קריאת העולה לתורה בשמו ובשם אביו

מתוך ספר רץ כצבי

קריאת העולה לתורה בשמו ובשם אביו

כתב המרדכי על מסכת גיטין (אות ת"ב) וז"ל: "ועיר שכולה כהנים ואין בה כי אם ב' או ג' ישראלים, לא יקראו כהנים במקום הישראלים להשלים מנין ז', דכהן אחר כהן לא יקרא וכו'. ואע"פ שאין אומר עמוד פלוני הכהן, מה בכך, וכי חובה לקרות הכהן, נהי דנהגו עתה לקרות בשם הקוראים משום דילמא אתי לאינצויי, מ"מ אין חובה להזכיר כהן. ועוד, אפילו שמו אין צריך להזכיר אלא מרמז לו שיעלה, וכן שמעתי שהיה עושה קרובי ה"ר שמואל מבייבר"ק".

והנה דברי המרדכי הנ"ל הובאו בכמה מקומות בהלכות קריאת התורה, בשו"ע ונושאי כליו. ולכאורה תמוה מאד, שכן מפורש בדבריו חידוש להלכה – שאין צריך מדינא להזכיר את שמו של העולה לתורה ומספיק לרמז לו שיעלה. ואילו בספרי האחרונים דנו בעניו זה, וכולם יצאו בחריפות נגד הנוהג כך, וכפי שיבואר להלן:

א. בשו"ת בנין ציון (החדשות, סימן קע"ב) כתב בתוך דבריו: "ומה שכתב מר נ"י שברוב גלילות אשכנז נתפשט המנהג, שאין קורין אותו לתורה בשמו, ח"ו לומר כן, שכבר נתפשט המנהג הרע שלא להזכיר שם ישראל עוד ברוב אשכנז, כי כאשר אחשוב, רק בגלילות ומקומות מעטים הוא שנהגו כן", עכ"ל. ומפורש בדבריו שהמנהג שלא לקרוא לתורה בשם העולה, הוא מנהג רע, וחלילה לנהוג כן.

ב. בשו"ת מנחת אלעזר להרה"ק ממונקאטש זצ"ל (חלק ד' סימן מ"ט) מביא את דברי הבנין ציון הנ"ל וכתב עליו: "אמנם זהו היה בדורותיו של הגמהר"י עטלינגער ז"ל (בעל בנין ציון) והוא רצה להעמיד הדת על תלה כפי האפשרי במדינתו, ולא רצה בעצמו להאמין, או באמת כן היה, שלא נפרץ כל כך במילואו, אולם מאז ועד עתה יוכלו לשער". ומבואר בדעתו, שאין לקרוא לתורה בשם העולה.

עוד הביא המנחת אלעזר (שם): "והנה ראיתי בספר צרור החיים להגאון מהר"א עמדין ז"ל נגד המתחדשים (במאמר ונגינותי ננגן) שכתב איסור לשנות מלקרוא לספר תורה בשמו עי"ש, והגאון מהר"צ חיות בספר אמרי בינה (מאמר מנחת קנאות) כתב עליו שהפריז על המידה". ומסיים המנחת אלעזר: "אמנם אין ראיה מדברי המהר"צ חיות בענינים כאלו, אשר נודע דרכו קצת נוטה לדעתם של המתחדשים ספון בקרבו", עכ"ל. וכל זה כדבריו הנ"ל וכדברי הבנין ציון הנ"ל, שיש פירצה ואיסור בענין זה.

ג. גם בדורינו נדרש לענין זה הגאון רבי משה שטרנבוך בספרו תשובות והנהגות (חלק ב' סימן צ"ח) וזה לשונו: "מה שמביא מכמה ישיבות שאין קורין בשם האב רק בשם הפרטי לבד, ורוצה לנהוג כן בבית הכנסת אצלו, לדעתי, יש בזה אצלו שינוי מדרכי אבותיו וצריך למנוע מכך. דשורש הדבר שצריך קריאה דוקא כמבואר ביומא דף ד' ע"ב וכו', ולכן נהגו לקרוא בשמו ושם אביו שרק זהו קריאה גמורה וכו'. אבל כשקורא שם ויש אחרים בשם זה ובא, כיון דלא היה כקוראו, אין לו לעלות וכו'. והעיקר שכל המשנה ידו על התחתונה, ומנהגי ישראל בקודש יסודם, אף שלא ידוע לנו שום טעם, וכ"ש כאן שיש לזה יסוד וכמש"כ", עכ"ד. ומסיים שם: "ועי' באגרות החזון איש לקרוא בשם האב דוקא".

