות העליונים, שיהיו יכולים לנגוע שם כלל במעשיהם. רק שבחטאינו נתמעט ותש כביכול כח גבורה של מעלה, את מקדש ה' טמאו כביכול המקדש העליון. ועל ידי כך היה להם כח לנבוכדנצר וטיטוס להחריב המקדש של מטה, המכוון נגד המקדש של מעלה. כמו שאמרו רז"ל (איכה רבתי א, מג) קמחא טחינא טחינת. הרי כי עונותינו החריבו נוה מעלה עולמות עליונים הקדושים, והמה החריבו רק נווה מטה".

 

ב. "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי" – שכינה בישראל צורך גבוה

עומק ביאור הדברים מיוסד על פי דברי חז"ל (3ב) כי "בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מוסיפין כח בגבורה של מעלה,  שנאמר (במדבר יד, ד) ועתה יגדל נא כח ה'. ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום, הם כביכול "מתישים" כוח גדול של מעלה. וביארו רבותינו הראשונים, כי השראת השכינה בישראל היא כביכול "צורך גבוה", כפי שכתב הרמב"ן (3ג) בקצירת אמרים: "ואם כן יש בענין סוד גדול, כי כפי פשט הדבר, השכינה בישראל צורך הדיוט ולא צורך גבוה, אבל הוא כענין שאמר הכתוב ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מט, ג), ואמר יהושע ומה תעשה לשמך הגדול (יהושע ז, ט), ופסוקים רבים באו כן, אוה למושב לו (תהילים קלב, יג), פה אשב כי אויתיה (שם פס' יד)". וכן מבואר בדברי רבנו בחיי (4א) "ומכאן תבין שהשכינה בישראל לא צורך הדיוט בלבד אלא צורך גבוה, כי כיון שהשם המיוחד המפורסם על ידי הכבוד, הנה הכבוד מקבל תוספת רוח הקודש, וזהו יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו (תהלים קד, לא). ולכך יש להם כח לישראל להיות מחלישים או מוסיפים כח בגבורה של מעלה כפי מעשיהם שכן כתוב (דברים לב, יח) צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי".

מסיבה זו, האדם הוא "עיקר" הבריאה, והמלאכים "טפלים" לו, כביאורו של הרמח"ל (4ב) לסדרי הנהגת העולם ופעולות המלאכים הנעשות מכוח השפעת האדם במעשיו: "וכשתדרוש על עניניהם תמצא היות בן האדם עיקר והמלאכים טפלים להם. וזה הסוד פירשו המשורר (תהלים ח, ב) ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם, כי הוא ידע הענין על אמיתו, איך שהקב"ה הוא מקבל כח, כביכול, ממעשה בני האדם לפעול טובה עמהם ועם כל הבריות. וזה סוד (שם סח, לה) תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים. וגם משה רבינו עליו השלום, אמר (דברים לב, יח) צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, וידענו מזה, כי מעשי ישראל מוסיפים כח בגבורתו של מעלה". ולפי סדר זה: "ישראל פועלים למטה בארץ ומחזיקים כוחו של הקב"ה, ואז הכח שנתחזק מראה הודו במשרתים העומדים על פקודת המעשים, לעשותם כפי מה שהוא מתעורר לעשות".

להשלמת היריעה בביאור בחינת "שכינה בישראל – צורך גבוה", ראה במאמרו של מו"ר הגרש"ז ברוידא זצ"ל בספרו שם דרך (4ג-5) שדרך ההנהגה באמצעות מעשיהם של ישראל, הוא מהלך של נתינה מופלאה שעל ידה מושפע שפע.

מיסודות הדברים שנתבארו לעיל, פירש האור החיים הקדוש את הפסוקים דלקמן.

  • בפרשת כי תשא, ביאר אור החיים הקדוש (6א) את הפסוק "קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ": "ואולי שרמז באומרו סמוך לענות תיבת אָנֹכִי על השכינה, בסוד צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי. וזה הוא שיעורה קוֹל עַנּוֹת של אָנֹכִי שֹׁמֵעַ, ותיבת שֹׁמֵעַ חוזרת על יהושע, שאמר קול מלחמה במחנה. אמר לו כי קול זה ששומע הוא קול שיגיד שברון השכינה".
  • בפרשת בשלח (6ב) ביאר האור החיים הקדוש, את תשובת הקב"ה למשה רבנו לפני שנבקע ים סוף: "מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ", על פי המבואר שהמעשים טובים מוסיפים כוח במידת הרחמים "ולהיפך, בר מינן, ימעיטו הכח, והוא אומרו צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי. והנה לצד שראה אל עליון כי ישראל קטרגה עליהם מידת הדין, והן אמת כי חפץ ה' לצדק ישראל, אבל אין כח ברחמים לצד מעשיהם כנזכר, אשר על כן אמר למשה תשובה ניצחת, מה תצעק אלי, פירוש כי אין הדבר תלוי בידי, הגם שאני חפץ עשות נס, כיון שהם אינם ראויים, מידת הדין מונעת, ואין כח ברחמים כנגד מידת הדין המונעת". והעצה למציאת הזכות להגביר את מידת הרחמים היתה במה שיסעו לים סוף.

