צורות אדם ומשמשים במרום

תקציר השיעור

א. כתיב (שמות כ, כ) "לא תעשון אתי אלהי כסף", וקיבלו חז"ל שיש איסור לצייר ולעשות צורות שבמדור העליון והתחתון בשמים, ולהשהותם ברשותו.

ב. שיטות הראשונים והפוסקים בדיני ציור ועשיית: צורות ד' פנים שבמרכבה [שור, אדם, אריה ונשר], צורות שרפים ומלאכי השרת, צורת אדם לבדו, וצורות חמה, לבנה וכוכבים.

ג. דיני עשיית [והשהיית] הצורות הנ"ל באופן בולט או שוקע, ציורם וצילומם.

ד. דברי הפוסקים, האם איסור עשיית צורת אדם הוא בכל הגוף, או גם בפרצוף בלבד – והמסתעף לציור וצילום תמונות בני אדם, ולעשיית בובות משחק לילדים, תיקונם והשהייתם בביתו.

ה. ביקור במוזיאון שעוה.

ו. ציור וצילום חלק מהלבנה או החמה [צילום השקיעה], ומהי צורת 'כוכב' שיש איסור לציירו [ודין צורת 'מגן דוד'].

ז. בירור דיני עשיית צורות להתלמד, ובפרט לימוד ילדים לצייר חמה והלבנה.

ח. עשיית צורות מזלות או ציורם.

ט. צורת אריות ושאר בעלי חיים, על פרוכת או כתלי בית כנסת.

י. אמירה לנכרי בעשיית צורות, והיאך ניתן לייצר ולסחור בפסלי נוי באופן המותר על פי ההלכה.

צורות אדם ומשמשים במרום

א. כתיב (שמות כ, כ) "לא תעשון אתי אלהי כסף", וקיבלו חז"ל שיש צורות שאסור לצייר ולעשות ואף להשהות, כמבואר בסוגיית הגמרא במסכת עבודה זרה (1). לפנינו היסודות העולים מהסוגיא והראשונים שם:

  • אסור לעשות צורות ש'במדור העליון' [צורות ד' פנים שבמרכבה – שור, אדם, אריה ונשר; צורות אופנים ושרפים ומלאכי השרת] ו'שבמדור התחתון' [חמה ולבנה, כוכבים ומזלות], וכן 'שמשים של מטה' [תבנית חצר והיכל ואולם ומנורה].
  • אסור לעשות פרצוף אדם [וכתבו תוספות (ע"ז מג, א ד"ה לא תעשון) כי "אותם צורות אדם שצובעים בסדינים בצבעים וכן ברקמה מותרים, כיון שאין להם פרצוף שלם אלא חצי פרצוף". דין זה נפסק בשו"ע ((2); סעי' ד). ועי"ש (סע' ז; (3)) שכתב: "יש מי שאומר, שלא אסרו בצורת אדם [ודרקון] אלא דווקא בצורה שלימה בכל איבריה, אבל צורת ראש או גוף בלא ראש אין בה שום איסור לא במוצאו ולא בעושה (וכן נוהגין)". ובש"ך (ס"ק לב) ובט"ז (ס"ק טז) הביאו מהסמ"ג שאפילו באדם אין חילוק, ולעולם אסור, והמחמיר בכל זה תבוא עליו ברכה. וכתב החכמת אדם[1] (סע' ד) שראוי להחמיר בזה "דהוא איסור תורה"].
  • והנה תחילת הסוגיא בע"ז היא, בשאלה היאך היו לרבן גמליאל "דמות צורות לבנות בעלייתו בטבלא שבכותל שבהם מראה את ההדיוטות, ואומר להם כזה ראיתם או כזה ראיתם". ומבואר שיש גם איסור להשהות צורות האסורות, משום החשד. ותירצו: "שאני רבן גמליאל, דאחרים עשו לו" [וכתבו תוספות (שם מג, ב ד"ה שאני) "לכאורה משמע שצוה רבן גמליאל לעכו"ם לעשות, והא אמירה לעובד כוכבים שבות, ואפילו בדבר שאינו של שבת. ויש לומר דמצוה שאני"]. ועוד תירצו: "רבים שאני" [שאין חשד] ורבן גמליאל "כיון דנשיא הוא שכיחי רבים גביה". תירוץ נוסף: "דפרקים הוי" [רש"י: "של חוליות ולא היה מחברם אלא בשעת בדיקת עדים וכל יומא לא חזו לה וליכא חשדא"].
  • ועוד תירצו: "להתלמד שאני, דתניא לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות".
  • צורת אדם שהטיל בה מום, מותר להשהותה, כמבואר בדברי הגמרא "אמר ליה שמואל לרב יהודה, שיננא סמי עיני דדין" [עי' בחכמת אדם (3) סוף סע' ו].
  • מבואר בתוספות (שם מג, ב ד"ה והא ר"ג) כי יש הבדל בין איסור עשיית צורת אדם שאסור לעשותה בולטת, אבל שוקעת מותר. לבין עשיית צורת חמה ולבנה ומזלות ש"אין חילוק בין בולטים לשוקעים, וכן ברקיע שוקעים הם. ולא מפליג בהכי אלא גבי פרצופים וכיוצא בהן". וכן נפסק בשו"ע ((2); סע' ד) ובחכמת אדם ((3); סע' ג).

