פרשת וישלח – יסורים – אוצר הטוב הנצחי (אור החיים)

תקציר השיעור

פרשת וישלח

יסורים – אוצר הטוב הנצחי

א. החפצים לאצור אוצר הטוב הנצחי – צריכים בעולם הזה לסבול יסורים

תכלית היסורים בעולם הזה נועדה לאצור אוצרות בעולם הבא הנצחי • “הצדיקים יסבלו צער גדול בעולם הזה לתכלית הטוב הנצחי“.

ב. באמצעות היסורים ישוב בתשובה

בראש ובראשונה, מעלת היסורים בכך שעל ידם שבים בתשובה שלימה.

האור חיים הקדוש הוסיף בזה נופך וטעם, שאמנם מעלת השב מחמת יסורים פחותה, אך חסרון זה מושלם באמצעות היסורים שהם “ממרקים עוונות ומטהרים את הנפש”.

  • דברי חז”ל שכל המאורעות שיש בהם צער וייסורים, לעורר את האדם לפשפש במעשיו.

ג. באמצעות היסורים יזככו הנפשות ויתבררו ניצוצות הקדושה

בדברי האור חיים הקדוש מתבאר עומק נוסף בטעם יסורי הצדיקים בעולם הזה – משום שבאמצעות היסורים יזדככו הנפשות ויתבררו ניצוצות הקדושה.

ד. היסורים – ממידת החסד והרחמים

לאור המבואר בדברי חז”ל שהיסורים ממרקים עוונות ומזככים את הנפש, נבין את דברי המשנה “מברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה“, כי ביסורים יש גילוי של מידת החסד והרחמים “לקרב ענפי הנשמה שהיו רחוקים משורשם” • גם כשהקב”ה מעניש – “הכל לטובה“.

ה. צדיקים מקבלים את היסורים בשמחה

המשכיל” מקבל את היסורים בשמחה • הצדיקים שהקב”ה מייסרם “ינעמו מעשיו יתברך להם ויקבלו אותם בשמחה” • “כיוון דפורע חובה ישמח ביסורים”.

ו. הגאולה השלימה – בזכות הצרות והיסורים

הגאולה שלימה תהיה בזכות הצרות והיסורים של כלל ישראל, שהם מזבח הכפרה והתיקון לגלות.

  • “כל מקום ומקום שימצאו שם ישראל, באמצעות היסורים והתורה והמצוות, ניצוצות הקדושה מתבררים מעצמם“.

ז. מדרגות בלימוד וקבלת היסורים

המעלה בתשובה הבאה על ידי התראה על יסורים גדולה יותר מאשר תשובה כתוצאה מהיסורים עצמם – כדברי הרב דסלר בהגדרת ג’ המדרגות בלימוד וקבלת היסורים, זו למעלה מזו:

[א] התעוררות מהיסורים.  [ב] תיקון ממה שנראה את האפשרות ליסורים.

[ג] מי שתיקן את נפשו, היסורים מוסיפים זיכוך וטהרה לדבקות שלימה בבורא ית”ש.

פרשת וישלח – יסורים – אוצר הטוב הנצחי (אור החיים)

יסורים – אוצר הטוב הנצחי

א. החפצים לאצור אוצר הטוב הנצחי – צריכים בעולם הזה לסבול יסורים

בדברי הכתוב (1א) “אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן”, נרמז כי תכלית היסורים בעולם הזה נועדה לאצור אוצרות בעולם הבא הנצחי, כפי שביאר האור החיים הקדוש (1א) “ירמוז הכתוב על דרך אומרם ז”ל (ילקוט משלי תתקלד) אמרה תורה מפני מה בני עניים, אמר לה הקב”ה, להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא (משלי ח, כא). פירוש, כי באמצעות יסוריהן בעולם הזה ירבה אוצרם בעולם הבא. והוא אומרו אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר, פירוש אותם שחפצים לאצור אוצר בטוב הנצחי, צריכין בעולם הזה לסבול יסורין בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן. ומודיע הכתוב כי היסורין הם עושים אוצרות מלאים כל טוב למעלה באמצעותם, וכיסורי רבי אלעזר ברשב”י שהיה קורא אותם בואו אחי וכו’ (בבא מציעא פד, ב). ומעתה מי האיש החפץ חיים העליונים ולאצור אוצרות הטוב, ימאוס בעולם הזה ובתענוגיו, ויקבל עליו בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן, תרגום צרה עקא, לטוב לו כל הימים ולמלאות אוצרותיו”.