וראה עוד בדברי האור החיים הקדוש (6ג) על הפסוק "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי", וביאורם במאורי אור ומאורי החיים שם.

וכן בדברי האור החיים הקדוש בספרו ראשון לציון (7), בביאור ארבעת המצוות שהיו בידי בני ישראל במצרים, שנרמזו בפסוקים הפותחים את שיר השירים, על פי יסודות הדברים "דעל ידי שמירת המצוות, שעושים ישראל רצונו יתברך, הוא מתעלה ומתרומם. ובכל דבר שעושים למטה, מתקנים כנגדם למעלה. והוא סוד מה שכתבו רבותינו ז"ל ועשיתם אותם, אל תיקרי אותם אלא אתם, כמאמרם ז"ל בזוהר הקדוש. וכן להיפך ח"ו, על דרך צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי".

 

ג. הגאולה ביד הצדיק אשר קרוב להשי"ת

האור החיים הקדוש (8א) פירש על פי היסודות המבוארים לעיל את דרכי הגאולה והתיקון לחטאים שבגינם חרב בית המקדש. ראש לכל הוא, אחריות צדיקי הדורות לעורר הלבבות להיטיב המעשים: "והודיע הכתוב כי גאולתו היא ביד הצדיק אשר יהיה קרוב לה', על דרך אומרו (ויקרא י, ג) בקרובי אקדש, הוא יגאל ממכר אחיו, כי האדון ברוך הוא יקרא לצדיקים אח כביכול (זוה"ק ח"ג קס, ב) דכתיב (תהלים קכב, ח) למען אחי ורעי. והגאולה תהיה בהעיר [הצדיק] לבות בני אדם ויאמר להם הטוב לכם כי תשבו חוץ, גולים מעל שלחן אביכם, ומה יערב לכם החיים בעולם, זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם, הוא אלקי עולם ברוך הוא לעד, וימאיס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק הרוחני, גם נרגש לבעל נפש כל חי עד אשר יטיבו מעשיהם, ובזה יגאל ה' ממכרו. ועל זה עתידים ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל, ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב".

וראה בספר כל הכתוב לחיים (8ב) במה שהוסיף בביאור הדברים.

 

ד. היסורים והגלות תיקון האומה להכשירה לגאולה

האור החיים הקדוש (9) המשיך לפרש את הפסוקים בפרשת גאולת השדות והבתים בדרכו, ללמוד מה הם התנאים לגאולה העתידה, אם ח"ו לא יתעוררו לשוב בתשובה שלמה, וציין את קושי הגלות כאמצעי לתיקון האומה לקראת הגאולה העתידה: "ואומרו וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל, על דרך אומרם ז"ל (תנחומא מצורע ד) אין איש אלא הקב"ה, דכתיב (שמות טו, ג) ה' איש מלחמה. כשלא יהיה לו גואל, כי אין איש שם על לב, אין מנהל, ואין מחזיק, ביד אומה ישראלית להשיבה אל אביה. אל תאמר כי ח"ו אבדה תקוה, אלא וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ. אמרו ז"ל (דברים רבה ב, כג) כי היסורים והגלות הם תיקון האומה להכשירה. והוא מה שרמז וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ, על דרך אומרו (דברים ב, טו) יד ה' היתה בם, שהיא מדת הגבורה, החובטת באומה בגלות המר, ובאמצעות זה ישיג למצוא כדי גאולת הבית".

