קטן שהזיק

תקציר השיעור

קטן שהזיק

א. חיוב קטן בנזקיו בקטנותו וכאשר יגדיל

במשנה במסכת בבא קמא נאמר "חרש שוטה וקטן פגיעתם רעה, החובל בהן חייב, והם שחבלו פטורים. העבד והאשה פגיעתם  רעה, החובל בהן חייב, והם שחבלו פטורים, אבל משלמים לאחר זמן". ולכאורה יש לפרש את השינוי בין חש"ו לנשים ועבדים, כי חש"ו פטורים משום שאין להם דעת, לעומת נשים שפטורות בגלל שאין להם ממה לשלם, ואמנם כאשר יש להן אפשרות, הן צריכות לשלם. ברם יש מרבותינו הראשונים שהוכיחו, כי גם קטן חייב לשלם כשיגדיל.

  • יש מהפוסקים שנקטו כי קטן פטור מעיקר הדין מלשלם, אך מכל מקום חייב לשלם כדי לצאת ידי שמים וממידת חסידות.

ב. קטן שהזיק – פסק הלכה

חיובו מעיקר הדין ומה עליו לעשות לתשובה ולכפרה.

ג. אחריות האב על נזקי בנו – מחמת שהזיק בממון האב

בדברי המשנה משמע כי אין לאב אחריות על מעשיו של בנו הקטן לשלם על נזקיו.

אמנם לכאורה יתכן לחייבו כאשר נתן לו את החפץ שעמו הזיק, כשם שמצינו בנדון תרנגול שהזיק בדלי, וכלב שנטל גחלת – שהבעלים חייב על נזקים אלו.

  • כמו כן יש לדון לחייבו כאשר האב שלח את הקטן להזיק.

ד. אחריות האב על נזקי בנו – מחמת שהביאו למקום ההיזק

עוד יש לדון לחייב את האב באופן שהביא את הקטן למקום ההיזק, וכסוגיית הגמרא בנדון המעמיד בהמה בפני קמת חברו.

ה. קטן שהזיק – טעמים לחיוב

למרות המפורש במשנה כי קטן פטור על נזקיו, מצאנו בדברי הפוסקים אופנים בהם ניתן לחייב את הקטן, מהטעמים שיתבארו לקמן: חיוב קטן לשלם על מה שנהנה • חיוב לשלם מדין חינוך.

  • סברא נוספת לחייב את קטן שהזיק כדין בן נח – על פי חידושו של החתם סופר, שבן נח חייב בעונשין מגיל שנעשה בר דעת אף קודם היותו בן י"ג שנים

ו. קטן שהזיק  – סיכום

חיובו מעיקר הדין ולפנים משורת הדין • חיובו לשלם לאחר שהגדיל.

קטן שהזיק

א. חיוב קטן בנזקיו בקטנותו וכאשר יגדיל

במשנה במסכת בבא קמא (1א) נאמר: "חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה, החובל בהן חייב, והם שחבלו פטורים". עוד שם במשנה: "העבד והאשה פגיעתן רעה, החובל בהן חייב, והן שחבלו, פטורים. אבל משלמים לאחר זמן". ולכאורה יש לפרש את השינוי בין חש"ו לנשים ועבדים, כי חש"ו פטורים משום שאין להם דעת, לעומת נשים שפטורות בגלל שאין להם ממה לשלם, ואמנם כאשר יש להן אפשרות, הן צריכות לשלם.

האור זרוע (2א) הוכיח מסוגיות הגמרא כי הקטן חייב לשלם כשיגדיל:

  • במסכת בבא קמא (1ב) מובא כי רפרם גבה כסף מרב אשי על ששרף שטרות חברו, ופירש רש"י שרב אשי עשה מעשה זה בילדותו – משמע שקטן משלם על נזקיו כשיגדיל.
  • מקור נוסף לחיוב הקטן הוא בסוגיא (1ג) בנדון נזקי שורו של קטן, שבית הדין מעמידים אפוטרופוס שישלם מנכסי הקטן על הנזקים שעשו, ואם כן, כל שכן שצריך לשלם על נזקי הקטן בעצמו.