וכן מבואר בדברי האור חיים הקדוש (2א) בביאור דברי הכתוב (2ב) “וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת ה’”, וזה לשונו: “אכן פשט הכתוב הוא ויתרוצצו לשון ריצוץ, פירוש היו נדחקים ביותר כשיעור שיהיו מתרוצצים ולא יתקיימו במעיה, וזה יורה כי הריונה אינו מתקיים. ותאמר אם כן למה זה אנכי, פירוש “זה” מורה באצבע חוזר אל ההריון, למה אנכי הרה לריק יגעתי. ותלך לדרוש את ה’, פירוש לבקש רחמים על קיום הריונה, ולדעת דבר הסובב הפסדם. כי מן השמים לא יעשה נס לשקר, שתיפקד בדבר שאינו מתקיים, ולעולם לא הקפידה על צער ההריון, כי הצדיקים יסבלו צער גדול בעולם הזה לתכלית טוב הנצחי”.

 

ב. באמצעות היסורים ישוב בתשובה

בראש ובראשונה, מעלת היסורים בכך שעל ידם שבים בתשובה שלימה, כפי שלימדונו חז”ל, שכל המאורעות שיש בהם צער וייסורים, לעורר את האדם לפשפש במעשיו, כמאמר הגמרא (3א)  “אדם רואה שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו”. ולפי זה ביאר רבי ישראל מסלאנט [הובא בספר שם דרך (3ג)] את דברי הגמרא בערכין (3ב) “עד היכן תכלית יסורין, רבא אמר אפילו פשט ידו לכיס ליטול שלוש ועלו בידו שתים”. ופירש רש”י שם “דאיכא טירחא למהדר ולמישקל שלישית” – שהכוונה שכל יסורים שבאים על האדם לא באים עליו בחינם וללא משפט, וכנראה היתה עליו תביעה שבעבורה נגרמו לו היסורים. וביאר רבי ישראל מסלאנט, שהגמרא בערכין מלמדת עד היכן תכלית יסורים – מה נחשב ליסורים, כדי שלא יחשוב האדם שרק אם באו עליו יסורים כיסורי איוב עליו לפשפש במעשיו, אלא כל עגמת נפש ולו הקלה ביותר צריכה לעורר את האדם לחקור אחר מעשיו ולבדוק מדוע באו עליו היסורים.

האור חיים הקדוש הוסיף בזה נופך וטעם, שאמנם מעלת השב מחמת יסורים פחותה, אך חסרון זה מושלם באמצעות היסורים ה”ממרקים עוונות ומטהרים את הנפש”. וכפי שיש לדקדק מלשון הכתובים (2ג) “וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה’ אֱלֹקֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ, בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה’ אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ”, וביאר האור החיים הקדוש (2ד) “דע כי יש שתי הדרגות תשובה: יש תשובה שישראל עושין מעצמן, שיכירו חיובם עם הבורא ויכופו יצרם. ויש תשובה שעושים על ידי יסורים, אשר יצר להם האויב ויצעקו מכאב לב. וכנגד שתי הדרגות, דיבר משה אל כל ישראל. כנגד העושה תשובה הגם שלא שמע קול נוגש, אמר וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה’ אֱלֹקֶיךָ וּמָצָאתָ, שיתעוררו הלבבות לחיבת אלהיהם ומצאת, והגם שיש בידך עבירות חמורות, כאמור בסמוך ועבדתם שם אלהים אחרים וגו’, אף על פי כן פטורים אתם מהיסורים, ודי לכם התשובה. והטעם כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ, שתשובה כזו היא תשובה שלימה בכל לב ובכל נפש. וכנגד תשובה הבאה מצד היסורים, אמר בצר לך ומצאוך וגו’ ושבת וגו’, פירוש מחמת היסורים אשר יצר לך אויבך, וכאן לא הזכיר בכל לבבך וגו’, כי באמצעות היסורים הוא שב. ומה שחסר לשבים מחמת יסורים בבחינת הדרגת התשובה, משלימי, אותו בבחינת היסורי, עצמן שעברו עליהם, כי היסורים ממרקים עוונות ומטהרים את הנפש. ומה שחסר לכת הראשונה מצד שלא עברו עליהם יסורים משלימים אותו בבחינת מעלת התשובה, וכפי זה מאמר בצר לך נמשך עם מה שלפניו, וזה שיעורו ובקשתם וגו’ ומצאת, והטעם כי תדרשנו וגו’, או בצר לך וגו’ ושבת, הגם שלא תהיה בכל לבבך”.

