פרשת האזינו – הצור תמים פעלו (אור החיים)

תקציר השיעור

פרשת האזינו – הצור תמים פועלו

א. יש דבר מכאיב הלבבות ומדאיב המחשבות – הֵרָאוֹת בעולם צדיק ורע לו רשע וטוב לו

חכמינו ז"ל ורבותינו הראשונים והאחרונים, ביארו את דברי הכתובים אודות השאלה שנשאלה מאז ומעולם על הנהגת משפט השי"ת המתגלה בעולם – "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", אשר לדברי הרמב"ן "היא שורש המרי לכפירה גמורה" בכל הדורות.

ב. הצור תמים פעלו – משפטי ה' בהנהגת השכר והעונש

כאשר העין רואה את הצלחת הרשעים וייסורי הצדיקים, החובה היא להאמין כי בסדרי הנהגת השי"ת שאין בהם כל עוול – ייסורי הצדיקים בעולם הזה נועדו כדי שישולם שכרם בעולם הבא, וטובת הרשעים בעולם הזה היא שכר על מיעוט זכותם על מנת שיבואו על עונשם בעולם הבא.

  • ליקוטים מדברי הרמב"ן בשער הגמול בענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו.

ג. הצדיקים יסבלו צער גדול בעולם הזה – לתכלית הטוב הנצחי

ד. מדוע לבני תורה אין פרנסה בעולם

בכלל שאלת "צדיק ורע לו", יש להבין מדוע פרנסתם של בני התורה דחוקה. נתבונן בדבריו המופלאים של האור החיים הקדוש בביאור התשובה לשאלה זו, והמוסר העולה מהם.

  • אם נמצא בני תורה שאינם עניים בממון, הרי שעוני ולחץ מסוג אחר, הוא מנת חלקם.

ה. הקב"ה משלם לרשעים שכרם בעולם הזה – כפי רצונם

להשלמת ביאור הענין, נעיין בדברי הרמב"ן והחיד"א – מדוע פורעים לרשעים את זכויותיהם בעולם הזה ולא שומרים להם שכרם לשלם להם בעולם הבא.

ו. עומק הנהגת השי"ת בעולם – ליקוטים מדברי הרמח"ל

הקב"ה הקים עולמו על המשפט, ומנהגו במשפט ישר ונאמן • מתוך עומק הצרות הרבות והרעות מצמיח ישועה בכוחו הגדול ודאי  •  כי כך היא המדה ודאי, שאין לך מעשה קטן או גדול שאין תוכיות כוונתו לתיקון השלם •  לעתיד לבוא זה לפחות נראה ונשיג, איך היו כולם מסיבות תחבולותיו יתברך עמוקות להטיב לנו באחריתנו.

ז. שלוות הרשעים גורמת לטעות שאינם נשפטים על מעשיהם – וצריך על זה תשובה ווידוי

שלוות הרשעים "מכלה את אמונת עם בני ישראל", היות וניתן להסיק מכך שאין דין ואין דיין, ואף אם הרשעים נענשים אין זה אלא "מקרה". על מנת להסיר טעות זו מן השורש, יש לעשות על כך תשובה שלימה.

ח. הסוכה "צילא דמימנותא" – אמונה בכל המצבים ובכל הנסיונות

מצות הסוכה – שורש האמונה • טעם קביעת מועד חג הסוכות בחודש תשרי, ובפרט לאחר יום כיפור.

פרשת האזינו – הצור תמים פעלו (אור החיים)

פרשת האזינו – הצור תמים פעלו

א. יש דבר מכאיב הלבבות ומדאיב המחשבות – הֵרָאוֹת בעולם צדיק ורע לו רשע וטוב לו

חכמינו ז"ל ורבותינו הראשונים והאחרונים, ביארו את דברי הכתובים אודות השאלה שנשאלה מאז ומעולם על הנהגת משפט השי"ת המתגלה בעולם – "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", אשר לדברי הרמב"ן בהקדמה לפירושו על ספר איוב (1א)  "היא שורש המרי לכפירה גמורה" בכל הדורות.