אבל דעת הרמב"ן והר"ן "דכל הצורות האסורים משום לא תעשון, אין חילוק בין שוקעת או בולטת, ואסור מן התורה לעשותם. אלא לענין להשהותם, וכן בשאר צורות האסורים משום חשד, בזה יש לחלק בין שוקעת לבולטת, וראוי לחוש לדבריו" (לשון החכמת אדם ((3); סע' ח) על פי דברי הט"ז (2) בס"ק י"ב).

עתה נבוא לפרטי הדינים היוצאים מהכללים האמורים לעיל.

*   *   *

ב. עשיית צורת אדם בפרצוף בלבד – ציור וצילום תמונות בני אדם – בובות משחק

יעו' בהרחבה בספר חוט שני[2] (8) שסיכם את דעות הפוסקים בענין, והיוצא לדינא כי בתמונת אדם שהוא ציור פנים לחוד [בלא גוף] אין איסור לדעת השו"ע, משני טעמים: [א] ראש בלבד מותר. [ב] ציור אינו בולט. וציור אסור, רק אם נחמיר כדעת הסמ"ג הנ"ל שאף ראש בלבד אסור, וכהרמב"ן והר"ן שגם אין לצייר צורת אדם שוקעת. וזהו מה שהביא בהגהות יד אפרים על השו"ע (3) בשם היעב"ץ, שהחכם צבי לא הרשה שיעשו ממנו תמונה [ומכל מקום להשהות תמונה בביתו ודאי אין חשש גם לדעת המחמירים]. ועי"ש פרטים נוספים בדיני צילום בני אדם, ובמה שכתב בענין זה בשו"ת אבני ישפה[3] ((7); ענף ד).

וראה בחוט שני (9) (8) עוד בדיני עשיית בובות והשהייתן בביתו, והנחיות מדוייקות היאך יש לפוגמם, ובמה שחידש ש"אם נשבר היד או הרגל של הבובה, יש בזה חשש איסור דאורייתא להחזירם, דנמצא עושה צורת אדם בידים". ועוד חידש שגם בהדבקת מדבקות עם צורות אסורות או צילומם במכונות צילום, יש איסור, עי' בדבריו.

ובשו"ת בנין אב[4] (6) כתב שיש המסתמכים להקל לעשות ולהשהות בובות משחק על פי דברי המהרי"ט שכתב להתיר עשית אדם לצורך משחק [אולם יש המפקפקים בזה]. ועי' במה שהרחיב לדון ולבאר בדברי המהרי"ט שאין כוונתו להתיר מכיון שזהו שימוש שלא בדרך קבע, שהרי עצם העשייה אסורה גם שלא בדרך קבע. אלא כנראה כוונת המהרי"ט שעשיית בובות משחק מותרת, כשם שמותרת עשיית צורות להתלמד, עי' בדבריו.