הרא"ש (2ב) נקט שהקטן לא צריך לשלם אף כשיגדיל, אבל בהגהות אשרי כתב כדברי האור זרוע (2א) שיש לשלם כשיגדיל. ובפלפולא חריפתא דחה את הראיה מדין שור שהזיק, כי החיוב הוא מפני תיקון העולם. ועל גביית הכסף מרב אשי, כתב המהרש"ל (2ג) "נראה לי לפרש כמו שפי' רש"י במסכת כתובות, שבא הדין לפני רב אשי, וסבבו והקיפו רפרם לרב אשי בראיות".

בתשובות רבי עקיבא איגר (2ד) כתב כי דעת ההגהות אשרי, שקטן שהזיק חייב כשיגדיל דעת יחידאי היא.

אומנם בתשובת רש"י (2ה) מבואר כי קטנה שהזיקה אף שלא חייבת לשלם מעיקר הדין, "הואיל ועל ידה ניזוקה יש לפרוע" מה שהזיקה, דהיינו שאין חיוב מעיקר הדין אבל מכיוון שנעשה על ידה נזק, ראוי לשלם. וכן מבואר בספר חסידים (3א) כי מי שגנב בקטנותו יש לו לשלם, והביא לך ראיה "שהרי יאשיהו שב מכל עוונות שעשה בקטנותו". אבל "אם אמר לו מאד קטן הייתי כשגנבתי, כיון שאינו זוכר בו, אינו צריך לשלם".

ובתרומת הדשן (3ב) כתב בנדון קטן שרוצה לעשות תשובה על שקלל את אביו, וכן על עדות שקר שהעיד על איש כשר שגנב, שהקטן אינו בר עונשין ופטור גם כשיגדיל, אלא שלמעשה "בכמה דוכתין דייק תלמודא דסימן רעה הוא לקטן שנעשו מכשולות מתחת ידו, לכך נראה, טוב הוא שיקבל איזה כפרה" על מעשיו.

 

ב. קטן שהזיק – פסק הלכה

הרמב"ם פסק בהלכות חובל ומזיק (3ג) "חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה, החובל בהן חייב, והן שחבלו באחרים פטורין. אע"פ שנתפתח החרש ונשתפה השוטה והגדיל הקטן אינם חייבין לשלם שבשעה שחבלו בהן לא היו בני דעת". וכיוצא בזה פסק בהלכות גניבה (3ד) "קטן שגנב פטור מן הכפל ומחזירין לו דבר הגנוב ממנו. ואם אבדו אינו חייב לשלם אף הקרן ואפילו לאחר שהגדיל". וכן נפסק בשולחן ערוך חושן משפט (4א,4ב).

הרמ"א בשולחן ערוך אורח חיים (4ג) הביא להלכה את דברי תרומת הדשן (3ב) "שהכה את אביו או עבר שאר עבירות בקטנותו, אע"פ שאינו צריך תשובה כשיגדל, מכל מקום טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה, אע"פ שעבר קודם שנעשה בר עונשין". והט"ז (שם) הביא שם את דברי האור זרוע (2א) שהוכיח מהמעשה שרפרם כפה את רב אשי לשלם על מה שעשה בקטנותו,  כי קטן שהגדיל צריך לשלם על נזקים שעשה בקטנותו. ודחה הט"ז את הראיה, וכתב כי רפרם כפאו בדברים שישלם לפנים משורת הדין.

