ביאור הברית בערבות מואב
א. שלושת הבריתות שנכרתו על קבלת התורה
הקב"ה כרת עם בני ישראל שלוש בריתות, כמפורש בפרשיות התורה:
- ברית לוחות ראשונות – בפרשת משפטים.
- ברית לוחות שניות – בפרשת כי תשא, לאחר חטא העגל.
- ברית ערבות מואב – בפרשת כי תבוא ובפרשת נצבים.
ויש לבאר על מה נכרתה כל אחת מה"בריתות" • דברי הרמב"ן בביאור הברית השניה לאחר חטא העגל – האם נכרתה ברית חדשה או שהיתה זו ברית לקיום הברית הראשונה.
ב. טעם כריתת הברית בערבות מואב – "פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה"
בדברי הרמב"ן מבואר, כי הצורך באלות ושבועה בברית ערבות מואב, היה מהחשש שמא נפתה לבבם לשיקוצי מצרים או לשיקוצי עמון ומואב. מכל מקום, עדיין צ"ע מה התווסף בברית ערבות מואב.
ג. ביאור התורה בערבות מואב במעמד כל ישראל
הבנת ענין "ביאור התורה" שהיה בערבות מואב • דברי הרמב"ן כי משה רבנו "הואיל" לבאר את התורה "מעצמו" ללא ציווי ה' • "ביאור התורה ותשלום המצוות צריך להיות במעמד כל ישראל כאשר היה במתן תורה".
ד. ברית ערבות מואב – על ביאור התורה בעומקה, דקדוקיה וחידושיה
דברי הרמב"ן שקבלת התורה בביאורה היינו "בפירושיה, בדקדוקיה ובחידושיה".
- הרמב"ן פירש את לשון הכתוב "וללכת בדרכיו", דהיינו "שתעשו הטוב והישר ותגמלו חסד איש את רעהו". גם מצות עשיית הטוב והישר, היא חיוב התעמקות בהבנת המצוות וטעמם, כדי להשכיל ולהתבונן ולהבין מתוך המצוות שנצטווינו על מה שלא נתפרש לנו, מה רצונו ית' ומה טוב וישר לפניו.
ה. ברית ערבות מואב – על ההשכלה והדעת בתורה ובמצוותיה
ממוצא הדברים נבין את עומק פירוש הרמב"ן, שכריתת הברית בערבות מואב היתה על ה"השכלה והדעת" – להתבונן ולהתעמק בתורה ובמצוותיה • וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" – "ותעבדון יתהון מן בגלל דתתבוננון ית כל מה דמתעבדין".
- ברית ערבות מואב – רק לאחר שהגיעו לדרגת "לב לדעת".
ו. אלות הברית – יצירת מציאות חדשה
כאמור לעיל, האלות והקללות [בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא], היו חלק בלתי נפרד מהברית במתן לוחות שניות ובערבות מואב. בדברי הרמב"ן בפרשת נח טמון סוד מופלא בעומק מהות ה"ברית", המאיר את מקומן של הברכות והקללות בבריתות שכרת הקב"ה עם בני ישראל, והטוב הטמון בקללות.