פרשת כי תבוא – כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם- (אור החיים)

תקציר השיעור

התורה כוללת כל הטובות שבעולם

תורה ושכרה (ב)

א. הרגשת טעם מתיקות לימוד התורה – מי ומה ישווה לו

ידועים ומפורסמים דברי האור החיים הקדוש, אודות נפלאות הרגשת מתיקות וערבות התורה.

נעיין בהם היטב, ולאחר מכן נרחיב את היריעה סביב היסודות העולים מהם

  • "כי השמיעה בתורה הוא תענוג מופלא ומחיה נפש" • עונג לימוד הגמרא הוא כל כך גדול, עד שאפשר היה לחשוב שהלימוד עצמו הוא השכר.

ב. כל אוצרות החיים והטוב בזה ובבא – בתורה הקדושה

יסודות דברי האור החיים הקדוש "כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם", בפרשיות נוספות:

"תחילת כל דבר העולם כולו בה נברא, בשבילה נברא, ובה מתקיים, וכל הטובה הצפונה לעולם הבא ואוצרות החיים והטוב נקנים בה" • באמצעות עסק התורה "תטיילו במקומות הנעלמים".

ג. שלוש מעלות טובות שעסק התורה פועל בנפש האדם

עוד זאת נכלל בתורה הקדושה שהיא "כוללת כל הטובות שבעולם", שלוש מעלות טובות הנפעלות בנפש האדם העוסק בתורה שהיא – מצרפת הנפש ומטהרת אותה, מאירת עיניים ומשמת הלב.

ד. כל הברכות בברית ערבות מואב – כנגד שכר תלמוד תורה

בכלל "כל הטובות שבעולם" נמצא גם את הברכות שנאמרו בברית ערבות מואב, שהן  כנגד שכר תלמוד תורה.

ה. התורה – מגינה ומכפרת עוון ומרבה זכויות

בכלל "כל הטובות שבעולם" שיש בתורה, הוא הכח המופלא שיש בה להגן מכל צרה וצוקה ולהרבות זכויות.

ו. שפע הפרנסה – מכח התורה

עוד זאת למדנו על נפלאות כח התורה, שבזכותה שפע הפרנסה והגשמיות בעולם. ולכך רמזו חז"ל במאמרם "אם אין קמח אין תורה", דהיינו "אם אתה רואה שעצר ה' ואין קמח הוא משום שאין תורה".

  • בשביל עזיבת התורה השפע מתמעט • דברי האור החיים הקדוש כי שפע הפרנסה בבריאה תלוי בקדושת השבת ויישובם עם המבואר לעיל, שהפרנסה בעולם היא מכח התורה.

ז. סגולות התורה ברוחניות ובגשמיות

הלימוד בשמחה והתלהבות שמירה מעולה מכל השונאים ברוח וגשם.

ח. לימוד התורה בתענוג ומתיקות – מתוך הכרה שזו  "עבודה" להשי"ת

בדברי האור החיים הקדוש עלו על נס עריבות ומתיקות התורה. יחד עם זאת יש לזכור כי לימוד התורה בחשק ובלהט, צריך להיות מתוך הכרה שזו "עבודה" להשי"ת.

פרשת כי תבוא – כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם- (אור החיים)

פרשת כי תבוא – כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם

תורה ושכרה (ב)

א. הרגשת טעם מתיקות לימוד התורה – מי ומה ישווה לו

ידועים ומפורסמים דברי האור החיים הקדוש (1א), אודות נפלאות הרגשת מתיקות וערבות התורה.

נעיין בהם היטב, ולאחר מכן נרחיב את היריעה סביב היסודות העולים מהם, וזה לשונו הקדושה והמלהיבה: "גם ירמוז במאמר [וְשָׂמַחְתָּ] בְכָל הַטּוֹב אל התורה, כאומרם ז"ל (אבות פ"ו מ"ג) ואין טוב אלא תורה. שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה. ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם".