בטרם נעיין בדברי האור החיים הקדוש בנדון, נציין בקצרה לפסוקי הנ"ך ודברי חז"ל היסודיים בסוגיא זו (1ב-1ז), מהם עולה כי שאלה זו נשאלה על ידי משה רבנו [כמבואר בדברי הגמרא במסכת ברכות (1ז)], המלכים דוד (1ד) ושלמה (1ה), הנביאים ירמיהו (1ב) וחבקוק (1ג), והוזכרה במסכת אבות (1ו) בדברי רבי ינאי "אין בידינו לא משלוות רשעים ואף לא מיסורי הצדיקים". ופירש הרע"ב: "כלומר, אין הדבר ידוע לנו מדוע דרך רשעים צלחה, ומפני מה הצדיקים מדוכאים ביסורים".

 

ב. הצור תמים פעלו – משפטי ה' בהנהגת השכר והעונש

בדברי האור החיים הקדוש בפרשתנו (2א) מתבאר כי כאשר העין רואה את הצלחת הרשעים וייסורי הצדיקים, חובה להאמין שאין כל עוול בסדרי הנהגת השי"ת, היות ויסורי הצדיקים בעולם הזה נועדו לתשלום שכרם בעולם הבא, וטובת הרשעים בעולם הזה היא שכר על מיעוט זכויותיהם על מנת שיבואו על עונשם בעולם הבא. והיינו מאמר הכתוב (2א) "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא", שאם "האדם עסק בתורה ומזונותיו קשים ולחם אין [צדיק ורע ולו], או שרואה אדם שאין עליו עול תורה ומואס בלומדיה ומודדין לו במדה גסה אכול ושבוע והותר, כיעודים שנאמרו ללומדי תורה [רשע וטוב לו], ונהפוך הוא. לא מפני זה יבעט ותוולד בו ח"ו מינות, אלא יצדיק הדין עליו ויאמר ה' אמת ודינו דין אמת. והוא אומרו הַצּוּר, פירוש לשון תוקף וחוזק, וזה יגיד אל יד ה' הרודה באדם, אעפ"כ תצדיק ותאמר תָּמִים פָּעֳלוֹ. זה כנגד מה שרואה את שדרכו למדוד בגסה של טובה, ומדדו בדקה [צדיק ורע לו]. וגמר אומר כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, כלל בזה גם את שדרכו למדוד טובה בדקה ומדדו לו בגסה [רשע וטוב לו], כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט. כי לא הביא יסורים על הצדיק, עד שנתחייב בהם. ולא הביא טובה על הרשעים, אלא אם זכו לה כפי מעשיהם. וגמר אומר אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, ואמרו ז"ל (ספרי) אֵל אֱמוּנָה לשלם לצדיקים צדקתם לעולם הבא, וְאֵין עָוֶל לשלם לרשעים צדקתם בעולם הזה. והכוונה במאמר זה, על פי דבריהם שאמרו (מדרש תהלים ד) בפסוק נתת שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו, שאמר דוד כי מעת שראה שלוות הרשעים, נשא קל וחומר בעצמו, ומה לאלו שהם עוברי רצונו כך [לעושי רצונו על אחת כמה וכמה]. והוא אומרו אֵל אֱמוּנָה, פירוש יצדיק הצדיק אמונת שכרו בה' כשיראה מדת וְאֵין עָוֶל, שהוא שכר הרשעים שבעולם הזה על מיעוט זכותם".

