פרשת קדושים – האדם והמלאכים (אור החיים)

תקציר השיעור

א. האדם והמלאכים – מי נעלה יותר

מדברי חז"ל ורבותינו הראשונים והאחרונים יש משמעויות סותרות לכאורה, מי נמצא בדרגה גבוה יותר – האדם או המלאכים • "גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת" • ישראל מקודשים יותר ממלאכי השרת • המלאכים – נבראים הגבוהים מהאדם.

ב. קדושים תהיו – בדרגת מלאכים הנקראים "קדושים"

לבירור דרגת האדם והמלאכים – מי נעלה יותר, נעיין בדברי האור החיים הקדוש כי האדם המקדש עצמו במעשיו הוא בדרגת המלאכים הנקראים קדושים • "הקב"ה השרה שכינתו בתוך בני ישראל ועשאם בני פלטין שלו במקום המלאכים" • "מעלתם של ישראל – כי הניח השי"ת צבא מעלה רבבות קודש ובא אצל ישראל".

ג. באמצעות התורה תגדל ותעלה מעלת האדם למעלה מהמלאכים

לכשנעמיק עוד, נראה בדברי האור החיים הקדוש, כי באמצעות התורה האדם יכול להתעלות לדרגה הגבוהה יותר מהמלאכים • "אתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש – שהגדילם על המלאכים כוהני עליון, שיהיו ישראל קרובי המלך וגדולי העליונים".

ד. מלאכי השרת אינם יכול להיות במחיצתם של ישראל

כאשר מעלת האדם תגדל למעלה מהמלאכים, יזכה להעפיל לדרגה גבוהה כל כך, עד שמלאכי השרת אינם יכולים להיות במחיצתו "המלאכים לא ישבו במסיבת ישראל בעולם הבא – כי הוא למעלה מעולם המלאכים" • "יקימך ה' לו לעם קדוש – ויהיו המלאכים שיריים להם".

ה. הקב"ה נתרצה בשבח "אלקי ישראל" יותר מהשבח "אלקי המלאכים"

בשל עליונותם של ישראל על המלאכים, נקרא הקב"ה "יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל", כי שבחו הגדול הוא במה שנקרא על שמם של ישראל, ושבח זה נעלה יותר משבחו כ"אלקי המלאכים".

שבח זה הוא כמובן, רק בגלל עסק התורה, שהוא נחלת כלל ישראל בלבד.

ו. "מהלכים בין העומדים" – יתרון האדם על המלאכים בכח מעשיו

ממוצא הדברים נבין את דברי הנפש החיים, שאמנם דרגת המלאכים גבוהה מהאדם בעצם מהותם, בגודל קדושתם ונפלאות השגתם. אולם המלאכים "עומדים" בדרגתם, ואילו לאדם יתרון עליהם במה שהוא "מהלך" – ובכח מעשיו יכול לקשר ולייחד את כל העולמות • ענין אמירת פרק שירה.

ז. "ראשונים כמלאכים ואחרונים כבני אדם" – מעלת האדם בהיותו מזוכך מהחומר

כאשר האדם עומד בנסיונות ערכו על ערך המלאכים, ולכן הראשונים היו כמלאכים שאין להם יצר הרע.

  • הראשונים קדשו את גופם עד שהפכו חומרם לצורה עליונה כמלאכים המזוקקים והטהורים.

ח. האיש הזוכה לידיעת התורה – "מלאך הגר עם בני תמותה"

התורה דורשת "מסירה יתירה" ולא בחיים רגילים • כל שבירת הרצון היא אבן אחת מאבני רצפת העזרה לבנות החיים בקודש.

פרשת קדושים – האדם והמלאכים (אור החיים)

א. האדם והמלאכים – מי נעלה יותר

מדברי חז"ל ורבותינו הראשונים והאחרונים יש משמעויות סותרות לכאורה, מי נמצא בדרגה גבוה יותר – האדם או המלאכים.