האור החיים הקדוש עמד על התענוג המופלא והעילאי שבלימוד התורה, גם בפרשת ראה (1ג) בפירוש הפסוקים (1ב)  "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה, אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם", וזה לשונו: "אומרו אֶת, להעיר כי מלבד הַבְּרָכָה המושגת מדרך ה', עוד לו עמה יעוד הטוב. והוא, אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, כי השמיעה בתורה הוא תענוג מופלא ומחיה הנפש, כאומרו (ישעיה נה, ג) שמעו ותחי נפשכם. והמרגיש בטעם התורה, תשיחנו נפשו, כי עליו לשלם גמול טוב לנותן מתנה טובה מופלאת. ואין צריך לומר, שאין לתבוע שכר עליה". ומבואר בדברים הנפלאים, כי על לימוד התורה בעצם לא מגיע שכר, משום שהשכר המופלא הוא בתענוג הצרוף המורגש במתיקות טעם הלימוד.

לאור האמור, יש לפרש את מדברי הרא"ש בספרו ארחות חיים (סימן לו) "העוסק בגמרא מדה טובה, ונותנים עליה שכר, ואין לך מדה טובה הימנה", כפי שכתב רבי אליעזר לאפיאן (1ד) "צריך להבין כיון שהרא"ש ז"ל אמר שהעוסק בגמרא אין לך מדה טובה הימנה, למה צריך להשמיענו שמקבלים עליה שכר, הלא כתוב בפרקי אבות (פ"ב מ"א) רבי אומר והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרם של מצוות. וכתוב בשערי תשובה לרבנו יונה (שער שלישי אות י) והמצוה הקלה שכרה גדול, והפלא אשר לא ימד ולא יספר. וכיון שכבר אמר הרא"ש שאין לך מדה טובה הימנה, למה כתב ונותנים עליה שכר. ונראה דעונג של לימוד הגמרא הוא כל כך גדול עד שאפשר היה לחשוב, שהלימוד בעצמו הוא השכר, והוא מעין עולם הבא וגן עדן ממש. ומשמיענו הרא"ש חידוש, שבעד העונג הנפלא הזה עוד מקבלים שכר, ברוך שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את גמרתו".

 

ב. כל אוצרות החיים והטוב בזה ובבא – בתורה הקדושה

דברי האור החיים הקדוש (1א) "כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם", נאמרו כבר בקצרה ובתוספת נופך בפרשה הקודמת (2א) וזה לשונם: "והיו הדברים ברורים כשמלה כמה מעלות וחוזק התורה, שתחילת כל דבר כל העולם כולו בה נברא, בשבילה נברא, ובה מתקיים, וכל טובה הצפונה לעולם הבא ואוצרות החיים והטוב נקנים בה".

וראה גם בדברי האור החיים הקדוש במקומות אחרים, בפלאי גודל מעלות התורה ושכרה:

  • בפרשת בחוקותי – כתב האור החיים הקדוש (2ב) באחד ממ"ב פירושיו לפסוק "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", וזה לשונו: "עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (סנהדרין קב, א) שאמר הקב"ה לירבעם חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן וכו'. ואמרו המקובלים (זוה"ק פרשת נח) כי טיול זה היא הדרגת שעשוע שאין למעלה ממנו, אשרי אנוש יזכה לו. ויאמר אדם, במה יזכה ילוד אשה להדרגה זו. לזה בא המאמר כאן ואמר, אִם בְּחֻקֹּתַי, באמצעות עסק התורה תֵּלֵכוּ, היא הליכה נעלמה מעיני כל חי, שהוא הטיול. באמצעות התורה תטיילו במקומות הנעלמים" – שהיא אותה "הדרגת שעשוע שאין למעלה ממנו".
  • בפרשת פנחס – כתב אור החיים הקדוש (2ג) "למה שקדם לנו כי יששכר הוא בן תורה, רמזה התורה בשם זה של יִשָּׂשׂכָר, כי דווקא זה ישנו לשכר. וכל חוץ ממנו, מה יתרון לאדם בכל עמלו [יששכר נוטריקון – יש שכר, ללמד כי רק בעסק התורה יש שכר אמיתי]. והוא מה שאמרו בברכות (כח, ב) בפרק תפלת השחר, שצריך לברך ביציאתו מבית המדרש מודה אני לפניך וכו', אני עמל והם עמלים, אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר וכו', עד כאן. והטעם, כי לא יעמוד קנין המדומה, והגם שיעמוד, הבל הוא". והוסיף: "עוד ירמוז, כי כל מה שיש בעולם הוא שכר לו, כי כל מה שברא ה' לא בראו אלא בשבילו, כמו שדרשו ז"ל בפרשת בראשית וגו' (ב"ר א, א) בשביל תורה וכו' ברא שמים וארץ. עוד ירמוז, למה שאמרו ז"ל (סוף מסכת עוקצין) עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק שלש מאות ועשר עולמות, והוא אומרו יש – שכר".