וכאמור, פלא גדול דברי גדולי האחרונים הנ"ל שדנו בענין זה ולא הזכירו כלל את דבריו המפורשים של המרדכי הכותב "ועוד, אפילו שמו אין צריך להזכיר, אלא מרמז לו שיעלה", ומה גם שהביא המרדכי "מעשה רב" מקרובו שנהג כך להלכה ולמעשה. וצ"ע שלא הביאו הגדולים הנ"ל את דבריו ולא התייחסו אליהם. ועל פי דברי המרדכי יוצא שהענין שנוהגים כיום בכל תפוצות ישראל לקרוא לתורה בשמו ושם אביו כלל אינו ענין של חיוב ודין, וצ"ע בזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעורי רץ כצבי נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

שיעורי
רץ כצבי

בענין "גדול מברך"

בענין "גדול מברך" בגמרא (ברכות מז, א) איתא: "תלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא, על רב אחא, אמרי, אתא גברא רבא דמברך לן, אמר להו, מי

קרא עוד

השתלת רחם

השתלת רחם א. הרֵחֶם (Womb) הוא אחד האיברים במערכת הרבייה של האשה, ומשמש להתפתחות העובר בתוכו במהלך ההריון. אל חלקו העליון של הרחם מתחברות שתי

קרא עוד

רפואה ביום טוב

רפואה ביום טוב מעשה שהיה, בשעת אמירת השיעור בליל שבועות, חש אחד הלומדים בראשו, ובכדי להמשיך בסדר לימודו, רצה ליטול תרופה להקלת הכאב. והשאלה היא,

קרא עוד

השגחה בטיפולי פוריות 

השגחה בטיפולי פוריות  בחודש אייר תשע"ד, לראשונה מאז הוקמה הרבנות הראשית בארץ ישראל, התייצבו תשע נשים לבחינות הסמכה לתפקיד משגיחי כשרות, המתקיימות מטעם הרבנות, וזאת

קרא עוד

שתף את השיעור

היה שותף בהרבצת
תורה בתוכניות
הלימוד של עולמות

לעילוי נשמת אבינו, חמנו וסבנו האהוב

ר' יעקב צבי חיים בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל

שיעורי
עולמות בעיון

תולעים בדגים

א. תולעים שלא פירשו – סוגיית הגמרא ודברי הראשונים בדברי הגמרא בחולין מבואר כי תולעים שנוצרו בתוך פרי מותרים באכילה כל זמן שלא פירשו ממנו.

קרא עוד

גבינת וחמאת נכרים

 א. האיסור באכילת גבינת נכרי – סוגיית הגמרא והטעמים במשנה במסכת עבודה זרה הגבינה נמנית בכלל דברי הנכרים שנאסרה אכילתם. ואף שנאסר חלב נכרי מחשש

קרא עוד

יין מזוג במים

 א. מזיגת יין חי בסוגיות הש"ס מבואר כי שתיית יין נעשית על ידי מזיגתו במים כדי לעדן את טעמו וחריפותו. נפקא מינה לענין ברכת בורא

קרא עוד

הכשרת כבד

א. דם בכבד – מקור האיסור וטעמיו התורה אסרה לאכול דם, אולם בדברי הגמרא מבואר כי מותר לאכול כבד אף על פי שכולו דם, ורבותינו

קרא עוד

הפסד מרובה

 א. הפסד מרובה – מקורות ביטול כלי מהיכנו במקום הפסד מרובה • "כדאי הוא היחיד לסמוך עליו בשעת הדחק" • "התורה חסה על ממונן של

קרא עוד

לקבלת תוכן
איכותי למייל

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

חיפוש מתקדם

חיפוש לפי:

חומש
פרשת
נושאים
תת נושא
מועדים

שמחים שהצטרפת.

הרשמתך נקלטה במערכת.
תוכל להסיר את המייל בכל עת.

אנו מבטיחים שלא נעביר את המייל שלך לשום גורם.