  • במסכת סנהדרין (1א) אמר רבי יוחנן: "גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת".
  • בדברי המדרש (1ג) מובא: "גדולים הצדיקים יותר ממלאכי השרת, שמלאכי השרת אינם יכולים לשמוע קולו, שנאמר (יואל ב, יא) וַה' נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ, אלא עומדים ונבהלים, והצדיקים יכולים לשמוע קולו, שנאמר וַה' נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ".
  • במסכת חולין (1ד) מבוארת חביבותם של ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת: "שישראל אומרים שירה בכל שעה, ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא פעם אחת ביום, ואמרי לה פעם אחת בשבת, ואמרי לה פעם אחת בחודש, ואמרי לה פעם אחת בשנה, ואמרי לה פעם אחת בשבוע, ואמרי לה פעם אחת ביובל, ואמרי לה פעם אחת בעולם. וישראל מזכירים את השם אחר שתי תיבות, שנאמר שמע ישראל ה' וגו', ומלאכי השרת אין מזכירים את השם אלא לאחר ג' תיבות, כדכתיב קדוש קדוש קדוש ה' צבאות. ואין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה, שנאמר ברן יחד כוכבי בקר והדר ויריעו כל בני אלקים".
  • באבות דרבי נתן (1ה) מובא: "ישראל נקראו קדושים ומלאכי השרת נקראו קדושים, ולא ידעת איזה מקודש זה מזה, כשהוא אומר (ירמיה ב, ג) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה', אתם מקודשים לפני יותר ממלאכי השרת".

מאידך גיסא, מו"ר רבי דוד כהן, ראש ישיבת חברון, הביא את דברי הרמח"ל (2א) "אך הבריה העיקרית באמת היא המין האנושי, וכל שאר הנבראים בין הגבוהים ממנו ובין השפלים ממנו, אינן אלא בעבורו להשלמת ענינו, לפי כל הבחינות הרבות והשונות הראויות לימצא בהם", אשר משמע מהם כי המלאכים גבוהים בדרגם מהאדם. וכן נראה מדברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פ"ז ה"ו), ששיבח את מעלת משה רבנו ש"נתקדש בקודשת המלאכים", ומשמע כי המלאכים נמצאים בדרגה גבוה יותר מהאדם.

ואמנם בספר נפש החיים (1ו) הזכיר את המחלוקת, מי גדול ממי – האדם האו המלאכים: "בענין שינוי דעות שבין גדולי הראשונים ז"ל, אם האדם מישראל גדול מהמלאך, או מלאך גדול ממנו. וכל אחד משני הדעות מביא ראיות מפורשות ממקראות מפורשים", וצ"ע.

 

ב. קדושים תהיו – בדרגת מלאכים הנקראים "קדושים"

לבירור דרגת האדם והמלאכים – מי נעלה יותר, נעיין בדברי האור החיים הקדוש (2ג) בביאור הציווי "קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם", כי האדם המקדש עצמו במעשיו הוא בדרגת המלאכים הנקראים קדושים: "עוד ירצה קדושים תהיו, כמלאכים הנקראים קדושים, ככתוב (דניאל ח, יג) וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ". והוסיף: "ולצד שהקב"ה השרה שכינתו בתוך בני ישראל ועשאם בני פלטין שלו במקום המלאכים. וצא ולמד מה שאמרו בספר הזוהר (ח"ב קמ, ב) על זמן שהשרה הקב"ה שכינתו בתחתונים כמה היתה הרגשת בני עליון, על שבחר ה' באוכלסי ישראל יותר מאוכלסי המלאכים. ולזה צוה ה' את אוכלוסיו המובחרים שהן הנה מלאכיו, ולהם יקרא קדושים, וכשנכנסתם בגדר זה להיות אוכלוסי במקום המלאכים צריכים להיות קדושים".

כיוצא בזה כתב האור החיים הקדוש (3א) בביאור הפסוק "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם", וזה לשונו:"יצו ה' שיהיו נוטים אל בחינת הקדושה, ובזה הוא מבטיחם שיהיו במדריגת מלאכים הנקראים קדושים, דכתיב (דניאל ח, יג) וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ, והוא אומרו וִהְיִיתֶם קְדשִׁים". ובשל כך "נמצאת אומר כי קדושיו במקום המלאכים הם ישראל".

ומעלה זו של ישראל, נרמזה בפסוק (3ב) "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ", לומר "כי הניח ה' צבא מעלה רבבות קודש ובא אצל ישראל, ופירוש וְאָתָה, בא בהחלט מהם, ועשה במקומם עמו ונחלתו. וכן היה ששם בסיני צוה לישראל (תרומה כה, ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ועזב עליונים. ותמצא בספר הזוהר (ח"ב דף קמ, ב) כמה נצטערו צבא השמים כשקבע ה' דירת שכינתו בתחתונים אשר בחר לו".