דרך הנהגה זו של הקב"ה מפורשת בדברי חז"ל במסכת תענית (2ב) בביאור פסוק זה: "אֵל אֱמוּנָה, כשם שנפרעים מן הרשעים לעולם הבא אפילו על עבירה קלה שעושים, כך נפרעים מן הצדיקים בעולם הזה על עבירה קלה שעושים. וְאֵין עָוֶל, כשם שמשלמים שכר לצדיקים לעולם הבא אפילו על מצוה קלה שעושים, כך משלמים שכר לרשעים בעולם הזה, אפילו על מצוה קלה שעושים". מקור נוסף לדברי הנהגה זו מפורש בפסוק (3א) "וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ", ופירש רש"י שם: "בחייו משלם לו גמולו הטוב כדי להאבידו מן העולם הבא".

וראה גם בדברי הרמב"ן בשער הגמול (3)  תוספת ביאור בדרך הנהגה זו של הקב"ה.

על פי היסודות שנתבארו לעיל, ביאר האור החיים הקדוש, פסוקים רבים, כדלקמן.

  • בפרשת ואתחנן – הביא האור החיים הקדוש (4א) את דברי הגמרא (קידושין לט, ב) "כל מי שרובו זכויות מריעין לו [בעולם הזה לנקותו מעוונותיו כדי שיטול שכר שלם בעולם הבא]", וכתב כי זה נאמר רק על "מי שיש בידו עבירות אלא שרבו זכויותיו. אבל מי שכולו זכיות יודה כי ייטיב לו ה' גם בעולם הזה. וביאר לפי זה את הפסוק "בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵיכֶם אֶתְכֶם תֵּלֵכוּ לְמַעַן תִּחְיוּן וְטוֹב לָכֶם וְהַאֲרַכְתֶּם יָמִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר תִּירָשׁוּן", כי "דקדק לומר בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה וגו', להעיר שמדבר במי ששומר הכל ולאיש כזה ישנו בעולם הבא, כאומרו לְמַעַן תִּחְיוּן וְטוֹב לָכֶם, גם ישנו בעולם הזה. והוא אומרו וְהַאֲרַכְתֶּם יָמִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר תִּירָשׁוּן, ולא אמר והארכתם ימים סתם, שנפרש שנתכוין לעולם שכולו ארוך".
  • בפרשת ואתחנן – כתב האור החיים הקדוש (4ב) לפרש את הפסוק "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקים", על פי דברי הגמרא (חגיגה יב, ב) כי "עולם הזה יקרא לילה, ועולם העליון יקרא יום", וזה לשונו: "לצד שיראה האדם דברים מנוגדים בעולם הזה, צדיק ורע לו, ורשע וטוב לו, לאין חקר, יטהו לבבו מבחור בטוב הנצחי, ויראהו הרשעים בעולם הזה שמסריחין ומרוויחין, ויאמר אליו הלא תראה כי טוב הוא. לזה אמר וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, שהוא עולם המתייחס אליו יום, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ תשובה ניצחת, כי ה' בוחר הקיום לידידיו וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ" [לשון הכתוב המובא לעיל (3א) ופירוש רש"י שם].
  • בפרשת ראה – כתב האור החיים הקדוש (4ב) "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה, יתבאר על דרך אומרם ז"ל (ספרי כאן) אמר להם משה לישראל אתם רואים את הרשעים שהם מצליחים שנים ושלשה ימים וסופם לידחות וכו', עד כאן. והוא אומרו הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה, פירוש ברכה שהיא גם כן קללה, והיא שלוות הרשעים בעולם הזה, שאינה אלא בזמן מועט, שעולם הזה יקרא יום אחד, על דרך אומרו (דברים ז, יא) היום לעשותם [ולמחר לקבל שכרם; עיין בעירובין כב, א]".

 

ג. הצדיקים יסבלו צער גדול בעולם הזה – לתכלית הטוב הנצחי

כפי שהוזכר לעיל, הטעם לעונש הצדיקים ביסורים בעולם הזה הוא, כדי לטהרם וזככם, שיהיו ראויים "לתכלית הטוב הנצחי" בעולם הבא. לפי זה ביאר האור החיים הקדוש בפרשת תולדות (5ב) כי רבקה לא הקפידה על צער ההריון שהיה לה "כי הצדיקים יסבלו צער גדול בעולם הזה לתכלית טוב הנצחי".