 

ג. באמצעות היסורים יזככו הנפשות ויתבררו ניצוצות הקדושה

בדברי האור חיים הקדוש מתבאר עומק נוסף בטעם יסורי הצדיקים בעולם הזה – משום שבאמצעות היסורים יזדככו הנפשות ויתבררו ניצוצות הקדושה, כדבריו בביאור הפסוק (4א) “אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה”, והיינו “אם יגיע זמן הגאולה ולא ימצא יין, פירוש שאין בנו תורה, תהיה הגאולה באמצעות עול ותוקף הגלות אשר יצירון האומות לישראל, כאומרם ז”ל (סנהדרין צז, ב) כי כשיגיע קץ הנחתם ולא יהיה בישראל זכות לגואלם יעמיד להם מלך קשה כהמן וכו’. והוא אומרו ובדם ענבים, כי באמצעות היסורין יזדככו הנפשות ויתבררו ניצוצי הקדושה, כדרך שיתבררו באמצעות בחינת התורה. אלא שזו מלאכתו נאה וזו מלאכתו בלתי נאה. ואומרו “ענבים” כי באמצעות היסורים תגמר הכנתה, כגמר בישול פרי הגפן שהם הענבים.

כיוצא בזה פירש האור החיים הקדוש (4ד) את תכלית עינויים של בני ישראל  במצרים: “מה יערב נעימות הכתוב על פי מה שפירשו בזוהר (ח”ב דף צה) בפסוק עת אשר שלט האדם באדם לרע לו (קהלת ח, ט). כי באמצעות העינוי והצרות תתברר בחינת הטוב מהרע, ותסמך אל חלק הטוב, ותתברר בחינת הרע מחלק הטוב ותסמך אל בחינת הרע. וב’ פרטים אלו רמוזים באומרו לרע לו, והוא עצמו שאמר הכתוב וכאשר יענו אותו, כן כשיעור העינוי, היו מוציאים ומבררים חלק הטוב ומתרבה חלק הטוב וכן יפרוץ”.

מבואר איפוא, כי תכלית היסורים הבאים על ישראל נועדה לזיכוך הטוב מהרע, לטהר הנפשות ולצרפם. לפיכך, בניגוד לאומות העולם אשר “מבעטים” ביסורים, ישראל לעומתם, מקבלים אותם בהכנעה, כדברי חז”ל במדרש תנחומא (נצבים פרשה א) “מפני מה האומות חייבין כלייה, לפי שבשעה שבאין עליהן יסורים, מבעטים בהם, ואינם מזכירים שמו של הקב”ה, שנאמר (תהלים עט, ו) שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך. אבל ישראל, כשהיסורים באים עליהם נכנעים, שנאמר (תהלים קטז, ג-ד) צרה ויגון אמצא ובשם ה’ אקרא. אמר הקב”ה, הקללות הם מעמידים אתכם, שנאמר (דברים ח, טז) למען לנסותך להטיב באחריתך”. וכתב המהר”ל מפראג (4ה) “ביארו בזה, כי האדם יחשוב, כי היסורים שהם באים על ישראל – לכלותן. אדרבה, באים לטהר ולנקות זוהמת החטא. ודומה לזהב שיש בו סיג, אם האדם מצרפו באש נעשה זך, והוא קיומו. ולכך כאשר היסורים באים על ישראל, היסורים מזככים אותם מן החטא, ובזה הם דבוקים בו יתברך, ומזכירים שמו. אבל האומות, שאין להם זיכוך כלל בעצמם, אין היסורים מזככים נפשם, ולכך אין קוראים את שמו, וחייבים כליה”.

 

ד. היסורים – ממידת החסד והרחמים

לאור המבואר בדברי חז”ל שהיסורים ממרקים עוונות ומזככים את הנפש, נבין את דברי המשנה (5א) “מברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה”, כי ביסורים יש גילוי של מידת החסד והרחמים, כדברי האור החיים הקדוש (5ג) בביאור הכתוב “אָנֹכִי ה’ אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים”, וזה לשונו: “עוד ירצה, על דרך אומרו (תהלים קטז, יג) כוס ישועות וגו’ ובשם ה’ אקרא (שם ג, ד) צרה ויגון וגו’ ובשם ה’ אקרא. ודרשו ז”ל מברכים על הרעה בשמחה כשם שמברכים על הטובה. והטעם כי בחינת המוסר מה’ [דהיינו היסורים], אינו אלא לצד הטוב והחסד. והוא אומרו אָנֹכִי הוי”ה פירוש מידת החסד והרחמים, אפילו בזמן אֱלֹקֶיךָ, פירוש שאני מיסרך” – בזמן גילויה של מידת הדין.

