פרשת ויחי – יעקב וישראל (אור החיים)

תקציר השיעור

יעקב וישראל

א. יעקב – בזמן עצבון ודאגה; ישראל – בזמן שמחה ומנוחה

הקב"ה נגלה ליעקב אבינו והודיעו "לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל". עם זאת, לאחר מכן, כאשר נתגלה לו האלקים במראות הלילה בטרם רדתו מצרימה, נקרא בשם יעקב, ויש לבאר את פסוקי התורה – אימתי נקרא בשם יעקב ואימתי בשם ישראל.

  • במסכת ברכות מבוארת הקפידא לא לקרוא לאברהם אבינו בשם אברם, לעומת הקריאה בשם יעקב, המותרת גם לאחר שנאמר במפורש "לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל", וצריך ביאור מדוע.
  • עוד יש לבאר מדוע לאברהם אבינו ויצחק אבינו היה שם אחד ואילו יעקב אבינו נקרא בשני שמות.

ב. יעקב – בזמן שאין עושים רצונו של מקום [גלות]; ישראל – בזמן שעושים רצונו של מקום [גאולה]

בדברי האור החיים הקדוש מבואר חילוק השמות אצל כלל ישראל, שנקראו בשם יעקב – בזמן שאין עושים רצונו של מקום, ובשם ישראל – בזמן שעושים רצונו של מקום.

ונראה כי דבריו עולים בקנה אחד עם המבואר בפירוש הרמב"ן על התורה, כי שם יעקב שייך לכנסת ישראל בתקופת הגלות ושם ישראל שייך לכנסת ישראל בזמן הגאולה.

ג. יעקב – הנהגה הנמצאת בטבע; ישראל – הנהגה מעל הטבע

בדברי הנצי"ב והמלבי"ם מבואר ההבדל בין השם יעקב המבטא הנהגה הנמצאת בטבע, לשם ישראל שהיא הנהגה מעל הטבע.

כשנתעמק, נמצא בהם עומק נוסף בחילוק המבואר בדברי הרמב"ן והאור החיים הקדוש – כי שם יעקב נאמר על זמן הגלות שאין עושים רצונו של מקום ושם ישראל על זמן הגאולה שעושים רצונו של מקום.

ד. בית יעקב – "מדרגה קטנה" של העובדים ביראה; בית ישראל – "מדרגה המעולה" של העובדים מאהבה

השמות יעקב וישראל – סדר העבודה בזמן התגברות היצר הרע: תחילה יעקב – ראשית חכמה יראת ה', ולאחר מכן ישראל – עבודה מאהבה שהיא תכלית היראה.

ה. יעקב – המון העם ה"בינונים"; ישראל – הצדיקים המיוחדים

בדברי אור החיים הקדוש נתבאר חילוק נוסף בין השמות יעקב וישראל, המדוקדק היטב בפסוקי התורה בפרשת בלק: לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל • מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל • לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל • דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל.

 

ו. יעקב – מידות הגוף; ישראל – מידות הנפש

"שושנת יעקב צהלה ושמחה" – מדוע כנסת ישראל נקראה בשם יעקב בהצלת נס הפורים.

ז. השמחה – עצה להתעלות למדרגות רוחניות נשגבות

מדברי אור החיים הקדוש למדנו עצה להתעלות למדרגות רוחניות נשגבות באמצעות השמחה.

 

פרשת ויחי – יעקב וישראל (אור החיים)

פרשת ויחי

יעקב וישראל

א. יעקב – בזמן עצבון ודאגה; ישראל – בזמן שמחה ומנוחה

הקב"ה נגלה ליעקב אבינו והודיעו (1א) "לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל". עם זאת, לאחר מכן, כאשר נתגלה לו האלקים במראות הלילה בטרם רדתו מצרימה, נקרא בשם יעקב (1ב), ויש לבאר את פסוקי התורה – אימתי נקרא בשם יעקב ואימתי בשם ישראל.

  • במסכת ברכות (1ג) מבוארת הקפידא לא לקרוא לאברהם אבינו בשם אברם, לעומת הקריאה בשם יעקב, המותרת גם לאחר שנאמר במפורש "לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל", כדברי הגמרא: "כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה, שנאמר (בראשית יז, ה) וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם. רבי אליעזר אומר עובר בלאו, שנאמר (שם) וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם. אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב הכי נמי. שאני התם, דהדר אהדריה קרא דכתיב (בראשית מו, ב) וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב". וצריך ביאור מדוע.
  • עוד יש לבאר מדוע לאברהם אבינו ויצחק אבינו היה שם אחד ואילו יעקב אבינו נקרא בשני שמות.