 

ג. שלוש מעלות טובות שעסק התורה פועל בנפש האדם

עוד זאת נכלל בתורה הקדושה שהיא "כוללת כל הטובות שבעולם", שלוש מעלות טובות הנפעלות בנפש האדם העוסק בתורה, כדברי האור החיים הקדוש בפרשת בחוקותי (3), והן: [א] באמצעות עסקה להיותה אש מצרפת הנפש ומטהרת אותה, לבל תצטרך לרדת שאול לצרפה. ולזה אין אור של גיהנם שולט בהם, כי אשה גדול מכח אש גיהנם, ואין תחלואי הנפש שבהם שולט אור של גיהנם. [ב] המעלה השניה, שמאירה העיניים. כי יש לך לדעת, כי צריך אור גדול לעיני כל ישראל, כדי שיוכלו ליהנות מזיו השכינה למעלה. והאדון באהבתו אותנו נתן לנו התורה שנקראת אור, דכתיב (משלי ו, כג) ותורה אור, כדי שבאמצעותה יגדל כוח אור עינינו, כי כפי גודל אור שבעיניים כפי המושג בהביט אל האלקים. ולכל שלא האירו בתורה יקרא להם נביא ה' (ישעיה מב, יח) והעורים הביטו לראות.     [ג] והמעלה השלישית, כי דברי תורה משמחי לב, דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב, וכתיב (שם צז, יא) ולישרי לב שמחה". ולפי זה ביאר האור החיים הקדוש, את העונש המכוון לעוזבי ה', המפורש בפסוקי הקללות שם: "כנגד מה שמיאנו לעסוק בתורה שהיא אש הקדושה, יפקיד ה' עליכם אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת. גם הזכיר בֶּהָלָה שהוא היפך המושג מעסק התורה, שהוא ישוב השכל והתבוננות הדעת. וכנגד מאור עיניים, אמר מְכַלּוֹת עֵינַיִם. וכנגד שמחת הלב, אמר ודאבון נפש".

 

ד. כל הברכות בברית ערבות מואב – כנגד שכר תלמוד תורה

בדברי האור החיים הקדוש (1א) נתבאר ה"טוב" המופלא שיש בתורה, כי היא "כוללת את כל הטובות שבעולם", ובכלל זה השכר הרב הצפון לעוסקים בה.

בפרשת עקב נתבאר במאמר תורה ושכרה (א)  פרטים רבים במעלת התורה ושכרה. עתה נוסיף ונפרט מה עוד כלול בתורה הקדושה, כאמור בברכות בברית ערבות מואב, שהן כנגד שכר תלמוד תורה, כפי שפירש האור החיים הקדוש (4ב-5) – נציין בקצרה לעניינים אלו:

  • על ידי עסק התורה יעלה במעלות לזכות שה' ידבר בו, והוא אומרו תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ.
  • עוד ימשך לך מהשמיעה לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו, שהתורה מצלת מן החטא, הרמוז בשמירה. גם תלמוד תורה גדול כוחו שמביא לידי מעשה (קידושין מ, ב). והוא אומרו לַעֲשׂוֹת.
  • כנגד תלמוד תורה, יעד ברכת וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ. ופירש הכתוב שזה יהיה כנגד שכר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ, במה שגמר אומר כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ. הרי שיעוד זה הוא כנגד שכר תלמוד תורה, והוא גם כן מכוון אליו. כי באמצעות התורה ישתנו למעלה מכל האומות שאינם בני תורה. ואמר וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת וגו', פירוש נוסף על יעוד וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ עֶלְיוֹן, עוד לו ברכות אלו בשכר תורה".