ג. ביקור במוזיאון שעוה – בשו"ת אבני ישפה (7) אסר לבקר במקום שהיהודים עשו הצורות, והתיר במוזיאון של גויים.

ד. ציור וצילום חלק מהלבנה או החמה  – חוט שני (9), ועי"ש בדבריו בנדון אפיית עוגיות בצורת ירח.

 

ה. עשיית צורות להתלמד – לימוד ילדים לצייר חמה והלבנה

החתם סופר נשאל (4) על ידי אדם שרצה לעסוק במלאכת הפסלות, ולצורך לימודו הוצרך לעשות פסלים [כי לאחר שישלים את לימודיו, יוכל לסיים את עשיית הצורות על ידי גויים, ועי' להלן בענין זה]. וחשב השואל, שאין בכך איסור על פי דברי הגמרא בע"ז (1) שמותר לעשות צורות "להתלמד". ודחה זאת החתם סופר, כי "להבין ולהורות דהתם, להלכה ולמעשה, אבל ללמוד לעשות לא הותר" [ועי' בדברי הבנין אב (6) במש"כ בגדר עשיית צורות "להתלמד"].

ועי' פרטים נוספים בגדר עשיית צורות להתלמד בספר חוט שני (8), ובמסתעף לאופנים המותרים ללמד ילדים לצייר חמה ולבנה. אמנם בשו"ת אגרות משה ((4); או"ח ח"ה סימן ט אות ו) כתב שאין ללמד ילדים שהגיעו לגיל חינוך לצייר צורת חמה ולבנה, במידה ויש בציורים דמיון של ממש לחמה וללבנה, כי ציור צורות אלו אסור גם להם. ובשו"ת אבני ישפה  ((7); ענף א) כתב שעל כן ראוי שילמד את הילדים שלא יציירו שצורה שלימה.

 

ו. עשיית צורות מזלות או ציורם

בשו"ע (סע' ו; (3) (2)) פסק: "צורות הבהמות חיות ועופות ודגים וצורות אילנות ודשאים וכיוצא בהם, מותר לצור אותם [וכל שכן להשהותם, ש"ך ס"ק לא] ואפילו היתה הצורה בולטת". ועי' בט"ז (ס"ק יג; (2)) ובש"ך שהביאו את שיטת הב"ח שאסר לעשות כל אחד מהמזלות בפני עצמו. וכתב הש"ך: "ומעולם לא שמענו מי שנזהר בזה", וסיים: "הלכך נראה דהא דאמרינן דמזלות אסורים היינו כל הי"ב מזלות ביחד". [ועי' בט"ז ((2); סוף ס"ק יג) שכתב: "נראה דאותן שמציירים בתפילות הגשם במחזורים צורות המזלות, לא יפה הם עושים, כיון שהם מכוונים לעשות צורת המזלות"].

וראה בדברי האגרות משה (4) שכתב על שיטת הב"ח שהיא "מופרכת", כי לדברי הב"ח יאסר לעשות מאזנים ודלי, והרי מותר לעשותם [כדכתיב (ויקרא יט, לו) "מאזני צדק יהיו לכם"]. ועי' במה שדן מזה לענין עשיית ושהיית צורת נשר [המופיע על דגל ארצות הברית], ובמה שכתב לפי זה בשו"ת עטרת פז[5] (5) בנדון השהיית פסל אריה שקיבל במתנה.

ז. מהי צורת 'כוכב' שיש איסור לציירו ודין צורת 'מגן דוד'  – חוט שני (9).

 

ח. צורת אריות ושאר בעלי חיים על פרוכת או כתלי בית כנסת

אף שכאמור, נקטו הפוסקים למעשה כי אין איסור אלא בציור כל המזלות, כתב החכמת אדם ((3); סע; ז) וז"ל: "ומכל מקום בבית הכנסת ראוי להחמיר שלא לצייר שום צורה שלא יהיה נראה כמשתחוה להם". וראה בדין זה במובא בשו"ת עטרת פז (5) מדברי הרדב"ז והמבי"ט, ובשו"ת אבני ישפה  ((7); ענף א).