לביאור הדברים נתעמק בדברי האור החיים הקדוש (1ד) שהסביר בהרחבה את פסוקי התורה, כי השם יעקב הוזכר בזמן עצבון ודאגה לעומת השם ישראל שהוזכר בזמן שמחה ומנוחה.

בתחילת דבריו, כתב: "הן אמת כי בעדת ישראל מצינו שישתנה להם השם כפי מעשיהם – כשעושים רצונו של מקום בשם "ישראל" יכנה אותם, ולהיפך יקרא שמם "יעקב", וכן הוא רמוז בדבריהם (זוהר וישלח)" – וענין זה יבואר להלן בהרחבה. אולם מסיים האור החיים "וטעם זה לא יוצדק ביעקב, כי ישר פעולתו בתמידות". כלומר, ביחס ליעקב אבינו ברור שאי אפשר לפרש את שינוי השמות יעקב ויוסף בהתאם לשינוי במעשים – עושים רצונו של מקום או אין עושים רצונו של מקום, שהרי "ישר פעולתו בתמידות", ולא יתכן כלל מצב ש"אין עושה רצונו של מקום".

ולכן פירש האור החיים הקדוש (2), כי יעקב אבינו נקרא בשם יעקב בזמן שהיה בשמחה ומנוחה, ובשם ישראל בזמן עצבון ודאגה: "אכן להיות שענף המושכל אשר נתעצם יעקב להשיגו שבאמצעותו בשם ישראל יתכנה, היא בחינת קדושה עליונה, ותמצא כי המין המאושר ההיא ימאס לבחינת הדאגה והעצבון והשפלות, כי ממקום השמחה והמנוחה והגדולה באה. והיה לאות בין עיניך יום שבת למנוחה אשר צוה ה' את בני ישראל, והוא לטעם נשמה יתירה, ולצד שממקום עליון באה, יצו ה' להרחיק היגון והכעס ולקרא לשבת עונג. והן הדברים עצמם נאמרים ביעקב, בהשגתו שם עליון השם יגיד כי צוה ה' אתו את הנשמה העליונה, בעלת שם זה של ישראל, ומשכנה בו הוא כל זמן שאין שם עצבון, וענף הנגדי קצת לשמחה ולשלמות הקדושה והטהרה. ובהעדר כן וינפש, יוצאה ממנו כיציאת נשמה יתירה של יום שבת, ובאותו זמן לא יקרא לו "ישראל" כי בעלת השם הלכה לה ואינה, אז ויקרא שמו יעקב. ותשוב עוד הנשמה ההיא באמצעות הכנת והצעת המוכן כהשבת נשמה יתירה בכל שבת ושבת, באמצעות הכנת יום המקודש, ובזה תלך לבטח להשכיל טעם בכל מקום אשר בשם "יעקב" יתכנה הוא, לסיבה אשר יארע שם דבר מבחינת העצב והיגון". וראה בהרחבה ביאור הפסוקים לפי כלל זה, הפלא ופלא.

כפי שהוזכר בדברי האור החיים הקדוש (1ג), בפרשת וישלח הסביר האור החיים הקדוש (3א) בתוספת הטעמה מדוע יש קפידא לא לקרוא לאברהם אבינו בשם אברם, לעומת הקריאה בשם יעקב גם לאחר שנאמר במפורש "לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל". וזאת על פי היסוד "כי שמות בני האדם הם שמות נפשותם", ועל כן "יעקב יהיה שם נפש שהיתה לו, ולזה הגם שניתוסף בו רוח אלהים הנקרא "ישראל", לא מפני זה אבד הראשון, והרי ישנם לראשון גם שני ויכול הוא ליקרא "יעקב", ואין ראוי שיעקר שמו הראשון לחלוטין. מה שאין כן אברהם, כי גם אחר שינוי שמו לעילוי, לא נעקר שם הראשון כי יש בכלל אברהם אברם, ולזה יצו הא-ל לקרות לו בתמידות אברהם, ואין עקירה לראשון כי בכלל אברהם אברם".

וראה גם בדבריו בפרשת וירא (3ב) תוספת ביאור בהחלפת השם אברם לאברהם: "טעם הקפדתו יתברך [לאסור לקרוא לאברהם בשם אברם], כי כשיקרא לו אברם מיחס אליו ישמעאל לבן, וה' אמר כי ביצחק יקרא לך זרע, ואין זה אלא כשיעקר שם אברם. וטעם זה אינו ביעקב, לזה הגם שנקרא ישראל אין קפידא שיקרא יעקב".