וכן ביאר לפי היסודות האמורים לעיל, את לשון הכתוב (5ג) "אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן", כי "באמצעות יסוריהם בעולם הזה, ירבה אוצרם בעולם הבא. והוא אומרו אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר, פירוש אותם שחפצים לאצור אוצר בטוב הנצחי, צריכים בעולם הזה לסבול יסורים, בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן. ומודיע הכתוב כי היסורים הם עושים אוצרות מלאים כל טוב למעלה באמצעותם. ומעתה מי האיש החפץ חיים העליונים, ולאצור אוצרות הטוב, ימאוס בעולם הזה ובתענוגיו. ויקבל עליו בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן, תרגום צרה עקא, לטוב לו כל הימים ולמלאות אוצרותיו".

ואמנם כבר בבריאת העולם נקבע שה"אוצר" הטוב והנצחי, אינו נמצא בעולם הזה אלא בעולם הבא, וכפי שפירש האור החיים הקדוש (5ב) "כאן הודיענו הכתוב כי לא ישלם לצדיקים שכר התורה והמצות בעולם הזה, עד אשר יכין להם אוצר הטוב שהוא העיקר לחלק הנשמה. ואחר כך אם יותיר, מטיבים לו גם בעולם הזה, כי יבחר ה' תחילה להכין לאדם גמול עולם העליון שהוא הנצחי. והוא שרמז באומרו בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם, שהם עולם הנשמות, ואחר כך וְאֵת הָאָרֶץ, שהוא עולם השפל, אם העדיף בטובו. הא למדת שאין מטיבים לצדיקים בעולם הזה עד אחר שיזכו בנחלתם לאור באור החיים".

 

ד. מדוע לבני תורה אין פרנסה בעולם

בכלל שאלת "צדיק ורע לו", יש להבין מדוע פרנסתם של בני התורה דחוקה.

נתבונן בדבריו המופלאים של האור החיים הקדוש בפרשת קדושים (6א) ביאור התשובה לשאלה זו, והמוסר העולה מהם: "בני תורה אין להם פרנסתם בעולם הזה, וכאומרם (ילקוט משלי, רמז תתקלד) שאמרה תורה מפני מה בני עניים. והטעם הוא, שמעתי טעם נכון משם האר"י ז"ל, כי אין העולם יכול לסבול רוב הטובה אשר תינתן בשביל הצדיקים. לזה אינו משפיע אלא לבינונים, ודרך שם יהיו נזונים בני תורה. הא למדת שאין העשירים אלא מרזב אשר הוכן להסתפקות הצורך לצדיקים" [וראה במה שפירש רבי יעקב יוסף מאוסטראה (6ב) לפי דברי האור החיים הקדוש את דברי הפסוק בתהלים (לא, כ) "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם"].

ואם נמצא בני תורה שאינם עניים בממון, הרי שעוני ולחץ מסוג אחר, הוא מנת חלקם, כדברי האור החיים הקדוש בפרשת כי תבוא (6ג) "והגם שימצא בן תורה שאין שבט עוני עליו, אף על פי כן יתנהג במדת עוני כאומרם (אבות פ"ו מ"ד) כך היא דרכה של תורה וכו'. [והיינו לשון הכתוב (דברים כו, ז) וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ] וְאֶת עֲמָלֵנוּ, על דרך אומרם (ברכות יז, א) אשרי מי שעמלו בתורה וגו', ומה גם בדורות האחרונים שרב עמלם להוציא לאור משפט אחד והלכה אחת. וְאֶת לַחֲצֵנוּ, כי כל הנסמך לתורה, רבו לוחציו, ועיני כל אליו ישברו" [כלומר, שרבו שונאיו ומתנגדיו, ועינים תלויות אליו לרודפו וללוחצו].