אשר על כן, לקראת הגאולה, הקב"ה יעשה חשבון מדוקדק של היסורים שעברו על כלל ישראל כ"פרעון" לחובותיהם: "הנה לצד שהמכר הוא בעונותינו, כאומרו (ישעיה נ, א) הן בעונותיכם נמכרתם, והעוון הוא חוב על האדם, בשעת קריעת השטר צריך לעשות חשבון החוב שעליו ולפרוע הנשאר. והוא אומרו וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ, השנים שנשאר הבית מכור ויתנכה לפי שיעור השנים מעונות ישראל. והעודף ישיב על דרך אומרם ז"ל (ויקרא רבה כא, ה), במשפטי התשובה ותיקוניה תשובת המשקל, אם אדם נהנה מהעוון יסגף עצמו כשיעור מה שנהנה מהחטא, ובזה יפרע חובו, וכמו כן יעשה אדון העולם כשיתקרב זמן הגאולה. והוא מאמרם ז"ל (סנהדרין צח, ב) שיהיו חבלי משיח. ובזה וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ, פירוש חוזר אל הקב"ה, גם על ישראל, על דרך אומרו (דברים ל, ג) ושב ה' א' את שבותך, ואמרו ז"ל (מגילה כט) ישיב לא נאמר אלא ושב וגו'".

 

ה. "בְּעִתָּהּ" – קץ הגלות אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים

גם אם ח"ו לא יחזרו כלל ישראל בתשובה שלימה, וקושי הגלות והיסורים לא יספיק לכפר על עוונותיהם – עדיין הובטחו על הגאולה השלימה, כדברי הגמרא במסכת סנהדרין (10ב) "אמר רבי אלכסנדרי, רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב בְּעִתָּהּ וכתיב אֲחִישֶׁנָּה, זכו – אֲחִישֶׁנָּה; לא זכו – בְּעִתָּהּ". כפי שביאר האור החיים הקדוש (10א) וזה לשונו: "ואומרו וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב, פירוש ואם יראה האדון כי אין כח בעם לסבול חבלים עוד, ורבו חובותיהם למעלה ראש, ואפס בהם כח הסבל. וְהָיָה מִמְכָּרוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל, שהוא זמן המוגבל לגאולה בעתה, ואז ויצא ביובל ושב לאחוזתו, כי קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו".

בספר כל הכתוב לחיים (10ג) הביא מדברי רבי ישראל יעקב פישר, שהעיר על דברי האור החיים הקדוש, שהרי נחלקו בזה תנאים ואמוראים במסכת סנהדרין (צז, ב), והרמב"ם (הלכות תשובה פ"ז ה"ה) פסק שרק אם עושים תשובה הם נגאלים, והיאך כתב האור החיים הקדוש כל כך בפשיטות, שיגאלו אפילו אם לא יעשו תשובה.

ותירץ, שגם לדעת רבי אליעזר שאין נגאלים אלא בתשובה, מכל מקום הלא מצינו לרבי אליעזר עצמו (פרקי דרבי אליעזר, פרק נג), שאין ישראל עושים תשובה שלימה עד שיבוא אליהו. ומבואר שאליהו הנביא יבוא לפני שכלל ישראל ישובו בתשובה. ומעתה מבוארים הדברים היטב, שאפילו לדעת רבי אליעזר, התחלת הגאולה על ידי אליהו הנביא תהיה בכל אופן, גם קודם שיעשו תשובה. וכשיבוא אליהו הנביא זכור לטוב, יחזירם בתשובה שלימה.

ובספר אם הבנים שמחה כתב, כי לדעת האור החיים הקדוש אין מחלוקת, ובלא גלות, ודאי צריך תשובה, ואם יש צער גלות, כבר נסלח לישראל עוונם עם צער הגלות, אף בלי תשובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

סעודת פורים

א. אנשי כנסת הגדולה קבעו לעשות את ימי הפורים "יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה", ובגמרא במגילה אמר רבא "סעודת פורים שאכלה בלילה,

קרא עוד

שעטנז

א. נצטווינו בתורה: "וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ", וכן: "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו", וצ"ב מה התחדש בכל

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

אתר אינטרנט הפתוח בשבת

אתר אינטרנט הפתוח בשבת פתיחה בשנים האחרונות, עם התפתחותם המואצת של המדע והטכנולוגיה, השתנו לחלוטין דרכי המסחר בעולם. והשינוי התעצם שבעתיים, עם התפתחות רשת ה'אינטרנט',

קרא עוד

עשרה בטבת

עשרה בטבת תענית עשרה בטבת וחומרתה לעומת תעניות אחרות א. כתב הרמב"ם בהלכות תעניות (פרק ה הלכה א-ב) וז"ל: "יש שם ימים שכל ישראל מתענים

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.