האור החיים הקדוש סיים את דבריו: "והנה תמצא שכל הברכות האמורות בענין הם מכוונים כנגד שכר תלמוד תורה, על זה הדרך, אומרו בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה, על דרך אומרם ז"ל (ע"ז יט, ב) דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים, כל העוסק בתלמוד תורה נכסיו מוצלחים. ואומרו בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ, צא ולמד מעובד אדום הגיתי אשר נכנס אצלו ארון התורה (שמואל ב ו, יא) מה עצמו פרי בטנו בזמן מועט, כאומרם ז"ל (ברכות סג, ב) שאשתו וח' כלותיו ילדו כל אחת ששה בכרס אחד. ואומרו בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ, שתהיה יציאתו מן העולם בלא חטא, וזה יהיה באמצעות תלמוד תורה שתגן עליו מהחטא. ואומרו יִתֵּן ה' אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ, על דרך אומרו (דברי הימים ב כ, כב) ובעת החלו ברנה וגו' נתן ה' מארבים על בני עמון והר שעיר וגו' וינגפו, ואמרו רבותינו ז"ל (שמו"ר מז, ה) אין רינה אלא תורה".

 

ה. התורה – מגינה ומכפרת עוון ומרבה זכויות

בכלל "כל הטובות שבעולם" שיש בתורה – הכח המופלא שיש בה להגן מכל צרה וצוקה ולהרבות זכויות, כדברי האור החיים הקדוש בפרשת כי תשא (6א) "ובאמצעות מה שילמדו בתורה היא מגינה ומכפרת עוון ומרבה זכיות, כאומרם (פאה פ"א מ"א) ותלמוד תורה כנגד הכל, ואפילו היו ביד האדם עבירות רבות זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם כאילו הקריב כל הקרבנות המכפרים, (מנחות קי, א), והוא אומרו (שמות ל, יג) כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים שהם המצות, זה [דהיינו עסק התורה] יהיה לו לתיקון כל דבר".

 

ו. שפע הפרנסה – מכח התורה

עוד זאת למדנו על נפלאות כח התורה, שבזכותה שפע הפרנסה והגשמיות בעולם. ולכך רמזו חז"ל במאמרם (אבות פ"ג משנה יז) "אם אין קמח אין תורה", כדברי האור החיים הקדוש בפרשת בחוקותי (6ב) "אם אין קמח – אם אתה רואה שעצר ה' [השמים] ואין קמח, הטעם הוא משום אין תורה – כאומרו (7ב; דברים לב, ב) יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי. פירוש כשיעור המוכן הבא מן הגשמים יהיה לקחי, וכשאין לקח יעצור ה' השמים. ואומרם אם אין תורה אין קמח, פירוש כשאין תורה בודאי שלא יהיה קמח כי יעצור ה' שמיו. והוא אומרו אִם בְּחֻקֹּתַי, פירוש בשיעור חֻקֹּתַי, שהם חוק המזונות, תֵּלֵכוּ, פירוש אם אתם רוצים לתת לכם חוקכם, שהם המזונות, צריכים אתם כמו כן לקיים המצוות. והוא אומרו וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ. על דרך אומרו יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, כשיעור המטר שהוא המזון צריך שתהיה העבודה. ואומרו וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, פירוש יעשו [כדי] שיתמיד ה' המעשה לתת חוקם".

וכן מבואר בדבריו בפרשת האזינו (7ג) "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, פירוש על דרך אומרם ז"ל אם אין קמח אין תורה. יכוון הכתוב במאמר זה, כי כמו שה' נותן מטר לזון ולפרנס כמו כן צריכים הם ללמוד תורה. וזה שיעור הכתוב, יטיף כמו שאני מטיף המטר לקחי, וכאילו אמר יערוף לקחי כמטר. שאין הקב"ה שואל מהאדם ללמוד תורה, עד שמכין לו פרנסתו. וממוצא דבר אתה למד, שאם לא יטיפו מפיהם טיפי תורה, אין חפץ ה' לתת מטר. והוא מה שפירשנו במאמר התנא אם אין קמח אין תורה, פירוש אם ראית שאין קמח דע שאין תורה".