 

ה. הקב"ה משלם לרשעים שכרם בעולם הזה – כפי רצונם

להשלמת ביאור הענין, נעיין בדברי מו"ר הגרש"ז ברוידא זצ"ל, ראש ישיבת חברון, בהסבר הנהגת השי"ת לפרוע לרשעים את תשלום זכויותיהם בעולם הזה, ולא לשמור את התשלום לעולם הבא.

הרמב"ן כתב (7א) "העושה המצוות שלא לשמן על מנת לקבל פרס, יחיה בהן בעולם הזה ימים רבים בעושר ובנכסים וכבוד, ועל זה נאמר (משלי ג, טז) בשמאלה עושר וכבוד, ופירשו (שבת סג, א) למשמאילים בה עושר וכבוד".  וביאור דבריו: "מאחר והחיים הניתנים לאדם הם כפי התכלית המכוונת בעבודת הכנתו במצוה, אם כל תכלית קיום המצווה הוא "שלא לשמן על מנת לקבל פרס", והיינו פרס בעולם הזה, אזי כפי הכנה זו, גם מציאות החיים שנקבעת על ידי מצוה שנעשית באופן זה היא חיים בעולם הזה "בעושר ובנכסים וכבוד" ולא חיי נצח בעולם הבא".

כעין דבריו כתב החיד"א (יוסף תהלות מזמור לז) שהקב"ה משלם לכל אדם "כאוות נפשו" – לצדיקים שכל מגמתם וחפצם לחזות בנועם ה' נפרעים בעולם הזה על חטאיהם כדי שיזכו להתענג על ה' לעולם הבא, ולרשעים שכל חפצם ליהנות מהבלי העולם הזה משלמים כפי רצונם, ושכר המצוות שעושים משולם במטבע של הנאות בעולם הזה.

וביאר הגרש"ז ברוידא: "לפי דברי הרמב"ן מבואר מה שכתב החיד"א, שהוא כעין יסוד דברי הרמב"ן, שהחיים הניתנים לאדם הם כפי התכלית המכוונת בעבודת הכנתו במצוה. כאשר תכלית קיום המצווה היא "שלא לשמן על מנת לקבל פרס", אזי כפי הכנה זו, גם מציאות החיים שנקבעת על ידי מצוה שנעשית באופן זה היא חיים בעולם הזה "בעושר ובנכסים וכבוד" ולא חיי נצח בעולם הבא. ואילו כאשר ההכנה במצווה היא בעבודה מיראה או בעבודה מאהבה כבר זוכים שהחיים במצוה היא מציאות חיי נצח בעולם הבא ואפילו זכות בעולם הזה והבא גם יחד. והיינו כעין דברי החיד"א, שהקב"ה משלם לצדיקם ולרשעים "כאוות נפשם", כלומר לפי כוונתם ורצונם כך שכרם. כי "חיי האדם במצוות כפי הכנתו להם" – באותה מידת חיות שחיים עם המצוה, כן נקבעת מציאות החיים".

[לפי האמור פירש החיד"א (יוסף תהלות מזמור ז) את הפסוק (שם י) יִגְמָר נָא רַע רְשָׁעִים – שישולמו ברע כי קצת מצוות יותן להם בעולם הזה שכרם. וּתְכוֹנֵן צַדִּיק – כי איזה חטא נפרע בעולם הזה וישאר נקי ובר בעולם הבא. ואם כה יאמר האומר מדוע עשה ה' ככה לתת לרשע מעט מצוות שעשה בעולם הזה, הלוא טוב כי לפחות זה המעט שיש לו יהיה לו לעולם הבא. לזה אמר וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹקִים צַדִּיק – והוא רואה כי כל מעייני הרשע בעולם הזה, ועל פי מידותיו ורצונו פורע לו בעולם הזה. והצדיק אזיל איפכא, כי מאוויי לבו בעולם הבא, ולפי רצונו וחשקו כה יעשה לו, וצדיק ה' בכל דרכיו"].