 

ט. אמירה לנכרי בעשיית צורות – יצור וסחר בפסלי נוי באופן המותר על פי ההלכה

כאמור בתוספות בע"ז (שם מג, ב ד"ה שאני) יש איסור אמירה לנכרי בציווי לנכרי לעשות לו פסלים. ומכאן תמה בשו"ת נהרי אפרסמון (מובא בשו"ת בנין אב; (6)) על מאי דפשיטא ליה להחתם סופר (4) להתיר לתלמיד בבית ספר לאומנות לעשות צורה חסרה "ויגמרו שאר תלמידי שאינם נימולים העומדים שם". ועי"ש במש"כ בבנין אב ליישב על פי דברי החוות יאיר, שאם יאמר לגוי שיאמר לגוי אחר, מותר האמירה, ולא גזרינן אמירה דאמירה, ואפשר שלדרך זו התכוין החתם סופר. ועי' בדבריו היאך ניתן לייצר ולסחור בפסלי נוי באופן המותר על פי ההלכה.

 

י. הסתכלות בצורת אדם – כתב החכמת אדם ((3); סע' ט) "אסור להסתכל בצורת אדם שהרי נקרא פסל, ועובר משום אל תפנו אל האלילים. אבל בצורות שעל המטבעות, כיון שרגילין בהם, מותר". ועי' בזה באבני ישפה  ((7); ענף ה).

 

[1] רבי אברהם דאנציג, מתלמידי הנודע ביהודה, מגדולי ההוראה בפולין ואשכנז, מחבר הספר חיי אדם. נפטר בשנת תקפ"א.

[2] רבי נסים קרליץ, גאב"ד בד"צ בני ברק, בסוף ספר שיעוריו על הלכות פסח.

[3] תשובות ובירורים באו"ח ויו"ד, רבי ישראל פסח פיינהנדלר, מו"ץ בשכונת בית ישראל, ירושלים תשמ"ט.

[4]תשובות ומחקרים בד' חלקי שו"ע, רבי אליהו בקשי דורון, הראשון לציון, ירושלים תשס"ב.

[5]שו"ת בד' חלקי שו"ע, רבי פנחס זביחי דיין ומוצ"צ בהר נוף, ירושלים, תשס"ג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

גידול כלבים בראי ההלכה

א. הכלב מוזכר בדרך כלל במקרא ובדברי חז"ל בביטויי שלילה ובוז. מאידך, הכלבים זכו לשכר ["וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ"] בתמורה

קרא עוד

טיסה ביום תענית

א. בדורות האחרונים, כאשר התעבורה האווירית נעשתה מצויה לכל, נדרשו הפוסקים להכריע מה דינו של הטס ממקום למקום בתענית: בטיסה

קרא עוד

תפילת מנחה

א. מנהג הישיבות הקדושות וכן אנשי עסקים המתארגנים לתפילה במקומות עבודתם, להתפלל מנחה סמוך לחצות היום – בזמן "מנחה גדולה". וצריך עיון על מה מסתמך

קרא עוד

קיום מצוות בחלל

בחודש אב תשכ"ט נחת אדם על הירח, ובחודש שבט תשס"ג יצא לחלל האסטרונאוט אילן רמון ז"ל. בעקבות זאת התעוררו דיונים

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

אונן בספירת העומר

אונן בספירת העומר ובגדרי פטור אונן בקיום המצוות "אונן" הוא מי שמת אחד משבעת הקרובים שחייב להתאבל עליהם [אב ואם, אח אחות, בן ובת ואשה]

קרא עוד

דיני הסבה בדרך חירות

דיני הסבה בדרך חירות בגמרא (פסחים קח, א) מובא: "איתמר מצה צריך הסבה, מרור אין צריך הסבה. יין, איתמר משמיה דרב נחמן צריך הסבה, ואיתמר

קרא עוד

קידושין בשבת

קידושין בשבת בקובץ דרכי הוראה (חלק ט סימן ז) הופנתה שאלה לידידי רבי אשר וייס, גאב"ד דרכי הוראה בירושלים "מדייני עיר התורה ליקווד במעשה שהיה,

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.