 

ב. יעקב – בזמן שאין עושים רצונו של מקום [גלות]; ישראל – בזמן שעושים רצונו של מקום [גאולה]

בדברי האור החיים הקדוש (1ד) נתבארו חילוק השמות יעקב וישראל אצל כלל ישראל, שנקראו בשם יעקב – בזמן שאין עושים רצונו של מקום, ישראל – בזמן שעושים רצונו של מקום.

ונראה כי דבריו עולים בקנה אחד עם המבואר בפירוש הרמב"ן על התורה (4א), כי שם יעקב שייך לכנסת ישראל בתקופת הגלות ושם ישראל שייך לכנסת ישראל בזמן הגאולה: "קראו יעקב לרמוז כי עתה לא ישור עם אלקים ועם אנשים ויוכל, אבל יהיה בבית עבדים עד שיעלנו גם עלה. כי מעתה הגלות תתחיל בו. וזה טעם ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו (פסוק ח), כי בשם בני ישראל יבאו שמה, כי יפרו הבנים וירבו ויגדל שמם וכבודם, אבל יעקב הוא עתה ברדתו שם".

 

ג. יעקב – הנהגה הנמצאת בטבע; ישראל – הנהגה מעל הטבע

בדברי הנצי"ב (4ב) מבואר ההבדל בין שם יעקב שהיא הנהגה הנמצאת בטבע, לשם ישראל שהיא הנהגה מעל הטבע.

בספר ימי הפורים (4ג) הביא מו"ר הגר"ד כהן, ראש ישיבת חברון, שכן מבואר בדברי המלבי"ם (ישעיה מג, א) שכתב: "יש הבדל בין יעקב ובין ישראל, שיעקב בו יקראו ישראל עת שהם במדרגה קטנה, וישראל נקראו בו עת שהם בחשיבות ומתנהגים בדרך נס. ורצונו לומר, שמצד תחילת הוייתם שהוא בנמשל אל חומר האומה וראשית הוייתם הם יעקב. ומצד צורתם העצמית הם ישראל, שרים ומושלים על הטבע ועניניה".

וביאר לפי דבריהם עומק נוסף בחילוק המבואר בדברי הרמב"ן והאור החיים הקדוש – כי שם יעקב נאמר על זמן הגלות – שאין עושים רצונו של מקום ושם ישראל על זמן הגאולה – שעושים רצונו של מקום: "מה שכתב הרמב"ן דשם יעקב מורה על ההנהגה בגלות ושם ישראל מורה על ההנהגה בזמן הגאולה, ומה שכתב הנצי"ב דשם יעקב מורה על ההנהגה שבדרכי הטבע, ושם ישראל מורה על ההנהגה שמעל הטבע – תרוויהו ענין אחד הם. שהרי מתבאר מתוך דברי הגר"א במגילת אסתר, דבזמן שישראל במצב של גאולה ובית המקדש עומד על תילו, אין כל כך חידוש בנס. דכל ההנהגה בגילוי. ובזמן הגלות וההסתר פנים, כל ההנהגה מוסתרת במאורעות הטבע. ולפיכך בזמן הגלות דנתבאר בדברי הרמב"ן דכנסת ישראל היא בבחינת יעקב, גם ההנהגה עמם היא הנהגה של טבע ולא הנהגה ניסית שלמעלה מהטבע. דההנהגה בזמן הגלות היא בהסתר ולא בגילוי, ולפיכך שם יעקב שייך לזמן הגלות, דשם זה שייך להנהגה שבתוך הטבע. ואילו בזמן הגאולה שהם בבחינת ישראל, הרי ההנהגה עמהם היא הנהגה ניסית שמעל לטבע. ולפיכך שם ישראל שייך למצב של כנסת ישראל בזמן הגאולה, שהוא שייך להנהגה הנסית שמעל לטבע".

 

ד. בית יעקב – "מדרגה קטנה" של העובדים ביראה; בית ישראל – "מדרגה המעולה" של העובדים מאהבה

בפרשת יתרו ביאר האור החיים הקדוש חילוק נוסף בין השמות יעקב וישראל, בהקדם ב' דרכי עבודת השי"ת, באהבה וביראה, המכוונים בלשון הכתוב "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל", וזה לשונו: "נתחכם ה' לצוות בשני אופנים, בדרך אהבה, ודרך שררה והפחדה [יראה], ואמר גם שניהם במתק לשון צדיק בנושא אחד. והוא מה שהתחיל לומר כה תאמר, על זה הדרך כה, פירוש כסדר זה שאני אומר לך, תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, פירוש יש בו אמירה רכה שהיא דרך אהבה וחיבה. וְתַגֵּיד, פירוש יש בו גם כן דברים קשים כגידים שהוא דרך הפחדה ויראה".