וכן מבואר בדברי האור חיים הקדוש (5ה) “על ידי חטא, האדם תתרחק בחינת ענף נשמתו שכנגד אותו ענף שבו חטא משורשו, הגדול כפי גדלו והקטן כו’. ומזה אני משכיל על דבר שאמרו ז”ל בסוף ברכות, חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה. ומפרש בגמרא (שם ס, ב) לקבל הרעה בשמחה כשם ששמח בטובה, ע”כ. והיה הדבר קצת בעיני רחוק. ועל פי הדברים האמורים בענין, הנה היסורים הם מקריבים ענפי הנשמה שהיו רחוקים משורשם, שאין לך רע ומר כעוזבו את ה’ אלקיו. ובאמצעות היסורים יתקרב הרחוק, ועל זה ישמח לב המשכיל“.

מסיבה זו, ראה דוד המלך ביסורים חסד, כפי שביאר רבנו בחיי (6א) “כי ההצלה מן היסורים נקרא חסד, הוא שאמר דוד (תהלים פו, כד) כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה. וכשם שההצלה מן היסורים נקראת חסד, שכן כתוב (שם פט) ופקדתי בשבט פשעם וגו’ וחסדי לא אסיר מעמו, וזהו שאמר דוד (שם כה, י) כל ארחות ה’ חסד ואמת. לימדך הכתוב שאין כל ארחות השי”ת יוצאים [כי אם] ממידת חסד ואמת, ואפילו היסורים שמביא על האדם”.

הדברים מבוארים על פי דברי חז”ל שהביא השל”ה הקדוש (6ג) “והנה טוב מאד, אמר רב הונא, זו מידת יסורים טובה מאד”. וביאר השל”ה: “שעל ידיה באים הבריות לחיי העולם הבא. והעיקר, שהיסורים מביאים לידי תשובה. והר”ן בדרשותיו בדרוש העשירי, נתן טעם לשבח על זה, כי כשאדם הוא בימי שלוה, אינו מכיר ובוחן הדברים על אמתתן, מפני הדמיון הנטוע באדם, שהוא טורדו ומראה לו תמיד העולם הזה ותאוותיו. אבל כאשר צר לו, אינו יכול לפתותו על דרך זה, ולפיכך [הוא] מכיר האמת על בריה ומבקש ה’, לא להימלט מהצרה בלבד, אלא בכל לבבו ובכל נפשו, שהשכל נוטה למה שבטבעו לנטות כשאין לו מונע. נשמע מכל הלין, שיסורים הם טוב לאדם. על כן, כשם שמברכים על הטובה בשמחה ובטוב לבב מרב כל, כן מברכים על הרעה בשמחה. כי אלקים חשבה לטובה, אף שזה נעלם מבני אדם”.

והם הם דברי דוד המלך בתהלים (6ג) “טוֹב ה’ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו”, כביאורו של הנועם אלימלך (6ד) “שכל מה שהקב”ה עושה הכל לטובה, אפילו ח”ו שמעניש האדם הוא לטובתו. אף על פי כן ורחמיו על כל מעשיו, שאף שהעונש הוא גם כן לטובתו, כדי לצרפו ולזכותו לחיי עולם הבא. אף על פי כן הוא מרחם עליו, ונוטל ממנו היסורים והעונש, ומוחל לו ומודה ועוזב ירוחם”.

 

ה. צדיקים מקבלים את היסורים בשמחה

בדברי האור החיים (5ה) נתבאר כי “המשכיל” מקבל את היסורים בשמחה.

וכן פירש בספריו ראשון לציון (7א) וחפץ השם (7ג) – עיין בדבריו.