 

ג. באמצעות התורה תגדל ותעלה מעלת האדם למעלה מהמלאכים

לכשנעמיק עוד, נראה בדברי האור החיים הקדוש (4ב), כי באמצעות התורה האדם יכול להתעלות לדרגה הגבוהה יותר מהמלאכים, כמבואר בדברי הפסוק "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ", כי מזמן בקבלת התורה "יהיו הם בבחינת פמליא של מעלה, כי למעלה יש להאדון משרתיו, ומשמשים לפניו במרום, ולהם יקרא כהנים. גם יש לפניו צבא רב הנקרא קדוש, דכתיב אֶחָד קָדוֹשׁ. ואמר ה' כי אותם יעשה ה' במקום כהנים וקדושי העליונים, וכן היה שצוה לעשות לו בית לשכון בתוכנו, ובחר ממנו כהנים, וצוה לנו והייתם קדושים (ויקרא יא, מד). וכפי זה אומרו וְאַתֶּם, חוזר הדבר לכללות ישראל, והוצרך לומר תיבת וְאַתֶּם, לבל יחשבו כי דבריו להם על העתיד לבא, בעלות הנפש אחר הפרדה מהגוף, ישיג הרוחניות, מעלות הסדורות, אבל בחיים חיותו תרחיק הדעת השגה זו. לזה אמר וְאַתֶּם, פירוש אתם בעצמיכם, בעלי גויה, תשיגו מעלה זו. ומצינו שהצדיקים השיגו מעלה זו שנקראים מלאכים וקדושים. כי באמצעות התורה תגדל ותעלה מעלת האדם עד אין קץ למעלה מהמלאכים. וזה לך האות, כי ה' בחר ליותר מעלה לקדושת מקום כבודו עם ישראל [כי בתחילה היה משכן כבודו בשמים עם המלאכים, ובחר ה' להוריד שכינתו לתחתונים ולהשכין כבודו עם בני אדם]. הא למדת כי הם למעלה מהם, כי מעלין בקודש ואין מורידין".

ענין זה מרומז גם בפסוק (4) "וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם", מלשון "רבנות", והיינו שהקב"ה "הגדילם על המלאכים כהני עליון, שיהיו הם קרובי המלך וגדולי העליונים".

 

ד. מלאכי השרת אינם יכול להיות במחיצתם של ישראל

כאשר מעלת האדם תגדל למעלה מהמלאכים, יזכה להעפיל לדרגה גבוהה כל כך, עד שמלאכי השרת אינם יכולים להיות במחיצתו, כאמור בלשון הכתוב (4ג) "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל", ומכאן דרשו חז"ל (4ג) "ראתה עינו [של בלעם] את ישראל יושבים לפני הקב"ה כתלמיד לפני רבו לעתיד לבוא, ושואלים ממנו כל פרשה ופרשה למה נכתבה. ומלאכי השרת רואים אותם ושואלים אותם, מה הורה לכם הקב"ה, לפי שאינם יכולים להיכנס במחיצתם".

וביאר האור החיים הקדוש (5א) כי לעתיד לבוא, כאשר ישראל יתעלו להיות "בגדר שלימות המעלה", תהיה מעלתם גדול יותר מן המלאכים "והוא מה שגמר אומר כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וגו', ואמרו רבותינו ז"ל (4ד) שהמלאכים ישאלו לְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל".

וזו היא ה"בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" לעתיד לבוא,  שבו "אין זר אתנו בעולם הלז, ואולי שגם המלאכים לא ישבו במסיבתינו בעולם זה, כי הוא למעלה מעולם המלאכים. ועל דרך אומרו כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל, ואמרו רבותינו ז"ל (4ד), שהמלאכים ישאלו לישראל הקרובים לאל מה פעל אל".

ובאותו הזמן, יהיו המלאכים "שיריים" לכלל ישראל, כאמור בפסוק (5ג) "יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ", כדברי האור החיים הקדוש: "ודקדק לומר תיבת לו, להעיר שיהיו ישראל במקום המלאכים שברר ה' לו, לעמוד לפניו, שנקראים קדושים, דכתיב (דניאל ח, יג) וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ. יקים ה' אותנו במקומם לעם קדוש, ויהיו המלאכים שיריים להם, וכן אמר (במדבר כג, כג) כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וגו'".