על פי זה ביאר האור החיים הקדוש את חילוקי השמות בין יעקב שהוא "מדרגה קטנה" של העובדים ביראה, לבין ישראל, שהוא "מדרגה המעולה" של העובדים מאהבה: "ודקדק לומר בית יעקב באמירה, ובני ישראל בקושי, לומר חלק החסר לכל אחד משניהם, על זה הדרך. כי בית יעקב הם מדריגה הקטנה שבאומתנו הקדושה, אשר לא ישיגו עבוד ה' מאהבה אלא מיראה, לזה המצוה להם שצריכים להוסיף עבודה מאהבה, הרמוזה באמירה רכה כנזכר. ולבני ישראל שהם מדרגה הנבחרה והמעולה אשר ישיגו בחינת האהבה, אמר כנגדה ותגיד, שלא יספיק להם בחינת האהבה לגבי פרט אחד, וצריכין הם ליראה ולאהבה, מטעם שכתבנו".

ומצאנו תוספת ביאור לדבריו בספר נתיבות שלום (6) שכתב: "יעקב מורה על העבודה בשעת התגברות היצר הרע, כמאי דכתיב וידו אוחזת בעקב עשו, עקב עשו היינו מדור התאוות, שפחז עליו יצרו ומתגבר עליו בתאוות רעות, וכנגד התגברות התאוות הדרך היא במידת היראה. וישראל שהוא אותיות ל"י רא"ש, מורה על העבודה בשעה שניגש לעסוק בתורה ובעבודת ה', שאז צריך לקיים ויגבה לבו בדרכי ה', כמאי דכתיב ישראל בך אתפאר. וכן ישראל אותיות יש"ר א"ל, א-ל הוא מדת החסד, כדכתיב חסד א-ל כל היום, וחסד הוא אהבה, שבזה הדרך לאחוז במידת האהבה וללכת במדרגות העליונות.

וב' השמות הם כנגד העבודות של ה' במידות אהבה ויראה. ולכן נקרא תחילה בשם יעקב, כדאיתא בזוה"ק (ח"א יא, ב) פקודא קדמאה דא יראת ה', שנאמר ראשית חכמה יראת ה'. פקודא תנינא דא אהבת ה'. והביאור בזה, דאף שאהבת ה' היא המדרגה היותר גבוהה, ברם ההתחלה צריכה להיות במידת היראה, שהחרדה מסלקת הדמים הטמאים באדם, כי כל עוד יש בו דם טמא, אינו מסוגל כלל לעבודת ה'.

על כן מתחילה הדרך היא יראת ה'. ומבואר בזה מדוע ליעקב נשארו ב' השמות יעקב וישראל, דמרומז בזה המדות אהבה ויראה שהם ב' הדרכים בעבודת ה', הדרושים שניהם לעבודת ה', שיש עתים שצריך לעבוד להשי"ת בבחינת יעקב ביראה, ויש עתים שצריך לעבודת להשי"ת בבחינה הגבוהה של ישראל באהבה, אך השם עצם הוא ישראל".

 

ה. יעקב – המון העם ה"בינונים"; ישראל – הצדיקים המיוחדים

בדברי אור החיים הקדוש נתבאר חילוק נוסף בין השמות יעקב שהוא בחינת המון העם ה"בינונים", לבין ישראל שהוא בחינת הצדיקים המיוחדים, המדוקדק היטב בפסוקי התורה בפרשת בלק:

  • לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל (7א) וביאר האור החיים הקדוש: "לפי שיש בישראל שתי הדרגות, גדר הצדיקים, וגדר הבינונים. והוא מה שאמר כאן ארה לי יעקב, הם הבינונים, לשון ארירה, זועמה ישראל הם הצדיקים המתכנים ישראל, והזעימה היא למטה מהארירה".
  • מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל (7ב) וביאר האור החיים הקדוש: "למה שהקדמנו שידבר בשני הדרגות בהמון העם שיתכנו בשם יעקב, ובצדיקים אשר בשם ישראל יתכנו, לזה אמר כנגד ההמון מי מנה עפר יעקב, וכנגד הצדיקים אמר ומספר את רובע ישראל, פירוש שיש בהם צדיקים לאין מספר".
  • לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל (7ג) וביאר האור החיים הקדוש: "יתבאר על פי דבריהם ז"ל (זוה"ק ח"א קע, א) שאמרו כי על ידי חטא האדם נרשם רושם כח הרע באבר שבו עשאו, והיא בחינת הפגם המוזכרת בדבריהם ז"ל, ופירוש און הוא כח הרע הנמשך מהעבירה. ולזה אמר לא הביט און, שהוא רושם המפעל הרע אינו אפילו ביעקב שהן המון העם שיתכנו בשם יעקב, שכולם נשמרים מעשות רע. ואומרו ולא ראה עמל בישראל, פירוש אפילו פגם שצריך עמל להעבירו אינו באותם שנקראים ישראל, שהם הצדיקים" [וראה עוד במה שכתב שם].
  • דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל (7ד) וביאר האור החיים הקדוש: "יתבאר על פי דבריהם ז"ל (סנהדרין צח, א) שאמרו בפסוק בעתה אחישנה, זכו – אחישנה, לא זכו – בעתה. וטעם שיעד גאולת אחישנה, שהיא ככוכב ליעקב, וגאולת בעתה שהיא עני וכו' לישראל, שהם כתות הצדיקים, נתכוון לומר שהמושג לגדר זה של ביאת הגואל ככוכב הוא כשתהיה הגאולה מפאת גדר הבינוני שבישראל, שיטיבו מעשיהם ויבא בזכותם והוא אומרו דרך כוכב מיעקב, אבל ביאתו בדרך וקם שבט, זה יהיה כשלא יטיבו מעשיהם כת הבינונים, ולא יבא אלא מפאת כת הצדיקים שבהם, והוא אומרו וקם שבט מישראל" [וראה עוד במה שכתב שם].

להשלמת היריעה, נעיין בדברי רבי אלימלך מליז'נסק במה שביאר בספרו נעם אלימלך בפרשת יתרו (9ב) ובפרשת שמות (9ג), על פי חילוק השמות יעקב  -"אלו ההמון", לישראל – "הגדולים והצדיקים הקדושים".

 

ו. יעקב – מידות הגוף; ישראל – מידות הנפש

חילוק נוסף בין השמות יעקב וישראל, מבואר בדברי רבנו בחיי (10א) "כי שם יעקב נאמר על מדות הגוף בענייני הגוף בעולם הזה, כי מה שנקרא יעקב על שם וידו אוחזת בעקב עשו (בראשית כה, כו). ושם ישראל נאמר על מדות הנפש הוא שכתוב (שם לב, כט) כי שרית עם אלקים".

לפי דבריו ביאר בספר ימי הפורים (10ב) מדוע כנסת ישראל נקראה בשם יעקב בהצלת נס הפורים, כמאמר הפיוט "שושנת יעקב צהלה ושמחה", כי "עיקר ישועת הפורים היתה ישועת הגוף כידוע".

 

ז. השמחה – עצה להתעלות למדרגות רוחניות נשגבות

נסיים עם דברי רבי חיים שמואלביץ (10ג) ללמוד מדברי אור החיים הקדוש (1ד) כי יעקב אבינו נקרא בשם ישראל כאשר היה בשמחה ומנוחה, כי באמצעות השמחה זוכים להתעלות למדרגות רוחניות נשגבות, והדרך לזכות לשמחת הלב היא "ללמוד במצא את פקודי ה' משמחי הלב".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

גורל בהלכה

א. חלוקת ארץ ישראל נעשתה על פי גורל, ומזה למדו בגמרא שהגורל מכריע בדיני ממונות: "האחים שחלקו, כיון שעלה הגורל

קרא עוד

עמלק

בפרשיות מלחמת ישראל בעמלק וחובת זכירת מעשיו דקדקו המפרשים: א. מי הוא זה עמלק, שהקב"ה לוחם עמו [מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק],

קרא עוד

מדבר שקר תרחק

א. נאמר בתורה: 'מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק', וכן 'וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ'. ובדברי  הנביא ירמיהו נאמר בגנות השקר: 'לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

התרת נדרים בימים הנוראים

התרת נדרים בימים הנוראים עינינו רואות שכלל ישראל נוהגים לערוך "התרת נדרים" בערב הימים נוראים אין מדקדקים שהמתירים לא יהיו "קרובים" האחד לשני. ודבר זה

קרא עוד

יסודות מצות החינוך

יסודות מצות החינוך פרק א: חיוב האם בחינוך א. בתחילת מסכת סוכה נחלקו חכמים ורבי יהודה בדין סוכה הגבוהה למעלה מעשרים אמה. לדעת חכמים הסוכה פסולה,

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.