 

ו. הגאולה השלימה – בזכות הצרות והיסורים

ואף הגאולה שלימה תהיה בזכות הצרות והיסורים של כלל ישראל, שהם מזבח הכפרה והתיקון לגלות, כמבואר בדברי האור החיים הקדוש:

  • בפרשת ויצא (8א) – “כי יש שני מיני ניצוצי הקדושה שבויים בקליפה – האחד, נשמות יקרות ויוצאות באמצעות הלידה, כאברהם וכשרה וכרבקה ורחל, וכנשמת רבי חנינא בן תרדיון שיצאה משכם עם דינה, וכרות ממואב וכנעמה מעמון וכאונקלוס הגר וכדומה. והשני הוא מין ניצוץ של קדושה הדבוק בקליפה, ואינו יוצא כלל אלא מעורב בקליפה ואין לו מציאות ליפרד ממנו, אלא כאשר ייצר לישראל על ידי צער או על ידי הכאה, שבאמצעות דבר זה תהיה נפרדת הקדושה וחוזרת לשורשה”.
  • בפרשת צו (8ב) – ביאר האור החיים הקדוש (8ב) “בדרך הרמז” את הפסוק (8ב) “זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים”, וכתב בתוך דבריו: “ואמר היא העולה, כבר דכתיב (שיר השירים ג, ו) מי זאת עולה מן המדבר, על מוקדה על המזבח. הם ב’ פרטים שאנו בהם – האחד, שאנו בני תורה מה שאין בכל האומות. והשני, שאנו מיוסרים בגלות ויסורין ודלות. כנגד התורה אמר על מוקדה, שנמשלה התורה לאש (תענית ז, א). וכנגד הגלות וענפיו אמר על המזבח, כי היסורים מתיחס להם שם מזבח להיותם כפרה. ואומרו ואש המזבח תוקד בו, יודיע הכתוב כי באור בוקר תעשן אף ה’ ואש מפיו תאכל על אשר עינונו בני עולה ויסרונו ביסורי נקמה, ובפרט בני המערב הפנימי, אין לך כוס מר שלא הטעימו תמיד. והוא אומרו אש המזבח, שרמזנו בו בחינת היסורים מהאומות, ולא ריחם לבם לאשר הכה ה’ זה ימים והשפיל גאון יעקב”.
  • בפרשת בהר (9א) – ביאר האור החיים הקדוש את פרשת גאולת העבדים ביובל, הרומזת על “סוד הגלות” שבו מתייסרים ישראל, וכתב בתוך דבריו: ” אמרו ז”ל (דברים רבה ב, כג) כי היסורים והגלות הם תיקון האומה להכשירה, והוא מה שרמז והשיגה ידו, על דרך אומרו (דברים ב, טו) יד ה’ היתה בם, שהיא מדת הגבורה, החובטת באומה בגלות המר, ובאמצעות זה ישיג למצוא כדי גאולת הבית. וכמו כן יעשה אדון העולם כשיתקרב זמן הגאולה, והוא מאמרם ז”ל (סנהדרין צח, ב) שיהיו חבלי משיח [דהיינו יסורים קשים ומרים] – ובזה ושב לאחוזתו, פירוש חוזר אל הקב”ה”, ראה שם כל דבריו הנפלאים.
  • בפרשת בהר (9ד) –עוד כתב האור החיים הקדוש בביאור פרשת גאולת העבדים ביובל , הרומזת על “סוד הגלות” שבו מתייסרים ישראל “כדי שיבררו הניצוצות של הקדושה מבין הארצות. כי כל מקום ומקום שימצאון שם ישראל באמצעות היסורים והתורה והמצות הניצוצות מתבררים מעצמם” ועל ידי זה תבוא הגאולה השלימה, בקרוב. אמן.

 

ז. מדרגות בלימוד וקבלת היסורים

אמנם יש לדעת, כי המעלה בתשובה הבאה על ידי התראה על יסורים גדולה יותר מאשר תשובה כתוצאה מהיסורים עצמם – כדברי הרב דסלר (10) בספרו מכתב מאליהו, בהגדרת ג’ המדרגות בלימוד וקבלת היסורים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

בטחון והשתדלות

חלק א- בענייני פרנסה א. דברי רבותינו הראשונים והאחרונים היכן נצטווינו בתורה על ה”בטחון”, ומהי חובת ה”בטחון” – להאמין בלב

קרא עוד

רשלנות רפואית

א. תניא דבי רבי ישמעאל: “וְרַפֹּא יְרַפֵּא, מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות”, וחידש הרמב”ן שהרשות ניתנה לרופא שטעה ולא נודע

קרא עוד

יחוד

א. כתב הרמב”ם: “אסור להתייחד עם ערוה מן העריות, וכשאירע מעשה אמנון ותמר, גזר דוד ובית דינו על יחוד [עם]

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

פירוק סוכה בחול המועד

פירוק סוכה בחול המועד אחד מבני החבורה, ידידי ר’ בן ציון יששכר דוב (בארי) קאהן הי”ו שהה בארץ ישראל בימי חג הסוכות, ולפני שחזר לביתו

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.