וראה בדברי רבי אלימלך מליז'ענסק, בספרו נעם אלימלך (6א) במה שהוסיף בביאור דברי חז"ל (4ג) שהמלאכים שואלים את ישראל מה לעשות: "שהפירוש הוא כך, שעתידים הצדיקים שיהיו במדרגתם כל כך גדולה שהקב"ה יעשה כל מה שיצוו בבל ישונה. ועל ידי מי השי"ת עושה, על ידי מלאכיו שהם שלוחיו לכל דבר המלך. והלכך יהיו שואלים [המלאכים] לצדיקים לאמר אתה יודע כל מה שיפעל השי"ת וכל מה שיצוה אותנו לעשות, כי אתה הגוזר. ובכן אמור לנו מה פעל אל, איזה פעולה שנעשה ונלך בשליחותינו זריזין, ככל דברך הטוב כן נעשה".

והיינו הבחינה המבוארת בדברי חז"ל שהביא האור החיים הקדוש (6ב) כי הצדיק נעשה "מרכבה לשכינה" – במקום המלאכים, וכפי שביאר בספר כל הכתוב לחיים (6ג) בשם הישמח משה: "שבזמן שהצדיקים בדור, הקב"ה מתלבש בצדיקים, אבל אם אין צדיקים הוא כביכול מתלבש במלאכים. ולזה מלאכי המרכבה אי אפשר שישתלחו בשליחות, רק אם הצדיק נעשה מרכבה לשכינה".

להשלמת היריעה במעלת העוסק בתורה, הנחשב יותר מהמלאכים, ראה במאמרו של הרב מנחם זאב שטיין (7).

 

ה. הקב"ה נתרצה בשבח "אלקי ישראל" יותר מהשבח "אלקי המלאכים"

בשל עליונותם של ישראל על המלאכים, נקרא הקב"ה (8א) "יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל", כי שבחו הגדול הוא במה שנקרא על שמם של ישראל. ושבח זה נעלה יותר משבחו כ"אלקי המלאכים". וכמו שביאר האור החיים הקדוש (8ב) את הפסוק "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים", וזה לשונו: "עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל בפסוק (תהלים כב, ד) יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, כי לא נתרצה הקב"ה בתהלת מהלליו כשאמרו אלקי עולם, ולא אלקי המלאכים, אלא כשאמרו ברוך ה' אלהי ישראל. והוא אומרו אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ, פירוש שלא נתרציתי בשום כינוי המעלות, אלא בקריאתו אֱלֹקֶיךָ, ובזה פרסם מעלות ישראל בעליונים".

וכן מתבאר בדברי האור החיים (2א) על הפסוק "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", כי "כשאתם דבקים בה', פירוש שלבכם חפץ בו ובמצותיו, בזה הוא נקרא אלקיכם ביחוד. על דרך מה שאמרו ז"ל בפסוק יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שלא נתרצה ה' בכל מהלל צבא השמים, עד שאמרו בתהלותיו ברוך ה' אלקי ישראל. כי לא בחר שתתייחד אלקותו אלא על ישראל. ולזה תמצא שאין מתברך ולא מתהלל באלקי שמים, ולא באלקי הארץ, ולא באלקי מלאכים, אלא אלקי ישראל". וכן כתב האור החיים הקדוש (8ד) ללמוד מהפסוק "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ", התעוררות נפלאה לאהבת ה' "על דרך אומרם ז"ל בפסוק יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שלא בחר ה' מכל התהלות זולת כשהללוהו, ואמרו לפניו ברוך ה' אלהי ישראל, אז ישב על כסא מלכות עולם. והוא אומרו וְאָהַבְתָּ אֵת ה', לטעם זה שלא בחר להיות אלא אֱלֹקֶיךָ. ובהעיר האדם לבו לפרטים כאילו, תתנתק נפשו ותתר ממקומה בהתעוררות נפלא ורם באהבת הנאהב יתעלה רום תפארת כבודו".