וכן הביא בספר מדרש שמואל (7ד) בביאור המשנה במסכת אבות בשם האלשיך הקדוש: "כוונת התנא להוציא מלבות בני אדם שאומרים טענה למה אינם עוסקים בתורה, לפי שהם טרודים בבקשת קמח ומזון וטרף לביתם, ואין להם פנאי לעסוק בתורה. וזה שאמר, אם אין קמח אין תורה, כלומר כל העולם אומרים אם אין קמח אין תורה, וחושבים זה להתנצלות. ואמר שהאמת הוא להיפך, כי ביטול התורה היא היתה סיבה לביטול הקמח. וזה שאמר אם אין תורה אין קמח, והביטול תורה היא היתה סיבה שאין קמח". וכיוצא בזה כתב בדרושי הצל"ח (7ה).

אמנם מצד שני, בדברי האור החיים הקדוש בפרשת בשלח, מבואר כי שפע הפרנסה והגשמיות בעולם נמשך מכח השבת. וכתב בקונטרס פניני רבינו האור החיים (8א), שני אופנים בביאור הדברים:

  • הורדת שפע הפרנסה אל תוך העולמות העליונים הרי שזה תלוי בשבת קודש, דביום השבת נפתח מקור שפע הפרנסה, וכמו שכתב האור החיים הקדוש בשם הזוהר. אמנם לענין השפעת המזון ההוא – שכבר נמצא בעולמות העליונים אל תוך ששת ימי המעשה, הרי שזה תלוי בלימוד התורה של כלל ישראל. ועל הורדת השפע הזה, הוא שאמרה המשנה אם אין תורה אין קמח ואם אין קמח אין תורה.
  • לימוד התורה הוא שפע את שמייצר הכח הפרנסה. ואולם השבת הוא הכח שבאמצעותו נפתח המקור שבו נמצא שפע הפרנסה [שנוצר ע"י לימוד התורה], ועל ידי השבת מושפע שפע הפרנסה הזה אל [העולמות העליונים, ומשם יורד שפע הפרנסה אל] תוך ששת ימי המעשה.

וראה עוד בדבריו הנפלאים של רבי יחיאל מיכל פיינשטיין (8ב) כי "במקום שיש בו תורה, לא יתכן שיחסר דבר מה ללומדיה", וזאת משום "שכל הבריאה כפופה לתורה ולכל הנצרך לה".

 

ז. סגולות התורה ברוחניות ובגשמיות

להשלמת היריעה בלימוד דברי האור החיים הקדוש (1א) שהתורה "כוללת כל הטובות שבעולם", ראה בדברי רבי אלימלך בידרמן (9), ובמה שכתב כי יש בלימוד בשמחה והתלהבות, שמירה מעולה מכל השונאים ברוח וגשם.

 

ח. לימוד התורה בתענוג ומתיקות – מתוך הכרה שזו  "עבודה" להשי"ת

בדברי האור החיים הקדוש (1א) עלו על נס עריבות ומתיקות התורה.

עם זאת, יש לזכור כי לימוד התורה בחשק ובלהט, צריך להיות מתוך הכרה שזו "עבודה" להשי"ת, כפי שביאר בהרחבה מורי ורבי הגר"ד כהן, בספרו מזמור לדוד (10ב), כמדוקדק בדברי  חז"ל ורבותינו הראשונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

י"ג מידות

א. "אמר רבי יוחנן, אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה

קרא עוד

ציפית לישועה

ציפית לישועה האמונה בביאת המשיח בהלכה ובאגדה א. אחד מי"ג עיקרי האמונה שקבע הרמב"ם, הוא: "אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל

קרא עוד

השמעת קול בשבת (ב)

א. במשנה במסכת ביצה מבואר האיסור לטפח ולספק [להשמיע קול במחיאת כפיים] ולרקוד בשבת וביום טוב, גזירה שמא יתקן כלי שיר. וכתבו התוספות כי "דווקא בימיהם שהיו

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

אתר אינטרנט הפתוח בשבת

אתר אינטרנט הפתוח בשבת פתיחה בשנים האחרונות, עם התפתחותם המואצת של המדע והטכנולוגיה, השתנו לחלוטין דרכי המסחר בעולם. והשינוי התעצם שבעתיים, עם התפתחות רשת ה'אינטרנט',

קרא עוד

עלינו לשבח

עלינו לשבח א. בתשובות הגאונים (שערי תשובה סימן מג) מובא בשם רבנו האי גאון, שיהושע בן נון תיקן את תפילת עלינו לשבח כאשר בני ישראל נכנסו

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.