 

ו. עומק הנהגת השי"ת בעולם – ליקוטים מדברי הרמח"ל

כפי שנזכר לעיל, תקצר היריעה מלהשתרע בנושאים המדוברים העומדים בכבשונו של עולם, ועוד רגע נדבר בו – ליקוטים קצרים מתורת הרמח"ל, אשר טרח רבות בספריו דרך ה' ודעת תבונות (8) בליבון סוגיא זו לכלליה ופרטיה. ובמה שכתב בספר שפתי חיים (9א) בענין זה.

 

ז. שלוות הרשעים גורמת לטעות שאינם נשפטים על מעשיהם – וצריך על זה תשובה ווידוי

כפי שהוזכר לעיל בדברי הרמב"ן (1א), שאלת "צדיק ורע לו" היא "שורש המרי לכפירה גמורה" בכל הדורות.

כעין זה מבואר בדברי האור החיים הקדוש בפרשת בחוקותי (9ב) כי הרשעים ושלוותם "מכלה את אמונת עם בני ישראל", היות וניתן להסיק מכך שאין דין ואין דיין, ואף אם הרשעים נענשים אין זה אלא "מקרה".

אשר על כן, על מנת להסיר טעות זו מן השורש, יש לעשות על כך תשובה שלימה ווידוי, כדבריו: "כי לצד שטעות מתמידי העבירות תבוא להם מעין טועה, בראותם מה שלפניהם, אשר התעיבו עוול, שנה אחר שנה, ודרכם צלחה, ושלוותם רבה לאין חקר, אף כי חטאתם כבדה. ודבר זה כילה  אמונת עם בני ישראל, בעונש הרשע ושכר הצדיק. לזה אמר ה' בעת שובם ויבואו להתוודות, צריכים להתוודות גם כן כי אבותיהם חטאו, כדי להסיר טעות שהיו בו שאין זה מעשה רע ממה שעשאוהו ראשונים ולא נענשו. ויאמרו בפיהם אבותינו חטאו והרשיעו ואנחנו עוונותיהם סבלנו, לצד שאחזו מעשה אבותיהם בידיהם".

 

ח. הסוכה "צילא דמהימנותא" – אמונה בכל המצבים ובכל הנסיונות

לחבר ענין לענין בענינא דיומא – פרשת האזינו הנקראת סמוך לחג הסוכות, ראה בדברי הנתיבות שלום (10) ביאור הלימוד ממהות הסוכה לחיזוק האמונה, וטעם קביעת מועד חג הסוכות בחודש תשרי, ובפרט לאחר יום הכיפורים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

בריה

דין "בריה" בהלכות ביטול ברוב א. דין "בריה" – המקור והטעם דין "בריה" נאמר במקורו בנדון שיעור החיוב באכילת איסור

קרא עוד

קבלת שבת מוקדמת

א. במקומות רבים בעולם יש המקדימים לקבל את השבת מבעוד יום, ויש לברר האם כאשר האשה מדליקה נרות שבת מוקדם, בעלה ובני ביתה נאסרו בעשיית

קרא עוד

מכירת עליות

א. חז"ל למדו מהפסוק "וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹקֶיךָ הוּא מַקְרִיב", שיש לקדש את זרע אהרן "לכל דבר שבקדושה – לפתוח ראשון

קרא עוד

נטילת ידים שחרית

א. מקור הדין וטעמיו רבותינו הראשונים הוכיחו מסוגיות הגמרא, כי חז"ל תיקנו בכל בוקר ליטול את הידים בשחרית קודם התפילה, ואף תיקנו

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

ברית מילה בפורים

ברית מילה בפורים כתב הרמ"א (או"ח סימן תרצג סע' ד) וז"ל: "כשיש מילה בפורים, מלין התינוק קודם קריאת המגילה" (מהרי"ל ומנהגים). וביאר המג"א (ס"ק ג)

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.