אכן, ייחוד האלוקות על ישראל ושבחם נובע מהיותם עוסקים בתורה מתוך קדושה וטהרה, כדבריו  בפרשת האזינו (8ה) "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא [היינו] נתינת טעם להנאמר אחר כך הָבוּ גֹדֶל לֵאלקינוּ, והוא על דרך מה שאמרו ז"ל בפסוק יושב תהלות ישראל, שלא ישב ה' על כסא התהלות עד שאמרו צבא השמים ברוך ה' אלקי ישראל, ולא היה לו נחת רוח כשאמרו לו אלקי שמים וארץ ואלקי המלאכים. ולזה בא דברו הטוב כאן ואמר הָבוּ גֹדֶל ומעלה לדבר זה שאינו חפץ ליקרא אלא אלקינוּ, והוא אומרו לֵאלקינוּ. כי באמצעות שקוראים בתורה שהוא שם ה', והוא אומרו כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא, בזה כשמשבחים העליונים ואומרים ברוך ה' אלקי ישראל, שבח זה יש בו גדולה ושבח. משא"כ כשאין ישראל עוסקים בתורה ואומרים המלאכים ברוך ה' אלקי ישראל, שבח זה גרוע מאד מטה מטה, וישתקע הדבר. שהרי הם מכחישים חס ושלום כשאין עוסקים בתורתו שבאמצעותה יחס אלקותו עלינו".

 

ו. "מהלכים בין העומדים" – יתרון האדם על המלאכים בכח מעשיו

ממוצא הדברים נבין את דברי הנפש החיים (9ב) שאמנם דרגת המלאכים גבוהה מהאדם בעצם מהותם, בגודל קדושתם ונפלאות השגתם. אולם המלאכים "עומדים" בדרגתם, ואילו לאדם יתרון עליהם במה שהוא "מהלך", ובכח מעשיו יכול לקשר ולייחד את כל העולמות [וראה במה שכתב בסיום דבריו: "וזהו גם כן ענין אמירת פרק שירה שאמרו ז"ל כל האומר פרק שירה בכל יום כו', שעל ידי אמירת האדם אותו שהוא כולל כל הכוחות כולם, הוא נותן כח להמלאכים והשרים של כל אלו הבריות שיאמרו אלו השירות. ועל ידי זה הם מושכים חיותם ושפעם להשפיע בכל התחתונים"].

 

ז. "ראשונים כמלאכים ואחרונים כבני אדם" – מעלת האדם בהיותו מזוכך מהחומר

ידועים דברי חז"ל שהראשונים היו "מלאכים" והאחרונים "בני אדם", ומשמע איפוא, כי מעלת המלאכים גדולה מבני אדם. וראה ביאור הדברים בספר אש דת (10א), שכאשר האדם עומד בנסיונות ערכו גדול מערך המלאכים, ולכן הראשונים היו כמלאכים שאין להם יצר הרע. ובמה שביאר שם כי הראשונים קדשו את גופם עד שהפכו חומרם לצורה עליונה כמלאכים המזוקקים והטהורים.

 

ח. האיש הזוכה לידיעת התורה – "מלאך הגר עם בני תמותה"

נסיים במכתבו הנפלא של החזון איש (10ב) "ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה הוא הולך בין אנשים ונדמה לאדם. הרואה לעיניים כבן אדם, אבל באמת הוא מלאך הגר עם בני תמותה, וחי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהילה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

פג בהלכה

פג בהלכה – ובנדון יילוד שחי באמצעות אינקובטור א. לדעת חז"ל יש קיום ליילוד שנולד בחודש השביעי שח ההריון או בחודש התשיעי, אבל

קרא עוד

תלמוד תורה לנשים

א. הפוסקים קבעו להלכה כדברי רבי אליעזר האומר: "כל המלמד בתו תורה, כאילו לומדה תִּפְלוּת" [פירש רש"י: "שמתוכה היא מבינה ערמומית ועושה

קרא עוד

קטן שהזיק

קטן שהזיק א. חיוב קטן בנזקיו בקטנותו וכאשר יגדיל במשנה במסכת בבא קמא נאמר "חרש שוטה וקטן פגיעתם רעה, החובל

קרא עוד

הוצאת דיבה

א. בתורה הוזכר דינו של המוציא שם רע על נערה בתולה. כמו כן, המצער ומבייש את חברו בדברים עובר על

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

שבויה – לבעלה ולכהונה

שבויה – לבעלה ולכהונה מזה אלפי שנים, נדונו בדברי גדולי הדורות, שאלות רבות אודות היתרן של נשים שנפלו בשבי, לבעליהן ומה הדין כאשר נישאו לכהונה.

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.