ג. אחריות האב על נזקי בנו – מחמת שהזיק בממון האב

בדברי המשנה (1א) מתבאר שהאב לא חייב באחריות על מעשיו של בנו, ואף שחייב על מעשי שורו שהזיק, מכיוון שבנו אינו ממונו ולכן אינו אחראי על מעשיו. בשו"ת מהרי"א (5א) למד זאת מהפסוק "איש כי ייתן מום בעמיתו וגו' כן יינתן בו" – "איש" ו"בו" דייקא, אבל קטן שחבל באחרים לא מחייב את אביו על מעשיו.

אמנם לכאורה יתכן לחייבו כאשר נתן לו את החפץ שעמו הזיק, כשם שמצינו בסוגיות הגמרא במסכת בבא קמא בנדון תרנגול שהזיק בדלי (5ב), וכלב שנטל גחלת (5ג) – שהבעלים חייב על נזקים אלו, כפי שכתב הגרז"נ גולדברג (6א) לחייב אביו של קטן שהזיק באמצעות כדור השייך לאביו. וכיוצא בזה כתב בספר משפטי התורה (6ב).

עוד מבואר בספר משפטי התורה, כי אב ששלח את בנו להזיק, חייב לדעת רוב הפוסקים, משום שבמקרה כזה יש שליח לדבר עבירה, מחמת שלא ניתן כאן לומר את סבר "דברי הרב ודברי התלמיד – דברי מי שומעים", שהרי לקטן אין דעת לא לשמוע בקולו. אמנם יש מהפוסקים הפוטרים את ההורה מדיני אדם, אולם גם לדעתם יענש המשלח בדיני שמים על מעשה קטן [ראה בדבריו את המקורות לפסק זה].

 

ד. אחריות האב על נזקי בנו – מחמת שהביאו למקום  ההיזק

עוד יש לדון לחייב את האב באופן שהביא את הקטן למקום ההיזק, על פי דברי רב בסוגיית הגמרא (7א) "המעמיד בהמת חברו על קמת חברו, חייב", כפי שכתב בספר נחלת אליהו (7ב) "מי שבא עם ילד קטן בבית חברו, והילד הלך על השלחן ושבר כלים והזיק, נראה דחייב לשלם מטעם מעמיד בהמה על קמת חברו דחייב לשלם אם ברי הזיקא". וכן הובא בספר מעשה איש (7ג) בשם החזון איש, שכאשר קטן הנמצא תחת השגחת הוריו הזיק, יש לחייבם.

בשו"ת תשובות והנהגות (7ד) רצה לחייב אב על נזקי בנו משום שהוא 'אפוטרופוס' עליו, כדין ממונו שהזיק [באופן שהניחו במקום שעלול להזיק]. אך לאחר שהאריך להוכיח שלא ניתן לחייב על נזקי בן חורין, הסיק שניתן לחייבו מדין "מעמיד בהמת חברו על קמת חברו". וראה גם במה שכתב בתשובה אחרת (8א) בנדון זה.

בספר משפטי התורה (8ב) כתב כי המעמיד קטן בגיל שאינו מבין לציית למה שאומרים לו ליד דוכן של דברי מתיקה או משחקים, והילד אכל או הזיק למוצרים חייב לשלם גם בדיני אדם על הנזק שגרם הילד. אבל אם הילד הלך מעצמו לדוכן הממתקים, פטור בדיני אדם – ראה בדבריו את המקורות לפסק זה.

 

ה. קטן שהזיק – טעמים לחיוב

למרות המפורש במשנה (1א) שהקטן פטור על נזקיו, מצאנו בדברי הפוסקים אופנים בהם ניתן לחייב את הקטן, מהטעמים שיתבארו לקמן:

  • בשו"ת שבות יעקב (9א) צידד לחייב קטן שגנב ועודה בידו, לשלם על מה שנהנה. וכמו כן כתב, שגם מה שכבר הלך לאיבוד, כדי לצאת ידי שמים, ישלם בשביל כפרתו ואינו צריך לשלם הכל.
  • בשו"ת תשובות והנהגות (9ב) חידש כי כאשר הקטן נהנה, אמנם אין לחייבו מדין מזיק אלא מדין "נהנה" שבגלל ההנאה הרי זה "ממוני גבך", ושייך לחייב על זה את הקטן כשיגדיל. ועוד מבואר בדבריו: "שהאב חייב לחנך את בנו ובתו שלא לגנוב ולהזיק, ואפילו אם הם פטורים לשלם מדין גזלן ומזיק, מכל מקום לא נפטר האב מחיובו מצד חינוך, וראוי לחנם לשלם, ובפרט כשאכלו ונהנו, כדי שיתרגלו שהדבר חמור ואינו הפקר. ולכן כדי לצאת ידי מצות חינוך, כדאי למסור לקטן בעצמו כסף כדי לשלם, או משלם האב בפניו של הקטן או לפחות מודיע לו ששילם. ורק כשהסכום גדול ולאב קשה לשלם, לא נוכל לחייבו מדין חינוך".
  • בספר דברי חיים (10א) כתב סברא נוספת לחייב את קטן שהזיק כדין בן נח – על פי חידושו של החתם סופר, שבן נח חייב בעונשין מגיל שנעשה בר דעת, אף קודם היותו בן י"ג שנים. ולפי זה גם קטן בר דעת שהזיק, חייב כדין בן נח, שהרי "ליכא מידי שלישראל שרי ולבן נח אסיר".

וראה עוד בספר חשוקי חמד (10ב) בנדון קטן ששיחק בכדור בבית הוריו והזיק לשכן – האם אביו חייב לשלם.

 

ו. קטן שהזיק – סיכום

בספר משפט המזיק (11) סיכם את דיני קטן שהזיק: "קטן והשוטה שהזיקו פטורים מלשלם. וראוי לבית דין להכותו שלא יזיק, ופטור מלשלם אף כשיגדיל. אבל לפנים משורת הדין יש לו לשלם לכפרתו. ויש שכתבו, שאם הקטן בר דעת כשהזיק, חייב לשלם כשיגדל לצאת ידי שמים" – ראה בדבריו את המקורות [שהובאו בהרחבה לעיל] לפסק זה.

להשלמת היריעה, ראה בשו"ת יביע אומר (12,13) בנדון גנב בקטנותו שחזר בתשובה, ובמה שתלה את מחלוקת הראשונים האם חייב לשלם כשיגדיל, במחלוקת האם הקטן בעצמו חייב בחינוך מדרבנן, ולפי זה כשיגדל יש לו לשלם. אבל אם מצות חינוך מוטלת רק על האב ולא על הקטן, אינו חייב לשלם כשיגדל.

ומסקנתו, שהקטן פטור אף כשיגדל, ומכל מקום ממידת חסידות טוב שייתן סכום לכפרתו, ושב ורפא לו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

לקבלת תוכן
איכותי למייל

שיעורי עולמות

מצות חינוך

הגם שמהתורה קטן פטור מכל המצוות, מכל מקום חייבו חז"ל את הקטן במצות חינוך, ובענין זה נחלקו הפוסקים בנדונים הבאים:

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
רץ כצבי

זכור לנשים

זכור לנשים קריאת פרשת זכור לנשים[1] בכלל חיוב זכירת מעשה עמלק – זכירת הגורם לביאתו • חיוב זכירת מעשה עמלק בכל יום • הקדמת קריאת

קרא עוד

נר איש וביתו

נר איש וביתו א. בהלכות חנוכה (שו"ע סימן תרעה סעיף ג) הביא מרן המחבר את דעת בעל העיטור המכשיר הדלקת נר חנוכה על ידי קטן

קרא עוד

ביעור חמץ בפחי אשפה

חובת ביעור בחמץ הנמצא בפחי אשפה שאלה המצויה תדיר בזמנינו, מה דינו של חמץ שהושלך לפני פסח לפחי האשפה, והוא עדיין נמצא שם בי"ד ניסן

קרא עוד

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.